כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    מחול פרפרים

    55 תגובות   יום רביעי, 17/3/10, 19:56

     

     

    מחול פרפרים

     

     

     

     

    בִּשְׂדוֹת חֲלוֹמוֹתַי פּוֹרְחִים בָּר

    פַּרְדֵּס חֻשְׁחָשׁ, סַבְּרֶס וְעַל הַגִּבְעָה חָצָב,

    חַרְצִית, פָּרָג וּבַרְקָן סָגֹל קוֹצָנִי

    שָׁם הִתְגַּלְגַּלְנוּ, שָׁאַגְנוּ, הוּנְפוּ מַהֲלֻמוֹת

    וּבֵיתִי הָיָה נָטוּל אַהֲבָה

     

     

     

    בְּמִשְׁעוֹלִי הַמְכֻוָּן צָעַדְתִּי כְּמוֹ יֶלֶד טוֹב

    נַחַל חָצִיתִי לְהִתְבּוֹדֵד מֵעֲבָרָיו בְּרֶדֶת יוֹם

    בְּסִירָה רְעוּעָה חָתַרְתִּי בְּמֵימָיו מְעֻפָּשִׁים

    לִגְדוֹת סוּף וַעֲרָבָה נִפְתָּל אֶל אֵין מוֹצָא,

    שָׁם נֶחְבֵּאתִי עִמָּן עִם לְהַבְיוֹר תְּשׁוּקָתִי

     

     

     

    וְהָעוֹלָם שֶׁצִּיַּרְתִּי בְּקֶרֶן בֹּקֶר רִאשׁוֹנָה

    גַּז כִּטְלָלִים בְּעָלוֹת הַגּוֹנְגּ הַמְּלֻבָּן

    מַרְעִים קוֹפֵחַ מַהֲלֻמוֹתָיו בִּסְדוֹם וַעֲמֹרָה

    שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה בְּעָרֵי קֹהֶלֶת חֲנוּקוֹת

     

     

     

    אֶת לֶחֶם יוֹמִי רוֹמֵץ בִּשְׁתֵּי יָדַי אֶבְצְעֶנּוּ

    נְגִיסָה אַחַר נְגִיסָה אוֹכְלֵנִי שָׁנִים רַבּוֹת מִסְפוֹר

    מְזֵה רָעָב לְלֶחֶם הֶחָתוּם לִטְעֹם מִמֶּנּוּ

    פְּרוּסָה קְטַנָּה אַף זְעִירָה

     

     

     

    וּבְאוֹתָן כַּפּוֹת חֲרוּכוֹת, מוּתָשׁוֹת

    אֶחְתֹּך חֶבְלִ לְטַבּוּר הָעוֹלָם -  

    נוֹשֵׁם אֲוִיר חָדָשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לוֹ,

    צוֹעֵק חֶדְוָה, פּוֹקֵחַ עַיִן עָלוּמָה

    לִרְאוֹתוֹ דּוֹעֵך,

                      מְאַבֵּד זִכְרוֹנוֹ,

                                        שְׁפִיּוּתוֹ

                 

                                   וְאֶת אֱלֹהָיו

     

     

     

    אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

    נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת

    וּבְבוֹא יוֹמי

     

           לֹא אֶרְצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר

    דרג את התוכן:

      תגובות (55)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/10 21:16:

      צטט: אסקרינה 2010-04-07 10:40:03

      השיר שלך נוגע, כל כך יפה מובאות תחושות ותיאורי הנופים,

      מזדהה לגמרי עם השיר שלך.

      לפעמים פוגשים אנשים ומתגלגלים למקומות מוזרים

      בהתחלה זה נחמד ואז חוטפים שריטות ונדקרים

      כמו בסדום ועמורה מאבדים שפיות ואפילו את אלוהים

      ובסוף מחליטים שלא רוצים להגיע לשם בחיים.

       

       

       

       

       

       

       

      תודה אסקרינה.

      רואים שהשיר מאוד דיבר אלייך.

      מאוד שמח כתמיד לתגובתך.

      ע

        7/4/10 10:40:

      השיר שלך נוגע, כל כך יפה מובאות תחושות ותיאורי הנופים,

      מזדהה לגמרי עם השיר שלך.

      לפעמים פוגשים אנשים ומתגלגלים למקומות מוזרים

      בהתחלה זה נחמד ואז חוטפים שריטות ונדקרים

      כמו בסדום ועמורה מאבדים שפיות ואפילו את אלוהים

      ובסוף מחליטים שלא רוצים להגיע לשם בחיים.

       

       

       

       

       

        20/3/10 14:22:

      צטט: חנן הכתבן 2010-03-20 00:54:07


      כתיבה כל כך יפה לך

      בהחלט מצליח להעביר את המראות והרגשות

      יש עולם שאנו חיינו או חיים בו ויש את החלומות שלנו

      היכן אנו רוצים להיות ולהמצא עכשיו

       

      מעולה

      חנן

       

       

      תודה חנן,

      כיף לי לקרוא מילותיך היפות - <מסמיק>

      שבת נהדרת לך

      ע

        20/3/10 14:19:

      צטט: ג'אן דארק 2010-03-20 00:28:45

      היי עוזי,

      כהרגלך, בכתיבתך הציורית והמסתירה תובנות, איתגרת אותי...

      בבתים הראשונים ראיתי נער מתבגר במקום מקסים אך בבית

      נטול אהבה, הנער מוצא מקומות מסתור "מקלטים" לנפשו, בהם

      הוא מרשה לעצמו לפנטז על העולם של מחר, איך יהיה כשיהיה מבוגר,

      ובמקומות אלו הוא גם מוצא את בגרותו...

      בהמשך השיר, הרגשתי את האכזבה הכואבת מהעולם הסובב אותו, השונה

      כל-כך ממה שדמיין בילדותו: מַרְעִים קוֹפֵחַ מַהֲלֻמוֹתָיו בִּסְדוֹם וַעֲמֹרָה

      שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה בְּעָרֵי קֹהֶלֶת חֲנוּקוֹת.

      הוא מתנחם בזרועות אהובתו (האור היחיד בחייו) בריקוד פרפרים חושני,

      מרגיע ומנחם, מוצא בה את שלוותו ואת נחמתו,

      אך, למרות הפרפרים והאהבה, המקום הזה לא מוצא חן בעיניו והוא

      לא רוצה לחזור לכאן יותר...

      .

      שיר ביקורתי נוקב, עם תוכחה וטעם של אכזבה,

      וכתוב בשפה עשירה *

      .

      וכולי תקווה שבכל זאת יש לך סיבות טובות להתעורר בבוקר (-:

      שבת מנוחה

       

       תודה לך ג'אן על ניתוח כזה מעמיק,

      אכן, שיר ביקורתי ונוקב עם טעם אכזבה ...

      ויש 4 סיבות נהדרות להתעורר בבוקר:

      1. חיבוק הפרפרית

      2. לשורר מילותי ולקרוא

      3. להנחיל לתלמידַי

      והסיבה החשובה מכל -

      להללו. לחיות את המאמין המאיר בליבך. ולדעת שהעולם שמעבר מחכה לך...

      שבת נהדרת לך

      ע

       

       

        20/3/10 14:05:

      צטט: ליידי בלוז 2010-03-19 18:27:58


      מחול הפרפרים שלך מאוד מרגש.

      ומהמקום הפרטי שלי רקדתי (ומחלתי) יחד איתם..:)

      .

      בלוז

       

       

      כיף לי שרגשת, רקדת וחמלת,

      שלעולם לא תפסיקי את הבלוז הזה!

      תודה לך, נשמה

      ע

        20/3/10 13:47:

      צטט: לחישת הלב 2010-03-19 13:28:55

      ציירת מילים בשיטוט בטבע קסום.
      בין פרחי בר, לצמחים דוקרניים.
      נפלא לי היה לשוטט בין השורות
      ללקט תובנות, כמיהות, ורגשות,
      בכשרונך חשתי את מחול הפרפרים
      מתחולל מולי.
      תודה על רגעי חוויה מהנה, ומפעימה
      עונג צרוף לי.
      סופ"ש נהדר ומהנה.

       

       

      מיכל,

      כזה עונג לי לקרוא מילותייך, ללכת עימן איתן איתך בשירי

      ולהרגיש את החוויה והתובנות שספגת

      תודה, נשמה

      ע

        20/3/10 13:46:

      צטט: ליריקה- 2010-03-19 10:55:17


      המראה המשקפת ולא גורעת דבר, אך עם זאת הנגיעה המרפרפת בטוב ממלאת

      באור יקרות את העולם הפנימי, והמאבק הזה התמידי,מאפשר את הבחירה כל פעם מחדש.

      ישנם מקומות רבים בשירך להשתהות בהם,נקודות נוף פנימי ומעמיק אל תובנות אל הכאה על חטא או מחילה נסתרת.

      אם כן, המבט האמביוולנטי הוא המתווך בין הטוב לרע.

      לדעתי כמובן.

       

      תודה, ליריק

      רואה שהתעמקת בשיר ומצאת בו תובנותייך הבוחנות, המשתהות, על חטא ומחילה -

      ותמיד שוות אל המבט האמביוולנטי המתווך...

      וכך אני לומד להכיר אותך מלבר ומלגו...

      שבת נהדרת לך

      ע

        20/3/10 13:40:

      צטט: ashorer 2010-03-19 10:41:08


      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

      חשבון נפש נוקב עם העולם...בינות היופי יש רוע רב...

       

      כתיבה נהדרת חברי

       

      ומעניין, לי יש שיר ריקוד הפרפרים...שיר ישן ועשית לי חשק לפרסמו...אולי אעשה זאת

       

      אשרק'ה ידידי,

      שמח לראותך, למילותיך הקולעות.

      ואני מחכה לריקוד הפרפרים...

      שבת נהדרת לך

      ע

        20/3/10 13:37:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-03-19 08:03:14


      ריקוד בשניים אינו דומה לריקוד של יחיד

      להתגלות מחדש בלהביור של תשוקה

       

      אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

      נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד. *

       

       

       

      אכן, ריקוד בשניים אינו דומה לריקוד של יחיד.

      תודה לך, יהודית.

      ושבת נהדרת

      ע

       

        20/3/10 13:35:

      צטט: Rivka 2010-03-19 07:47:42


      הָעוֹלָם -  נוֹשֵׁם אֲוִיר חָדָשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לוֹ,

      צוֹעֵק חֶדְוָה, פּוֹקֵחַ עַיִן עָלוּמָה לִרְאוֹתוֹ דּוֹעֵך,

      מְאַבֵּד זִכְרוֹנוֹ, שְׁפִיּוּתוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו

       

       

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

      . 

      עולם המאבד עצמו לדעת

      צופה בכליונו

      ואתה החש כפוחלץ בו

      לא אליו רוצה לשוב.

       .

      כתיבה לא קלה

      מסר נוקב כואב ומכאיב.

       

       

       

       


      כל מילה  בול!

      נפלאות לי מילותייך, סיפוק לי לקוראן!

      תודה רבה, רבקה

      ושבת נהדרת לך

      ע

        20/3/10 13:33:

      צטט: שושי1 2010-03-19 01:13:10


      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

      הגוף הוא פוחלץ, אם כן?

       

      תודה על שיר מטלטל

       

       


      או, עשיתי את מלאכתי אם הצלחתי לטלטל...

      תודה לך, שושי

      ושבת מחייכת לך

      ע

        20/3/10 13:31:

      צטט: * חיוש * 2010-03-19 00:28:05


      WOW ידידי.......

      קראתי את שירך והוא נגע בליבי

      אכן העולם עובר שינויים, הטכנולוגיה מתפתחת

      ואנחנו הופכים לשדה ענק של דברים מלאכותיים

      תיארת את ביתך ואין בו אהבה

      את הרעב.....והרגיש לי כל כך עצוב

      אהבתי את התיאור של שדה הבר

      והמחול יחדיו בסוף השיר.

      כשקראתי את השיר בתחילה -  פשוט לא רציתי לכתוב מילה

      כדי לא לגרוע מיופיו של שירך

      * תודה ידידי היקר על השיתוף

      סופ"ש נהדר

      חיה

       

       

      אחחחח חיה,

      מילותייך תמיד כלכך מחבקות.

      אך השיר איננו עצוב, כי הסוף קובע...

      תודה לך, נשמה

      ושבת נהדרת

      ע

       

        20/3/10 13:28:

      צטט: revi ba 2010-03-18 22:11:20


      מעניין מאוד

      שילוב של מטפאורות

      קראתי כמה פעמים על מנת לרדת לשורש העניין

       

      סגנון מיוחד שפה עשירה

       

      בקצות אצבעותך היום, במה אתה נוגע?

       

      יופי אהבתי

       

      רוי,

      איזה מילים נפלאות לי, כתבת. אני <מסמיק>

      ובקצות אצבעותי אני נוגע בתיבה, שבתוכה נמצאת החללית...

      שבת נהדרת לך

      ע

        20/3/10 13:25:

      צטט: שרה בכור 2010-03-18 22:08:32


      אהבתי

      תודה

       

       

      תודה לך, שרה.

      שמח שאטהבת.

      שבת נעימה

      ע

        20/3/10 13:24:

      צטט: Mr. Lonely 2010-03-18 21:43:11

      מחול פרפרים מרפרף בשורות
      במבט מתגעגע לעבר
      במבט אוהב להווה
      במיטב השפה

      ומחר נהיה במקום אחר

      כך ראיתי את "ולא לרצות לשוב לכאן עוד"

      ראיתי ואהבתי !

       

       

      לונלי,

      שמח מאוד לראותך, ולראות את ראייתך, ולדעת שאהבת!

      שבת נהדרת לך 

      ע

        20/3/10 13:21:

      צטט: Dave Love 2010-03-18 21:24:44

      מחול המילים משחרר פרפרי חלומות. האם זו הבריחה מהקיים או הנהייה לשאינו? יפה.

       

       

      דייב שלום,

      פרפרי הוויה שלומדים להגשים חלומם,

      לברוח מהלא-קיים אל הקיים האמיתי -

      הנצחי!

      תודה לך

      ע

        20/3/10 13:19:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-03-18 20:34:51

      "מחול פרפרים"

      מילים מיותרות...

       

       


      אכן, כשמגיעים לזה, הכל מיותר, אפילו המחול -

      ורק הוא נותר

      תודה, ג'ינג'ית (איזה כיף שמך)

      ושבת מחייכת לך

      ע

        20/3/10 13:16:

      צטט: אורנה גל 2010-03-18 19:08:43


      קראתי בעיניין. שיר עז מבע.

       

       

      תודה, אורנה.

      שמח מאוד לביקורך, למילותייך.

      שבת נהדרת לך

      ע

        20/3/10 13:15:

      צטט: צלילי הלב 2010-03-18 10:57:38


      הדיוסננס הזה המבצבץ בין שורות הבתים, הראשונות והאחרונות מעורר מחשבה,

      אולי זה הרצון  הטבוע בנו עמוק,ללקט ולזכור את התמונות הוורודות,

      כשבמציאות הם היו בגוונים אחרים

      אהבתי

       

       


      תודה, צליל

      שמח לשמוע כאן צלילייך הוורודים

      בוקעים מליבך בין שורות השיר.

      שבת נעימה לך

      ע

        20/3/10 13:13:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-03-18 10:50:45

      איזה תיאורים נפלאים!

      הסיום עורר מעט מחשבה.

       

      תודה, רחל.

      ואני שמח שהסיום אכן...

      שבת נהדרת והחלמה מלאה לך

      ע

        20/3/10 13:11:

      צטט: שמים1 2010-03-18 09:03:32


      לא קלה היא הדרך

      רצופה במכשולים וכאבים

      אבל אהבתי את מחול הפרפרים

      את האביב הזה הקורא לשנות

      ולא לשוב לשם עוד .

       

      אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

      נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

       

      אוהבת לקרוא בך

      שיהיה חג שמח

      ואביב יפה בנשמה .

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      זה הדדי לגמרי!

      וכתיבתך שלך כה רבת כישרון ועזת מבע

      שתענוג לי להלך בה, לשוט, ולהמריא עם איזיס...

      שבת נהדרת שמיים תכולים מוארים

      ע

        20/3/10 13:06:

      צטט: סטאר* 2010-03-18 21:02:32

      ערב טוב עוזי, 

      לאחר קריאת שירך מרגישה אני מעט לאות

      אינני יודעת אם זה מהנקיונות לפסח ,

      או מהניסיון לפצח את מעטפת חוטי המשי שטווית סביבך.

      בכל אופן ... נראה, שגם אתה עברת תהליך לא פשוט בכתיבת שיר זה .

      כמו תהליך גילגול חייו של הפרפר המורכב מכמה שלבים:

      ביצה , זחל , גולם ועד לפקיעתו לצורת חיים מושלמת-

      של פרפר בוגר הנוסק אל עבר אלומות האור ....

       

       

       

      נפלאת לי תגובתך!

      היה שווה לחכות, ולהלאות אותך...

      והנה, הארת את כל הפוסט בתובנה חדשה

      שכל כך תואמת להתפתחות המתוארת בו
      שלב, שלב.

      תודה מקרב לב, כוכי

      ושבת מנוחה לך (או שגם בשבת מעבידים אותך במטבח...)

      ע

        20/3/10 13:02:

      צטט: perach1 2010-03-17 23:07:18


      " וּבְאוֹתָן כַּפּוֹת פִּיחַ חֲרוּכוֹת, מוּתָשׁוֹת

      אֶחְתֹּך חֲבָלִים לַחִים מְחַבְּרִים אוֹתִי לְטַבּוּר

      הָעוֹלָם -  נוֹשֵׁם אֲוִיר חָדָשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לוֹ,

      צוֹעֵק חֶדְוָה, פּוֹקֵחַ עַיִן עָלוּמָה לִרְאוֹתוֹ דּוֹעֵך,

      מְאַבֵּד זִכְרוֹנוֹ, שְׁפִיּוּתוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו

       

       

      אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

      נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת  .."

      אאחחח... עונג צרוף הכתיבה שלך .. !

      (:

      ולמרות הכל ,

      אחרי כל הקשיים

      היה שווה לגעת בפרפרי האהבה הלבנים ..

       

      אבל הם היו זהובים...

      פרח שלי יה פרח

      עונג צרוף מילותיך

      שאת מפריחה לי

      תודה לך

      ע

        20/3/10 13:00:

      צטט: שרי 2010-03-17 21:55:36


      תמונות ילדות לכאורה צבעוניות.

      וסיום אופטימי ומלטף.

       

      כמו תמיד...אהבתי!

      שיהיה לך ערב צבעוני,

      ש'

       

       

      שרי,

      תמיד שמחה לי לקרוא תגובתך.

      וכעת אני מגלה, כמה שאת אופטימית בתוכך... - וזה נפלא!

      תודה לך ושבת נעימה

      ע

        20/3/10 12:57:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-03-17 21:27:03


      עוצר נשימה... ולכאן אתה לא רוצה לשוב ?

      היי... !! לאן אתה הולך ??

       

      מחול הפרפרים על רקע הפריחה בסגול אדום צהוב...

      למה רק אני רואה וורוד ??

       

      ואולי נאיבית יתר על המידה ?

       

      שיהיה סופשבוע נעים...

       

       

      אכן, כולך ורודה כמו הוורד בריבוע שלך...

      תודה מרינל'ה

      ושבת נהדרת

      ע

        20/3/10 12:55:

      צטט: מולי. 2010-03-17 21:20:17

       

      מקסים.

      ומזדהה לגמרי עם השורה האחרונה.

       

      כמה אפשר להתגלגל,

      בינתיים מציירים, משוררים

      ומחוללים - שניים שניים זה יפה.

       

      מולי

      רוקדת סולו. 

       

       

       

       

       

       

      מולי תרקוד לנו סולו,

      מולי תרקוד לנו סולו

      מולי תרקוד לנו סולו

      וכתמיד, קלעת בול!

      תודה לך

      ע

        20/3/10 12:51:

      צטט: יערית 1 2010-03-17 20:44:07


      יש מקומות וחוויות שעוברים בחיים

      וזוכרים את הקושי ושם לא רוצים להיות עוד.

       

      אהבתי את כתיבתך הלירית ומיוחדת כתמיד

      עונג צרוף לקרוא בך

       

      מחול פרפרים מרגש

       

       

      תודה, יערית.

      שמח שקפצת ראשונה. ומילותייך הן תמיד עונג לי.

      שבת נהדרת

      ע

        20/3/10 00:54:


      כתיבה כל כך יפה לך

      בהחלט מצליח להעביר את המראות והרגשות

      יש עולם שאנו חיינו או חיים בו ויש את החלומות שלנו

      היכן אנו רוצים להיות ולהמצא עכשיו

       

      מעולה

      חנן

        20/3/10 00:28:

      היי עוזי,

      כהרגלך, בכתיבתך הציורית והמסתירה תובנות, איתגרת אותי...

      בבתים הראשונים ראיתי נער מתבגר במקום מקסים אך בבית

      נטול אהבה, הנער מוצא מקומות מסתור "מקלטים" לנפשו, בהם

      הוא מרשה לעצמו לפנטז על העולם של מחר, איך יהיה כשיהיה מבוגר,

      ובמקומות אלו הוא גם מוצא את בגרותו...

      בהמשך השיר, הרגשתי את האכזבה הכואבת מהעולם הסובב אותו, השונה

      כל-כך ממה שדמיין בילדותו: מַרְעִים קוֹפֵחַ מַהֲלֻמוֹתָיו בִּסְדוֹם וַעֲמֹרָה

      שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה בְּעָרֵי קֹהֶלֶת חֲנוּקוֹת.

      הוא מתנחם בזרועות אהובתו (האור היחיד בחייו) בריקוד פרפרים חושני,

      מרגיע ומנחם, מוצא בה את שלוותו ואת נחמתו,

      אך, למרות הפרפרים והאהבה, המקום הזה לא מוצא חן בעיניו והוא

      לא רוצה לחזור לכאן יותר...

      .

      שיר ביקורתי נוקב, עם תוכחה וטעם של אכזבה,

      וכתוב בשפה עשירה *

      .

      וכולי תקווה שבכל זאת יש לך סיבות טובות להתעורר בבוקר (-:

      שבת מנוחה

        19/3/10 18:27:


      מחול הפרפרים שלך מאוד מרגש.

      ומהמקום הפרטי שלי רקדתי (ומחלתי) יחד איתם..:)

      .

      בלוז

        19/3/10 16:29:

      צטט: שמעון רוזנברג 2010-03-19 14:09:19

      שיר עשיר ומלא אוצרות, שיש לדוג ולצודמתוך ים התמונות העשירות. הרעיון עלול ללכת לאיבוד.אותו אמנם אני מוצא בשורות מפתח כגון:וּבֵיתִי הָיָה נָטוּל אַהֲבָה -בין לבין הילד/המתבגר מוצא פתרון ביציאתו לתורלו עולם אחר (על גדות הירקון או מקום דומה לו?) כתחליף,עד שהוא מוצא אהבה (אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹלפַּרְפַּרִים מֻפְלָא) .לכן - "אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאןעוֹד"    הערות קטנות נוספת - 1. לשון השיר - עברית יפה,קלאסית, במרביתה המכרעת. על כן הביטוי "בִּיס אַחַר בִּיס" אינו מתאיםלרוח השיר, ואף חורק, במיוחד כשקדם לו משפט בשפה גבוהה מאוד (יש יאמרו שפה מיושנת) 2.  בבית : בְּמִשְׁעוֹלִי הַמְכֻוָּן צָעַדְתִּי כְּמוֹ יֶלֶד טוֹבנַחַל חָצִיתִי לְהִתְבּוֹדֵד מֵעֲבָרָיו בְּרֶדֶת יוֹםבְּסִירָה רְעוּעָה חָתַרְתִּי בְּמֵימָיו מְעֻפָּשִׁיםלִגְדוֹת סוּף וַעֲרָבָה נִפְתָּל אֶל אֵין מוֹצָא,שָׁם נֶחְבֵּאתִי עִמָּן עִם לְהַבְיוֹר תְּשׁוּקָתִי - לא ברור למה/למי מתייחס "עִמָן" 

       

       

      שמעון שלום,

      תודה רבה על ביקורך!

      ועל התעמקותך הנפלאה בשיר.

      בנוגע לשתי הערותיך:

      הערה 1 -  מסכים לגמרי עימך, ואנסה לשנות.

      הערה 2 -  עימן ------>  בחורות

      שבת שלום לך

      ע

        19/3/10 14:09:
      שיר עשיר ומלא אוצרות, שיש לדוג ולצודמתוך ים התמונות העשירות. הרעיון עלול ללכת לאיבוד.

      אותו אמנם אני מוצא בשורות מפתח כגון:

      וּבֵיתִי הָיָה נָטוּל אַהֲבָה -

      בין לבין הילד/המתבגר מוצא פתרון ביציאתו לתורלו עולם אחר (על גדות הירקון או מקום דומה לו?) כתחליף,

      עד שהוא מוצא אהבה (אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹלפַּרְפַּרִים מֻפְלָא) .

      לכן - "אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאןעוֹד"   

       הערות קטנות נוספת -

      1. לשון השיר - עברית יפה,קלאסית, במרביתה המכרעת. על כן הביטוי "בִּיס אַחַר בִּיס" אינו מתאיםלרוח השיר, ואף חורק, במיוחד כשקדם לו משפט בשפה גבוהה מאוד (יש יאמרו שפה מיושנת)

       2
      .  בבית :

       בְּמִשְׁעוֹלִי הַמְכֻוָּן צָעַדְתִּי כְּמוֹ יֶלֶד טוֹב

      נַחַל חָצִיתִי לְהִתְבּוֹדֵד מֵעֲבָרָיו בְּרֶדֶת יוֹם

      בְּסִירָה רְעוּעָה חָתַרְתִּי בְּמֵימָיו מְעֻפָּשִׁים

      לִגְדוֹת סוּף וַעֲרָבָה נִפְתָּל אֶל אֵין מוֹצָא,

      שָׁם נֶחְבֵּאתִי עִמָּן עִם לְהַבְיוֹר תְּשׁוּקָתִי - לא ברור למה/למי מתייחס "עִמָן" 

        19/3/10 13:28:
      ציירת מילים בשיטוט בטבע קסום.
      בין פרחי בר, לצמחים דוקרניים.
      נפלא לי היה לשוטט בין השורות
      ללקט תובנות, כמיהות, ורגשות,
      בכשרונך חשתי את מחול הפרפרים
      מתחולל מולי.
      תודה על רגעי חוויה מהנה, ומפעימה
      עונג צרוף לי.
      סופ"ש נהדר ומהנה.
        19/3/10 10:55:


      המראה המשקפת ולא גורעת דבר, אך עם זאת הנגיעה המרפרפת בטוב ממלאת

      באור יקרות את העולם הפנימי, והמאבק הזה התמידי,מאפשר את הבחירה כל פעם מחדש.

      ישנם מקומות רבים בשירך להשתהות בהם,נקודות נוף פנימי ומעמיק אל תובנות אל הכאה על חטא או מחילה נסתרת.

      אם כן, המבט האמביוולנטי הוא המתווך בין הטוב לרע.

      לדעתי כמובן.

        19/3/10 10:41:

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

      חשבון נפש נוקב עם העולם...בינות היופי יש רוע רב...

       

      כתיבה נהדרת חברי

       

      ומעניין, לי יש שיר ריקוד הפרפרים...שיר ישן ועשית לי חשק לפרסמו...אולי אעשה זאת


      ריקוד בשניים אינו דומה לריקוד של יחיד

      להתגלות מחדש בלהביור של תשוקה

       

      אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

      נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד. *

        19/3/10 07:47:

      הָעוֹלָם -  נוֹשֵׁם אֲוִיר חָדָשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לוֹ,

      צוֹעֵק חֶדְוָה, פּוֹקֵחַ עַיִן עָלוּמָה לִרְאוֹתוֹ דּוֹעֵך,

      מְאַבֵּד זִכְרוֹנוֹ, שְׁפִיּוּתוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו

       

       

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

      . 

      עולם המאבד עצמו לדעת

      צופה בכליונו

      ואתה החש כפוחלץ בו

      לא אליו רוצה לשוב.

       .

      כתיבה לא קלה

      מסר נוקב כואב ומכאיב.

       

       

        19/3/10 01:13:

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

      הגוף הוא פוחלץ, אם כן?

       

      תודה על שיר מטלטל

        19/3/10 00:28:


      WOW ידידי.......

      קראתי את שירך והוא נגע בליבי

      אכן העולם עובר שינויים, הטכנולוגיה מתפתחת

      ואנחנו הופכים לשדה ענק של דברים מלאכותיים

      תיארת את ביתך ואין בו אהבה

      את הרעב.....והרגיש לי כל כך עצוב

      אהבתי את התיאור של שדה הבר

      והמחול יחדיו בסוף השיר.

      כשקראתי את השיר בתחילה -  פשוט לא רציתי לכתוב מילה

      כדי לא לגרוע מיופיו של שירך

      * תודה ידידי היקר על השיתוף

      סופ"ש נהדר

      חיה

        18/3/10 22:11:


      מעניין מאוד

      שילוב של מטפאורות

      קראתי כמה פעמים על מנת לרדת לשורש העניין

       

      סגנון מיוחד שפה עשירה

       

      בקצות אצבעותך היום, במה אתה נוגע?

       

      יופי אהבתי

        18/3/10 22:08:


      אהבתי

      תודה

        18/3/10 21:43:

      מחול פרפרים מרפרף בשורות
      במבט מתגעגע לעבר
      במבט אוהב להווה
      במיטב השפה

      ומחר נהיה במקום אחר

      כך ראיתי את "ולא לרצות לשוב לכאן עוד"

      ראיתי ואהבתי !

        18/3/10 21:24:
      מחול המילים משחרר פרפרי חלומות. האם זו הבריחה מהקיים או הנהייה לשאינו? יפה.
        18/3/10 21:02:

      ערב טוב עוזי, 

      לאחר קריאת שירך מרגישה אני מעט לאות

      אינני יודעת אם זה מהנקיונות לפסח ,

      או מהניסיון לפצח את מעטפת חוטי המשי שטווית סביבך.

      בכל אופן ... נראה, שגם אתה עברת תהליך לא פשוט בכתיבת שיר זה .

      כמו תהליך גילגול חייו של הפרפר המורכב מכמה שלבים:

      ביצה , זחל , גולם ועד לפקיעתו לצורת חיים מושלמת-

      של פרפר בוגר הנוסק אל עבר אלומות האור ....

       

        18/3/10 20:34:

      "מחול פרפרים"

      מילים מיותרות...

        18/3/10 19:08:

      קראתי בעיניין. שיר עז מבע.
        18/3/10 10:57:


      הדיוסננס הזה המבצבץ בין שורות הבתים, הראשונות והאחרונות מעורר מחשבה,

      אולי זה הרצון  הטבוע בנו עמוק,ללקט ולזכור את התמונות הוורודות,

      כשבמציאות הם היו בגוונים אחרים

      אהבתי

        18/3/10 10:50:

      איזה תיאורים נפלאים!

      הסיום עורר מעט מחשבה.

        18/3/10 09:03:


      לא קלה היא הדרך

      רצופה במכשולים וכאבים

      אבל אהבתי את מחול הפרפרים

      את האביב הזה הקורא לשנות

      ולא לשוב לשם עוד .

       

      אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

      נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת

      וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי

       

       

      אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד.

       

       

      אוהבת לקרוא בך

      שיהיה חג שמח

      ואביב יפה בנשמה .

       

       

       

       

       

       

       

       

        18/3/10 07:49:


      בוקר טוב עוזי,

      קוראת ושוב קוראת ופעם שלישית גם...

      יש צורך בפענוח מורכב יותר הפעם  :)

      אחזור לבקרך שוב,

      בינתיים ... אל תעוף  ;))

        17/3/10 23:07:

      " וּבְאוֹתָן כַּפּוֹת פִּיחַ חֲרוּכוֹת, מוּתָשׁוֹת

      אֶחְתֹּך חֲבָלִים לַחִים מְחַבְּרִים אוֹתִי לְטַבּוּר

      הָעוֹלָם -  נוֹשֵׁם אֲוִיר חָדָשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לוֹ,

      צוֹעֵק חֶדְוָה, פּוֹקֵחַ עַיִן עָלוּמָה לִרְאוֹתוֹ דּוֹעֵך,

      מְאַבֵּד זִכְרוֹנוֹ, שְׁפִיּוּתוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו

       

       

      אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא

      נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת  .."

      אאחחח... עונג צרוף הכתיבה שלך .. !

      (:

      ולמרות הכל ,

      אחרי כל הקשיים

      היה שווה לגעת בפרפרי האהבה הלבנים ..

        17/3/10 21:55:


      תמונות ילדות לכאורה צבעוניות.

      וסיום אופטימי ומלטף.

       

      כמו תמיד...אהבתי!

      שיהיה לך ערב צבעוני,

      ש'

        17/3/10 21:27:


      עוצר נשימה... ולכאן אתה לא רוצה לשוב ?

      היי... !! לאן אתה הולך ??

       

      מחול הפרפרים על רקע הפריחה בסגול אדום צהוב...

      למה רק אני רואה וורוד ??

       

      ואולי נאיבית יתר על המידה ?

       

      שיהיה סופשבוע נעים...

        17/3/10 21:20:

       

      מקסים.

      ומזדהה לגמרי עם השורה האחרונה.

       

      כמה אפשר להתגלגל,

      בינתיים מציירים, משוררים

      ומחוללים - שניים שניים זה יפה.

       

      מולי

      רוקדת סולו. 

       

       

       

       

        17/3/10 20:44:


      יש מקומות וחוויות שעוברים בחיים

      וזוכרים את הקושי ושם לא רוצים להיות עוד.

       

      אהבתי את כתיבתך הלירית ומיוחדת כתמיד

      עונג צרוף לקרוא בך

       

      מחול פרפרים מרגש