כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פסק זמן

    מחשבות והגיגים
    העולים בהנף מקלדת

    פוסטים אחרונים

    שיגעון הנקיון לפסח

    12 תגובות   יום חמישי, 18/3/10, 13:30
    חג הפסח מבשר בכנפיו את ניחוחו של האביב, את היציאה מהשיעבוד למעילים ומטריות לחירות מכל סממני לבוש כבדים.במקורות חג הפסח מציין חירות משיעבוד פיסי ובתוך כך יש גם חירות מהשיעבוד הרוחני לתרבות אלילית.מקום חשוב תופס עניין הביעור חמץ.ייתכן ועניין הביעור מבטא סוג של השתחררות מהלחם שאליו אנו קשורים ורתומים מדי יום ביומו.אולם ביעור החמץ זכה למעמד מיוחד עד שיש מתפתחת סוג של פרוניה מהחמץ  שאפשר להגדירה  כ`תסביך חמץ'. דבר זה בא לביטוי באובססיה החזקה לנקיון שבמסגרתה המושג חמץ כבר אינו רק לגבי מזון העשוי מבצק אלא כל תכולת הבית הופכת לגל של חמץ.פחי אשפה מלאים על גדותם, בחפצים ואביזרים שונים המשמים כעדות אילמת למהפכה שנעשתה בבתים ובחצרות.נשים רבות מנצחות על מלאכת הנקיון המסיבית הזו הגוזלת את חירותן ואת כחן.האמת שמי שבוחן ובודק את המקורות העוסקים בעניין ביעור החמץ, נכונמה לו הפתעה רבה. דווקא מצד הדין וההלכה אין צורך בכלל לכל היגיעה האובססית הזו.שהרי הדין הוא שבודקים רק במקום ששמים חמץ ממש ודי בנקיון של המטבח בלבד ורק חמץ שנראה לעין וראוי לאכילה ולא שום דבר אחר. לא מחוור לי מדוע אותם שמתיימרים להיראות כיודעי דת ודין,לא טורחים למנוע את היגיעה הגדולה הזו שאין לה שום שורש ויסוד בדין.בפרט בעידן שלנו שיש חומרי ניקוי משובחים שאיתם מנקים כל השנה, כך שבכלל זה מיותר להיכנס לטראנס כזה של הנקיונות. מכל מקום המאמצים של הנקיונות והרצון להיפטר מהם הזכירו לי את הסיפור הבא: מסופר על יהודי שחי באיזה מקום רווי אנטישמיות ולמרות הכל הצליח להגיע להישגים נכבדים במקום עבודתו. אולם היו כאלו שעינם היה צרה בו, ולכן פנו לבוס הגדול והחלו להפציר בו שלפחות היהודי ימיר דתו כי לא ייתכן שישלוט עלינו יהודי. מתוקף הלחץ שהופעל עליו פנה הבוס ליהודי ואמר לךו תשמע אם אתה רוצה להמשיך להיות מועסק כאן  מה אתה צריך להתנצר.היהודי אמר לו אוקיי, אין לי  בעיה עם העניין. אך בשעה  שסיפר לרעייתו אודות העניין, היא נרתעה וגילתה סירוב עקשני. במשך חודש ימים  הפציר בה והפציר בה עד שניאותה להסכים.  כעבור שנתיים היו חילופי בוסים, והבוס החדש מששמע על הסיפור, מצא לנכון לגשת  ליהודי ואמר לו  אתה  יכול לחזור להיות יהודי ללא כל הגבלה וחשש. היהודי התמלא בשמחה, והגיע הביתה צוהל ושמח כדי לבשר לה על העניין. בשורה טובה  יש לי בשבילך.אנחנו יכולים להיות יהודים ללא בעיה. האשה לפתע החמיצה פנים  ואמרה לו תגיד השתגעת, מה עובר עליך?  שבועיים לפני פסח? אתה לא יכול לדחות את זה לאחר מכן?

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/3/10 00:57:


      זה לא סתם שגעון,

      בגלל מרץ המשוגע, מבין?

       

      מה איכפת לי, אני אחרי.

       

      חג שמח

        29/3/10 00:13:

      אני פצחתי בניקיון אובססיבי, למרות שמידת האמונה שלי מזערית ממש אם בכלל. כי הניקיון הזה, קודם כל יש בו מן ההיגיון, פעם אחת בשנה ראוי להזיז את המקרר ולבדוק מה קורה מעל הארון. ויותר חשוב, זו מסורת. זה בית אמא. זה מתקשר לי עם זכרונות נפלאים כילדה, איך אהבתי לקום ולראות שהבית מסודר אחרת, שהכלים אחרים, שהכל חדש. זו הרגשה אדירה של התחדשות, של איפוס, של התחלה, ששווה את כל השעות הקשות והמייגעות שלפניה.

      ומאד עצוב אם במשפחה זה הופך להיות מטלה של האשה, ולא מבצע משותף שעושים ביחד, ואפילו נהנים ממנו. 

        27/3/10 20:07:

      צטט: זאת שבדרך 2010-03-22 00:13:52


      אכן לא צריך להיכנס להיסטריה

      ובהחלט יש עניין של ניקיון חיצוני..

      שמשקף את הפנימי..

      אני למשל זכיתי לעשות עבודה חיצונית

      בניקיון עם פנימית.. וזו זכות גדולה..

      חג שמייח וכשר חיוך

       

       


      הנקיון הפנימי הוא הבסיס והציר לכל

      ובהצקימו אין צורך בעוד דבר נוסף

      תודה לך ושבוע נפלא לך

        27/3/10 20:06:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-03-19 16:07:22

      מקסים !הצחקת אותי

      שבת שלום

       

       


      שמח שאהבת

      שבוע מבורך לך

        27/3/10 20:06:

      צטט: ברחל בתך הקטנה 2010-03-18 23:02:37

      אני מרחמת על הנשים החרדיות, שנמצאות עדיין במצרים, ומשועבדות לנקיון חולני. למען הסר ספק, אינני שומרת כשרות, כך שנקיון הבית אותו דבר. כשאני מרגישה שהבית מלכלך אותי אני מנקה אותו. באמת!

       

       


      דברים נכוחים וישרים

      תודה לך

        27/3/10 20:06:

      צטט: כנפיים 2010-03-18 21:40:21

      ערב טוב, רוקם

      ממש הבעת הפעם במילים

      מחשבות שמלוות אותי שנים.

      חלקית, לפחות :)

      ומוסיפה משל עצמי

      הזכרת את הטראנס של הניקיונות, שמיותר להיכנס אליו ומסכימה אתך מאוד.

      ובעיקר, אם ה'טראנס' הזה נעשה כחלק 'ממה שצריך לעשות',

      ולא מתוך מודעות והבנה של הרעיון

      בכל אופן כפי שאני מבינה ורואה - שישנו רעיון.

      והרעיון הזה, בעיניי, מתקשר גם לביעור החמץ -

      חמץ במובן של החמצה -

      שנבער מתוך חיינו את כל מה שבעינינו הוא 'החמצה',

      כי לעולם לא נדע, איך היו דברים עשויים/עלולים/יכולים

      להתרחש אחרת,

      אם בכלל.

      משום כך, תחושה של החמצה, היא מיותרת. לא בריאה.

      זה הרגל מגונה אצל רבים מאתנו, כולל עצמי,

      ואני מתאמנת ב'ביעור' שלה,

      ועדיין לא הפכתי 'מומחית' בזה.

      :)

      וגם הניקיון - אם נכנסים לטראנס, כבר לא ממש מצויים בבחירה.

      ואם בחג החירות מדובר,

      בזמן של שחרור מעבדות לחירות -

      אז מה אומר השעבוד הטראנסי הזה,

      שלעתים מטריף את העוסקים בו ואת סביבתם?

      והע/ארה אחרונה כרגע -=

      כל עוד 'נשים רבות' הן שיעסקו בכך

      לא ממש הגענו למצב של חירות.

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@

      תודה גם על הבדיחה.

      כמו בהרבה בדיחות,

      יש בה הפן הרציני.

      אבל אנ'לא רוצה "לפגום" בחיוך :))

       תודה לך, רוקם.

      וחג חירות משובח

       

       

      תודה לך על הסברים מאלפים

      אבל אם זה נעשה מתוך מודעות כזו כפי שציינת אז זה היחה טוב כי לפחות זה היה עובר

      לתיקון העצמי של האדם. אבל בפועל זה הופך להיות מקור לחוסר רגיעה ונחת

      תודה לך על תגובה הספוגה בטוב טעם ודעת

        27/3/10 20:04:

      צטט: השקדייה 2010-03-18 13:37:55

      חחח - אישה מעשית.

       

       


      מעשית ועניינית
        22/3/10 00:13:


      אכן לא צריך להיכנס להיסטריה

      ובהחלט יש עניין של ניקיון חיצוני..

      שמשקף את הפנימי..

      אני למשל זכיתי לעשות עבודה חיצונית

      בניקיון עם פנימית.. וזו זכות גדולה..

      חג שמייח וכשר חיוך

        19/3/10 16:07:

      מקסים !הצחקת אותי

      שבת שלום

        18/3/10 23:02:
      אני מרחמת על הנשים החרדיות, שנמצאות עדיין במצרים, ומשועבדות לנקיון חולני. למען הסר ספק, אינני שומרת כשרות, כך שנקיון הבית אותו דבר. כשאני מרגישה שהבית מלכלך אותי אני מנקה אותו. באמת!
        18/3/10 21:40:

      ערב טוב, רוקם

       

      ממש הבעת הפעם במילים

      מחשבות שמלוות אותי שנים.

       

      חלקית, לפחות :)

       

      ומוסיפה משל עצמי

       

      הזכרת את הטראנס של הניקיונות, שמיותר להיכנס אליו ומסכימה אתך מאוד.

      ובעיקר, אם ה'טראנס' הזה נעשה כחלק 'ממה שצריך לעשות',

      ולא מתוך מודעות והבנה של הרעיון

      בכל אופן כפי שאני מבינה ורואה - שישנו רעיון.

       

      והרעיון הזה, בעיניי, מתקשר גם לביעור החמץ -

      חמץ במובן של החמצה -

      שנבער מתוך חיינו את כל מה שבעינינו הוא 'החמצה',

      כי לעולם לא נדע, איך היו דברים עשויים/עלולים/יכולים

      להתרחש אחרת,

      אם בכלל.

       

      משום כך, תחושה של החמצה, היא מיותרת. לא בריאה.

      זה הרגל מגונה אצל רבים מאתנו, כולל עצמי,

      ואני מתאמנת ב'ביעור' שלה,

      ועדיין לא הפכתי 'מומחית' בזה.

      :)

       

      וגם הניקיון - אם נכנסים לטראנס, כבר לא ממש מצויים בבחירה.

       

      ואם בחג החירות מדובר,

      בזמן של שחרור מעבדות לחירות -

      אז מה אומר השעבוד הטראנסי הזה,

      שלעתים מטריף את העוסקים בו ואת סביבתם?

       

      והע/ארה אחרונה כרגע -=

       

      כל עוד 'נשים רבות' הן שיעסקו בכך

      לא ממש הגענו למצב של חירות.

       

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@

      תודה גם על הבדיחה.

      כמו בהרבה בדיחות,

      יש בה הפן הרציני.

      אבל אנ'לא רוצה "לפגום" בחיוך :))

       

       תודה לך, רוקם.

       

      וחג חירות משובח

        18/3/10 13:37:
      חחח - אישה מעשית.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      רוקם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פסק זמן

      פסק זמן