לאכול על השובע

TheMarker Cafeארז חייםכאשר אינטלגנציה משיגה דבר שההגיון לא יכול להבין ולהסביר חייבת להיות אמונה , ושיש אמונה אפשר להבין השגות גבוהות ע"י אינטלגנציהלאכול על השובע

כאשר אינטלגנציה משיגה דבר שההגיון לא יכול להבין ולהסביר חייבת להיות אמונה , ושיש אמונה אפשר להבין השגות גבוהות ע"י אינטלגנציה

לאכול על השובע

‎6

Café

4 תגובות יום רביעי, 17/3/10, 21:27

ב"ה השבת אנחנו מתחילים את ספר "ויקרא" שנקרא גם "ספר הקורבנות" , ויש להבין את משמעות הקורבן בעבודת האדם , אומר הפסוק "אדם כי יקריב מכם" . שיורדת נשמה לעולם יש לה תכלית , " אני נבראתי לשמש את קוני " , איך ? ע"י שמאיר את חלקו בעולם . מצד אחד יכול אדם לחיות חיים שלמים ולא להתעמת עם השאלה למה אני חי ?! , וע"י שהוא מתרכז בענייני העולם הגשמים מצליח לעבור חיים שלמים להסתיר ולכסות את השאלה , ואז מה ? , הוא עבד אכל ישן ועשה כל דבר מלבד להתמודד עם השאלה " למה אני חי? " ואז למות ולהבין שהוא בזבז חיים שלמים ופספס את העיקר . מצד שני , יכול אדם לנסות ולהתמודד עם השאלה " למה אני חי ? " , וגם לקבל תשובות , כעומק השאלות כך גודל התשובות , מצב זה הוא המצב האמיתי של צמיחה . התורה נקראת כל שנה באותו מחזוריות , ואפשר לומר ע"פ הפשט כי היא בעצם דומה לאותו מחזור חיים של אחד שלא שאל את השאלה , "למה אני חי ? " , אבל שבוודאי שהמצב הוא לא כך , אלא , התורה היא הוראה נצחית שמתחדשת בכל שנה בהתאם למצב הרוחני שאדם נמצאה . המדרש על פרשת תרומה מלמד אותנו כי , בכל מקום שאומר הקב"ה "לי" עומד לעד , והנה שאמר "ועשו לי מקדש" והרי כבר כמעט אלפיים שנה שאין מקדש , אלא , שמוסיף הפסוק " ושכנתי בתוכם " שהמקדש הוא כל אחד ואחד , וע"י שיהודי מקיים את הוראות התורה בונה מקום להשכינה . את דרך הצמיחה הרוחנית שבאדם אפשר ללמוד מהתחלת הפרשה " ויקרא למשה " , והדיוק בזה הוא , שקודם שירדה שכינה על המקדש , שרצה משה לדבר עם הקב"ה היה פותח בדיבור , וכן הקב"ה שהיה מדבר אל משה היה פותח בדיבור , אלא שהשכנת השכינה במשכן , היתה דרגת גילוי חדשה של אלוקות בעולם , דרגה שמשה לא היה בה עוד , ועל כן בא קודם הקריאה למשה " ויקרא " ואז " וידבר " , שאז שוב משה היה מחובר אבל הפעם לדרגה החדשה . בעבודה הרוחנית של האדם יש שלוש שלבים , הראשון , התעוררות מלמעלה , הקב"ה מוציא את עם ישראל ממצרים מבטל את הגזרה של עליונים ותחתונים , ואומר אני מתחיל ראשון ויורד לתת תורה , השני המתיחס לפרשה " אדם כי יקריב מכם " שזה עבודת האדם מלמטה , והשלישי , הוא התעוררות מלמעלה שנוצרת ע"י עבודת האדם מלמטה , " דע מה למעלה ? ממך ! , וע"י כך זוכה האדם ללכת במשך חייו מדרגה לדרגה . עניין מיוחד המתייחס להקרבה של האדם דווקא בסמוך לחג הפסח הוא , שידוע שיש הרבה יהודים טובים שאין להם ממה לעשות את הסדר , ונכון שכולנו מתגייסים לתת , אלא שהסוד בעניין נתינת "קמחא דפסחא" הוא שכאשר אדם נותן במידה שמרגיש שמה שנתן היה כבר במידה של קושי , משמעות הדבר שאז הוא הקריב מעצמו באמת , "אדם כי יקריב מכם " , ואז זוכה האדם להקריב את קורבן הפסח שלו , ועניין קורבן פסח הוא , שהקורבן נאכל על השובע , לא על בטן ריקה , שזה עניין של תענוג , כמו המנה האחרונה שהיא תמיד מיותרת אבל אוכלים אותה , ומשמעות הדבר שהקב"ה גם משפיע לאדם ברווח יותר ממה שהיה צריך לקבל , בע"ה שנהיה כולנו מהנותנים ולא מהמקבלים ושתמיד ניתן עד מידת הקורבן אכי"ר

דרג את התוכן: