אחרי כל הדיבורים הגבוהים והחוכמות של הניסיון מישהו "חותך ורידים" והרוס עלינו ואליו יש להתייחס בכבוד! אבל לא לבטל עצמינו לפניו או לפניה. לא לשכוח, קודם אנחנו.

טריקי, אבל החיים הוא משחק של אמיצים. עצוב וחוצב אבל ככה זה באהבה כמ במלחמה והגיע הזמן להילחם על הבית. אין לי לילה. זהר ארגוב.  ררר... ואני לא הולכת עם מישהו אחר כמאמר השיר, אבל בימים האלו אני אלך! כי אני אדם חוזי ומשלא ההתחייבתי אני מפרגנת לעצמי את החופש לבחור.

לא פשוט לחתוך, אבל צריך. 

פתאם בלב האי וודאות, בימים מוטרפים וקשים הנה GRACE

  את/ה/ אני מצליחים להשתחרר מתסביך או פאטרן שחיבל לנו בחיים ופגע באושר הכל כך פשוט ומתבקש שמגיע לנו. פתאם! הרגשה אדירה של חופש, של חופש בחירה! זו תחושה עילאית שאתה לא נהיה שיכור ממנה אלא צלול ואתה נכנס אליה בחיוך :)

הבדרך כלל הוא שכשאת אישה חומדים אותך כל הזמן. גברים פשוט מתייחסים אלייך כאל לובסטר טרי בצלחת שהולכים לפרק ולנגוס את שד עצמותיו. למצוץ לו את המיץ! קשה להתנהל ככה. לכן הסתגרתי המון שנים. זו לא מחמאה, או אולי כן במידת מה אבל רק במידת מה, יותר כיף כשגבר רואה אותך ונושם אותך. לא רוצה לתקוף ולטרוף.

עכשיו יש שינוי.

כששני אנשים מתאימים זה מרגיש בנוח ומהר, ישנה משיכה עזה שמתנהלת בנחת, בלתת מקום, בלתת זמן. בלתת אמון (קשה לי אבל אני בדרך)

משהו עובר עלי תודה לאל וזה ממש טוב.

אני דוקרנית פחות, מתגוננת פחות, מחוצפת פחות (בעצם זה לא לגמרי מדוייק, יש כנראה הרגלים טבועים).

להתבגר זה כיף, אני אומרת לכם! האומץ מקבל פנים של עדנה, הכל בדרכי נעם, לא בבוקס לפנים. לא בהבלטה יתירה. אני ניצבת ממרומי קומתי 159 ס"מ החלטית, יפה לי, מעודנת. התגעגעתי אלי! זה היה קשה, יש קשרים ששואבים ממך כמו בור ללא תחתית שבסופם אתה נשאר מרוקן. יש קשרים ששודדים ממך ממש בשוד מזויין תרתי משמע כל פיסת אמת וכל חלקת אהבה, שותים ממך עד זוב דם הנפש את כל האנרגיה. עד כאן. להפנים שפרצו לך לבית הנפש שלך ולאסוף את השברים לי לקח המון זמן.

הריח שלו גם כשהוא מגיע מהמילואים ג'יפאי למהדרין, או מניסעת עסקים עייף ומרוט, גם כשהוא מריח משום, גם כשהוא מחוספס, גם כשהוא מתוק, גם כשהוא קצת דביל ולא רגיש מספיק, גם ובמיוחד שהוא חכם! והוא חכם! :) לשמוע "אני רוצה להתקלח איתך" "אני רוצה לשים את הראש עלייך" את יודעת, את יודעת שהתיישבת אצלו בחדר הגדול יותר של הלב. את יודעת שהוא מעריך אותך ורוצה להתחבר אלייך. קצת מוזר כי לא התאמצתי ממש, פשוט הראיתי לו אותי ולי זה לא פשוט! זה דרש ממני שנים של אימון עצמי והתבוננות פנימית.כמו לחזור הבייתה. 

בגוף שלישי: את כבר לא מרגישה אותו מתחת לעור וגם אין צורך. בורידים הוא גם לא נמצא, את פשוט חשה שהוא לידך, לצידך, רואה אותך! מיישיר מבט ארוך ארוך ונהנה ממה שאת. זה מרעיד את הגוף את מתרגשת ממנו. בדרכו נוטע משהו חזק (לא את הבולבול שלו, או לא רק!)  ואז את חשה נוירוטרנסמיטורים שהעמיסו טונות של אותנטיות בדרך אלייך....זה מרגיש אמיתי אם כי יש עבודה לעשות. אבל הפעם אני אדאג שלא אני אעשה את כל העבודה לבד! בעצם גם הוא ידאג ואין צורך בסימני קריאה.

גבר שהוא פרטנר בגובה העיניים, נכון אצל עצמו, נכון אל החיים ונכון אלייך.לא גבר מבוהל ש"מתאבד עלייך" כי הטרפת לו את המערכת. לא אחד שזורק את עצמ עלייך, קשוב אלייך, מקשיב, בכל ליב ושכלו ועושה למענך. עושה בפועל לא מורח מחמאות ומתק שפתיים. שקול. ושקול זו תכונה מוערכת מאוד אצלי.

זה ההבדל בין התאהבות והידלקות וטירוף מערכות או "קשר כדאיניקי" יהיה ארוז במעטפת של אידיאלי (אני מכירה הרבה זוגות שיש שם בעצם כלום כפול שום דבר - אבל הפוזה כלפי חוץ של זוג הוליוודי - בעיניי פתאטי להעביר כך את החיים)... לפרטנר, כשאני שומעת ממנו "אני מוכן להתאמץ על זה" אני אחייך חיוך טוב, שרק אני מכירה אותו אצלי, חיוך של ניצחון קטן בחיים מלאי מהמורות. ניצחון מתוק אחרי הפסדים צורמים. ניצחון שיהיה כיף להתחלק בו עם עוד בנ'דם והוא לשם שינוי לא יהיה החברה הכי טובה שלך, אלא הגבר שלך :) החבר שלך :)

פתאם הדרך הארוכה של 10 שנים מתקצרת והבדידות שעברתי נסלחת.

עכשיו אני צריכה לבחור, זה נשמע יהיר, אבל לא. פשוט רוצה עזרה, צריכה עזרה מבקשת עזרה והעזרה תבוא :) ישתבח שמו לעד!

אלהים שלי, תודה על הדרך, תודה על ההתרגשות, תודה ששיניתי את דעתי. תודה שגדלתי.

כבר חשבתי שאנ אמשיך לאסוף/למגנט אלי "פרוייקטים" .

תם עידן - מתחיל חדש. מגיע לי! אני טובה.

בקרוב אצלכן ואצלכם

ממני

קטנטנ

אתה בא לרקוד איתי?