כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    סיפור מזל וחירות של מיסטר קלאקי

    65 תגובות   יום שלישי, 16/3/10, 19:25

       * תשומת לב, התמונה והסיפור במקור מאתר ארגון upc - לינק ישיר לסיפור ולתמונות כאן *

     

     

     סיפור המזל והחירות של מיסטר קלאקי 

     

     

    סיפורו של מיסטר קלאקי נגע ללבי מכמה בחינות: הסמיכות לחג החירות (פסח), העובדה שכולנו לפעמים מקבלים דברים מובנים מאליהם, ושוכחים שזה אינו חייב להיות כך (זרוע, פולקע של מיסטר קלאקי על שולחן ליל הסדר...), וגם בגלל...שזה סיפור עם תקווה, סוף טוב, שעשה לי חיוך בלב, ורציתי גם את זה לחלוק אתכם. 

    מסופר בו איך בחור אחד, פרט קטן מכל הציבור שמתייחס אחרת כי "ככה זה אין מה לעשות", ראה דברים אחרת, והציל את מיסטר קלאקי, כנגד כל הסיכויים והמוסכמות, בדיוק כמו הסיפור של כוכב הים. 

    תחילת הסיפור כאן בתרגום חופשי, אל תפסידו את הראיון עם מארק בהמשך (באנגלית במקור), פשוט לקרוא וליהנות. 

    *  *  *   

     

    מארק תושב מיאמי נסע על אופניו יום אחד ב 2006 ובין השיחים מצא את התרנגול הצעיר קלארקי  פצוע כשמקורו נקטם ממש עד הסוף סמוך לפניו, מיותר לציין שתרנגול כזה שכנראה הצליח לברוח ממקום מסוים אינו יכול לאכול ולשרוד עם פגיעות כאלה.

     

    הוא לקח אותו לביתו ועשה כמיטב יכולתו כי לא מצא וטרינר שיטפל בו או בית מחסה מתאים.

     

    נתתי לו מים ואחרי מספר ימים שבהם חשבתי שכמעט בטוח שהוא מת הוא התחיל גם לאכול, מארק מציין שהוא התחבר אם התרנגול רק לאחר שהתיר לו לשחק בשערו.

     

    שלושה חדשים לאחר מכן כשמקורו כבר צמח שוב (לפעמים לתרנגולים צעירים מאד צומח שוב), לקחתי אותו בקופסה לסיבוב באופניים, כחלק מאיזו פעילות בה נטלתי בה חלק, והוא מיד הפך לאישיות פופולרית ביותר, והפך לקמע של קבוצת האופניים שלי.

     בהמשך מרואיין מארק בשאלות שונות לגבי מיסטר קלראקי...אל תפסידו...


     *  *  *   

     

     

    Mr. Clucky: “A Fellow Spirit on the Earth”

    UPC Talks with Mark Buckley about His Special Friend

     

    Q. You and Mr. Clucky are celebrities in Miami Beach, Florida. How did you two meet? Tell us your story.

    A. In late September of 2006, while bicycling in a part of my neighborhood in South Miami Beach, where I’d often see the remains of Santeria ritual animal sacrifices, I found young Mr. Clucky in the bushes. There was a cut on his cock’s comb, and his beak was removed close to his face. A white leghorn rooster, probably culled from an egg farm, could not survive without camouflage or a beak to forage for food in a South Beach neighborhood. So I took him home and did the best I could to help him out. At the time, I couldn’t find a veterinarian who would treat him or a shelter that took in roosters.

      

    I gave him water, and after a few days, the little rooster I thought was almost dead came around and started eating. He bonded with me after I let him play with my hair. Three months later, soon after his beak had partly restored itself [very young birds’ mutilated beaks sometimes grow back], I took the little rooster I named Mr. Clucky, in a box, on a bicycle ride in the King Mango Strut parade in Coconut Grove, as part of the Critical Mass Bike Group’s presentation. He was very popular. Since that day, Mr. Clucky won’t sit in a box but rides on his own accord on my handlebars. Very well known and loved in the community for his bike riding talents, he’s a mascot for our bike group and an outreach celebrity for the local chapter of EarthSave.

     

     

     Q. Please tell us more about Mr. Clucky. What is his personality? What does he like to do?

    A. Mr. Clucky is a bright, cheerful, good-natured little friend. He loves to ride on the handlebars of my bike, watch the birds, socialize with people, and have a cool drink of water, and sun himself at outdoor cafés. He likes to play in his sandbox. He likes hanging around with me, and he makes people happy.

    Q. According to Mr. Clucky’s website, the two of you have been favorably featured on the Travel Channel, CBS National News, the cover of the Miami New Times and other media. Why do you think people and the press are so drawn to Mr. Clucky?

     A. There is a joyful innocence and novelty in a fluffy white rooster with a big red comb, comfortably riding on the handlebars of a bicycle in the city, that cheers people up. Many people relate lighthearted stories of birds they knew in their childhood, or remark that they’ve never seen a rooster up close before or knew they had personalities. The press sees this as

    well, and the positive effect Mr. Clucky’s presence has on the public.

     

     

    Q. Chickens are brutally victimized by the billions for their flesh and eggs. Each year, the U.S. egg industry alone trashes over a quarter of a billion “Mr. Cluckys” as soon as they hatch, motherless, in mammoth industrial incubators. Under these circumstances, what is Mr. Clucky’s larger meaning and message? How is Mr. Clucky an Advocate and Ambassador and how do you see people responding to the bigger issues he represents?

     

    A. Little Mr. Clucky is a survivor of a brutal system in which animals are ruthlessly mistreated. A little trooper in his own joyous way, Mr. Clucky puts a face on some of these creatures and helps to give a voice to those who are allocated to torturous modern warehouse farms where they have no voice. In response to kindness, Mr. Clucky has been able to shine and bring smiles to millions as an advocate for better treatment of his kind in his daily life and at special, earth-friendly events and in the media.

     

    Q. In a letter, you said that you grew up on farms. How has your upbringing affected your relationship with Mr. Clucky and your work on his behalf?

    A. When I was very young, I spent summers at my grandparents’ home in Switzerland. The neighboring farmers shared our pastures and kept cows and goats in our barn. The animals seemed happy and well treated. The chickens had good homes and were able to run and play in the grass.

      

    When I was older, I lived in Southern New Jersey where many people were involved in the rodeo. I cared for horses and cattle and acquired some chickens. I saw a harsh disconnect between the Swiss and American methods of farming. A brutal disconnect with the animals and the land and the cruelty of factory farms ruthlessly processing living creatures such as pigs, cows and chickens for profit. I did not wish to participate in financially supporting these practices and became a vegetarian. So many years later, finding a wounded bird who came from the system that led me to my decision, it seemed - although I wasn’t sure I was prepared to care for a rooster in the city - I would do for him what I could.

      

    Q. In 2009, you were served with a summons to evict Mr. Clucky from Miami Beach. Why? Please tell us about your effort to get the Miami City Commission and the Mayor to grant you an exemption to current codes excluding “poultry” from the city.

      

    A. I was cited by the city of Miami Beach under the “Keeping of Livestock Prohibited” law. I went before the Special Master’s Court stating that my birds, Mr. Clucky and Wallflower my guinea hen, were “pets” within the regulations of my condominium (“birds, no more than three, total weight under 25 pounds”) They were not being farmed as “livestock,” i.e. raised for food or profit Neither did I need the special permit required for dogs or macaws if you were breeding them.

     

    The judge insisted I need a permit for special exemption from the City Manager applicable to animals used in circuses and shows and the like for “limited amounts of time.” I got letters of good conduct of my birds from my neighbors. I wrote a request for a special exemption from the Mayor and City Commission, and had a sympathetic meeting with the Mayor and City Attorney, who promised to take it up with the City Manager. My neighbor, a criminal defense lawyer, filed for a circuit court appeal, and we are waiting for a response on the exemption from the city.

     

      

    Q. What do you want people - all of us - to learn from Mr. Clucky? What does Mr. Clucky want us to learn and to do?

      

    A. Mr. Clucky is a fellow spirit on the earth facing his life’s challenges. He has awareness of himself and the world around him. He feels pain and sorrow and joy. He appreciates those who are kind to him and he cherishes the kindnesses that life grants him. Time for him as for us and all creatures is questionable and temporary. Grant all these fellow voyagers kindness.

      

     


    Mark Buckley is a carpenter and earthrights activist known for his 7-wheeled creation “Frankenbike” which he rides with the Miami Beach biking group Critical Mass. He told a reporter, “I found Mr. Clucky around the same time I was putting together Frankenbike, and he loves to go out on rides.” To learn more about Mark and Mr. Clucky and how you can help, go to www.mrclucky.com 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/10 16:35:


      כל הכבוד

      ויותר כבוד אם תפסיקו לאכול מיסטר קלאקים לא רק בפסח אלא בכלל...

        20/3/10 20:47:
      מקסים
        20/3/10 19:05:

      צטט: bonbonyetta 2010-03-17 23:20:32

      צטט: לכלילדמגיע 2010-03-16 23:35:54

      בסביבות גיל 5 היה לי אווז. הוא התגורר בחצר ביתנו. יום אחד נעלם.  בכיתי והתגעגעתי... (גע)

      לימים התברר לי שאכלנו אותו  

      בעיני זה נורא שמשקרים ומטעים ילד. לא אוהבת את המדיניות הזו.

      גם לומר את האמת לאמיתה אפשר, בצורה מתאימה. ילד זה בן אדם הוא מרגיש הכל.

       

       


      תודה יקירתי

        19/3/10 16:59:

      האמת זה נשמע לי קצת הזוי , מקלט לתרנגולות מוכות,

      האם אתמתכונת למטפורה או שזה ברצינות,

      למי יש נטיה להכות תרנגלות,

      מה ,פתאום בן אדם תופש עצבים על תרנגולת
      והולך לחפש לו איזה לול,

      איפוא המקלט הזה,  ומה עושות התרנגולות.

      שיהיה לך סופשבוע נפלא יקירה בידידות אשר

        19/3/10 09:58:


       

      פוסט נפלא.

      ככל הפוסטים המושקעים שלך.

      שבת שלום.

        19/3/10 01:26:

      תודה - הייתי זקוק לאתנחתא :)

       

      ובכל זאת - היוצא מהכלל מחזק את הכלל

      וזה מחזיר אותנו לנושא אכילת בשר, גידול החיות, תנאי הגידול, אופן החיסול. 

       

        18/3/10 20:45:

      צטט: כנרת1 2010-03-18 13:21:24

      חיממת לי את הלב, יהיה נחמד אם יגדלו ויטפלו בתרנגולים כפי שמחזיקים בכלבים ובחתולים ובכל חיית מחמד אחרת ויתנו להם יחס זהה לחיות מחמד . חג שמח ובשורות גם לבעלי החיים אילנה

      שמחה.

      ולא רק בחיות מחמד, קצת יחס והתחשבות לא יזיקו גם לחיות הבר....

        18/3/10 20:41:

      צטט: איזמרגד 2010-03-17 23:58:39


       

        18/3/10 13:21:


      חיממת לי את הלב, יהיה נחמד אם יגדלו ויטפלו בתרנגולים כפי שמחזיקים בכלבים ובחתולים

      ובכל חיית מחמד אחרת ויתנו להם יחס זהה לחיות מחמד .

       

       

      חג שמח ובשורות גם לבעלי החיים

       

      אילנה

        18/3/10 11:32:

      צטט: אצילית1 2010-03-18 00:17:35

      את מרגשת באהבתך לבעלי חיים .. הלוואי וכולם היו כמוך , העולם היה נראה נפלא .. אוהבי בעלי חיים הם אנשים טובים.ואוהבי אדם .

      תודה יקרה,

      יש עוד כמוני, והרבה הרבה יותר תאמיני לי.

      רק מה? יש יותר שאלה שלא דומים....

      דיינו אם לא יזיקו לפחות, לא חייבים לאהוב...נכון ?!  :-)

       

        18/3/10 11:29:

      צטט: אמא של מוגלי 2010-03-17 22:01:59

      אכן אני ומילים לא הולכים יחד, אבל שכנעת אותי עם החתול ההוא... הייתי בחיפה והיתה שם קבצנית עם שני אפרוחים בני יום ומיובשים קניתי אותם ולא חשבתי שיגיעו חיים הביתה. גידלנו אותן בבית , אחת נדרסה באיזה שלב ונשארה אחותה איזו מתוקה! אכלה איתנו הכל, הטילה ביצה כל יום , הרבה מהן במיטה של הילד הילדים שעברו בבוקר לביה"ס היו חיבים לזרוק את האוכל והבמבה, אחרת היא היתה שודדת אותם. אח"כ באה להתפנק ו"שיגרדו לה בכרבולת". זאת היתה אחת מהרבה עופות שעברו בביתינו אנפות בקר, עורבים, סנוניות ועוד... תראי כמה כתבתי!

      תודה

      סיפור זכרון מחמם לב, אני רק מתארת לעצמי את הפוזות שאת מספרת, פשוט מקסים. חבל שאין תמונות.

      רוצה עוד סיפורים....אבל רק אם בראש שלך, אהבתי את הסיפור הקטן הזה...Y

        18/3/10 11:25:

      צטט: Neora 2010-03-17 21:11:43

      צטט: bonbonyetta 2010-03-17 20:15:36

      צטט: Neora 2010-03-16 22:40:30

      אוהבת מאוד את הפוסט הזה. אני חושבת שיותר לא אוכל מיסטר קלקים לעולם !!

      מה ? את רוצה לומר לי ש"דירדרתי" אותך עד לכדי כך ?

       

      אוי ואבוי לי.....אני מתפטרת ! ! ! ! ! !

      שלא תעיזי, אני עוברת לבקר ....

      אז מה עשינו?  ומה אם אומר לך שיש גם פרה בשם קלארקהs  האs 

        18/3/10 11:21:

      צטט: 12תמיר12 2010-03-17 18:05:21

      סיפור נוגע ללב הלוואי שכולם היו ככה .

      אפשר להתחיל בעצמנו....לאט לאט יצטרפו אחרים ויהיו יותר ויותר ככה.... {

       

        18/3/10 11:19:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-03-17 17:42:55

      הקלארק הזה.. יש אנשים בעולם. עדיין.

      יש עוד קלארקים בעולם, בהחלט, תסתכל סביב הם בדרך כלל נחבאים אל הכלים Y

      גם אתה יכול להיות לפעמים קלארק....:-)

        18/3/10 11:14:

      צטט: שרה קונפורטי 2010-03-17 17:04:59

      מסכימה עם כל מילה ומילה שכבר נאמרה לך        תודה לך על      הפוסט          הצילום יפהפה    אוהבת אותו     גם אבי גידל  אפרוחים    בילדותי    וגם ברווזים   ותרנגולי הודו    בחצר עם עץ תות   נוסטלגיה

      היה נחמד    שבוע נפלא,    שרה קונפורטי  www.sarakonforty.com

      תודה שרה....

      את מוזמנת לספר לי, לנו סיפורים מילדותך בנושא בעלי חיים שגידלתם....

      לגבי תות של עץ אני אוהבת אותו הרבה יותר מהתות גינה...חבל שאין יותר עצים כאלה...זוכרת שיש שני זנים: האדום והלבן, זוכרת ?

       

        18/3/10 10:43:

      צטט: יעל פריאל 2010-03-17 09:35:16

      מקסים, מרגש, מצמיח כנפיים לנפש ... !!! איזה כיף שיש אנשים כאלה, כמה טוב לשמוע סיפורים כאלה. עשייה ממקום אנושי כל כך, שאין בה כל אינטרס פרט לחמלה ולרצון להושיט סיוע.

      כוכב מכל הלב, שלך יעל.

      תודות יעל, תמיד שמחה לראותך אצלי   {

       

        18/3/10 10:42:

      צטט: ליריתוש 2010-03-17 09:03:39

      בונבונייטה, כיף לקרוא גם סיפורים שיש בהם אור אנושי, יש תקווה, יש גם כאלו, גם אם אינם רבים כפי שהיינו רוצים.

      ועוד יותר כיף לקבל אותו אחרי הפוסט הקודם בו הייתה הרגשה כמה לא קל לך עם המשא למען המטרה בה את מאמינה.

      שאכן, לכולנו, בני האדם וגם בעלי החיים, יהיה חג חירות של ממש!

      כשהמשא כבר עושה קצת יותר קל אם מוציאים את זה בצורה כלשהי, לכן כתבתי זאת כאן, להתחלק קצת.

      מאותה סיבה רציתי לשתף גם בסיפור חיובי עם תקווה שעשה לי חיוך, לחייך גם אתכם.  {

        18/3/10 10:37:

      צטט: mzukan 2010-03-17 08:56:28

      בוקר טוב לך  bonbonyetta  בדרך כלל נדיר למצוא סיפור אמיתי שגיבוריו הם תרנגולים, ואולי בזכות אותו רוכב אופניים ,שכנראה חובב חיות בכלל, שהחליט לטפל בתרנגול, שעמד לנפוח את נפשו, ואולי בזכות מזלו של התרנגול שנתקל באותו נער מוזר , אבל מוזר לחיוב הייתי אומר אולי בזכות כל אלו זכינו לממש סיפור, שיהיה לך שבוע טוב יקירה ,

      בידידות רבה ,אשר

      יש דווקא עוד סיפורים מקסימים על תרנגולים, אך זה באמת נדיר.

      הנער אולי חריג אך לא מוזר, והלוואי והיו כאלה יותר "מוזרים", הוא כך כי הסביבה אחרת שונה, אך אולי החברה היא זו "המוזרה"...הכלל לא תמיד הוא זה שצודק וחיובי... J

      בתגובה אחרת סיפרתי שה"מוזרות" הזו קיימת לשמחתי גם אצלנו, אתה יודע שיש לנו כאן מקלט לתרנגולות מוכות?

        18/3/10 10:32:

      צטט: anaatti 2010-03-17 07:43:12

      צריך לאגד את הסיפורים המדהימים שאת מביאה  ♥

      תודה חברה

      והם אכן מאוגדים, כאן אצלי בבלוג, אפשר ללכת אחורנית ולהמשיך להנות מהם. וגם מדברים אחרים, יש רשימות, תמונות...רשימות שונות (רצות) ....בונבונייטה פלייס....J

        18/3/10 00:17:


      את מרגשת באהבתך לבעלי חיים ..

      הלוואי וכולם היו כמוך , העולם היה נראה נפלא ..

      אוהבי בעלי חיים הם אנשים טובים.ואוהבי אדם .

        17/3/10 23:58:

        17/3/10 23:29:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-03-17 06:47:14

      בונבונייטה יקרה טוב , בחור מיוחד, מציל תרנגול. לא ידעתי שתרנגולים מסוגלים להקשר לאדם...שמחתי ללמוד :)

      יום מקסים

      בודאי שהם מסוגלים וגם רוצים לפתח מערכות יחסים וקשרים עם בני אדם.

      מה שאת מכירה זה לא הם באופן טבעי. תרנגולים שגדלים כל חייהם בכלובי סוללה בתנאי חיים קשים, עקה, וסבל זה לא ממש האופי שלהם האמיתי.

      ראי אחת התגובות הקודמות שלי, אני יודעת, כי גם אני גידלתי תרנגולת ומאד הופתעתי מהקשר הזה.

      הייתי קוראה לה היא היתה באה, פשוט מצחיק כמו כלב...

        17/3/10 23:27:

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-03-17 06:25:00

      אז מה יקירתי, גם לתרנגול יש רגשות תאמיני לי שאני עמדתי על  תכונותיו אצלנו בנווה צדקיש פה אחד שמעיר את כולם בשמחה וממש לא אכפת לו שכמה אניני בקר רוצים למתוח את השמיכה עוד כמה דקות.הוא אחראי, מצחצח במקורו, ויוצאת לו קריאה נהדרת 

      אם אני באה לבקר את מכירה לי את התרנגול הזה?

      את יודעת איפה הבית שלו?

       

      אשמח קצת ללטף ולתת צומי לתרנגול לשם שינוי,,,,כמה כבר אפשר חתולים וכלבים?  צריך שינוי לפעמים, איזה פיל קטן, משהו....

        17/3/10 23:25:

      צטט: liopard 2010-03-17 05:26:02

      He has awareness of himself and the world around him. He feels pain and sorrow and joy. He appreciates those who are kind to him and he cherishes the kindnesses that life grants him בסופו של דבר זה הדברים שלכול הבעלי חים יש( כמעת ) ובכול מקרה בארץ אין להם זכויות

      בשום מקום אין להם זכויות, והגיע הזמן שיהיו...  :-)

       

        17/3/10 23:23:

      צטט: אלי למה 2010-03-17 02:18:49

      תרנגול זכר לא הולך עם חיות בית. הוא יאמלל כלבים וחתולים, לא יניח להם וחייבת להיות הפרדה.

      אז איך התרנגולת שהיתה לנו היתה אוכלת "מאותו מסטינג" עם חתולי החצר שלנו?

      לא עם החתולים הזכרים הגדולים, אך בהחלט עם כל השאר....

        17/3/10 23:20:

      צטט: לכלילדמגיע 2010-03-16 23:35:54

      בסביבות גיל 5 היה לי אווז. הוא התגורר בחצר ביתנו. יום אחד נעלם.  בכיתי והתגעגעתי... (גע)

      לימים התברר לי שאכלנו אותו  

      בעיני זה נורא שמשקרים ומטעים ילד. לא אוהבת את המדיניות הזו.

      גם לומר את האמת לאמיתה אפשר, בצורה מתאימה. ילד זה בן אדם הוא מרגיש הכל.

        17/3/10 22:01:

      אכן אני ומילים לא הולכים יחד, אבל שכנעת אותי עם החתול ההוא...
      הייתי בחיפה והיתה שם קבצנית עם שני אפרוחים בני יום ומיובשים
      קניתי אותם ולא חשבתי שיגיעו חיים הביתה.
      גידלנו אותן בבית , אחת נדרסה באיזה שלב ונשארה אחותה
      איזו מתוקה! אכלה איתנו הכל, הטילה ביצה כל יום , הרבה מהן במיטה של הילד
      הילדים שעברו בבוקר לביה"ס היו חיבים לזרוק את האוכל והבמבה, אחרת
      היא היתה שודדת אותם. אח"כ באה להתפנק ו"שיגרדו לה בכרבולת".
      זאת היתה אחת מהרבה עופות שעברו בביתינו
      אנפות בקר, עורבים, סנוניות ועוד...
      תראי כמה כתבתי!
        17/3/10 21:51:

      צטט: shai harlev 2010-03-16 23:18:21

      סיפור יפהפה ומאד אמריקאי :-)

      תודה.

      אולי הסגנון, האיך אמריקאי, אך אין זה משנה את המהות.

      אני יכולה לקחת את אותו סיפור עצמו ולכתוב אותו בצורה ישראלית...

      ואם כבר מדברים על משהו ישראלי בנושא, אתה יודע שיש בישראל מקלט לתרנגולות מוכות? או ניצולות התעללות?

      כן, יש. וזה סגנון ישראלי, והלוואי ולא נזדקק לדברים האלה.... :-)

        17/3/10 21:11:

      צטט: bonbonyetta 2010-03-17 20:15:36

      צטט: Neora 2010-03-16 22:40:30

      אוהבת מאוד את הפוסט הזה. אני חושבת שיותר לא אוכל מיסטר קלקים לעולם !!

       

      מה ? את רוצה לומר לי ש"דירדרתי" אותך עד לכדי כך ?

       

       

      אוי ואבוי לי.....אני מתפטרת ! ! ! ! ! !

       

       

      שלא תעיזי, אני עוברת לבקר ....
        17/3/10 20:28:

      צטט: bonbonyetta 2010-03-17 20:10:40

      צטט: מחשבות שבלב 2010-03-16 20:23:49

      מקסים:) תרנגולים... אם היתה לי גינה היו מטיילים שם עשרות תרנגולים אוהבת את הנוכחות שלהם עוד יופי בריאה שחבל לפספס:-)

      היי, ראשונה, סחתיין

      אם ....אם היתה לי גינה היא היתה הופכת למקלט רבתי לכל מיני יצורים משגעים והשכנים היו תולים אותי כמו המן הרשע על עץ גבוה...

      תרנגולות ותרנגולים יש בהם קסם, והם בהחלט כן וכן מתקשרים עם בני אדם, חבל שהאדם שעבד אותן, מחזיק אותם בכלובי סוללה, מנצל אותם עד תום בחייהן וגם במותם.

      הכי קטע שבני אדם חושבים שתרנולת זה בעל חיים בלי הרבה אינטילגנציה, שכל וכדומה. זה כל כך לא נכון.

      נוכחתי לדעת זאת פעם בעצמי כשתרנגולת אחת אימצה אותנו, גידלנו אותה חופשי בחצר, היא הפכה לבת בית, עד שנערים בני בליעל חטפו אותה מהחצר לגורל בלתי ידוע.

      כאב לי עליה מאד.

      היא באה אלינו מרוטה בקושי עמדה על הרגלים, כנראה בגלל שכל חייה בילתה בכלוב סוללה נוראי. אצלנו הבריאה, אפילו הנוצות שלה התחילו להבריק, וגם היתה נענית לקריאות שלנו ומגיעה....קצת כמו כלב ...

      היתה שותה קפה בבוקר עם אמא שלי, יושבת על ידה, היתה נכנסת מהחלון, וכשאמא רצתה לתת לה לאכול, היא היתה קוראת בשמה, והיא היתה מגיעה בריצה...

      מסכנה שלי, לא אשכח אותה

       

       

      מאמינה לך מאמינה:))

      את יודעת..הזכרת לי

      לפני כמה שנים טובות

      היתה אופנה כזו להביא אפרוחים הביתה

      אנשים היו מביאים אפרוחים ואז כשאלה היו גדלים

      העבירו אותם למושב או למקום שאפשר לגדל אותם.

      אני זוכרת שההורים של חברה שלי הביאו לה אפרוח...

      יום אחד אני מגיעה אליה ללמוד למבחן

      ואיייי מה זה תרנגול ענק עם כרבולת יפה לתפארת!!!

      מהלך להם בבית כמו חיית מחמד

      (בית ולא חצר)

      הם נקשרו אליו - ברמות שלא יתוארו ולא יכלו למסור אותו

      והם לא היו היחידים שעשו את זה.

      איזה יופי של פוסט!

      :))))

       

        17/3/10 20:19:

      צטט: אמא של מוגלי 2010-03-16 23:16:31

      תרנגולת זאת אחת החיות הכי מקסימות שאפשר לגדל יצא לי לגדל כמה בתור חית מחמד

      כן, אני יודעת, גם לי היה המזל והזכות להכיר אחת מקרוב, כחיית מחמד. אכן הן יוצאות דופן, ובהחלט מקיימות קשר.

      אל תתקמצני, ספרי לי קצת סיפורים וקטעים, אני מאד רוצה לשמוע....גם האחרים בטח יהנו....

      כל פעם שאת נזכרת בסיפור אחר הקשור לזה תוסיפי עוד כעוד תגובה כאן....הא? יש מצב?

      בקשה....

        17/3/10 20:15:

      צטט: Neora 2010-03-16 22:40:30

      אוהבת מאוד את הפוסט הזה. אני חושבת שיותר לא אוכל מיסטר קלקים לעולם !!

       

      מה ? את רוצה לומר לי ש"דירדרתי" אותך עד לכדי כך ?

       

       

      אוי ואבוי לי.....אני מתפטרת ! ! ! ! ! !

        17/3/10 20:12:

      צטט: * חיוש * 2010-03-16 22:11:31

      חייכת אותי מקסימה שלי ואני ניזכרתי כשהייתי קטנה קנינו אחי ואני אפרוחי תרנגולים וכל אחר הצהריים הינו מטיילים איתם בחוץ אנחנו הרועים והם הכבשים סליחה התרנגולים/ות (((((((((((-: * תודה יפתי על סיפור חמוד ומגניב שבוע נהדר חיה

      שמחה שעשיתי לך חיוך....אוהבת מאד גם תרנגולות, ראי תגובתי הקודמת, אנשים פשוט לא מכירים אותן. ומה שהם מכירים ניצולי כלובי סוללה בתנאים קשים כאלה לא מראה על אופיין האמיתי בכלל...

        17/3/10 20:10:

      צטט: מחשבות שבלב 2010-03-16 20:23:49

      מקסים:) תרנגולים... אם היתה לי גינה היו מטיילים שם עשרות תרנגולים אוהבת את הנוכחות שלהם עוד יופי בריאה שחבל לפספס:-)

      היי, ראשונה, סחתיין

      אם ....אם היתה לי גינה היא היתה הופכת למקלט רבתי לכל מיני יצורים משגעים והשכנים היו תולים אותי כמו המן הרשע על עץ גבוה...

      תרנגולות ותרנגולים יש בהם קסם, והם בהחלט כן וכן מתקשרים עם בני אדם, חבל שהאדם שעבד אותן, מחזיק אותם בכלובי סוללה, מנצל אותם עד תום בחייהן וגם במותם.

      הכי קטע שבני אדם חושבים שתרנולת זה בעל חיים בלי הרבה אינטילגנציה, שכל וכדומה. זה כל כך לא נכון.

      נוכחתי לדעת זאת פעם בעצמי כשתרנגולת אחת אימצה אותנו, גידלנו אותה חופשי בחצר, היא הפכה לבת בית, עד שנערים בני בליעל חטפו אותה מהחצר לגורל בלתי ידוע.

      כאב לי עליה מאד.

      היא באה אלינו מרוטה בקושי עמדה על הרגלים, כנראה בגלל שכל חייה בילתה בכלוב סוללה נוראי. אצלנו הבריאה, אפילו הנוצות שלה התחילו להבריק, וגם היתה נענית לקריאות שלנו ומגיעה....קצת כמו כלב ...

      היתה שותה קפה בבוקר עם אמא שלי, יושבת על ידה, היתה נכנסת מהחלון, וכשאמא רצתה לתת לה לאכול, היא היתה קוראת בשמה, והיא היתה מגיעה בריצה...

      מסכנה שלי, לא אשכח אותה

       

       

        17/3/10 18:05:

      סיפור נוגע ללב הלוואי שכולם היו ככה .
        17/3/10 17:42:

      הקלארק הזה..

      יש אנשים בעולם.

      עדיין.

        17/3/10 17:42:

      צטט: מחשבות שבלב 2010-03-16 20:23:49


      מקסים:)

      תרנגולים...

      אם היתה לי גינה

      היו מטיילים שם עשרות תרנגולים

      אוהבת את הנוכחות שלהם

      עוד יופי בריאה שחבל לפספס:-)

       

      גם אני..

      קראת את בינת השכווי?

      ממליץ מאוד! סיפור אהבה של רופא זקן לתרנגול החכם שלו

        17/3/10 17:08:

      תודה!!

      הבאת לי חיוך,

      על שפתיי ובלב.

        17/3/10 17:04:

      מסכימה עם כל מילה ומילה שכבר נאמרה לך

       

       

           תודה לך על

       

        הפוסט

          

      הצילום יפהפה

       

       

      אוהבת אותו 

       

       

      גם אבי גידל  אפרוחים

      בילדותי

       

      וגם ברווזים

       

       

      ותרנגולי הודו

      בחצר עם עץ תות

       

      נוסטלגיה 

       

       

      היה נחמד 

       

       

      שבוע נפלא,

       

       

       שרה קונפורטי

       

       

      www.sarakonforty.com

        17/3/10 15:09:

       

       

      נהניתי לקורא את הפוסט שלך

      סיפור יפה ומעניין.

       

      ציונה

       

       

        17/3/10 15:05:

      מרגשת כרגיל בסיפורים שאת מביאה

      תודה!

        17/3/10 14:02:

      כפרה עליו נשמה.באמת סיפור יפה ואנושי.

      סוף טוב. לפחות בינתיים. תודה על הסיפור.
        17/3/10 13:30:

      אתך לאורך כל הדרך...

      תודה, אנה

        17/3/10 13:14:

      ספור מעניין ויפה

      כל הכבוד !

        17/3/10 12:55:

      יפה(*)
        17/3/10 09:35:


      מקסים, מרגש, מצמיח כנפיים

      לנפש ... !!!

       

      איזה כיף שיש אנשים כאלה,

      כמה טוב לשמוע סיפורים כאלה.

      עשייה ממקום אנושי כל כך, שאין

      בה כל אינטרס פרט לחמלה ולרצון

      להושיט סיוע.

       

      כוכב מכל הלב,

      שלך יעל.

        17/3/10 09:03:


      בונבונייטה,

      כיף לקרוא גם סיפורים שיש בהם אור אנושי, יש תקווה, יש גם כאלו, גם אם אינם רבים כפי שהיינו רוצים.

      ועוד יותר כיף לקבל אותו אחרי הפוסט הקודם בו הייתה הרגשה כמה לא קל לך עם המשא למען המטרה בה את מאמינה.

      שאכן, לכולנו, בני האדם וגם בעלי החיים, יהיה חג חירות של ממש!

        17/3/10 08:56:

      בוקר טוב לך  bonbonyetta  בדרך כלל נדיר למצוא סיפור אמיתי שגיבוריו הם תרנגולים,

      ואולי בזכות אותו רוכב אופניים ,שכנראה חובב חיות בכלל, שהחליט לטפל בתרנגול,

      שעמד לנפוח את נפשו, ואולי בזכות מזלו של התרנגול שנתקל באותו נער מוזר ,

      אבל מוזר לחיוב הייתי אומר אולי בזכות כל אלו זכינו לממש סיפור,

      שיהיה לך שבוע טוב יקירה ,

      בידידות רבה ,אשר

        17/3/10 08:17:


      איזה סיפור מקסים

      תודה שהבאת אותו

      כאוהב חתולים...
        17/3/10 08:03:

      very מקסים.
        17/3/10 07:43:


      צריך לאגד את הסיפורים המדהימים שאת מביאה

        17/3/10 06:47:


      בונבונייטה יקרה

      טוב , בחור מיוחד, מציל תרנגול. לא ידעתי שתרנגולים מסוגלים להקשר לאדם...שמחתי ללמוד :)

      יום מקסים

        17/3/10 06:25:

      אז מה יקירתי, גם לתרנגול יש רגשות

      תאמיני לי שאני עמדתי על  תכונותיו אצלנו בנווה צדק

      יש פה אחד שמעיר את כולם בשמחה וממש לא אכפת לו 

      שכמה אניני בקר רוצים למתוח את השמיכה עוד כמה דקות.

      הוא אחראי, מצחצח במקורו, ויוצאת לו קריאה נהדרת 

        17/3/10 05:31:


      בונבוניטה

      תודה שהבאת

      יפה

        17/3/10 05:27:

      לו היו רבים כמותו

        17/3/10 05:26:


      He has awareness of himself and the world around him. He feels pain and sorrow and joy. He appreciates those who are kind to him and he cherishes the kindnesses that life grants him

      בסופו של דבר זה הדברים שלכול הבעלי חים יש( כמעת )

      ובכול מקרה בארץ אין להם זכויות

        17/3/10 02:18:

      תרנגול זכר לא הולך עם חיות בית. הוא יאמלל כלבים וחתולים, לא יניח להם וחייבת להיות הפרדה.
        16/3/10 23:35:


      בסביבות גיל 5 היה לי אווז. הוא התגורר בחצר ביתנו. יום אחד נעלם.

       בכיתי והתגעגעתי... (גע)

      לימים התברר לי שאכלנו אותו  

        16/3/10 23:18:
      סיפור יפהפה ומאד אמריקאי :-)
        16/3/10 23:16:

      תרנגולת זאת אחת החיות הכי מקסימות שאפשר לגדל
      יצא לי לגדל כמה בתור חית מחמד
        16/3/10 22:40:


      אוהבת מאוד את הפוסט הזה.

      אני חושבת שיותר לא אוכל מיסטר קלקים לעולם !!

        16/3/10 22:11:


      חייכת אותי מקסימה שלי

      ואני ניזכרתי כשהייתי קטנה קנינו אחי ואני

      אפרוחי תרנגולים וכל אחר הצהריים

      הינו מטיילים איתם בחוץ

      אנחנו הרועים והם הכבשים סליחה התרנגולים/ות

      (((((((((((-:

      * תודה יפתי על סיפור חמוד ומגניב

      שבוע נהדר

      חיה

        16/3/10 20:23:


      מקסים:)

      תרנגולים...

      אם היתה לי גינה

      היו מטיילים שם עשרות תרנגולים

      אוהבת את הנוכחות שלהם

      עוד יופי בריאה שחבל לפספס:-)

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין