פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
הלוואי עליי יום כיפור כל חודש
ואללה, היה מתאים לי פעם בחודש כזה יום כיפור. -שקט.
-שלווה.
-אין מכוניות מאתגרות איכות חיים מינימליסטית.
-כולם מבינים אותך, אם לא ממש בא לך להתקשר.
-זה נורמלי להתנתק מכל העולם, כהרגלי ביומיום.
-זה שפוי לתת למחשבות עומקים חסרי שפיות, כמו שאני תמיד עושה.
-זה נכון לערוך חשבון נפש כנה.
-להנות מעצם העובדה שיש כאלה שלא אוכלים ואני דופקת לי שני בראוניז ומתענגת. (יש כאלה שבאמת אין להם מה לאכול וזה עצוב וגורם לך להעריך את חייך).
-להבין שחיינו עטורי חפצים שאולי אנחנו לא זקוקים להם כלל-עובדה, לא חסרה לי הטלויזיה, כי גם ככה היא לא מחוברת אצלי לחשמל. ודווקא אחלה SONY, מסך שטוח, עם רמקולים בצדדים.
-לעשות סקס עם העיתון. אני בכלל לא קוראת עיתונים, לא רואה חדשות. למזלי יש אינטרנט, אז רק שם אני מתעדכנת בכותרות. אבל בעיתון, יש משהו מוחשי. המגע, הריח, המעברים, הסיפוק, ההתחלות, הגמירות (של הכתבות). הכיפור הזה גמרתי לא מעט.
- להבין שכן, אפשר גם בלי לראות חדשות 897 פעמים ביום.
אז, יום כיפור, סלח לי בבקשה, אבל אולי תגיע פעם בחודש לכולנו? ככה, בשביל הפאן.
מה אתה אומר?
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ליזה יקרה, אין כזה דבר אסור. יש בחירה.
בחירה לא לאכול, או לא לכתוב או לא לנהוג.
ולמה להסתבך?
אני את שלושתם עשיתי.
אכלתי.
כתבתי.
ונהגתי לבחור מה שבאמת בא לי לעשות...
מאחלת לך נסיעה בטוחה ושנה מוצלחה,
שרונה.
אני מתנגדת בכל תוקף.
דווקא כשאוסרים עליך לאכול הרי אז אתה הכי רעב, כשאוסרים עליך לכתוב אז המוזה פורצת במלוא המרץ, וכשאוסרים עליך לצאת מהבית דווקא אז אתה חייב לנסוע למקומות רחוקים.
אז את שני הראשונים עוד אפשר להפר בכיפור מבלי להסתבך, אבל לנסוע באוטו כבר נראה לי ממש מסוכן. אז אני מוכנה שמי שרוצה יעשה לו יום כיפור מתי שהוא רוצה - אבל לנו תתנו לנסוע בשקט. :-)
ואללה אני איתך, חולה על יום כיפור, שום דבר לא מטריד רק אני והשקט שלי.
זה מדהים בעיניי היום הזה!
חולה עלייך.
אכן ממי, אני מסתכלת פנימה יותר מתמיד.
אני נהנית מהשקט, יותר מאי פעם.
השלווה והלבד שלי הם קדושים בעיניי.
וגם את.
נשיקות.
יקירתי, העניין הוא שאני עושה זאת על בסיס יומי קבוע.
הבעייה היא החיצוני, העולם שם, האנשים, הם לא עושים זאת. הם מייחסים חשיבות לחיצוני מידיי ועל כך אני מתבאסת.
תודה מתוקה ותעשי זאת גם כשהוא בבית.
גמר חתימה טובה.
הבלונדה שמעלי גנבה לי את התגובה.
אגב, שרונה, רק אדם שחי בשלווה פנימית עם עצמו יכול באמת להרגיש שלם עם יום כזה, נטול הסחות דעת וטרדות היומיום.
ואת, כנראה, מצאת סוג של שלווה פנימית שמאפשר לך את זה.
נשיקות.
את יכולה להחליט שפעם או פעמיים בחודש, את עושה לעצמך יום כזה.
מתנתקת מטלוויזיה, נכנסת לסוג של שקט פנימי, יום כיפורי.
אני עושה את זה לעיתים קרובות, כשבן זוגי בעבודה.
יאללה,
דופקת לכוס הבירה שלך את כוס היין האדום שלי.
אחוות מתענגות.
לחיי השלווה הניצחית.
פעם חודש...מרימה כוס בירה לחיי זה...
מסכימה איתך...התעלות מוחלטת...
עקרונית...בשביל להתמזג עם הדממה שבחוץ....(למעו צלצולי אופניים ופטפוטי ילדים) לא מדליקה טלויזיה. רק קול המקלדת....עלעול הדפים....
באנגלית יש מילה מושלמת בשביל זה... - BLISS
תודה רותם, תודה.
גמר חתימה מהממת,
שנה מדהימה
ואהבה אין קץ.
אחד מיני רבים...
תודה
וסליחה על הצניעות...
האמת, שאם כבר במתכונת הזו, גם אני לא הייתי מתנגדת.
לא צריך לברוח ולתת דין וחשבון, כי פשוט אין אמצעי השגה זמין.
מנוחה, קצת חושבים ובעיקר הרבה שקט.
גמר חתימה טובה, ובאותה ההזדמנות- שתהיה שנה מצויינת ורגועה.
רעיון מצוין..