הגחתי לעולם הזה מגולגלת באריזת בועות, כאלה שעוטפים בהם דברים שבירים. מלא בועות בצבעים ובנפחים שונים שנועדו להסתיר בתוכם אגו נפוח , אלו שעוד נותרו מחובות קודמים. בקבלת הפנים פרש לי הצדק העליון, בטובו, שטיח מחושב להפליא של דוקרנים תואמים, שהחלו לפוצץ את הבועות ההן כבר בצעדיי הראשונים. אתה לעומתי , כבר הגעת לכאן רכוב על בועה אחת גדולה, שהלכה והגדילה נפחה עם השנים, ואתה, שלא היית מודע לה, הרגשת בעננים. כבר חשבת שבידך לקבוע גורלות , מי לשבט ומי לחסד. וכששיכרון הכוח שיטה בך, קיפצת ורקדת מעלי כשיכור , עד שהתעוררתי . אבל בדיוק כעמדתי ללכת ממך, הצדק ירה בך את המחלה הארורה הזו. ונשארתי לעמוד, למרות שידעתי שהוא זה שלחץ על ההדק, אני היא זו שספקה לו בנדיבות את אבק השריפה, היישר מתוך ליבי.
ונשארתי לעמוד לצידך כי לא יכולתי להשאיר אותך פצוע, בשדה הקרב , למרות שאת כל התפאורה שלו אתה עיצבת, ובמלחמה שאתה הכרזת, כשאתה מכלה בי את כל התמושת הקטלנית שצברת , בעודך מתעלם מהדגל הלבן שהונף למולך. אז הוא ירה גם בי , דרכך , כשנשארתי לעמוד צמודה מאחוריך עוד הרבה זמן אחרי שהתעוררתי, ולו רק כדי ללמדני על ערכו של הזמן ולספר לי על המחיר הכבד שמשלמים אלו שלא מזדרזים להשתמש בו, לטובתם. הוא גם לימד אותי את מחיר היוהרה שהיתה נטועה בי , כשהתעקשתי להיות אני זו שתמצא בך את אותו "זיק אלוהי" שאיתו נולדנו כולנו, בו בזמן שעצם הזמינות והנוכחות שלי בקרבתך רק שימשה לך כמכשול . ועכשיו נכפה עלי לצפות איך אתה הולך ורפה , עד שאפילו שרירי המצח שלך רפו, אלה שניראו קפוצים תמיד, כאילו צפנת בהם את סוד כוחך. לא קל לראות איך בועת האגו שלך הולכת וקטנה ורגליך כמעט נוגעות בקרקע, כשאתה מולבש בפיג'מה ההיא. ואולי טוב יהיה לו לאדם רק למדוד את הפיג'מה הזו, מידי פעם, ולו רק כדי לדעת את מימדיו האמיתיים, רק חבל כל כך שאתה הושארת לבוש בה, בינתיים.
ואתה שכל כך התעקשת שלא לפנות מקום, ולו קטן ביותר בליבך לאחרים, אפילו לא לבשר מבשרך, נאלץ עכשיו לפנות מקום גדול , לחלק זר, מגוף זר , בכדי שזה ישתל בגופך. ולא נותר לך אלא לחכות שהצדק ירה באדם אחר, כדי שאתה תוכל להמשיך לחיות...והתור ארוך , ארוך מאוד...וטוב אני יודעת על בשרי כמה לא קל הוא לחכות למוות בעודך מת , קשה לחכות למוות כשאתה חיי , אבל לא פחות קשה לחכות לחיים בעודך מת כל יום בתוכך. ואני בוכה בשבילך, כי לא ידעת עד כמה צדקת. אתה אכן קובע גורלות, כמו כולנו , של עצמינו , ושל עצמינו בלבד. וצדק חבר חכם שאמר "אנו לא בוכים על מה שהיה, אלא על מה שיכול היה להיות", ואני בוכה על מה שיכול היה להיות בשבילנו, ולא היה. אני בוכה , כי הותרת את הלב שלי, שהיה עשיר כקורח באהבה אליך, עני, אחרי שרוקנת אותו באכזריות , והפכת אותו למקבץ נדבות , מעוברים ושבים, העשירים בה. ולמרות שזה האחרון , איש יקר, עשיר ונדיב להפליא, הלביש את ליבי באור יקרות, תמיד זכרתי בכאב, את שהגיע לי בזכות ולא בחסד ,ממך ורק ממך, ואתה יודע שהייתי מסתפקת בהרבה הרבה פחות , לו רק זה הגיע מליבך.
ועכשיו לא נותרה בי אלא חמלה גדולה אליך, וחמלה שלא מתוך אהבה, היא כזו שאולי באה רק כדי לחפות על עוד בועה, מאותן הבועות, הנקראת חמלה עצמית, זו המבקשת לשוב ולגדול בי, אלא שהפעם היא צבועה לה בצבעים מרהיבים יותר. ואני לא יכולה שלא לתהות מה מספרן ונפחן של בועות האגו שעוד נותרו בי, כמו זו שנחשפה כאן בעצם כתיבת מילים אלו, ואשר מצאו להן מסתור נוח להחבא מאחורי בועת הענק שלך.
כולי תפילה שתשוב ותקום על רגליך, קודם בשבילך, ואחרי זה בשבילי, כי רק אחרי שאתה תוכל לקום , אני אוכל סוף סוף ללכת... ממך. לטובתינו הגבוהה ביותר. ואין לדעת , אולי , אחרי שנלמד שנינו את כוונתו הטובה של הצדק העליון, יפגשו שתי האהבות שלנו, זו שתשוב אלי וזו שתיוולד בך. אשרי המאמין, כי אני כבר לא ...
"אין טעויות.
האירועים שאתה מביא על עצמך,
בלתי נעימים ככל שיהיו,
נחוצים כדי שתלמד מה שעליך ללמוד.
כל פסיעה שאתה פוסע
נחוצה כדי שתגיע למקום
שבחרת ללכת אליו."
ריצרד באך. |
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכתיבה והתוכן מדהימים .
נשארתי בהלם ואלם ..
הותרת אותי ללא מילים ויכולת להגיב..
מסע החיים ומשא החיים ....בטרמינל החיים.
מדפרס וטוב........
החל מבועות האגו כפצפצים של חומרי עטיפה הבאים להגן על השבירות שלנו (כולנו) ועד לדיון באל הצדק העליון (לו היה) והקושי לנטוש את מי שננטש ונבגד על ידי גופו שלו
למרות שצלילות של הכתיבה, אין לי ספק שאותיותיך זולגות דמעות
מחזק מתוך האנונימיות שלי, מנקודת המבט של הגבר
מחזק, כי את זקוקה לחיזוק
בשורות האחרונות אכן ענית לעצמך על השאלות שאת שואלת בכתב...
אל לנו להיות תלויי תוצאות וחדורי מטרה0 כשמדובר בשעורים האישיים שזומנו לנו,
רק כשנביט לאחרו, על מה שעברנו, נוכל לדעת אם עלינו מדרגה או ש....
ולך, אהבה רבה
נ.
אני נגמלתי מהאגו.
חבל שאי אפשר לתת לך 100 כוכבים.כמו שאמר ההוא מההתחלה...
אבל חברות ?
היי מתוקה
מצטרפת לתפילתך
בתפילות יש כח ואנרגיות
שמחזקות ומביאות לאופטימיות
נשיקות וחבוקים
חיוך ואהבה
בתי
כתבת מרגש...
יש לי חבר שטוען, שהאגו שלו לא מצליח לעבור בדלת ... איזה מזל שאנחנו לא האגו שלנו!
והחמלה, למרבה הפלא, היא הפעולה הנמשכת מן האהבה, לא המסיימת אותה.
להרגיש, ולהכיר באמת שבכל רגע של רגש, וסוף-סוף להאמין ... לעצמנו.
תודה על ששיתפת בתחושותייך.כתבת בצורה מעניינת.
קפצתי לאחל לך בוקר ניפלא ויום מקסים
אתמול, היום, מחר ואחרי מחר (-:
חיה
כמה עצוב ספורך,
כמה עוצמה יש בך להכיל אותו להיות שם בשבילו
איזה וויתור היה עליך לעשות כדי לבוא אלי ו ממקום של מחילה וכבוד לאדם
איזו גדולה
וכמה כאב את צריכה עוד לשאת?!..
אהבתי את הפוסט שלך
שבת שלום וחיבוק גדול!!!
וואווו!!!!
לחלוטין!!
עצרת את נשימתי!!!
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!!
ובעיקר שתספיקי ליהנות ....
אין לי מה להוסיף
פרט לחיבוק חם ואוהב.
נאווה יקרה,
הגעתי לכאן בזכות הכוכב שהשארת אצלי,
השארת והלכת,
והלכתי בעקבותיך לכאן.
וכאן נשארתי נטולת מילים לחלוטין.
גם אני אומר שזה מהפוסטים,
או בכלל, מהחומרים החזקים ביותר שיצא לי לקרוא:
בדיוק, בכינות, בפתיחות, במודעות, בהבנה, בהתפכחות,
בעירום הרגשי החשוף והאמיתי כלכך,
ביופי של הביטוי, בקולחות שלו.
(אז כנראה שיש לי עוד כמה מילים - הן שופעות פה אחרי הכל... )
אבל קטונתי מלהגיב.
כל מה שאומר יגמד את תחושתי האמיתית של הערכה
על מסעך האמיץ, הנוקב, הנאמן-לעצמו.
תודה על הפוסט הזה,
תודה.
הילה
נאווה אהובה *
את כאחות יקרה לי / כנפש תואמת ...
זה לא הפוסט הראשון שלך, שהנני חשה שאת כותבת את חיי,
רק שאת בורכת, בכתיבה של מלאכים ...
מקווה שיום יבוא ותהא לי הזכות לפגוש אותך,
אדם נדיר, עוצמתי וזך שכמותך.
לעת הזאת, קבלי את אהבתי והערכתי.
שאני פ.
את.... ואוו. את מדהימה בתעוזה שלך להביט פנימה. אליו, ואלייך. להרגיש אותו, אותך דרכו.
ואענה לך במילים שלי. מהכוח ששאבתי מהמילים שלך והעוצמה שלהן.
זה אולי זמן להסתכל אצלך, פנימה עוד קצת, ולראות מה בך, הוא האיש הזה. מה בך הוא המילים שכתבת עליו. ביושר.
באמת.
ועל כך לסלוח.
באותו רגע, תרצי או לא, וגם את קטנת אמונה כרגע - תסלחי לו ויאירו פנייך.
באהבה.
עוזי.
אמן!
לא ראוי להשאיר קטע זה בקפה. מקוה מאוד שיהיה מי שייקח אותו ויארוז היטב כדי שיישמר לדורות.
ווהאוו, חזק הפוסט הזה
ותודה למשה שהפנה אותי אליו
*
נאווה אהובה,
עוטפת אותך באהבה ובחמלה שלה כל אחד מאיתנו זקוק בכל רגע.
ועל כל אותם רגעים בהם רצית ולא יכולת, כי כנראה לא היה לו מהיכן לתת, בטוחה אני שאלהים ומלאכייך אהבו כל נים בתוכך.
אני מאמינה שהציטוט של ריצ'ארד באך הוא נכון.
אני מאמינה שאת כל הסיטואציה שניכם בחרתם מראש. סלחי לי אם זה מעלה בך כעס או התנגדות.
אם את כן מסכימה להביט מנקודה כזו, את רק יכולה לתאר איזו בחירה לא פשוטה אך אמיצה היתה לשניכם.
כדי שכל אחד ילמד ויצמח להיות מי שהוא יכול להיות.
שניכם בחרתם בדרך לא קלה ומלאת כאב... אך, ראי אותך, את כל מה שהשגת באמת בחייך.
את חכמתך, את רגישותך המופלאה, את אהבתך ועוד הרבה חלקים שאת יודעת אותם היטב, כך מקווה אני.
מי ייתן וליבך, על אף שחסר שנים את מה שמגיע לו, יחמול וגם יאהב את האיש הזה.
הוא בחר להיות אישך, רק על זה מגיע לו קרדיט גדול ממך, בעיניי...
שולחת לשניכם חיבוק גדול ונחמה אמיתית, הלוואי וכך תרגישי וגם הוא.
הלוואי שתמצאו כל אחד מכם שקט אמיתי בתוככם. הסכמה וקבלה של העבר, של ההווה... ותלכו (האל יודע איך) קדימה בראש מורם
כשימים טובים יעטפו אתכם לעד...
אוהבת אותך
אבהיטי
ואוו !!!!
לקרוא, ולקרוא שוב, ולהצטמרר.....
פוסט מדהים,
את מדהימה
הציטוט של ריצ'ארד באך כל כך נכון ואמיתי
ממש מהחייים !!!!!!!!
איזה סיפור, אללי
נגעת בי כל כך עמוק !!
נאוה היקרה
מצער לדעת את עומק הכאב
מצער לדעת את מה ששכח הלב
ימים טובים חולפים מהר
וימים רעים נוטים להישאר
מכאן אשא תפילה לשלומך יקרה
מי יתן ומעכשיו ימייך יהיו טובים וישארו כאלה...
תהיי חזקה...בעצם כל הפוסט הזה המחיש לכולם
כמה שאת חזקה
אהבתי
אלי
מדהים,,,
כתיבה עוצמתית,,,כל כך רגישה,,,נוגעת
אין מילים
שולחת אור ואהבה
אילנה
תודה נאוה, פוסט ענק, אחד היפים שקראתי,
כתיבתך מדהימה והיא דרך מופלאה הגיע אל עצמך ולהבין ואת מבינה הכי טוב ומלאה ברגש, הרגשתי אותך בכל מילה ומילה, אני מכיר, יש אנשים כאלה, יש אטימות כזו, הם יכולים להיות הבחירות שעשינו או אלה שהביאו אותנו לכאן, זה כנראה גורל.
את מבינה כל כך יפה ומתארת כך שלא נותר לי דבר לומר מלבד לחזק אותך ולשלוח לך הרבה אור...
אביב שמח ומלא בטוב...
שי
אחד המשפטים החזקים ביותר של ריצרד באך
אבל את יודעת מה
יש לנו בחירות וכל בחירה מובילה לדרך
לעיתים אנו מאריכים את הדרך לחינם
ברור לנו מה הבחירה הנכונה ואנו ממתינים לרגע הנכון לבחור בחירה שנכונה לנו
גיליתי
שאין זמן נכון
ברגע שברורה הבחירה צועדים בה
בהצלחה
בועות
בועות הם דברים מעניינים ועם כמה צדדים.
בתנאים אופטימלים בועות יכולות להיות זוהרות עם צבעים מרהיבים
הן קלילות ומושכות .
הצד השני של הבועות הוא אפל,שחור אפור ,שומר נפשו ירחק מנגיעה
הן עלולות להתפוצץ בפרצוף ורסיסים מהם צורבות את העיניים.
רק אנחנו מחליטים מה להבליט בבועות ,את מה להאיר.
חמלה
חמלה זה לא רע
אבל אין חמלה אם אין שאריות של אהבה
אולי אפילו עם פרורים של הערכה שהתאדתה .
אין חמלה סתם בלי כוונה
זה לא עובד כך עם אנשים ,אולי נוח לחשוב כך
אבל אין.
וכשהו יקום
את כבר לא תלכי.
הוא כבר לא יהיה אותו האדם שהכרת .
אז כבר תהיה בועה אחת שלמה,
גדולה ואולי אפילו יותר מבריקה.
......................
ועל הדרך
חג שמח לך :)
לא להגזים עם המצות.
את גדולה מהחיים
אין עלייך
למרות כל הרשעות שעברת ממנו
לימדת אותו מהיא אינושיות אבירות ואצילות נפש
מיוחדת את ממששששששש
מאמינה שאותו האיש היה מוכן להפוך
לעפר לרגלייך
רק בגלל חינוכך הטוב והמובחר שבאדם
מצדיעה לך
שלום לך, נאוה,
מכירה אותך לראשונה -
כל הכבוד על פוסט נוקב, עם אמת של חיים ומוות.
את כל הנכון והנוגע שאפשר להגיד, הקדימו ואמרו כבר.
לכן, ממעטת אני במילים.
מקווה עבורכם לימים טובים מאלו.
בריאות וחג שמח!
כל פסיעה שאתה פוסע
נחוצה כדי שתגיע למקום
שבחרת ללכת אליו."
ריצרד באך.
בחרת...בחרנו?
או
אולי נבחר לנו - על ידי
בורא היקום.
והרי תוכנית הבריאה - לא בידינו.
כי אם בידינו הבחירה בשלמותה...
אז אולי אנחנו
אלוהים.
עוד רגע ואבחר גם לו, לך, להם, לכולנו....
בגירסה קצת פחות רכה < צ"ל > בגירסה קצת יותר רכה.
כולי תפילה שתשוב ותקום על רגליך, קודם בשבילך, ואחרי זה בשבילי, כי רק אחרי שאתה תוכל לקום , אני אוכל סוף סוף ללכת... ממך.
פוסט מרגש שהתחברתי אליו מאד.
הבנתי אותך, הבנתי היטב. גם אני הייתי במצב דומה, אמנם בגירסה קצת פחות רכה, כלומר לא סופנית.
לקח לי שנים להבין שזו הייתה טעות שלי ובאחריותי, שלא היו לי די כוחות ואומץ לקום ולעזוב.
תודה,
לולה
כשקראתי את הטקסט, רציתי לעצור את הקריאה ולומר לכותבת: רגע, אולי יש דרך אחרת.
אבל, אחרי קריאת שורה נוספת, הבנתי שהדרך ההיא כבר נוסתה.
נראה לי שבעצם כל המחשבות נחשבו
וכל המעשים כבר נעשו
וכל הדרכים כבר נוסו
וכל ההחלטות כבר נעשו
כך שמה שנותר הוא להמשיך באותה דרך....או אולי לא.
לפעמים, אי אפשר לשאת הכל לבד
לפעמים, לא צריך לשאת הכל לבד
ומותר ללכת מבלי להרגיש רגשות אשם או בושה.
אני זוכרת מילים ששמעתי בפרק בסידרה שצפיתי בה.
הבן (בגיל 30 בערך) אומר לאביו:
בגללך כל מערכות היחסים שלי עם נשים מקולקלות
בגללך אני לא יודע לאהוב
בגללך אני לא מסוגל לאהוב
בגללך אני מפחד לאהוב
בגללך אני מפחד להתקרב לאנשים אחרים
כשהייתי ילד, והייתי זקוק לך, בגדת באמי ואח'כ נטשת אותה ואותי
אתה נבלה.
האב הביט בו ואמר:
אתה צודק.
הייתי נבלה.
אתה צודק.
בגדתי באמך ונטשתי את שניכם
אבל אתה יכול להאשים אותי רק בגלל העבר כילד
כי אחרי שהפכת לגבר, יכולת להחליט עבור עצמך
כיצד אתה רוצה לחיות ולהיות
אז, אל תאשים אותי בבחירות שלך.
חומר למחשבה...
אגב,
גם אני הגעתי בעקבות המלצה:)
פוסט מרגש במיוחד
נראה שאין מה להוסיף הרבה כבר נאמר
אהבתי את התיאור הציורי המבטא הבנה של חוקי היקום
למרות שלא קל לקבל ולהשלים איתם
הם גורמים לנו כאב
אבל המטרה נעלה
לגביך כבר לא ניסתרות דרכי אל
מבינה שיש תוכנית
חוק הצדק הקוסמי לא מוותר ולא נותן הנחות
ואין אצלו קיצורי דרך
בקבלת הפנים פרש לי הצדק העליון, בטובו, שטיח מחושב להפליא של דוקרנים תואמים, שהחלו לפוצץ את הבועות ההן כבר בעצדיי הראשונים.
לא נותר אלה להשלים
וזה לא קל
רק השלמה תביא אותנו לשלם ולשלום..
ריגשת אותי
שבת שלום ומבורך
נולדת לתוך בועה..
תאורים נפלאים מאשה אמיצה וחזקה..
אל תשתני רק הסיקי מסקנות..
יש לך הזכות המלאה לאושר
ובטח לא בחסד..
החיים מזמנים לנו מצבים
ובם אנו תוהים שכלום אינו מקרי...
ואולי טוב יהיה לו לאדם רק למדוד את הפיג'מה הזו,
מידי פעם, ולו רק כדי לדעת את מימדיו האמיתיים,
רק חבל כל כך שאתה הושארת לבוש בה, בינתיים.
בהחלט מסכימה איתך בעניין..
מחבקת אותך ..
תמי
..
הגעתי אל הפוסט שלך בעקבות המלצה ואני שמחה שהגעתי
אחד הפוסטים המרגשים והכואבים ביותר שקראתי
הצלחת לגעת יקירתי
היי חזקה והיי ברוכה
יישר כוח - את מיוחדת
***
שבת שלום
נאוה,
כתבת מאוד מרגש, אמיתי,
נוקב ומהלב.
מאחלת לך ימים טובים מאלו.
הגעתי אליך בהמלצת חברה.
ריגשת אותי
*
אני פשוט עומדת נפעמת ומרוגשת מגילוי הלב החשיפה ההכרה הכאובה הזו.
מי שיכול להרגיש להיות מודע וכך לכתוב להוציא את זה מגיע לו הרבה יותר מכוכב
סתם רציתי לומר כדי שמי שכתב ידע.
כפי שאני יודעת רק כאב וסבל והמון עצמה רגשית באדם יכולים להניב פרי משובח כזה.
ותודה לחברה שהפנתה אותי לפוסט הזה
ואני כאן דמעתי על החמלה הרבה שיש לך אליו למרות הכל
* כמה חבל שאין הוא יכול לקרוא את שכתבת
ואולי משהו בליבו היה זע בחוסר נוחות ובסליחה ענקית עבורך (-:
מאחלת לך שיקום בריא ושלם ממיטת חוליו ואז תוכלי ללכת יקירה
עדיף מאוחר מאשר בכלל לא....
שבת נהדרת
ואנחנו כאן לצידך
חיבוק מעודד
חיה
מרגשת ביותר
שבת ברוכה יקירה:)*
ריגשת אותי נאוה יקרה..
מאחלת לך כל הטוב
שבעולם !
לו יהי...אמן !
שבת שלום !
סאלינה
באת לעולם להתנסות
חווית חוויות
ונשמתך גדלה
את אדם נבון ומופלא!
אגו לגו
http://www.youtube.com/watch?v=83lQIQwLPvw&feature=player_embedded
בחדווה תמיד
קראתי ולא נותרתי בחדווה
כתיבה כל כך נוקבת
כל כך אמיתית -
כל כך
קוראת - ונאלמות מילותיי
גם לא יודעת מה להגיד/לכתוב
כל כך מבינה את המצב שלך
את המצב שבו את נמצאת
מכירה מקרוב את המצב -
אבל אולי ממקום שונה - אחר -
תודה לך על השיתוף
וכל שתאחלי לעצמך - אני מאחלת לך גם
"כמה לא קל הוא לחכות למוות בעודך מת ,קשה לחכות למוות כשאתה חיי
אבל לא פחות קשה לחכות לחיים בעודך מת כל יום בתוכך"
אשוב שוב
שבת מחבקת ואוהבת לך
נאוה יקרה , אישה מדהימה , זכה וטהורה,
בכל הסבל הגדול לא קמת ונטשת אותו,
זה מוכיח כי נשארת אדם בצלם גם כשכבר לא היה בשביל מה ומי....
ועל תכונות של חמלה וחסד אנו מזדכים מהאלוהים שלנו, מהעולם העליון שמגן על מי שליבו טהור,
שלא נכנע למעשיי רשעות גם כשנורא ואיום....
את מלאכית בגוף אדם ואלוהים אוהב אותך מאוד מאוד,
גם אני התאהבתי בך ממבט ראשון, לא היה קשה לזהות את הנשמה הענקית שמאירה מתוך עינייך החומות!
מאחלת לך נאוולה' בריאות אושר ואהבה שתדליק בגופך את כל החלונות שגם אנחנו נזכה לראות!!!
באהבה רבה שלך דליה
מרגשת שכמוך
קיבלתי המלצה חמה
מאת מחברותייך לקרוא את הפוסט הזה ...
ואת יודעת מה ?
אני מודה לה על זה ...
זה פוסט מדהים....
בעומק הרגשי שבו ...
ברוחב התובנות שבו ..
בראיית ..הצדק העליון
מול החמלה האנושית שבך ...
משל אמרת ..."ונפש כי תקריב קרבן..."
מין הקרבת נפש...
שהיא המבחן הכי נכון להיותך "אדם"...
פשוט לקרוא ולהפנים ...
ולשלוח חיבוק של אמפטיה ...
"כמה לא קל הוא לחכות למוות בעודך מת ,קשה לחכות למוות כשאתה חיי
אבל לא פחות קשה לחכות לחיים בעודך מת כל יום בתוכך"
וואווו אישה מרגשת ,מדהימה, נפלאה, גדולה, מלאת אהבה שאת!
אני קוראת את הפוסט שלך ומרגישה שליבי יוצא מבין הצלעות מתוך גופי היישר אלייך
וכל מה שבא לי הוא לחבק אותך חיבוק חזק חזקק
אישה מדהימה נדירה ויקרה לי ..אוףףףף איזה פוסט אמיתי חזק מרגש ומלא בתובנות, הבאת לנו כאן.
החברות שלך היא הדבר הכי טוב שקרה לי באתר הזה
תודה לך על מה שאת .
מתה עלייך.
אני נבוך
במהלך הקריאה, גם לי זהר המשפט הזה, ככוכב הצפון בליל נטול ירח.
כתיבה פנטסטית
תודה
קורא ולא מאמין שהכותבת היא כאחד האדם. אם במילון צריך איור למילה נשגבת ראוי שתמונתך (החסרה כאן) תהיה שם. אני מסיים את התגובה בתודה לגורל ולבעליו שזימנו לי את החברות עמך.
זהו באמת, אחד מבין הפוסטים הכנים, הכואבים ומרגשים ביותר שקראתי עד היום.
כאן האמת העירומה שלך, שלו ושל כולנו.
אמיצה ואהובה שלי, חשבתי שכתבת בשבילך ובעצם לימדת את כולנו שיעור גדול...
כוכב אחד באמת מעט מדי , אז קבלי ממני חיבוק גדול, מלא תודה.
סוזן
נולדת לתוך בועה של חסד
של תובנות ושל אהבה
זה שלך וזה איתך,
ומי שאת.
ריגשת
חבל שאי אפשר לתת 100 כוכבים......
אחד המצוינים שקראתי פה בקפה.
ואולי טוב לו לאדם שיהא מולבש מדי פעם בפיג'מה הזו כדי לדעת את מימדיו האמיתיים.
איזה משפט חכם.