מעבדות לחירות
חג הפסח מגיע ועולים בי מחשבות על עבדות וחירות
עבדים היינו לפרעה במצרים רק היינו? והיום אנחנו לא עבדים? רבים אנשים מכניסים עצמם למן מצרים פרטי משלהם כל המרדפים אחר הדברים החומריים האגו הכבוד האימפולסיביות עבד של אופנה עבד של החברה כמה מאיתנו לא מרגישים שהם "חמור עבודה" ואולי אנחנו פשוט עבדים מודרנים? אולי אנחנו לא עבדים במצרים פיזית אך רוחנית ברגע שלא השתחררנו מכבלים הכובלים אותנו לדפוסי התנהגות שונים אנחנו נחשבים משועבדים לכל אחד יש את החירות הפרטית שלו בן חורין אמיתי זה אותו אחד שמתגבר על השעבוד הרוחני שלו אדם שיוצא לחירות אמיתית יודע שהוא זקוק לשינוי שינוי בחשיבה ,בעבודה, מקצוע אם יש צורך, למען החופש הפרטי שלושינוי הרגלים לא נותן לכבלים לכלוא אותו ולדכא אותו ולהגביל אותו יודע שהכל מתחיל בראש עושה מה שטוב נכון, וישר, מתגבר על רצונות אישייםמניעים אישיים מתגבר על הדחפים והיצרים טוב שאדם ישא על עצמו עול וחובות בחייו בתחומים שונים וימלא תפקידים שהוא לוקח על עצמו ולמרות זאת הוא ימשיך להיות בן חורין ולא עבד כל זמן שההשקפה שלו על החוב שהוא ממלא היא נכונה ומשמחת אותו ומוסיפה לו את החשק וההנאה
המחשבות שלו מובילות אות לטוב ולא לסבל בלי זה אדם יכול להרגיש שהוא חסר תועלת שאין לו תפקיד למלא ,פחות מוערך ,לא נחוץ ואז הוא מרגיש אומלל וחסר ערך כל זה לא נקרא שעבוד כי באמת הוא בן חורין כי המחשבות שלו אודות החוב שלו שהוא ממלא הם חיוביות והן מסבות לו עונג אושר ושמחה
ולכן אנו ורק אנו יוצרים וניצור לעצמנו את החופש הנכסף בכך שנשנה את חשיבתינו ותפקודינו בחיים בתחומים השונים
ובליל הסדר כשנקרא את ההגדה ונאמר:
"עבדים היינו לפרעה במצרים" נשאל את עצמנו: האם באמת יצאנו לחופשי או לא?
שיהיה לכולנו חג פסח שמח מאושר עם הרבה חופש
|