ואללה, היה מתאים לי פעם בחודש כזה יום כיפור.

-שקט.

-שלווה.

-אין מכוניות מאתגרות איכות חיים מינימליסטית.

-כולם מבינים אותך, אם לא ממש בא לך להתקשר.

-זה נורמלי להתנתק מכל העולם, כהרגלי ביומיום.

-זה שפוי לתת למחשבות עומקים חסרי שפיות, כמו שאני תמיד עושה.

-זה נכון לערוך חשבון נפש כנה.

-להנות מעצם העובדה שיש כאלה שלא אוכלים ואני דופקת לי שני בראוניז ומתענגת. (יש כאלה שבאמת אין להם מה לאכול וזה עצוב וגורם לך להעריך את חייך).

-להבין שחיינו עטורי חפצים שאולי אנחנו לא זקוקים להם כלל-עובדה, לא חסרה לי הטלויזיה, כי  גם ככה היא לא מחוברת אצלי לחשמל. ודווקא אחלה SONY, מסך שטוח, עם רמקולים בצדדים.

-לעשות סקס עם העיתון. אני בכלל לא קוראת עיתונים, לא רואה חדשות. למזלי יש אינטרנט, אז רק שם אני מתעדכנת בכותרות. אבל בעיתון, יש משהו מוחשי. המגע, הריח, המעברים, הסיפוק, ההתחלות, הגמירות (של הכתבות). הכיפור הזה גמרתי לא מעט.

- להבין שכן, אפשר גם בלי לראות חדשות 897 פעמים ביום.

אז, יום כיפור, סלח לי בבקשה, אבל אולי תגיע פעם בחודש לכולנו?

ככה, בשביל הפאן.

מה אתה אומר?