נזכרתי שיום אחד באתי לבעלי לעבודה והוא איש ציבור יש לו חדר נעול עם מפתח ושעות קבלת קהל הוא נעול עם המזכירה שלו כל היום בחדר אחרי שבאתי בלי הודעה מוקדמת נאלצתי להמתין בחוץ 10 דקות זה ברור שיש בינהם מערכת יחסים מאוד מפותחת ..... ביום ההולדת שלו הוא בא עם זוגות תחתונים שהיא קנתה לו ביום ההולדת שלה הוא קנה לה בושם כבר שבועיים לפני בערבים הוא היה יוצא איתה לבד בטענה שזה ארוע מטעם העבודה כשישבתי בפרוזדור הרבנות הוא איים שאני לא אנסה לאמר שום דבר על המזכירה שלו (שהיא נשואה ,אגב) כי אחרת היא תתבע אותי על הוצאת שם רע עליה כי הייתה נשואה לאחר . הלגיטמציה של גבר נשוי לאנוס את אישתו מתי שהוא חפץ , ואם תתנגד היא נחשבת סרבנית כי היא חייבת לשאת את כובד משקלו ומיטב חדירותיו מתי שרק יחפוץ . קיבלתי כי אהבתי ,אולי כי רציתי שיאהב גם ,אבל הוא לא אהב כל מה שרצה היה להוכיח שהוא יכול לחדור עם איברו לנפשי אבל הוא לא , למרות שאהבתי כאבתי . כאבתי כי רציתי שיאהב ויעריך ,אבל הוא לא , זה תירוץ ההורמונים ..זה לא הולך טוב עם נשים . שמירת אמונים חייבת לבוא משני המינים . אני לא מבינה אפילו את עצמי לפעמים התגרשתי ..אבל משהוא חותך אותי מבפנים אין לי מושג למה ואיך יכולתי לאהוב ועדיין נקרעת מכאב מרצון להיות איתו ..למרות שזה לא יקרה לעולם למרות שהסתיימה כל מערכת היחסים בגרושין כנראה שתמיד זה הכי כואב חזק כשזה בלתי אפשרי ואהבה מתחברת לשנאה בלי להבין איך הקצה מתחיל להסתדר . כלום כבר לא היה יכול לחולל שינוי לא יכולנו לאמר דבר זה לזה , אחרי כל השנים שהיו בהם רגעים אחרי הכל גם רגעים מכוערים , עם ריב וצעקות ,עם חוסר הבנה אבל תוססים ,אני בטוחה שהוא לא ימצא אף אחת כמוני למרות שכך נדמה לו שהחופש הזה מהנישואין זו דרך להתחיל לסלול דרכים חדשות ..דרך החופש ,דרך להוכיח לעצמו שאולי נשים צעירות ,יפות ,עשירות,משכילות יתאהבו בו להרגיש נערץ ..ולא שלא נתתי לו תחושה כזאת ..אני נתתי ! מרגישה ששום דבר לא שווה כבר להתחיל מחדש פוחדת לפתוח מערכת יחסים חדשה ,עדיין קשורה נפשית בקודמת למרות שהמסמכים כבר נחתמו . יושבת ומביטה על התמונות שלו , ולא יודעת מה לעשות ... גמורה , פשוט גמורה !
|