כותרות TheMarker >
    ';

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    0

    מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב

    100 תגובות   יום רביעי, 17/3/10, 08:20

    הרכב השופטים, כבוד השופטת חנה בן - עמי, כבוד השופטת תמר בזק - רפפורט וכבוד השופט דוד מינץ, מבית המשפט המחוזי בירושלים, נתנו פסק דין לטובת אב, אותו יצגתי בערעור מזונות. כבוד ההרכב הודיע לאישה בפתח הדיון, שהם מתכוונים להפחית את המזונות.

     

     

    בערכאה הראשונה (בה לא ייצגתי) נקבע כי אב אמיד, ישלם מזונות בסך 4500 ₪ לחודש, בתוספת מחצית הוצאות רפואיות חריגות, מחצית חוגים וקייטנות, לילדה אחת, בעלת צרכים רגילים. הילדה נולדה, מרצון חד צדדי של אישה, עמה היה לאב קשר רופף במשך כשלוש שנים. יחד עם זאת, האב לקח אחריות על הילדה ועל מזונותיה, מהרגע הראשון והפעוטה מקיימת הסדרי ראיה כמעט שוויוניים עם האב, כאשר כמעט מחצית השבוע היא נמצאת אצלו. יש לציין כי מדובר בשני הורים רווקים, שלא נישאו מעולם.

     

     

    השופטים אשר קראו את החומר הרב שהוגש להם והיו בקיאים בו לפרטי פרטים בתיק, הבינו כי נעשה כאן עוול חמור, באשר בית המשפט בערכאה הראשונה, פסק פסיקה שרירותית, ללא כל קשר לצרכי הילדה. לא אף זאת, כי האישה לא הוכיחה את צרכי הילדה, הקבלות שצרפה, אשר הוכח כי חלקן לא היו שלה, הוכיחו, כי היא מוציאה על הילדה כ 1200 ₪ לחודש, כאשר היא תבעה  9000 ₪ לחודש דמי מזונות. האם, אף היא אמידה, בעלת מספר תארים ומקצועות ובעלת דירה באזור יוקרתי, שיקרה, הבריחה רכוש וניסתה לצייר עצמה כענייה מרודה ובכך הטעתה את בית המשפט בערכאה הראשונה.

     

     

    השופטים הבינו בדיוק את כל התמונה והבהירו לאישה חד משמעית, בהתאם לאמור בהודעת הערעור שהגשתי, כי היא רשאית לקבל דמי מזונות עבור הילדה, אך העובדה שהאב הוא אמיד, זה בודאי משמח עבורו, אבל לאישה אין כל זכויות ברכוש זה והיא אינה רשאית, באמצעות דמי מזונות מנופחים מעל ומעבר לכל סבירות, להכניס את ידיה החמדניות לכיסו.

     

     

    עוד הבהירו השופטים, כי העובדה שהילדה נמצאת כמחצית השבוע בבית האב, גם היא מהווה שיקול לעניין פסיקתם.

     

     

    עד היום, מסיבות תמוהות ביותר, בתי המשפט אינם לוקחים בחשבון בחישוב המזונות, את זמני ההורות. כך, שגבר אשר יש לו הסדרי ראיה רחבים הכוללים לינות אמצע השבוע וסוף השבוע, ישלם בדיוק כמו גבר שאינו רואה כמעט את ילדיו.

     

     

    אתמול, הבהירו שופטי המחוזי את עמדתם כי הם לוקחים גם שיקול זה בחשבון.   

     

     

    לאחר שהשופטים הביעו את עמדתם הברורה, הם שאלו את הצדדים אם הם מוכנים לפסיקה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (סעיף על פיו, בהסכמת הצדדים, בית המשפט פוסק על דרך הפשרה, כפי שהוא מוצא לנכון). מאחר שהיה ברור כי השופטים כבר החליטו, נתנו הצדדים הסכמתם לפסיקה המידית על דרך הפשרה. בפסק דין, כמעט חסר תקדים, הופחתו המזונות מסך של 4500 ₪ לחודש לסך של 3000 ₪ לחודש, בתוספת מחצית מהתשלומים בגין הצהרון ומההוצאות הרפואיות החריגות, בהם מתחלקים שני ההורים שווה בשווה.

     

     

    הרקע המשפטי לפסיקה הנו הדין העברי, שהוא הדין האישי החל על יהודים במדינת ישראל. על פי הדין העברי, על האב יש ליתן לילד מזונות עפ"י צרכיו ולא עפ"י עושרו של האב.

     

    פרופ' מנשה שאווה ז"ל, בספרו הדין האישי בישראל, בעמ' 271, כתב כדלקמן : ביחס למידת המזונות, חובתו של האב לזון ילדיו הקטנים היא רק "כפי צרכן בלבד" (הרמב"ם הלכות אישות פרק י"ג הלכה ו' ("ואינו נותן להם לפי עושרו אלא כפי צרכיו בלבד"), שו"ע, אה"ע, סימן ע"ג סעיף ו' ("ואינו נותן להם כפי עושרו אלא כפי צרכן בלבד"), חלקת מחוקק, שם ס"ק  ו' ועוד) בעוד שבמזונות הילדים מעל צרכיהם ההכרחיים ניתן לחייבו מדין צדקה אם הוא אמיד, לפי הרגלו של הילד...".

     

    מן הראוי להדגיש, כי עפ"י המשפט העברי, מה שכתב פרופ' שאווה ז"ל, שכפי צרכיו בלבד, נמצא בקונצנזוס פוסקים, בנוגע לפנויה. כי אם בפנויה עסקינן, אין דין מזונות הספציפי של תקנת אושא, אלא כחיוב צדקה עד שיגדל. פוסקים לפי צרכי הילד ולפי מה שהורגל ולא יותר. בשו"ע אבן העזר סימן ע"א לא נכתב כמה חייב לזון את בניו רק שחייב לזונן, בהלכה ו' הוא כותב וז"ל "הבא על הפנויה וילדה ממנו, אם הוא מודה שהוולד ממנו חייב לזונו" עכ"ל. מביאי המקורות בנושאי הכלים לשו"ע מציינים את הרא"ש שחולק על הר"ן וסובר שאין החיוב במזונות לילדים מדין מזונות המשיבה, אלא מדין אחר..ולכן בילד מפנויה חייב לזונו. כלומר, השו"ע פוסק להלכה שאין החיוב מצד מזונות המשיבה, ולכן לא חייב לזון אותם בשיעור מזונות שהוא חייב לאשה [ לפי עושרו] ולכן כל נושאי הכלים, הבית שמואל, והחלקת מחוקק, כולם נוקטים בדעת השו"ע "שאין זנין אותם לפי עושרו".

     

    האגרות משה [רבי משה פיינשטיין] אבן העזר חלק א' ק"ו, נוקט שרוב הראשונים סבורים שבן שש בעוד המשיבה חייה וחייב במזונותיה, חיוב הבנים מדין זה וכהר"ן. ולכן במקרה של ילד מפנויה, אין החיוב מדין מזונות , אלא מדין צדקה.

     

    ומ"מ גם הוא מודה שבמקרה שהוולד מפנויה, ולכ"ע אינו מדין מזונות המשיבה, ואינו לפי עושרו.   לסיכום, כל הפוסקים סבורים שבוולד מן הפנויה, אין חיוב לתת כפי עושרו. רוב הפוסקים סבורים כפי שכתב פרופ' שאווה ז"ל, שהאב חייב כפי צרכו בלבד בכל מקרה. כפי שכתב פרופ' שאווה ז"ל בספרו הנ"ל בעמ' 264 "כאשר האב פטור ממזונות האם (מאיזו סיבה שהיא כגון ילד הנולד מחוץ לנישואין...) מקור חיובו לזון את ילדיו עד גיל שש נובע מתקנת אושא, שהיא משום צדקה. במקרה זה חייב האב לפרנסם רק כשאין להם להתפרנס ממקור אחר."

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/10/11 12:14:

      מיעל עד יעל, אין כמו יעל (גיל)

        14/7/10 17:44:
      קראתי והחכמתי למרות שאין לי את הבעיה הזו בכלל כי יש לי ילדים גדולים ואני נשואה ואני באה ממשפחה של עו"ד פלילים. אבל היה מעניין לקרוא ולהיזכר
      היו חסרות לי הצעקות של בני הזוג...
        27/6/10 19:39:

      יעל

      מאד מעניין לקרוא, וכל הכבוד על ההישג שלך עבור הלקוח.

        25/6/10 11:53:

      לשבת שלום...

      למזג את האוירה.

      תודה לך על התמיכה.

       

        10/6/10 13:36:


      תודה  אני לא שוכחת אותך אם אפגוש מישהו שצריך עו"ד אפנה אלייך . אני לשימחתי נשואה הברה שנים

      תודה

      אוסי

        5/6/10 12:17:


      יעל כל הכבוד

      בהחלט במקרה הזה אין קשר בין

      עושרו של האב לבין גובה המזונות.

      במקרה אחר

      ניתן בהחלט היה להתחשב בעושרו

      של הבאב,

      אם הילדה הייתה גדלה בתוך המשפחה,

      והייתה מורגלת לרמת מחיה גבוהה במיוחד,

      אז הגיוני היה לדרוש מזונות גבוהים יותר

      על מנת לשמר את רמת החיים שלה הורגלה. 

       

      חיבוקים יעל

       

      עמי*   

        5/6/10 11:24:


      למדתי משהו והשכלתי...

      תודה יעל

        4/6/10 16:23:

      מוזמנים להצטרף

      ל-1000 הבלונים הצהובים

      של גלעד שליט,

      שיחליפו את תמונות הפרופיל שלנו

      במהלך החודש.

       

                             

      בתאריך  25.6.2010  ימלאו 4 שנים

      לחטיפתי על יד החמאס...

      האם אמשיך את השנה החמישית.

      במי זה תלוי?

      הבלון הצהוב של גלעד שליט.           

      כוכב* של תודה.    

       

                

        4/6/10 09:10:

      תודה , אבל אין לי כוכבים היום

      אני במקרה באה ממשפחת משפטנים

      אוסי

        29/5/10 19:57:

       

       

       יעל  גיל

       

      אני גאה בך ..

      את טובה וחזקה מאוד ..

      שבוע טוב לך יעל

        28/5/10 15:23:

        19/5/10 10:22:

      אם נלך לפי החוק הבש- אכן האב חייב לילד כדי צורכו ועד גיל 18

      אבל אם האב רואה בעצמו אבא ולא רק לפי חוק

      ובמיוחד אם יש לו עושר,

       יהיה לו גם אושר אם ייתן לילדייו.

       גם אם עברו גיל 18

       וגם בגלל הנתינה עצמה.

       במיוחד אם הילד התרגל עד לגרושין לרמת מחייה מסויימת\

       ובמיוחד אם הילד רואה שהאבא עשיר וחי מצויין ואילו האמא בקשיים.. ילד כזה לא יקבל מציאות כזו ויפנה עורף לאבא- לא כי האמא מסיתה אלא כי הילד חש חי ומבין.

       

      ילדיי מעל גיל 18- מזמן לא מקבלת עליהם מזונות- וממשכורתי נותנת ועוזרת ככל יכולתי.

      ועל האבא- מוטב שלא אדבר בפורום זה.

       

        18/5/10 19:57:


      "משה"


      חג שבועות שמיח

      לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.

      בברכת חג שמח כאן על מגש.

      המתיקו בייןגבינות , וגם ייאש.

      כי מתוק הוא מתוק הוא ,

      ואין כל חדש.

       

        17/5/10 19:22:

       

       

       יעל

       

      תודה לך

      חג שמח אוהב לכולכם ..

        15/5/10 06:26:


      המציאות עולה על כל דימיון..


        13/5/10 00:25:

      הצדק במיטבו!

      יישר כוח

      *

        4/5/10 17:33:

      <חשוב מאד מאד לדעת

      \תודה

      אוסי>

        4/5/10 17:15:

      דיון מעניין.

      תודה על השיתוף

        24/4/10 10:18:


      ואני בכלל שואלת ולא מבינה לעולם , מאיפה כל הרוע וכוונות הזדון? ולמה שאותה אשה תבחר לנהוג בדרך המוצגת? ולמה כל כך הרבה התגוששות? זה מתיש , מעייף, עצוב.

      ברכות על הזכייה, אין ספק שאת אשפית.

      מאחלת לכל אחד מהצדדים לזכות באהבת אמת...

      אם יש כזו.

        23/4/10 01:11:

      צריך לקבוע  את תעריף המזונות

       לפי עלותה של מנת שווארמה יומית אות פלאלפל

       או מקדולנדס בארוחת צהריים .

        23/4/10 01:00:


      כוכב של ברכות.

      שבת שלום.

       

        18/4/10 21:30:

      לא היה לי אף פעם צל של ספק שאת פרקליטה נבונה ושנונה עד מאוד.

      תודה וחג עצמאות שמח

      רוני 

        15/4/10 13:30:

       

      יעל

      שמחתי מאוד לילמוד מימך.. אינפורמציה  חשובה מאוד

      לניזקקים .את טובה וחזקה מאוד .

      בהצלחה רבה לך יעל  ותודה

       

        5/4/10 17:41:


      חזרתי.....לשלם מזונות..

      לא מתעסק עם עו''דים......

        5/4/10 08:31:


      תמיד אמרתי שהכי טוב ..להישאר נשוי

      חג שמח עוד אחזור

        4/4/10 21:48:


      היה מרתק לקרוא.

      תודה וחג שמח!.

       

        4/4/10 20:35:

      היש פסיקה נאורה מזאת?

       

      הבאת נושא מרתק הנוגע לרבים מאד

       

      בטוח שתמיד צריך לפסוק לגופו של ענין ושל הנודעים בדבר

       

      ליכולות ובעיקר לצרכים יש משקל רב ועל השופטים להתערב בהגינות במקום שבו הצדק לא מתקיים

       

      תודה וחג שמח

       

      אודי

       

       

        3/4/10 20:00:

      תודה יעל,

       

      חג שמח, אביב שמח ומלא בטוב...

       

      שי 

        1/4/10 10:11:


      כל הכבוד לעו"ד נמרצת כמוך הלוואי שירבו עוד כמוך.

       

      אשמח אם תבקרי אצלי. הנושאים שלנו שונים אבל שצלי תוכלי להירגע.

       

       

      אוסיחיוך

        31/3/10 12:02:
      יעל.  מן הראוי לציין כי הינך עו"ד נדירה, יוצאת מן הכלל.                                                                                           מי ייתן ובכל תיק שאת מייצגת ותייצגי, תיזכי בנירמול ולמכביר.                                                                                כל הכבוד,ההשג וההצלחה עימך,בכל מקום ועת.
        28/3/10 02:57:


       יעל, כל הכבוד לך,

      תודה לך

      חג פסח קסום,

      שמח ומאושר  

       

       לך לבניך, ולבני ביתך 

       

        חג של תקווה, חום ואהבה  

       

       חג החופש, גאולה וחירות,   

       

      חג של פריחה ושל אביב,   

       

       חג של התחלות חדשות,  

       

       הנאות קטנות ומתוקות,  

       

        חג מנוחה,   

       

       והמון הפתעות טובות,   

       

       


      שרה קונפורטי

       

      www.sarakonforty.com


       

       

        27/3/10 17:38:
      וה"עמותיאדה-2010" נמשכת.......
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1521180
        21/3/10 23:31:

       

       


      מעניין יעלצ'י. תודה עבור כתיבתך וייתרה מכך יישר כח לזכייתך.

      מאחלת לך לנוכח החג, שתמצאי את האפיקומן לאורכה של השנה באהבה וחוכמה.

        20/3/10 18:54:

      אכן פסיקה הולמת של בית המשפט והשגך ראוי להערכה גדולה.
        19/3/10 01:34:

      תודה ששיתפת

      המשך שבוע מקסים!

      אני מאמין או עורכת הדין היתה טובה ומוכשרת/או הנתבע היה בצבע מפלגה מוצא וקשרים נכונים/השופטים לא השתנו[פנסיונר שהתנצר לאחר ששופטים יהודיים גזלו ילדיו ודרדרו את בנו לעולם הפשע ]0523400161
        18/3/10 19:03:

      החלטה יפה
        18/3/10 17:57:

      שמחה בהצלחתך.

      ש א פ ו !

      מזונות אמורים להיות לא רק בהסתכלות על מה שקורה בביתה של האם ו/או איך שה"מציאות" מוצגת על ידה.

      נדרשת התייחסות שווה לשני ההורים. 

      הישג חשוב מאוד למניעת עוול במקרה זה וכתקדים למקרים אחרים.

      ושוב את בעבודתך פועלת לטובת העניין, טובת האדם והחברה בכללותה.

      ותודה רבה ששתפת.

       

       

        18/3/10 14:41:

      צטט: יגאל קרט 2010-03-18 13:20:58

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-18 11:30:01

      צטט: יגאל קרט 2010-03-18 09:44:20

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 22:12:45

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 18:52:23

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

       

      אתה צודק עקרונית, כפי שכבר כתבתי, אבל עו"ד צריך להפעיל שיקול דעת וכאן הם קבעו כעובדה שאנחנו זוכים בערעור כי המזונות יופחתו, כבר מתחילת הדיון.

       

      עוד נקודה, בכל הערעורים בהם הופעתי כולל בתחום האזרחי הרגיל ואפילו בבית הדין הארצי לעבודה, השופטים באו עם דעה מגובשת מראש, נחרצת וחד משמעית. אל תשכח שבערעור, הם רואים כבר את כל מה שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה כולל הפרוטוקולים, ההוכחות והסיכומים ועל כך תוסיף את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון.

       

      בתיקי משפחה בערכאה הראשונה, לא נתקלתי בהצעה של שופטים לפסיקה לפי 79א', אלא בתיקים אזרחיים רגילים בהם הופעתי. ההצעה ל 79א' יותר אופיינית לתיקים אזרחיים, מאשר לתיקים המאוד מורכבים בהם אני מופיעה.

       

      העובדה שהם מגיעים עם דעה נחרצת מגובשת וחד משמעית, בכל התיקים, מטרידה.

      אני מבין שיכולים להיות תיקים כאלה, אבל בכולם? תמיד? 

       

       

       דווקא במקרה הזה, אותי זה לא מטריד, כי זה אומר שהם קראו את החומר היטב והבינו אותו לעומק, מה שגורם לי לחוש הערכה רבה כלפיהם, על כך שהם מבצעים את עבודתם נאמנה. היה ערעור אחד בו השופטות לא קראו את כל החומר, לא היו בקיאות בו, לא בא להן ללמוד את החומר ולקרוא ובכלל לא בא להן לעבוד, כך עלה מהתנהגותן ומדבריהן. זה היה מאוד מביש בעיני. 

       

      הרי כולנו מכירים את שופטי השלום/משפחה שלא קוראים, לא בקיאים בחומר ואתה יורק דם בניסיון לשכנע אותם, כשהם אפילו לא יודעים על מה אתה מדבר. תחושה סופר מתסכלת, שגורמת לחוסר הערכה כלפיהם ובשיקוף, כלפי המערכת השיפוטית.

       

      במקרה הזה את לא הוטרדת מכך, וסיבותיך עימך.

      אבל תנסי לחשוב על מקרה אחר, ותדמייני שהשופטים מאלצים אותך באיזה תיק רגיש מאוד בנושא מעמד אישי "להסכים" ל- 79 א'.

      את מרגישה שיש לך אמון מלא בשופטים ובהחלטה שיתנו, ובסוף נדהמת לגלות שאותם שופטים שהנהנו בראשם כאשר טענת בפניהם, נותנים פסק דין "נוראי" שמשמעותו קבלת עמדת הצד שכנגד, ללא נימוק וללא הסבר.

      וזה בהחלט קרה, קורה ויקרה.

      בתיקים כספיים פשוטים, ניחא, לפעמים אין טעם לסבך את הדיון אבל בתיקים מורכבים לא תמיד זה מתאים.

       

       

      יגאל, מלכתחילה ציינתי שיש בינינו הסכמה. עד היום לא נתתי את הסכמתי לפסיקה לפי 79 א' ואני כמעט ולא נעתרת להצעות של ההרכבים, או כפי שהיה בקדמים אצל הילה גרסטל, להתפשר, כי כשאני נמצאת בערעור, אני כבר רוצה פסיקה. אבל יש כמובן לשקול כל דבר לגופו. אני לא בוטחת בשופטים בעניין הזה וזה לא חשוב כמה הם מהנהנים או לוחצים. במקרה הזה, אני נמצאתי בדיוק באותה נקודה מיוחדת, שזו היתה ההחלטה הכי מדויקת להסכים להצעתם. הייתי משוכנעת שהם קראו והבינו היטב את הדברים לאשורם, כי התנהל דיון, הם הביעו מפורשות את עמדתם שהם מתכוונים לפסוק לטובת הלקוח שלי, בתיק לא פשוט בכלל וזה בלשון המעטה, כשהעבודה שנעשתה ע"י עורכי הדין בערכאה הראשונה היתה מאוד מזיקה ללקוח וידעתי שטוב מהצעתם לא אוציא כאן. לפסיקה שלא עפ"י 79א', לא הזדקקתי, כי לא התכוונתי לערער לעליון.

       

        18/3/10 13:20:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-18 11:30:01

      צטט: יגאל קרט 2010-03-18 09:44:20

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 22:12:45

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 18:52:23

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

       

      אתה צודק עקרונית, כפי שכבר כתבתי, אבל עו"ד צריך להפעיל שיקול דעת וכאן הם קבעו כעובדה שאנחנו זוכים בערעור כי המזונות יופחתו, כבר מתחילת הדיון.

       

      עוד נקודה, בכל הערעורים בהם הופעתי כולל בתחום האזרחי הרגיל ואפילו בבית הדין הארצי לעבודה, השופטים באו עם דעה מגובשת מראש, נחרצת וחד משמעית. אל תשכח שבערעור, הם רואים כבר את כל מה שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה כולל הפרוטוקולים, ההוכחות והסיכומים ועל כך תוסיף את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון.

       

      בתיקי משפחה בערכאה הראשונה, לא נתקלתי בהצעה של שופטים לפסיקה לפי 79א', אלא בתיקים אזרחיים רגילים בהם הופעתי. ההצעה ל 79א' יותר אופיינית לתיקים אזרחיים, מאשר לתיקים המאוד מורכבים בהם אני מופיעה.

       

      העובדה שהם מגיעים עם דעה נחרצת מגובשת וחד משמעית, בכל התיקים, מטרידה.

      אני מבין שיכולים להיות תיקים כאלה, אבל בכולם? תמיד? 

       

       

       דווקא במקרה הזה, אותי זה לא מטריד, כי זה אומר שהם קראו את החומר היטב והבינו אותו לעומק, מה שגורם לי לחוש הערכה רבה כלפיהם, על כך שהם מבצעים את עבודתם נאמנה. היה ערעור אחד בו השופטות לא קראו את כל החומר, לא היו בקיאות בו, לא בא להן ללמוד את החומר ולקרוא ובכלל לא בא להן לעבוד, כך עלה מהתנהגותן ומדבריהן. זה היה מאוד מביש בעיני. 

       

      הרי כולנו מכירים את שופטי השלום/משפחה שלא קוראים, לא בקיאים בחומר ואתה יורק דם בניסיון לשכנע אותם, כשהם אפילו לא יודעים על מה אתה מדבר. תחושה סופר מתסכלת, שגורמת לחוסר הערכה כלפיהם ובשיקוף, כלפי המערכת השיפוטית.

       

      במקרה הזה את לא הוטרדת מכך, וסיבותיך עימך.

      אבל תנסי לחשוב על מקרה אחר, ותדמייני שהשופטים מאלצים אותך באיזה תיק רגיש מאוד בנושא מעמד אישי "להסכים" ל- 79 א'.

      את מרגישה שיש לך אמון מלא בשופטים ובהחלטה שיתנו, ובסוף נדהמת לגלות שאותם שופטים שהנהנו בראשם כאשר טענת בפניהם, נותנים פסק דין "נוראי" שמשמעותו קבלת עמדת הצד שכנגד, ללא נימוק וללא הסבר.

      וזה בהחלט קרה, קורה ויקרה.

      בתיקים כספיים פשוטים, ניחא, לפעמים אין טעם לסבך את הדיון אבל בתיקים מורכבים לא תמיד זה מתאים.

       

        18/3/10 11:30:

      צטט: יגאל קרט 2010-03-18 09:44:20

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 22:12:45

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 18:52:23

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

       

      אתה צודק עקרונית, כפי שכבר כתבתי, אבל עו"ד צריך להפעיל שיקול דעת וכאן הם קבעו כעובדה שאנחנו זוכים בערעור כי המזונות יופחתו, כבר מתחילת הדיון.

       

      עוד נקודה, בכל הערעורים בהם הופעתי כולל בתחום האזרחי הרגיל ואפילו בבית הדין הארצי לעבודה, השופטים באו עם דעה מגובשת מראש, נחרצת וחד משמעית. אל תשכח שבערעור, הם רואים כבר את כל מה שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה כולל הפרוטוקולים, ההוכחות והסיכומים ועל כך תוסיף את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון.

       

      בתיקי משפחה בערכאה הראשונה, לא נתקלתי בהצעה של שופטים לפסיקה לפי 79א', אלא בתיקים אזרחיים רגילים בהם הופעתי. ההצעה ל 79א' יותר אופיינית לתיקים אזרחיים, מאשר לתיקים המאוד מורכבים בהם אני מופיעה.

       

      העובדה שהם מגיעים עם דעה נחרצת מגובשת וחד משמעית, בכל התיקים, מטרידה.

      אני מבין שיכולים להיות תיקים כאלה, אבל בכולם? תמיד? 

       

       

       דווקא במקרה הזה, אותי זה לא מטריד, כי זה אומר שהם קראו את החומר היטב והבינו אותו לעומק, מה שגורם לי לחוש הערכה רבה כלפיהם, על כך שהם מבצעים את עבודתם נאמנה. היה ערעור אחד בו השופטות לא קראו את כל החומר, לא היו בקיאות בו, לא בא להן ללמוד את החומר ולקרוא ובכלל לא בא להן לעבוד, כך עלה מהתנהגותן ומדבריהן. זה היה מאוד מביש בעיני. 

       

      הרי כולנו מכירים את שופטי השלום/משפחה שלא קוראים, לא בקיאים בחומר ואתה יורק דם בניסיון לשכנע אותם, כשהם אפילו לא יודעים על מה אתה מדבר. תחושה סופר מתסכלת, שגורמת לחוסר הערכה כלפיהם ובשיקוף, כלפי המערכת השיפוטית.

        18/3/10 09:44:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 22:12:45

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 18:52:23

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

       

      אתה צודק עקרונית, כפי שכבר כתבתי, אבל עו"ד צריך להפעיל שיקול דעת וכאן הם קבעו כעובדה שאנחנו זוכים בערעור כי המזונות יופחתו, כבר מתחילת הדיון.

       

      עוד נקודה, בכל הערעורים בהם הופעתי כולל בתחום האזרחי הרגיל ואפילו בבית הדין הארצי לעבודה, השופטים באו עם דעה מגובשת מראש, נחרצת וחד משמעית. אל תשכח שבערעור, הם רואים כבר את כל מה שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה כולל הפרוטוקולים, ההוכחות והסיכומים ועל כך תוסיף את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון.

       

      בתיקי משפחה בערכאה הראשונה, לא נתקלתי בהצעה של שופטים לפסיקה לפי 79א', אלא בתיקים אזרחיים רגילים בהם הופעתי. ההצעה ל 79א' יותר אופיינית לתיקים אזרחיים, מאשר לתיקים המאוד מורכבים בהם אני מופיעה.

       

      העובדה שהם מגיעים עם דעה נחרצת מגובשת וחד משמעית, בכל התיקים, מטרידה.

      אני מבין שיכולים להיות תיקים כאלה, אבל בכולם? תמיד? 

       

        18/3/10 09:21:

      צטט: גולדמן1955 2010-03-18 04:59:20


      גם אני לא מצליח להבין מדוע מדובר ב"הישג". 3,000 ש"ח לילדה + מחצית מהוצאות חריגות כאשר מדובר באם עשירה ובמשמורת משותפת בפועל - זה טירוף. נכון ש4,500 ש"ח זה טירוף בריבוע אבל עדיין מדובר בעיוות דין מעין כמוהו ובטעות משפטית חמורה ביותר של המערער. ומה היא הטעות: אסור היה להסכים לפשרה לפי סעיף 79 וכך ניתן היה לערער לעליון...

      מצטער יעל - אין כאן כל מקום לחגיגה.

       

       

      בנתוני הפתיחה הגרועים מאוד, של הפסיקה בערכאה הראשונה של  4500 ש"ח לחודש + מחציות, בהתחשב בדין הקיים במדינת ישראל, על פיו, האב צריך לשאת בכל המזונות ולשלם את המזונות ברוחב יד במידה והוא אמיד, בהתחשב באמידותו של האב, בהתחשב בעובדה שערעורי מזונות ברובם המכריע נדחים במדינת ישראל, בהתחשב בעובדה שהפחיתו סך של 1500 ש"ח מהמזונות, שגם זה כמעט חסר תקדים, זהו הישג נדיר במיוחד, שכמעט לא נשמע כמוהו. הניסיון לזלזל בהישג, נובע או מחוסר ידע מוחלט, או ממחשבה לא הגיונית, ששאיפותיך הכמוסות או הבלתי כמוסות אלכס, יהפכו למציאות במדינת ישראל דהיום. להערכתי ויש לומר אף לצערי, שאיפותיך לא יהפכו למציאות, לפחות בעשור הקרוב אם לא מעבר לכך, אלא אם יקרה נס גדול במיוחד.

        18/3/10 09:15:

      ברכות לזכייה !

      כל הכבוד

        18/3/10 05:02:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 22:12:45

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 18:52:23

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

       

      אתה צודק עקרונית, כפי שכבר כתבתי, אבל עו"ד צריך להפעיל שיקול דעת וכאן הם קבעו כעובדה שאנחנו זוכים בערעור כי המזונות יופחתו, כבר מתחילת הדיון.

       

      עוד נקודה, בכל הערעורים בהם הופעתי כולל בתחום האזרחי הרגיל ואפילו בבית הדין הארצי לעבודה, השופטים באו עם דעה מגובשת מראש, נחרצת וחד משמעית. אל תשכח שבערעור, הם רואים כבר את כל מה שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה כולל הפרוטוקולים, ההוכחות והסיכומים ועל כך תוסיף את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון.

       

      בתיקי משפחה בערכאה הראשונה, לא נתקלתי בהצעה של שופטים לפסיקה לפי 79א', אלא בתיקים אזרחיים רגילים בהם הופעתי. ההצעה ל 79א' יותר אופיינית לתיקים אזרחיים, מאשר לתיקים המאוד מורכבים בהם אני מופיעה.

       

       

      כנראה שלא הופעת אצל גייפמן... הוא תמיד מציע 79א...

        18/3/10 04:59:


      גם אני לא מצליח להבין מדוע מדובר ב"הישג". 3,000 ש"ח לילדה + מחצית מהוצאות חריגות כאשר מדובר באם עשירה ובמשמורת משותפת בפועל - זה טירוף. נכון ש4,500 ש"ח זה טירוף בריבוע אבל עדיין מדובר בעיוות דין מעין כמוהו ובטעות משפטית חמורה ביותר של המערער. ומה היא הטעות: אסור היה להסכים לפשרה לפי סעיף 79 וכך ניתן היה לערער לעליון...

      מצטער יעל - אין כאן כל מקום לחגיגה.

       

        18/3/10 01:50:

      אני  לא מצליח להבין על מה יש פה להתגאות:

      במקום להוציא להורג בכיסא, הוציאו בתליה.

       

      הטיעון לפיו הילדה חיה אצל האם והאב באופן שווה הינו מספיק משכנע על מנת לאפס את המזונות לחלוטין.

       

      אם לא הצלחת לאפס את המזונות, ואף לא להפחיתם לסכום מזונות נורמאלי, אזי איפה פה ההצלחה?

       

      הרי אם הוא משלם לפי מורחב, כי הוא אמיד, אזי כלל אין פה מימוש לרעיון שהצגת (לפי צרכיו ולא לפי עושרו)

      ובכל זאת נפסק סכום מורחב.

       

      ובכלל - המדובר בגניבת זרע.

       

      מרגע שהוכר בכך, היה אמור האב להיות פטור ממזונות בלי כל קשר לשום דבר.

       

      אני רואה במה שאת מכנה הישג  ככישלון, והנסיון להראות אותו כהישג, אני רואה כסוג של תרמית, אחיזת עיניים, תמרון מילולי.

       

       

       

       

        18/3/10 00:19:


      רשמתי ורשמתי והכל עף...

      אז שוב, ברכות לזכיה.

      עקרונית אני חושב שהסכום /שנפסק יקר להחריד.

      אין קשר בין רמת הכנסת משלם המזונות לפסיקות

      וזו בכיה לדורות.

      ארגוני הנשים הצליחו ליצר מצב בו גברים משלמים את חייהם

      ונטולי יכולת חיים משל עצמם.

      מה שהופך אותם לאבות קמצנים בעיני ילדיהם ואומללים.

      המרוויחים 7000 ומשלמים 5000 לשני ילדים

      ממש יכולים להתקיים בכבוד...

        18/3/10 00:14:

      תודה על המידע

      בני

        17/3/10 23:49:
      לאורי ולנושא הטבעת, אני מסכימה בעקרון עם שניכם, שכאשר יש משמורת משותפת או הורות שוויונית, אין לשלם מזונות, בסייג, על פיו, יש לאזן במקרה כזה בין ההכנסות הפנויות של שני ההורים. כלומר : אם האב מרוויח 10,000 ש"ח לחודש והאם מרוויחה 3000 ש"ח לחודש, האב צריך להעביר מזונות לאם עבור הילד, בהתחשב בהכנסות הפנויות שלהם ולהיפך, אם מצב ההכנסות הוא הפוך. אבל כל זה רק תאורטי, כי עד שיזוז משהו במדינת ישראל בתחום הזה, אנו לא נזכה לראותו.
        17/3/10 23:47:


      פסק דין בהחלט צודק

      ברכות לזכייה

        17/3/10 23:43:

      צטט: דינמיקה 2010-03-17 09:47:26


      כל הכבוד!

      המשיכי והצליחי בכל מעשייך, את ראויה לכך.

      רק דבר אחד לא הבנתי: אם מזונות "רגילים" לילד אחד הםבגובה של כ-1,200 עד 1,500 ש"ח, איך זה שהותירו לאישה 3,000 ש"ח?

       

       

       מזונות שלא צריך להוכיח עבור ילד אחד עומדים על 1250 ש"ח + מדור. במקרה הזה, לאישה יש מדור והאב הוא אדם אמיד. במקרים של אב אמיד, מזונות הילד נפסקים בהרחבה ולא בצמצום ובמקום הסכום של 1250 ש"ח, נפסקים דמי מזונות עבור הילדה בסכום גבוה מהסכום שלא צריך להוכיח.

      יחד עם זאת, את הוצאות הקטינה צריך להוכיח ולמרות שהאב הוא אמיד, לא צריך לעשוק אותו ולא יתכן, לקבוע כי עליו לשלם לידי האישה דמי מזונות בסך 4500 ש"ח, עבור כחצי שבוע שהילדה נמצאת אצל האם. דמי המזונות, צריכים לשקף את צרכי הילדה בפועל. הרי רוב הילדים הרגילים, לא צורכים סכומים שמגיעים ל 9000 ש"ח לחודש. כזכור, האב מטפל בילדה כחצי שבוע, אם הוא מעביר לאם עבור טיפול בילדה כחצי שבוע סכום של 4500 ש"ח, סימן שמישהו חושב שהילדה הזו זקוקה ל 9000 ש"ח לחודש כדמי מזונות ולא כך הדבר.

        17/3/10 22:17:


      ברכות  לרגל זכייתך..

      ואיחולים גם לבאותחיוך

      כל הכבוד

        17/3/10 22:12:

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 18:52:23

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

       

      אתה צודק עקרונית, כפי שכבר כתבתי, אבל עו"ד צריך להפעיל שיקול דעת וכאן הם קבעו כעובדה שאנחנו זוכים בערעור כי המזונות יופחתו, כבר מתחילת הדיון.

       

      עוד נקודה, בכל הערעורים בהם הופעתי כולל בתחום האזרחי הרגיל ואפילו בבית הדין הארצי לעבודה, השופטים באו עם דעה מגובשת מראש, נחרצת וחד משמעית. אל תשכח שבערעור, הם רואים כבר את כל מה שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה כולל הפרוטוקולים, ההוכחות והסיכומים ועל כך תוסיף את הודעת הערעור ועיקרי הטיעון.

       

      בתיקי משפחה בערכאה הראשונה, לא נתקלתי בהצעה של שופטים לפסיקה לפי 79א', אלא בתיקים אזרחיים רגילים בהם הופעתי. ההצעה ל 79א' יותר אופיינית לתיקים אזרחיים, מאשר לתיקים המאוד מורכבים בהם אני מופיעה.

       

        17/3/10 19:33:


      צדק צדק תרדוף

      אך לדאבוני נעול הוא בנעלי ספורט משובחים

      וקשה מאוד להשיגו.

      תודה לך יעל יקירתי

      חיבוק ממני.

        17/3/10 18:52:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-17 18:26:52

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

       


      ההערה שלי לא קשורה בכלל להתנהולתך בתיק, שאגב הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה.

      אני מדבר על בתי משפט שלעתים קרובות מפעילים לחץ על הצדדים שיאפשר להם לפסוק על דרך הפשרה ואני בהחלט מבין את הרצון הזה לאור תנאי העבודה של שופטים בישראל והרצון לחסוך בזמן שיפוטי יקר.

      ולמרות זאת, אני חושב שבתי המשפט צריכים לבקש את הסכמת הצדדים להליך הזה רק בתיקים פשוטים שאין בהם מורכבות משפטית או עובדתית וכאשר לא מדובר בהחלטות עקרוניות, גם אם "הם כבר החליטו".

      אגב, לפעמים עורכי דין בטוחים ששופטים "כבר החליטו" לאור הערות כאלו ואחרות במהלך הדיון ולא תמיד כך הם פני הדברים.

      במקרים לא מעטים השופט מקבל את ההחלטה רק לאחר שהוא קורא את הסיכומים ולפעמים ההתלבטות גדולה מאוד גם בשלבי כתיבת פסק הדין,  גם אז הדיעה יכולה להשתנות, שוב אני לא מדבר על התיקים הטריוויאלים אלא על המורכבים יותר.

        17/3/10 18:26:

      צטט: יגאל קרט 2010-03-17 16:03:27

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

       

       תודה יגאל.

       

      אני מסכימה אתך לחלוטין בעניין סעיף 79א', אנ י לא נותנת הסכמתי אף פעם לפסיקה לפי סעיף זה, למעט הפעם. ראיתי הפעם, כי כל השופטים מכירים את התיק המורכב מאוד, לפרטיו ועל בוריו. הבנתי, כפי שהבין הצד השני, שהשופטים כבר הגיעו לפס"ד על סמך כל הראיות שהוצגו בפניהם, הודעת הערעור, עיקרי הטיעון ותיק המוצגים שכלל כמעט את כל מה שהופיע בפני הערכאה הראשונה. מאחר שהשופטים כבר הודיעו שהתוצאה תהיה לטובת הלקוח שלי ומאחר שידעתי ששום טיעון כבר לא ישכנע אותם, כי בניגוד למקרים אחרים המוכרים למרבה הצער לכולנו, היתה לשופטים שליטה מלאה בתיק והבנה מעולה של התיק, כפי שהם הבהירו בשאלותיהם לצד השני ולדבריהם. כאמור, השופטים כבר החליטו ובמצב הזה כשלא היה לי מה להפסיד או להרוויח יותר עבור הלקוח שלי, נתתי הסכמתי לפסיקה לפי 79א', מה שהוכיח את עצמו.

        17/3/10 18:07:

      יעל

      שאפו

      ויישר כח.

      סוקראטס

        17/3/10 18:06:


      שמח בשמחתך ובשמחת האב העשוק על הזכיה

      בית המשפט טבע כאן כמה דגשים חשובים

      אני מקווה שהם יהיו נר לרגלי כל השופטים הדנים בגרושין

      מה גם שהצלחת להוכיח את "יושר" ליבה של האשה

        17/3/10 16:03:

      ברכות על זכייתך בתיק זה.

      יחד עם זאת הייתי מעיר, כי לא בטוח שרצוי לתת פסקי דין בנושאים עקרוניים  (ככל שפסק הדין הנ"ל הוא כזה), לפי 79א'.

      הסעיף מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד, מכביד על אפשרות הערעור ומן הראוי שבית המשפט ישתמש בו בתיקים פשוטים יחסית מבחינת החוק והעובדות.

       

       

        17/3/10 16:01:


      יעלי תותחית על....

       

      ישר כח

        17/3/10 15:48:

      מזל טוב יקירתי.

      את עושה הסטוריה...

       

      רק בריאות

       

      פיני

        17/3/10 15:41:

      יעל יקרה

      ברכות על הזכיה בערעור אכן הישג מרשים

      תודה ששיתפת

      דרור 

        17/3/10 15:23:

      משבח אותך על כך..

      חבל שאין הרבה שופטים

      שפוסקים לפי העובדות..

      ולא על פי רחשי ליבם..

        17/3/10 14:32:

      צטט: מירב וסיגלית 2010-03-17 13:46:47

       למקרה זה בית המשפט צדק בהחלטה !

      מבחינתנו כאנשים פשוטים מן המניין,

      זה לא לא עניין הזכיה שחשובה

      אלא הצדק והאמת,ואם אכן נעשה

      צדק זה מה שחשוב ולא הפרסטיג'.

      ניראה לנו שמשהוא התפספס היום

      בין בתי המשפט ועו"ד ההמונים במספרם.

      בתקווה שהצדק תמיד יהיה הראשון בחשיבות!

       

      ראשית, אין ספק שפורטו כאן חלק מן האספקטים המשפטיים של פסק הדין ולא בעיקר עובדת הזכיה. פסק הדין על ההיבטים שלו הנו חשוב מאוד מבחינת הצדק שיצא לאור.

       

      יחד עם זאת, העמל הרב והחשיבה העצומה שהושקעו בהוצאת הצדק לאור, כאשר מה שהובא כאן הוא על קצה  המזלג בלבד, אולי לך נראה כעניין שולי, אבל הוא לא. העובדה שנולד פסק דין נדיר ויחודי, הוא בעיקר תוצאה של ההשקעה הזו. זה בהחלט ממלא אותי גאווה בהישג ואני לא מתביישת לספר על כך לחברי לבלוג שאף הם משתפים אותי בחייהם, בהצלחותיהם, במאבקיהם ובכשלונותיהם. 

       

       

        17/3/10 14:31:


      כל הכבוד וישר כוח...

      חוץ מזה עדיין 3000 ש"ח + חצי מההוצאות החריגות עבור ילד אחד , נשמע לי מטורף. מה הילדה אוכלת לארוחת בוקר? זהב?

        17/3/10 14:28:


      ראשית כל הכבוד על הנחישות והאמונה בצדקת הדרך.

      מה שאני לא מבין מדוע הם הפחיתו רק ל3000 ולא ל1200 ש"ח כפי שהם הבינו שאלה הם באמת הוצאותיה.

      עדיין אם הילדה נמצאת ברשות האב מחצית מהשבוע ומן הסתם הוא משלם עבורה עוד איזה 1500 ש"ח מינימום בחודש.  נסיעות איה, להאכיל אותה, בגדים, חשמל, מים, משחקים, בילויים  ועוד כהנה וכהנה הוצאות שיש על ילד.

      אז העלות הריאלית עבור הילדה הינה 4500 ש"ח מינמיום לחודש. ואישית אני לא מכיר ילד במדינה הזאת שההורים הגרים ביחד מוציאים עליו סכום כזה שזה למעלה ממחצית השכר הממוצע בארץ.

      אמנם יישר כוח לשופטים ולהחלטה האמיצה שהם קיבלו. מה שאמור להיות הכי טבעי והכי ברור נחשב בעיננו כאומץ לב.

      רבותיי אין משפחה בישראל שמוציאה בממוצע יותר מ4500 ש"ח עבור הילד שלה.

       אם יש כאלה אז הן באלפיון העליון.  לכאורה מבחינה שווינית אם הבעלך מוציא 4500 ש"ח אז גם האישה אמורה לחלוק בנטל מה שמביא אותנו ל9000 ש"ח עבור ילד אחד. כלומר 300 ש"ח ביום עבור ילד.

      אני מת לראות משפחות כאלה שמוציאות סכומים כאלה על ילד אחד.  מסכן הילד שחי כך.

      אז תעשו חשבון פשוט ותחשבו לאיזה כינוי ראוית הנשים ה'מסכנות' האלה.

      איי. איי איזה מצב אבסורד ..

      איזו גועל נפש  של נשים שעושות שימוש ציני בילדים רק כדי להעשיר את עצמן.

      אין מילה אחרת חוץ מחמדנות לכנות את התופעה המבישה הזאת.

      ואיזו גישה לא שווינית של פסקי דין.

       

      באמת הגיע הזמן שמישהו כבר יחשוף את הבלוף הזה של דמי מזונות לילדים שלאמיתו של דבר מחזיקות את הנשים וגורמות לרובן להתכסות בשמיכה הגדולה של המזונות כאילו זה לטובת הילד ואישה שמשקרת בהוצאות שתחטוף כמה שנים בפנים ותלונה על ניסיון לשיבוש הליכי משפט. הקלות הזאת שבה נשים יוצאות בזול משימוש בשקרים וניפוח פיקטיבי של הוצאות מתקבל בהבנה ובסלחנות ע"י בית המשפט.

      פשוט אנשים לא קולטים ולא מבינים כמה נזק נגרם לגברים בגלל נשים כאלה ובגלל דמי מזונות גבוהים כל כך שבינם לבין המציאות אין שום קשר.

      שתהיה כבר חלוקה שווה בין נשים לגברים וצריך להעיף לפח האשפה של ההיסטוריה  את ההלכה היהודית שממנה נגזרים אותם חוקים שראו באישה רכוש בלבד. רבותיי היום רוב הנשים עובדות ומתפרנסות לא פחות טוב מגברים.

       

       

       

        17/3/10 13:53:


      מענין ומרתק, כל הכבוד.

      יישר כח,

      שמשון ג

        17/3/10 13:46:

       למקרה זה בית המשפט צדק בהחלטה !

      מבחינתנו כאנשים פשוטים מן המניין,

      זה לא לא עניין הזכיה שחשובה

      אלא הצדק והאמת,ואם אכן נעשה

      צדק זה מה שחשוב ולא הפרסטיג'.

      ניראה לנו שמשהוא התפספס היום

      בין בתי המשפט ועו"ד ההמונים במספרם.

      בתקווה שהצדק תמיד יהיה הראשון בחשיבות!

        17/3/10 13:24:

      כל הכבוד על הזכייה בערעור, הצתלחה בהליך ערעור הרבה יותר קשה מאשר בערכאה ראשונה.

      הבאת לאב הישג נאה מאד.

       

      באופן נדיר אני נוטה להסכים עם "נושא הטבעת". במקרה כזה שבו המשמורת כמעט משותפת, אין סיבה למזונות שוטפים כלל, אלא רק להוצאות בית ספר, רפואיות, בגדים, חריגות וכו'. ראוי היה לתקן את החוק.

       

      למעשה מדובר במזונות אשה לכל דבר ועניין.

        17/3/10 12:44:

      ברכות על הזכייה!

      שאפו

      ציפי

        17/3/10 12:26:
      גם ההגיון הבריא יגרוס מתן מזונות לפי הצרכים ולא לפי עושרו של האב אף כי יש טענה שאילו הילד היה במחיצת אביו אזי לבטח היה  נהנה מעושרו של האב .או מתנאי חיים יותר משופרים .
        17/3/10 11:56:


      מרגיש לי כצעד נכון ונבון של השופטים,

      זה שלאב יש כסף לא אומר שצריך

      לעשוק אותו,

      וגם אין להתעלם מהעובדה שיש ילדה

      שצריכה לחיות ולגדול,

      הפסק דין מאוד הוגן!

        17/3/10 11:48:


      פס"ד צודק לחלוטין

      גם ככה הבת נמצאת אצלו מחצית מהשבוע כך שבימים אלו

      הוא גם דואג לה

      מתחלק במחצית ההוצאות החריגות

      כך שזה יותר מצודק

      מי כמוני יודעת

      כל הכבוד לך על פסה"ד שאת מביאה לכאן

      ועל הנחישות להוציא את הצדק לאור

        17/3/10 11:23:

      צטט: nizza64n 2010-03-17 08:27:29

      אם מדברים מבחינה משפטית האב חייב לבנו

      מזונות לפי צרכו ויכולתו

      אם מדברים מבחינת האינושות

      האב חייב לבנו כל ימי חייב בפרופרציות הנכונות

      שכן האב והאם התגרשו ביניהם לא עם הילדים

       

       מבחינה אינושית, האם לא חייבת לבנה,

       

      בפרופורציות הנכונות???

        17/3/10 11:21:

      ברכות על זכייתך!
        17/3/10 11:13:
      הרעיון  שכל  האמהות  צדיקות  ואפילו  כמעט  מלאכיות  לא  עומד  במיבחן  המציאות  ותודה  לאל  שבזכות  אנשים  כמוך  בתי  המשפט  מתיחסים  לכך  יותר  ויותר .  מדוע  אני  כאב  צריך  להעביר  את  האקסטרא  לילדי  דרך  גרושתי ?
        17/3/10 11:12:

       * שבוע נפלא תמיד זה מגיע לכסף ותמיד מנסים להשיג כמה שיותר
        17/3/10 11:06:

      שלום יעל

       

      אני מבין את גודל ההישג, באקלים המטורף 

       

      של מע' החוק הישראלי, הנהוג בענייני משפחה.

       

      הגיונית ומוסרית אינני מבין מדוע צריך לעבור שקל אחד

       

      מהאב לאם, כשהם שותפים מלאים לחינוכו וגידולו של העולל המסכן.

       

      גם אם נניח שיש מצב שהאם או האב מגדלים אותו יותר בכמה אחוזים

       

      התשלום צריך להיות בהתאמה וההתאמה רחוקה במקרה הזה!

       

      במקרה דנן מדובר בהורים בעלי יכולת והם בכלל רווקים ואין להכניס את ה"הלכה" לעניין,

       

      כאן צריך לבוא הדין השיוויוני שאסור לו להפלות בין מין למין, 

       

      בנוסף אם הולכים ע"פ ההלכה, במקרה גירושין, ההלכה קובעת שהרכוש נשאר אצל הגבר

       

      ואז הוא חייב לזון את אישתו וילדיו, ע"מ לאפשר לו מעשית לעמוד בתשלומים שכאלה.

       

      כאן בישראל החולה משפטית ועייני בידיעה מהבוקר, לקחו את הדין העברי

       

      והרסו את המשוואה, בחלקם צד אחד במשוואה ובהכפילם את הצד השני,

       

      רכוש אצל הבעל= תשלום מזונות - המשוואה ההלכתית

       

      והמשוואה הקיימת

       

      רכוש מחולק לשניים, בעל ואישה = הכפלת מזונות לבעל

       

      גרושה חייה בנוחות = גרוש ללא חיים

       

      תוצאה- המוני ילדים הגדלים ללא אב והמוני נשים החיות על רווחיהם של גברים { סרסוריות }

       

      מ.ש.ל

       

      אין שום הגיון במאה ה21 שאב המעוניין לגדל את ילדיו במשמורת משותפת, יצטרך

       

      לשלם פרוטה לשותפתו לחיים לשעבר וכל צד ידאג לילדיו בזמן שהם אצלו.

        17/3/10 10:59:
      הישג יפה!
        17/3/10 10:57:
      *
        17/3/10 10:39:


      העובדה שהצלחת בעירעור  

      לאחר הסכמת הצדדים 

       לפסיקה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט

       מצביע שאת עו'ד טובה .

         אם אתגרש שוב    מבטיח לפחות להתייעץ איתך.

      -אגב זהו סעיף בחוק שמתאים לסנהדרין ולא לשופטים היום

        17/3/10 10:29:

      צטט: ניחוח אישה 36 2010-03-17 09:36:05


      יעל

      .

      ברכות על זכייתך בפסק דין מאד צודק,

      יש לי רק שאלה אחת שהיא לא ממש מובנת מפסק הדין.

      כתוב בפסק הדין:המזונות הופחתו מ4500 לסך 3000 ש"ח לחודש

      בתוספת מחצית מהמזונות בהם מתחלקים שני ההורים שווה בשווה

      האם פירוש הדבר שהמזונות הם פחות מ3000?

      כמה בסופו של דבר על האב לשלם ?

      הבנתי שהילדה שוהה אצל אביה מחצית מן השבוע...

      זה היה מרתק..

      תודה.

       

      קראתי שוב את פסק הדין והבנתי ..

      התוספת היא על הוצאות חריגות שההורים מתחלקים בהם ,

      מלבד המזונות הבסיסיים.שהם 3000 ש"ח .

      אם כך , פסק הדין הוא יותר מצודק.

      כל הכבוד לך !

        17/3/10 09:57:


      ברכות להצלחה.

      ברכות לבעלי העניין.

      ברכות לילדים שזכו.

      ברכות לחיים טובים ושלווים.

      ברכות למשלם המזונות - שיהיה מאין לשלם.

      ברכות לכבוד חג הפסח.

      ממני חן

      באוירה של "הכל טוב"

       

      פריחה של הרימון.

       

      יעל, קבלי ח"ח גדול על הישגייך!
        17/3/10 09:47:


      כל הכבוד!

      המשיכי והצליחי בכל מעשייך, את ראויה לכך.

      רק דבר אחד לא הבנתי: אם מזונות "רגילים" לילד אחד הםבגובה של כ-1,200 עד 1,500 ש"ח, איך זה שהותירו לאישה 3,000 ש"ח?

       

        17/3/10 09:36:


      יעל

      .

      ברכות על זכייתך בפסק דין מאד צודק,

      יש לי רק שאלה אחת שהיא לא ממש מובנת מפסק הדין.

      כתוב בפסק הדין:המזונות הופחתו מ4500 לסך 3000 ש"ח לחודש

      בתוספת מחצית מהמזונות בהם מתחלקים שני ההורים שווה בשווה

      האם פירוש הדבר שהמזונות הם פחות מ3000?

      כמה בסופו של דבר על האב לשלם ?

      הבנתי שהילדה שוהה אצל אביה מחצית מן השבוע...

      זה היה מרתק..

      תודה.

        17/3/10 09:28:

      טוב שהצדק נעשה ושאת יכולת לתרום למטרה נעלה זו. לפעמים יש את התחושה שהרשות השופטת יש לו אצבע קלה מידי על ההדק כשמדובר בתביעות מזונות מגברים גרושים.
        17/3/10 09:15:

      *

      אני נהנה מנצחונותיך

      וגא בך כחברה

      ושמח את טובת הילדים


       

        17/3/10 09:13:

      כוכב , הוקרה וכבוד לך על ההישג !
        17/3/10 08:55:

      ליעל היקרה!

      ברכות ואיחולים על הזכייה בערעור!!!

      אודה לך מאוד, אם תוכלי בבקשה לרשום את מס' ההליך של הערעור דנן.

      בתודה מראש

      והמשך יום ניפלא ומקסים ומתוק כדבש !

      ממני: ליאב

        17/3/10 08:52:

      הי יעל!

      תמיד מעניין לקרוא על המקרים שאת כותבת.

      יום נעים!

        17/3/10 08:49:

       

      יעל, ברכות לזכייתך. השכלתי. תודה.

       

      "עפ"י צרכיו ולא עפ"י עושרו"

      העקרון המוצע כאן הוא יפה. הוא מתחבר בעקיפין לדברים מעניינים שנכתבו בפוסט העוסק בעושרן של משפחות.

       

       

       

        17/3/10 08:46:


      מאז גירושי אני טוענת שמערכות הצדק עובדות...

      אך לצערי מאוד לאט והבירוקרטיה מתישה.  

       

      שאפו לך על ההצלחה.

        17/3/10 08:43:

      הכל התחיל מגניבת זרע, המשיך בתביעה של 9000ש"ח לחודש ונגמר בהפחתה ל 3000 "ש"ח

      אז בבתי המשפט יש גם צדק לפעמים ... יישר כוח !!!

      (*)

       

        17/3/10 08:38:

      קבלי "שפו" על ההצלחה 

       

      סוף סוף יש מישהו שיושב שם בכסא למעלה וחושב ומגיע למסקנה הן על פי החוק והן על פי הצדק.

       

      יוסי  

        17/3/10 08:27:

      אם מדברים מבחינה משפטית האב חייב לבנו

      מזונות לפי צרכו ויכולתו

      אם מדברים מבחינת האינושות

      האב חייב לבנו כל ימי חייב בפרופרציות הנכונות

      שכן האב והאם התגרשו ביניהם לא עם הילדים

        17/3/10 08:24:


      מרתק וטוב לדעת..

      תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד יעל גיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין