כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בגובה עיניי

    0

    כוחה של תפילה

    15 תגובות   יום חמישי, 18/3/10, 03:15


    בבקשה ממך, יקר לי, התפלל למענו , התפלל כמו שהתפללת בשבילי, חולל בו נס, כמו שחוללת בי .


    אל תכעס עליו , הוא לא אשם ששתלו אותו בגופי, אחרי שהופרדנו. הוא לא אשם שלא ידע להתחבר אלי, רק משום שלא צוייד בחיבורים המתאימים לי, כי הוא מצידו ניסה הכל, היקום עדו, הכל , בכלים שהונחו בידיו,  הם פשוט לא התאימו ,אז הוא ניסה להתחבר לליבי בכוח, ונכשל שוב ושוב. אל תכעס עליו שהרי רק מתוך אותו ניסיון הוא הכאיב לי עד שביקשתי את נפשי למות. שהרי את  המשפט  "ודבק באשתו"  הוא קיים עד סופו , ונשאר לדבוק בבשרי, הרבה זמן אחרי שיצאתי אני מגופי. עד היום הוא אפילו לא מבין שהחומה ההיא שבנה סביב ליבי, כדי שאיש לא יכנס, אפילו לא לפרי אהבתינו, היא האחת והיחידה שחצצה ומנעה את החיבור הזה,  ורק בינינו.  

    ואתה הרי יודע ,  כמה נסיתי ללמד אותו על מתאם הפלא הזה, הדבק המאחד שנקרא רוח , זה המחבר לבבות, מכל הצורות, אך הוא לא הבין כלום , בשבילו רוח זה משהו שיכול לעקור עיצים ולהחריב בתים, לא חשב שהעדרה של הרוח יכולה להחריב לבבות ואפילו ארצות שלמות, בדיוק באותה מידה. אל תכעס עליו, שהבין רק בחומר, שהרי לא גילו לו  את שגילו לנו, בשבילו אהבה זה היה רק משהו שעושים , לא משהו שיכול לברוא עולמות שלמים , כשעשייתה  היא רק ערך מוסף לה. 

    בבקשה , תעצור אותו , אל תיתן לו למות בתוכי ולהפוך לרוח. רק אתה יודע שזו לא הרוח אליה כמהה נפשי ,כשביקשתי לגרש אותו מתוכי. אל תניח לו לגווע בתוכי, לא אחרי ששתלו אותו בגופי והפכו אותו לחלק ממני. אנא שלח תפילתך שיוכל לקום ולצאת בכוחות עצמו מהכלא שכלא עצמו בתוכי.

    התפלל, התפלל ולו רק כדי שאוכל אני להתפלל לכך מכל ליבי שאתה חלק ממנו.

    אתה יודע שלא אוכל לעמוד בעוד פרידה ואפילו היתה זו רק בתוך גופי.

    כבר כואבת את לכתך , למרות שלא זוכרת מתי הופרדו נשמותינו, כי אחרי שנתלשת ממני הורדמתי לשנים רבות כל כך. אבל עכשיו כשליבי זיהה אותך, התעוררתי , ואני כואבת את הניתוק הזה, כמו היה זה היום,  וזה מרגיש בדיוק כמו אז , כשחשבו שנרדמתי, וחתכו את בטני לכל אורכה, ואני צרחתי צרחות מחרישות אזניים , אלו שליוו אותי שנים אחר כך, אך מלבדי איש לא שמע. וכנראה שנולדתי  אילמת , זועקת בכל כוחי וזעקתי לא נשמעת, מלבד לך, ומלבד הפעם ההיא שצרחתי שכולם שמעו,  כשחתכו אותי שוב כעבור ימים ,  באותו מקום, אלא שהפעם בלי הרדמה ובלי לתפור אותי , עם הזמן  זה יתאחה , הם אמרו , והוא אכן התאחה , חודשים אחרי זה .

    ויודעת שגם הלב הפצוע הזה יתאחה , לו רק ניתן היה לו לילה אחד שלם רק לישון קרוב לליבך, רק לישון ,  כי כל כך עייפתי...עייפתי... מאוד. 

    ...והנס קרה בו והגיע בדיוק עד למקום שהצלחתי אני להגיע בתפילתי. 

       

              מודה לך , שותף ליבי, על שנתת בי את כוח התפילה.

         ולך , משה, מורי היקר , תודה גדולה שלימדת אותי את שפתה.

              ומודה לך , בורא כל העולמות , מכל גופי, נפשי ונשמתי , 

                     על שלימדת אותי את כוחה... של התפילה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/11 01:40:
      אצילי, כואב וסוחף.
        25/11/10 03:11:
      זה מרגש עד לדמעות.
        2/8/10 08:17:
      בזמן שסופה קשה מחשיכה את חיינו, אנחנו כל כך מזדהים איתה שחומקת מאיתנו האפשרות להגיד:
      זאת סופה, היא תעבור, העננים יתפזרו במוקדם או במאוחר...
      בכוחות המושקעים בתפילה ,הלואי והייתה עולה יחד איתם, הישורת שמאפשרת לעמוד מעל לכל זה, להשקיף, לנשום, ולקבל את כל מה שקורה כחלק הכרחי של טבע חיינו.
      אנחנו מקווים או רוצים שכך וכך יקרה,שנוכל להמנע מהחלק הרע והכואב,שמשהו ישתנה ויקל עלינו...
      נסיבות חיינו,אם נחשוב על כך,מחוץ לגורלות ודברים שאינם מובנים לנו, הן תולדה של הכיוון שבו בחרנו ללכת, הן תוצאה ולא קפריזה של
      איזה כוח עליון.
      ועכשיו, לא נותר אלא לשלוח לך את כוחה של
      האהבה שאינה תלויה בדבר,כי את שלה והיא שלך.
        2/8/10 05:43:
      הכאב כבד מנשוא, אפילו לי שאינני אלא קורא
        3/6/10 21:10:


      כואב לקרא אותך

      "עד שהלב יתאחה"

       

      ארבעה חדרי לב

      וכל חדר מכיל בתוכו

      עולם ומלואו שמשלבים

      בתוכם כח עצום של חיים

      וכשחדר אחד לא מתפקד

      נרתמים הם בכל הכלים

      ומאחים את הכאב

       

      ואת נאווה ניחנת בכישרון עצום

      לחוות את הכאב

      באהבה וחיוך

      ולאחות באהבתך

      ובכוחות עצומים

      את רגשותייך

      זה מעייף

      אבל מכאן תצאי רק חזקה ומחוזקת

       

      ומי יתן שכל תפילותייך התקבלו באהבה

       

      הי, חיבוק ואהבה וד"ש בבית

      בתי

        20/5/10 09:18:


      הנה יקירתי בעבורך הלינק של שיר שפרץ מתוכי

      ואני אילמת בדיוק כמוך וזועקת את כאבי בשיריי

      http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1595668

        20/5/10 09:16:


      יקירתי נאוה

      אני נירגשת מידיי כדי להגיב כאן ועכשיו

      אומר לך רק שכולנו אילמים בצורה זו או אחרת

      לכל אחד מאיתנו יש מישקעים ושריטות מבית הורינו, מנישואים שלא עלו יפה

      מפרידות כואבות.

      לעיתים אנחנו זועקים אל תוך הלילה - זעקה מליבנו המכוונת ליקום, לאלוהים

       ואין איש שומע ואין איש רואה את דימעותינו הסוררות מליבנו

      * אומנם זה כוכב ורטואלי קטן וירקרק

      אך זהו סימן שביקרתי אותך ונגעת בליבי במילים שכתבת

      אשרך שניחנת בכישרון הכתיבה שבעיניי זאת דרך ניפלאה לזעוק את כאבינו

      מיד חוזרת ואעביר לך לינק של שיר שפרץ מתוכי ממש לפני יומיים

      חיה

        14/5/10 20:28:

      מרגש ביותר!!מאחלת שתפילותייך יבקיעו את השערים למקום השקט שלך...

       

      שבת שלום!! חיוך

        14/4/10 18:41:

      סוחפת בעוצמות החישה והנגיעה

      קורעת וכורעת בתפילה ותחינהנשיקה

      לו יהי

       

      נאווה יקרה,

      רבות בנות {גם בנים}, עושים חייל

      ואת עולה על כולם *

        31/3/10 21:30:

       אני חש את עוצמת העייפות והקריעה (?) אבל -

      אני מודה שאני מתקשה להבין את העיפות מהנסיון לאחות שני עולמות (לאחר גילוי עולם הרוח),

      שכן אם כל כך אוהבים ומודים למחובר לבשר, האם לא יהיה המבחן האמיתי בחיבור לרוח?

      לא יודע. לא מבין.

      כי כשמתנתקים מעולם אחד האם חייבים להתנתק מהעולם הישן?

      האם אפשר להתכחש לאויר שנשמנו פעם לחלוטין?

      האם אויר פסגות לא עולה לשם מן הארץ?

      או שבאמת לא הבנתי כלום...

        31/3/10 13:55:

      ונשאר לדבוק בבשרי, הרבה זמן אחרי שיצאתי אני מגופי

       

      רק שורה אחת לדוגמה, כתיבתך נדירה ביופיה

        20/3/10 21:44:

       

       

      מ ד ה י מ ה !!

        19/3/10 06:40:


      תפילה מרגשת כתבת

      אהבתי את ההבנה

      העולה מתוך דברייך

      מבינה בדיוק על מה את כותבת

      מזדהה ומאחלת לך שתתגשם

      תפילתך ותזכי להתחבר באהבה

      ובהשלמה עם אהוב ליבך

      שבת נפלאה שתהיה לנו

      ענת

       

        19/3/10 06:28:


      בחדווה תמיד

      רק עתה גיליתי את כתיבתך

      ואני עומדת מול המילים

      ואין לי מילים

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      בחדווה תמיד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין