ממעמקי הלב. מתגעגעת. זקוקה לך. אני לא מתביישת. רוצה לבכות לך. להתייפח מהכאב. חולמת תקשורת ועירה בתסבוכת. מתפוצצת. את זה לא הכרת את אומרת. ואני לא אני כשאני מרוחקת. את מתמודדת מול אריות ולא פותחת פיך לרעות. שוכבת ימים. בלי אוכל. בלי שתיה. לא מתרוממת, רק צמודה לתהילים ומתאבלת. מתאבלת עליי כשאני בחיים אבל הרגשת את המוות של. ואני עוצמת.עוצמת ולא נרדמת. רוצה את החיבוק שלך. כמהה לו. שלך ולא של אף אחת אחרת. את הרי יודעת שזו את. וזה רק שלך. אצלך זה תמיד "של" ואת לא סתם. סתם מישהי אחרת. ואני עומדת דרוכה ואת בכלל... |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דריסת כבוד במחי יד
אין כאן מקום לאגו
אהבה...
את הרי יודעת שזו את.
כתיבה ישירה נוגעת
מאמי אוצ''''
עצוב כל כך....
ילדה מתולתלת ויפה אחת,
אתמול אמרתי בשיחה כי אני חושבת שהרגש המאכל ביותר הוא קנאה והרגש הקשה ביותר לנשיאה הוא הגעגוע.
געגוע מרגיש כמו מאכלת שתקועה בלב וננעצת קצת יותר עם כל תנועה שאנחנו עושים.
געגוע הוא רגש שמותיר אותי תמיד חסרת מילים ועם כאב בלב, גם אם אני רק קוראת עליו.
אוהבת אותך.
}{
(אין לי כוכבים, דמיט!)
כתוב ממעמקי הבטן,
אפשר להרגיש עד כמה את מחוברת,
לכאבך,
לרגשותייך.
אוהבת את החלק הזה שבך,
שהוא אחד מבין רבים.
תטפחי אותו,
רק יעזור לך להתפתח ולצמוח.
השמים הם הגבול ילדה,
את תגיעי רחוק.
מבטיחה.
כמה עצוב ונוגע
תודה על השיתוף
חיבוק של דוב
בבקתה קטנה בכפר
כן כן...גם אני רוצה כזה של אמא למשל...
זמן אמת .
מרגשת.
אני מקווה שהיא תקרא.
מילים כאלו אין להן דרך אלא לתוך הלב,
פנימה.