מה לעזאזל הוא רוצה ממני? כבר שעה אני נמצא כאן ורק שאלות על המחשב יש לו. הכל התחיל כשהזמינו אותי לראיון אצל הבוס של זה שראיין אותי בשבוע שעבר. אמרו לי שזה ראיון לפרוטוקול בלבד וזה ייקח רק עשר דקות, כי ממילא אין לו הרבה זמן והמטרה היא היכרות ותו לא. תחילה הוא קיבל אותי בלבביות קצת מוגזמת, הייתי אומר. הוא קרא לי "המשיח", חיבק אותי בחום ואמר לי שהוא מחכה לי כבר מהבוקר ושאני לא מתאר לעצמי כמה הוא שמח שהגעתי. בדקות הבאות הוא ממש קרקר סביבי, הביא לי קפה, סידר לי מוסיקת רקע לטעמי ואפילו נתן לי לשבת בכסא שלו. אלא שבשלב הזה כל היחס הזה התחיל קצת להעיק. הוא סיפר לי שהוא קנה מחשב חדש ושהדפדפן נופל לו בכל פעם שהוא לוחץ על המקש עם האות A. האמפטיה שהבעתי כלפי הבעיה שלו, לא סיפקה אותו, הוא ביקש שאנסה בעצמי. ניסיתי. אישרתי לו שאכן הוא לא הוזה, באמת כאשר לוחצים על המקש A הדפדפן נופל. כעת הוא התחיל לבחון אותי: "האם אתה יודע איך פותרים את הבעיה?", "האם נתקלת בבעיה כזאת בעבר?", "האם אתה מציע להחליף את המחשב?". במבחן כזה עוד לא נתקלתי. מה עוד שאני לא אמור לעבוד כאן כטכנאי מחשבים אבל יתכן והוא מייעד אותי לאחראי המחשבים בחברה (תמיד טוב שיש אחד כזה). אפשרות אחרת היא שזה סוג של מבחן קבלה שבא לבחון חשיבה אנליטית, תושיה ובעיקר את יכולת העמידה בלחץ, שכן ככל שעובר הזמן הוא יותר ויותר מלחיץ אותי. הוא רוטן כל הזמן, הוא חסר סבלנות ומאיץ בי ללא הרף לסיים את המשימה. |