משמעות מכירת חמץ על רגל אחת-ישעיהו גלינסקי
מכירת חמץ איננה כרוכה או מותנית בתשלום כלשהו; די בפעולת 'קנין' פשוטה שניתן לבצעה בבית וכך לחסוך את הצורך להביא את החמץ לבית הרב... את מוצרי החמץ שאנו מעוניינים לשמור לאחרי חג הפסח, וכך גם את כלי החמץ, יש לרכז בפינה צדדית בבית, בתוך מקום סגור ונעול שעליו יצויין בשלט קטן: 'חמץ'. את החמץ הזה יש למכור לגוי, שכן על חמץ שאינו שלנו איננו עוברים איסור. חשוב לדעת, שחמץ שלא נמכר לגוי ועבר עליו הפסח - אסור בהנאה גם לאחר הפסח! איך מוכרים חמץ? ניגשים לאחד הרבנים שבאזור, או לבית חב"ד הסמוך, ושם מבצעים מעשה קניין של החמץ (רק למשך ימי הפסח, כמובן) לגוי מסויים, עימו עומד הרב בקשר. את המכירה הזו יש לערוך עד ליל בדיקת חמץ, שכן מיד בבוקר ערב פסח עורך הרב את המכירה לגוי. להרחבת הידע בנושא מכירת חמץ - הקש כאן. לאלה שאין באפשרותם לגשת אל הרב למכור את החמץ, אנו מאפשרים להעביר הרשאה למכירת החמץ לרב באמצעים הבאים:
טופס מכירת חמץ באמצעות האינטרנט לפני מילוי הטופס, קרא את קניין', כדי שמכירת החמץ תחול. את החמץ שמשאירים לפסח יש לסגור היטב ולסמן את המקומות בשלט: "מכור", כדי שלא יגשו אליהם בטעות בפסח, (כולל במקום העבודה, מחסן וכדומה). מכירת החמץ באמצעות אתר זה תתאפשר עד יום שני, י"ד בניסן למוכרים מחו"ל: למוכרי חמץ במדינות שסוף זמן המכירה מוקדם מהזמן בישראל (כגון, אסוטרליה, תאילנד וכיו"ב), ממנה הרב ירוסלבסקי רב באוסטרליה, שליח מטעמו, שיבצע את המכירה לפי הזמן באוסטרליה. אי לכך, גולשים מאיזורי זמן מוקדם מהזמן בישראל, יבצעו את המכירה 8 שעות לפני סוף זמן המכירה בישראל. שטר הרשאה למכירת חמץאני החתום מטה, נותן כוח ורשות לרב יהודה ירוסלבסקי, מזכיר ועד רבני חב"ד, ועושה אותו שליח ומורשה במקומי למכור ולהשכיר, בעצמו, או על ידי שלוחו ושליח-שלוחו, עד מאה שלוחים, כל מיני חמץ ותערובות-חמץ וחשש-חמץ שלנו, הן הנמצא ברשותנו, בכל מקום שהוא, ו/או ביד אחרים, או שיש לנו חלק וזכות בהם, או שהם רק פקדון ביד אחרים. וכן אנו מייפים כוחו שישכיר לנכרי כל המקומות שהחמץ מונח שם. חובה למלא את השדות המסומנים ב- * לפרט להלן את מיקום החמץ בבית: ובזה אנו מגלים דעתנו, שכל חמץ וחשש חמץ ותערובות חמץ השייך לנו, יימכר לנכרי בכל אופן שיהיה, הן מצד שליחות והן מצד זכייה, שזכין לאדם שלא בפניו, וכן ביד השליח למכור החמץ האמור לעיל בכל מחיר שירצה לפי חוות-דעתו, ויהי ממכרו קיים, ותהא ידו כידינו, ועשייתו כעשייתנו, ופיו כפינו. שם פרטי: * שם משפחה: * לא יישלח אישור באימייל! אפשרות לתרום נודה אם תוכל לתרום לטובת הפעילות של צעירי חב"ד למען הנזקקים והחלשים הקש כאן
אופן הפעולה: בקש מחבר שיתן בידך חפץ שלו - לזכות הרב יהודה ירוסלבסקי, כגון: ממחטה, עט, שעון וכדומה. עליך להגביהו כ-25 ס"מ (זו פעולת ה"קניין"), ובתמורה אתה מעניק לו את ההרשאה למכור את החמץ שלך. לאחר ה'הגבהה' (=ה'קניין') אתה יכול להחזיר לחבר את החפץ. אם אין לך אפשרות לבצע את פעולת הקניין באופן האמור, ניתן להסתפק בהרשאה בכתב הניתנת באמצעות טופס זה, ואולם, מהודר יותר לבצע את פעולת ה'קניין'.
 קניין 'קניין' פירושו אקט משפטי שבכוחו להעביר בעלות מאדם לאדם. נניח שאתה מבקש לקנות חפץ. מהו השלב שבו עובר החפץ לרשותך; האם בעצם הסכמתו של המוכר למכרו? האם על-ידי תשלום הכסף, או בחתימה על שטר? בהלכה, הרגע שבו החפץ עובר מרשותו של אדם לזולתו - נעשה ה'קניין'. ה'קניין' הנפוץ בקניית מטלטלין הוא - הגבהה. ברגע שהגבהת את החפץ שברצונך לקנות - הוא עבר לבעלותך. לא תמיד הדבר אפשרי, כגון במכירת חמץ, אין לצפות שהציבור כולו יביא לבית הרב את החמץ שברשותו. למטרה זו קיים 'קניין חליפין' (הנקרא בהלכה: 'קניין סודר'). כלומר, בתמורה לחפץ שאתה מבקש לקנות מהזולת אתה מעניק לזולת חפץ אחר שלך. למשל, אם ברצונך לקנות שעון בתמורה לעט, אין הכרח שתתבצע פעולת ה'קניין' בשני החפצים. ברגע שאתה מגביה (25 ס"מ) את שעונו של חברך, זוכה חברך בעט שאתה מעוניין להקנותו לו בתמורה לשעון.פעולה זו של 'חליפין' משמשת גם לאישור פעולות משפטיות שונות, שאינן ממש העברת בעלות, כגון מתן תוקף לשטר כתובה וכדומה.זה הרעיון שמאפשר לבצע 'מכירת חמץ' מבלי להביא את החמץ לבית הרב ולחסוך את הצורך שהרב יגביה את החמץ שלך ואח"כ ימכור אותו לגוי. די בכך שהמוכר מגביה חפץ שניתן לו בשם הרב, ואגב ה'קניין' שהוא עושה בחפץ, עוברת אל הרב הרשות למכור את החמץ לנכרי. קיימים סוגי קניין נוספים, לענין קרקעות ובעלי-חיים, ואין כאן המקום להאריך. מכירת חמץ • יש מצווה מהתורה לכל אחד להשבית את החמץ שברשותו עד חצות היום של י"ד בניסן.
מכירת חמץ דרך האינטרנט http://rotter.name/passover/index.php • אם מוכרים את הבית לאחר ליל יג (בשנה רגילה: ליל יד), לדעת חלק מהפוסקים לא נפטר הבית מחובת הבדיקה, ולכן יש לרכז את כל החמץ במקומות מסוימים שאותם אין צורך לבדוק ואילו את כל שאר חלקי הבית יש לבדוק. בשעת הדחק ניתן לסמוך על המקלים שאף במקרה זה אין צריך בדיקה כלל.
|
