כותרות TheMarker >
    ';

    בצעדי שתל שבלול

    אכתוב את כול מה שיש לי לספר על תהליך השתלת שתל שבלול ולימוד איך לשמוע עם השתל שזה שמיעה חדשה עבורי, וגם אספר על כול מה שקשור וסובב לשמיעה ומכשירי שמיעה ואבזרי עזר

    ארכיון

    מכשירי שמיעה מושתלים

    3 תגובות   יום שישי , 19/3/10, 11:27

    לפניכם תמלול הרצאה שתקיימה בבית זוסמן שלשום על ידי פרופ סישל משערי צדק.

     

    פרופ סישל משערי צדק סיפר בעיקר אודוות חדשות אחרונות  בתחום מכשירי שמיעה מושתלים וגם סיפר מידיעתו עבור פיתוחים אחרים בנושא זה.

     

    הפרופ הסכים להעביר את התמלול שלו לכולם ולרשת ועל כך תודתי לו

     

    ותודתי גם לתמי שפנייר המתמללת על התמלול המצוין...

     

     

     

    חידושים בטיפול באנשים עם לקות שמיעה בישראל

    מרצה: פרופ' ג'אן איב סישל - מנהל מח' אא"ג בבית חולים שערי צדק

     

    שלומית: שלום לכולם. ערב טוב לכולם. אני שמחה מאוד מאוד להציג את פרופ' סישל, שאני מוכרחה להגיד ולשתף אתכם שאיך שפניתי אליו הוא מיד נענה להגיע בהתנדבות ולהרצות, אחרי יום עבודה ארוך ומפרך. ואני מאוד מאוד מודה לך בשמי ובשם כולנו. להציג את פרופ' סישל אפשר בזמן ארוך, אעשה זאת בקצרה. הוא מנהל מחלקת אא"ג בבית חולים שערי צדק בירושלים, גם יו"ר איגוד רופאי אף אוזן גרון בישראל. התחיל לעסוק בנושא של שתל לפני כשנה וחצי, ועל כל השאר יספר לכם בעצמו. תודה רבה.

     

    פרופ' סישל: הנושא שרציתי לשתף אתכם הערב זה נושא קצת חדש, קצת מעניין או הרבה מעניין מבחינתי, שאני לא בטוח ששמעתם עליו, נושא של מכשירי שמיעה מושתלים. כמו שכתוב פה בטקסט. נעשה קצת חזרה למי שלא רגיל על מבנה ותפקוד של האוזן, אחר כך נלך לנושא הזה. אתם רובכם יודעים שאנחנו מחלקים את האוזן לשלושה חלקים. חלק חיצוני, האוזן החיצונית, תעלת האוזן, אפרכסת. אוזן תיכונה, שזה עור התוף ועצמות שמע. והאוזן הפנימית שזה השבלול ואחר כך עצב השמיעה והמוח. מבחינת מנגנון תפקוד השמיעה יש שני חלקים מאוד נפרדים. יש החלק שנקרא הולכתי, שזה הולכת גל הקול, קודם כל דרך האוויר כשאני מדבר. לאחר מכן האוזן התיכונה, כל החלק הזה הוא חלק של הולכה שהוא חלק מכני (הולכת הגל). לאחר מכן החלק התחושתי-עצבי, שזה האוזן הפנימית, העצב של השמיעה, ולאחר מכן המוח, שהתפקיד העיקרי של האוזן הפנימית זה התמרת גלי הקול - כשאני מדבר זה מכניקה, גלים שרצים - לסיגנל חשמלי שהמוח מבין והעצב מבין. המוח שלנו לא מבין מכניקה, הוא מבין חשמל. מכשיר שתל תפקיד שלו לעשות את התפקיד שלו - להפוך גל מכני לגל חשמלי, אבל זה לא הנושא של היום. על זה כבר שמעתם.

     

    רק להזכיר במהירות את הסוגים השונים של ירידה בשמיעה ואיך זה נראה בבדיקת שמיעה, אודיוגרמה. פה אנחנו רואים שמיעה תקינה, כשאנחנו בודקים את השמיעה בודקים גם את הולכת האוויר, שזה בודק את כל המסלול של השמיעה, זאת אומרת דרך אוויר - בודקים דרך האוזן, יותר קלינאית תקשורת שבודקת, בודק את האוזן התיכונה, החיצונית והפנימית, והולכת אוויר, מה ששומעים. יש גם אפשרות לבדוק דרך העצם, שמגיע ישירות לאוזן הפנימית וככה אפשר לדעת אם הבעיה של השמיעה היא בעיה של אוזן פנימית או של אוזן תיכונה חיצונית, הולכה, או שניהם בו זמנית. בבדיקת שמיעה רגילה רואים פה את עוצמת הקול שאדם שומע, בדיקה תקינה, בסביבות 10 דציבל, אנשים שומעים, יש שתי עקומות - של עצם ושל אוויר - הן אמורות להיות מקבילות אחת לשנייה.

     

     

    עכשיו, אם יש ליקוי ירידה בשמיעה הולכתי, תהיה עקומה של עצם שתהיה תקינה, זאת אומרת בן אדם ששולחים לו את גלי הקול, מגיע ישר  לאוזן פנימית שמתפקדת. אבל כששולחים לו דרך האוויר, נראה ירידה במה שהוא מצליח לשמוע ומזה מוציאים מסקנה שהירידה בשמיעה הינה הולכתית, כלומר בעיה או של אוזן תיכונה או של אוזן פנימית. כשאנחנו רואים עקומה כזאת, שיש ירידה של שתי עקומות, גם דרך עצם גם דרך אוויר, זה סימן לירידה תחושתית עצבית שרוב האנשים עם ליקוי שמיעה קשה סובלים ממנה.

    פה רואים סוג של ירידה בשמיעה מעורב, גם ירידה של האוזן הפנימית, שזה עקומת עצם, גם ירידה של חלק דרך האוויר, יש ירידה גם של אוזן פנימית, גם של אוזן תיכונה, זו ירידה בשמיעה מעורבת. 

     

    איך ברוב המקרים אנחנו משחזרים ירידה בשמיעה, בעיקר בבעיה של תחושתית עצבית? אתם כמובן יודעים, על ידי מכשירי שמיעה, שאתם כולם מכירים, כשהמטרה שלו לעשות הגברה כמו במיקרופון, כמו ברמקול, הגברה של גלי הקול על מנת לשמוע אותם יותר חזק. כמובן שעל מנת ליהנות ממכשיר שמיעה צריך שיהיה שרידי שמיעה. אם אין, זה לא עוזר להגביר על כלום. זה שחזור עיקרי של ירידה בשמיעה תחושתית-עצבית.

     

    כמו שכבר אמרתי, יש את הנושא של שתל שבלול, שבטוח גם שמעתם עליו, כשמטרת השתל זה לעשות את ההתמרה הזאת של האוזן הפנימית, שלא מצליחה לעשות - להפוך גל מכני של דיבור לסיגנל חשמלי. ממש בשתי מילים - כי זה לא הנושא - מחדירים אלקטרודה באוזן הפנימית של החולה, ויש חלק בחוץ עם מיקרופון, עם מחשב, שהופך את גלי הקול, את הדיבור, כל הקולות והרעשים מסביב, לסיגנל, פולסים חשמליים שישלחו ישירות לאוזן פנימית שלא מתפקדת, ויתחבר ישירות לעצב השמיעה ויגיע למוח. המינימום שצריך כדי שאפשר יהיה להשתיל שתל שבלול, זה שיהיה עצב שמיעה. ברוב המקרים ירידה תחושתית עצבית היא כתוצאה מאוזן פנימית פגומה, מולדת או נרכשת. אבל שוב, זה לא הנושא. הנושא שאני רוצה לדבר עליו הוא נושא שעומד איפשהו באמצע, בין המכשיר שמיעה הרגיל שאתם מכירים לבין שתל שבלול ששמעתם עליו - יש בשנים האחרונות נושא שמאוד מתפתח, עוד פעם לטעמי מאוד מעניין, של מכשירי שמיעה מושתלים. ואנחנו עוד מעט נראה על מה אנחנו מדברים במכשיר שמיעה מושתל. בכל מקרה, בתור הקדמה אני אסביר שהדברים האלה בקושי הגיעו לארץ, בקושי מתחילים לעשות בעולם, מדובר על מכשירים די יקרים שלרוב לא מקבלים החזר, אבל אני חשבתי שזה חשוב לדעת על הטכניקות החדשות אפילו שזה לא מאוד יישומי נכון לעכשיו. זאת אומרת אנחנו לא משתילים הרבה כאלה, אם כי זה התחיל.

     

    עכשיו, מכשיר שמיעה יש לו מגבלות, כפי שאנחנו יודעים. מגבלות שהולכות ויורדות כי איכות של מכשירי שמיעה עולה כל הזמן. אבל למרות זאת אנו יודעים שזה לא פתרון אולטימטיבי, לא פותר בעיה לכולם, הרבה אנשים עם ליקוי שמיעתי ולמרות שיש שמיעה - לא משתמשים, לא רוצים, לא מעוניינים, לא נהנים ממכשיר שמיעה רגיל, ויש לזה כמה סיבות. לעומת בעיית ראייה, רוב האנשים שיש בעיית ראייה ירכיבו משקפיים, חלק גדול של אנשים שיש להם ירידה בשמיעה לא מרכיבים מכשיר שמיעה (בלי להיכנס למספרים). מה הבעיות של מכשיר שמיעה, שהולך ומשתפר עם הזמן? אחד הדברים - זה החלק החיצוני שרואים מבחוץ, לא כולם אוהבים את זה, שמדי פעם לא נעים, המכשיר שעומד בתוך התעלה, אם כי עכשיו יש מכשירים פתוחים. צריך גם לטפל בו. דבר אחר, כשמכשיר שמיעה הוא באוזן שגורם לחסימה של התעלה, גורם לסוג של הד שמפריע לאנשים. יש גם נושא של פידבק, שהמיקרופון והרמקול מאוד קרובים, אז מדי פעם מכשיר מצפצף. יש בעיה גם של שעווה שמדי פעם מתאסף בעומק המכשיר. אבל בעיה עיקרית של מכשירי שמיעה שהרבה אנשים אומרים שנותן להם איכות קול בעייתית. לא כל כך נהנים, קשה מאוד להבין. הבעיה העיקרית והסיבה העיקרית היא שאין מספיק תפקוד של אוזן פנימית, וזה אומר שהפתרון לא בהכרח עם מכשירי שמיעה.

     

    נראה קצת מה זה מכשירי שמיעה מושתלים, נראה שזה יכול לפתור חלק מהבעיות. לא כל הבעיות, אבל חלק.

     

    אני אתחיל עם נושא שהוא לא כל כך חדיש אבל חשוב להזכירו בכל מקרה - BAHA - מכשיר מושתל לעצם, שרואים איך הוא נראה מבחוץ, חשוב להבין שעיקר התפקיד שלו זה בנושא של ירידה בשמיעה הולכתית. כלומר, שאוזן פנימית תקינה או כמעט תקינה אז זה יכול לעזור. עוד פעם, זה לא רוב האנשים. רוב האנשים עם בעיית שמיעה באוזן הפנימית, אבל מיעוט עם בעיה של האוזן התיכונה, ואז BAHA פתרון טוב, יחסית פשוט. משתילים אותו די הרבה בארץ לא מעט שנים. לשמחתנו מזה שנה וחצי נכנס לסל הבריאות, במימון ממשלת ישראל והמיסים שלנו...

     

    מה ההיגיון של ה-BAHA? כדי להעביר גלי קול בהולכת עצם, צריך לשים ויברטור על האוזן שלוחץ חזק על העצם. אבל עם הזמן הלחיצה הזאת על העצם לא נוחה, היא כואבת, ואנשים לא נהנים מזה. ומאחר שהמטרה היא שיהיה קשר ישיר עם העצם, מישהו מסקנדינביה אמר: אולי נכניס בורג קטן בתוך העצם ועל הבורג נלביש מכשיר שמיעה. שמעתם על שתלים של שיניים? זה אותה קבוצה שהמציאה את זה, אותו סוג של שתלים וחומר שנקרא טיטניום, שאמרו: אולי נעשה את זה, וזה התפתח והולך לא רע בעולם.

    החלק הניתוחי הוא להרים את העור על מנת לדקק אותו (שיהיה דק) ולהכניס את הבורג, מחכים חודשיים שלושה לראות שהכל בסדר, ומלבישים על זה מכשיר שמיעה. אנשים שאינדיקציה נכונה - נהנים מזה מאוד. העיקרון של הדבר שגלי הקול יעברו ישירות מבחוץ לאוזן הפנימית ותוך מעקף של אוזן חיצונית ואוזן תיכונה.

     

    למי זה טוב? זה בעיקר, כמו שאמרתי, לאנשים עם בעיות באוזן תיכונה. אולי דלקות כרוניות חוזרות עם הפרשות של מוגלה, שמכשיר שמיעה רגיל מחמיר את המצב, אם זה בשתי אוזניים זה אחד מסוג החולים שמשתילים להם את זה. סוג אחר, יותר נדיר - ילדים עם מום במבנה האוזן החיצונית ותיכונה. אבל יש להם אוזן פנימית תקינה, וכמכשיר שמיעה - המכשיר האידיאלי להם זה BAHA. אי אפשר לעשות זאת בגיל קטן כי אין מספיק עצם בגולגולת, אבל מעבר לגיל 5 אפשר להשתיל להם - בין 3 ל-5 מינימום - להחדיר את הבורג ולהרכיב על זה מכשיר שמיעה, ונהנים משמיעה כמעט תקינה, כי האוזן הפנימית שלהם מתפקדת כמו שצריך.

     

    עכשיו, אנחנו עולים כיתה ואני מתחיל לדבר על מכשירים מושתלים, חדשים יחסית, יחסית בגלל שהתחילו לעבוד על זה לפני יותר מ-30 שנה, שמתחילים להיכנס בשוק, שמבחינה טכנית מכשירים די מורכבים, שמי שעוקב אחרי המכשירים האלה - ואני ביניהם - רואה כאלה שפתאום מקבלים אישור להשתלה ואחרי שנה מורידים להם אישור להשתלה כי יש להם מדי בעיות טכניות. צריך להבין שברגע שמשתילים מכשיר שמיעה, אם יש בעיה טכנית, כדי לתקן או להחליף זה שוב ניתוח. אם יש בעיה עם מכשיר חיצוני, מורידים, מתקנים או מחליפים וזה יחסית קל. אם יש בעיה במכשיר מושתל, אז זה כבר סיפור יותר מסובך.

     

    עכשיו, מה ההיגיון מאחורי המכשיר שמיעה המושתל? היגיון יפה, הגיוני, אלגנטי. איך עובד בגדול, בפשטות, מכשיר שמיעה? יש מיקרופון, יש באמצע מגבר, ויש רמקול. יש הרבה אלקטרוניקה ומחשבים ופילטרים באמצע, אבל ההיגיון הוא שיש מיקרופון, מגבר ורמקול, ומסתבר שרוב הבעיות באות מהרמקולים המאוד קטנים שנמצאים מאוד קרוב לאוזן התיכונה בדרך כלל, אם שמתם לב כשהייתם בחתונות או קונצרטים, הרמקולים הם כמעט בגובה האולם הזה, אלה רמקולים מאוד גדולים וגם איתם יש בעיות פה ושם. יש גם הנושא של הפידבק, בגלל שאנשים רוצים מכשירים קטנים מאוד שלא יראו יותר מדי בצורה ברורה, אז המיקרופון והרמקול נמצאים מאוד קרוב זה לזה, ואז יש לופ או פידק, המיקרופון שומע את הרמקול וזה מתחיל לצפצף.

     

    מה תפקיד הרמקול? להכניס בתנועה את עור התוף ועצמות שמע, להמשיך גלי הקול עד האוזן הפנימי. למישהו היה רעיון גאוני - במקום שנשים רמקול מול עור התוף, אולם נשים ויברטור על עצמות השמע. נשים את החלק שרועד, מה שנקרא באנגלית הרסיבר, יותר עמוק על מכשיר השמיעה. אז אפשר להגיע ישירות על ויברציה של עצמות שמע ללא צורך ברמקול. הולכים קצת יותר לעומק. שוב - ההיגיון מאחורי מכשיר מושתל, זה שהרמקול מוחלף על ידי ויברטור קטן שמושתל בדרך כלל על אחת מעצמות השמע, אז יש ויברציה, מגיע לאוזן פנימית בלי צורך ברמקול. אז לא יהיה פידבק, אומרים שאיכות הקול תהיה טובה יותר.  

     

    כמו שאמרתי יש לזה יתרונות, אין את ההד מהמכשיר והרמקול הקטן כי אין בכלל רמקול. אין את הנושא של הפידבק - יש גם אנשים שאומרים שעם מכשיר שמיעה כשמתחילים לדבר שומעים עצמם חזק מדי, ועם מכשירים מושתלים אין התחושה הזאת. יותר נוח כי החלק שרועד הוא לא בתוך התעלה, הוא בתוך האוזן ולרוב לא מרגישים אותו. זה דבר שקשה לבדוק, אבל אנשים שהשתמשו הרבה זמן במכשיר שמיעה ואח"כ עברו ההשתלה של מכשיר, אומרים שאיכות הקול טבעית יותר, דבר שקצת קשה למדוד.

     

    רק לשם היסטוריה - הראשון שהתחיל לעשות דבר כזה הוא אחד יפני, בשם יאנגיהארה, שבניתוחים שלא היו עצמות שמע, השתיל ויברטור קטן על הסטאפס (ארכובה), שזה היה מכשיר די פרימיטיבי. הוא עשה את זה לפני בין 30-40 שנה, זה מזמן נשכח המכשיר הזה, אבל מאז הרבה צוותים בעולם ניסו לשפר את הרעיון ולקדם את זה, ונכון לעכשיו יש מספר מכשירים מושתלים שכבר נמצאים בשוק עם אישור להשתיל אותם.

     

    אנחנו רואים פה שני סוגים העיקריים שקיימים בשוק. יש סוג שלישי שעכשיו נכנס, קיבל אישור מה-FDA - הגוף שנותן אישורים להשתלה בארצות הברית. נגיד עליו כמה מילים. אנחנו רואים פה מכשיר שנקרא Vibrant soundbridge. נדבר בעיקר עליו כי היחיד שהושתל בארץ עד עכשיו. לא הרבה, שניים שעשינו במחלקה שלנו בשערי צדק, לא הרבה. זה התחלה, אבל התחלה יפה. יש עוד אחד בשוק שנקרא MET OTOLOGICS. לכל אחד יתרונות וחסרונות, נדבר על זה.

     

    עכשיו, כמו שכתבתי פה - מדברים על מכשיר מושתל חלקי. נשאר כמו בשתל שבלול חלק בחוץ. יש מכשירים יותר מתקדמים שהכל בפנים, אבל זה ממש התחלה עם לא מעט תקלות. נדבר עליהן קצת.

     

    אתם רואים פה כאילו אנימציה של המכשיר, רואים שיש מגנט קטן - נראה אותו בהגדלה - שמשתילים על אחד מעצמות שמע - אִינקוּס (סדן) - והוא גורם לוויברציה בלי שום צורך ברמקול. יש שני חלקים למכשיר הזה, חלק מושתל, שדי דומה לחלק המושתל של שתל שבלול, שבקצה שלו נראה אותו בהגדלה - יש מגנט קטן שעושה את הוויברציות. רואים אותו בהגדלה, זה מגנט קטן קטן, רואים פה שני מ"מ, ועם קליפ קטן מחברים אותו לסדן, והוא יגרום לוויברציות של עצמות השמע. עכשיו רואים פה אחת המגבלות של המכשירים האלה, הסוג הזה, שאם משתילים משהו על אחת מעצמות השמע שהן מאוד קטנות, חייב להיות משהו קטן. כי אם רוצים להשתיל משהו גדול או כבד, ישבור הכל. אז יש מגבלה במכשיר הזה בהגברה שאפשר לתת, עם זאת המכשיר עובד די טוב, הושתלו כמה שידוע לי מעל אלפיים אנשים בעולם.

     

    יש גם חלק חיצוני, שמכיל בעיקר המיקרופון, בגלל שזה לא פשוט להשתיל מיקרופון מתחת לעור וגם שיתפקד נכון ואת הבטריות. החלק החיצוני נמצא מבחוץ, מחובר על ידי מגנט לחלק מבפנים.

     

    אתם רואים פה - למי שיש שיער ארוך זה יפה, כמעט לא רואים את זה. למי שיש שיער קצר או אין שערות, רואים את זה קצת יותר.

     

    שאלה: זה קבוע?

    פרופ' סישל: זה מגנט, מורידים אותו. כמו שתל שבלול אבל חלק הרבה יותר קטן. מי שלא רוצה שום דבר, בכל מקרה רואים חלק בחוץ, אבל זה עיגול קטן, קיים ב-3 צבעים לפי צבע השערות. בשבילי עדיף לבן... לאחרים אולי שחור.

    שאלה: מדברים על הולכה מכנית.

     

    פרופ' סישל: דומה למכשיר שמיעה רגיל, זה הגברה. זה לא כמו שתל שבלול, צריך אוזן פנימית, אם לא - זה לא יעבוד. זה באמצע בין מכשיר שמיעה רגיל לבין שתל שבלול, זה השתלת מכשיר שמיעה.

     

    רואים פה את האינדיקציה שהיצרן אומר שאפשר להשתיל את זה, זה הולך על ירידות יחסית די עמוקות, יחסית. ומדובר עד 65 דציבל ירידה בשמיעה. מה שחשוב בסוג הזה - ונראה שיש דברים יותר משוכללים - שתהיה אוזן תיכונה תקינה. אם יש זיהומים באוזן, אם אין שרשרת עצמות שמע כמו שצריך, אי אפשר להתחבר לעצם השמע. צריך גם שתהיה דיסקרימינציה מעבר ל-50%, שתהיה אפשרות להבנה באוזן פנימית, כי זה נשאר בתחום של מכשיר שמיעה.

     

    העקומות הכי חשובות זה מה שנקרא - עקומה יורדת - ski flow, שזה רוב הירידה בשמיעה. מגנט זה תוכנן לתת הגברה עיקרית בתדרים גבוהים, התדרים שהכי הרבה אנשים סובלים בירידה בהם, ושזה גם התדרים שהכי קשה למכשיר רגיל לתת את ההגברה. הרמקולים הרגילים יותר קל להם להגביר תדרים נמוכים, אבל מה לעשות - רוב האנשים סובלים מירידה בתדרים גבוהים. מגנט זה בנוי להגיב טוב יותר לתדרים גבוהים.

     

    יתרונות - דיברנו עליהם. נעבור לשקופית הבאה.

    אבל כמו כל דבר, אם היה רק יתרונות היה טוב. אבל יש יתרונות, לא מעט. חיסרון עיקרי וראשון - שצריך לעבור ניתוח. ניתוח נשאר ניתוח. הבעיה שירידה בשמיעה יותר שכיחה אצל מבוגרים ומעבר לגיל מסוים ומחלות מסוימות, לא כל כך רצים לעשות ניתוח בהרדמה כללית. זה חיסרון כבד וחשוב. דבר שני שאנחנו עושים ניתוח ורוצים להתחבר לעצמות השמע. זאת אומרת, בתיאוריה אפשר גם לקלקל. לשבור את שרשרת עצמות השמע, ואז במקום לשפר את המצב אנחנו נקלקל אותו. מבחינת הספרות הדברים נדירים, מיש עושה ניתוחים אלה יש לו הרבה ניסיון בניתוחי אוזניים, אבל בתיאוריה הסיכון קיים. רצינו לשפר, ובסוף מורידים עוד את השמיעה.

     

    חיסרון נוסף - עלות. מכשירים יחסית יקרים. הזולים הם בסדרי גודל של 10,000 דולר. הכי משוכללים יותר בסדרי גודל של 25 אלף דולר. יש נטייה למחיר לרדת, היותר משוכללים - והכי משוכלל לפי היצרן שיצא לא מזמן בשוק, הוא עד כמה שידוע לי עולה בין 25 ל-30 אלף דולר, זאת אומרת יותר משתל שבלול. אבל כמובן אם זה יתפתח ויגיע לרמה מספיק טובה ויתחיל להימכר, מחירים יורדים.

     

    זה יקר, כי לא פשוט לבנות. קראתי על החברה שיוצאת לשוק, השקיעו בזה כמה עשרות מיליוני דולרים לפתח. זה לא פילנתרופיה, לא בית זוסמן, רוצים לקבל חזרה הכסף שהשקיעו.

     

    שאלה: נשאר קבוע או צריך להחליף?

     

    פרופ' סישל: תיאורטית נשאר קבוע, אבל בגלל שזה חדש עוד אף אחד לא היה עם זה 40 שנה. אבל הנטייה שיהיה קבוע.

     

    לא נמליץ על זה לאנשים שנהנים ממכשיר שמיעה רגיל. מי שיסתדר עם מכשיר שמיעה, יסתדר עם מכשיר. מי שלא מסתדר, מסיבות טובות - נדבר עליהן - אפשר לחשוב לעלות כיתה. אבל רק במצב זה. מי שאומר לא ניסיתי מכשיר שמיעה, לא רוצה, זה לא רעיון טוב ללכת ישר לזה, אם כי אפשרי. בנוסף, בסוג מכשירים אלה, אבל נראה שיש התקדמות גם - צריך אוזן תיכונה מתפקדת. אנחנו רואים פה תוצאות של קבוצות, בעיקר באירופה, שהשתילו כמה עשרות אם לא כמה מאות, כדי לראות מה הרוויחו אנשים. רואים פה קבוצה אחת באוסטריה, רואים בירוק ירידה בשמיעה ממוצעת שלהם, ובכחול מה שהצליחו לקבל - ממוצע של לא זוכר כמה חולים - מה שרואים בין היתר שיש הגברה יפה בתדרים גבוהים, שסזה החלק הקשה יותר.

     

    רואים קבוצה אחרת מצרפת, שהשתילו 125 חולים, ורואים פה את עקומת ירידת בשמיעה שלהם לפני הניתוח הממוצע, שזה עקומה יחסית נמוכה, ובצהוב הצלחה הממוצעת של המכשיר שהיא לא רעה. דרך אגב, המקום שהשתילו הכי הרבה בעולם זה צרפת, מסיבה פשוטה- הממשלה החליטה לעזור לא לכולם, אבל לכמה עשרות או כמה מאות בשנה להחזיר חלק או כל הסכום.

     

    שאלה: מדובר על אנשים מבוגרים או ילדים?

    פרופ' סישל: לרוב אנשים צעירים, כי יש מגבלה על הגיל לעשות ניתוח. אבל בתיאוריה אפשר להשתיל אדם "זקן". לא יודע ממתי זה זקן, לילדים שלי אני מאוד זקן אבל הכל יחסי... אבל לכאורה זה לא לאנשים מבוגרים, וגם לא לילדים. בינתיים חדיש מדי ולא רוצים להשתיל לילדים, אז משתילים לאנשים צעירים.

     

    שני הפציינטים שהשתלנו בשערי צדק לפני קצת יותר משנה - רואים אישה בת 62, שיש לה מכשירי שמיעה אבל לא מסתדרת איתם, לא רוצה להרכיב אותם. רואים עקומת ירידה בשמיעה שלה לפני הניתוח, יש לה דיסקרימינציה טובה, אוזן פנימית מתפקדת טוב וזה חשוב. רואים באדום לפני ההשתלה, והשמיעה שלה לאחר ההשתלה והיא מרוצה.

     

    המושתלת השנייה שלנו היתה בת 47 אז, עכשיו פלוס שנתיים (49) עם ליקוי שמיעה סימטרי, והיא לא מצליחה להסתדר עם מכשיר שמיעה, קשה לה ולא נהנית. השתלנו אותה כמובן באחת האוניים, רואים שיפור מאוד יפה בשמיעה עם דיסקרימינציה של 100% והיא מאוד נהנית. יותר נהנית מהראשונה, שהאינדיקציה היתה קצת פחות טובה.

     

    דיסקרימינציה - אחוז המילים שאדם מבין כאשר מדברים איתו. כי אפשר לשמוע קולות ולא להבין מילים. זה תלוי כמה נשאר תפקוד של אוזן פנימית. אם אין תפקוד של אוזן פנימית, מכשיר שמיעה הכי משוכלל לא יעזור, ובמצבים כאלה צריך לחשוב על שתל שבלול.

     

    הפציינטית השנייה שהיתה יותר מאושרת מראשונה, ניסתה הרבה שנים מכשיר שמיעה ולא כל כך הצליחה להסתדר איתו. מה שנחמד בשבילה, שאיכות הקול טובה יותר, וגם "שוכחת" שיש לה מכשיר שמיעה. בעבודה הוא כל היום מתפקד, לא רואה ולא מרגישה אותו, יש לה שמיעה טבעית יותר. לא בהכרח יותר חזקה. המכשירים עם המגנט הקטן לא נותן אמליפיקציה (הגברה) יותר טובה ממכשיר שמיעה רגיל, אבל נותן איכות ונוחות יותר טובה למי שלא נהנה ממכשיר שמיעה. בתיאוריה צריך אוזן תיכונה תקינה. אם יש בעיה גם באוזן תיכונה וגם בפנימית, בהתחלה אמרו שאי אפשר להשתמש במכשירים אלה. אבל יש התקדמות, ורופא אחד איטלקי אמר: אולי נשים את הוויברטור ישירות על חלון העגול באוזן הפנימית. הוא עשה את זה, רואים פה ציור ואז כאילו בנה ארכובה חדשה, פשוט הוויברטור הולך ישר אל האוזן הפנימית ועוקף גם את האוזן התיכונה, הולך לְמה שנקרא אזור האוזן הפנימית של החלון העגול. העלה אפשרות שימוש במכשירי שמיעה אלה, הציע לעשות זאת גם לאנשים עם ירידה בשמיעה הולכתית שלא ניתן לטפל בניתוח, או בעיקר לאנשים עם ירידה בשמיעה מעורבת, גם של אוזן תיכונה וגם פנימית. כי מי שיש לו רק ירידה של אוזן תיכונה, BAHA יותר פשוט, זול ומוצלח. מי שיש לו גם בעיה באוזן תיכונה ופנימית, המגנט הזה שישירות לאוזן הפנימית, עוקף אוזן תיכונה ונותן הגברה ישירות לאוזן פנימית. גם טוב לאנשים עם מומים מולדים שאין אפשרות למכשיר רגיל.

     

    רואים פה בהגדלה, את הפטיש, פה את הארכובה, למשל חסר הסדן, המגנט מונח על האוזן הפנימית, על החלון העגול, ונותן ישירות את ההגברה לאוזן הפנימית. ניתוח לא לגמרי פשוט כי צריך לקבע את זה על האוזן הפנימית בלי לגרום לה נזק, אבל זה טכניקה שמתחילה להתפתח בעולם.

     

    יש ניתוחים שעושים פרוטזות באוזן תיכונה - בניתוח טימפנופלסטי התחילו לעשות פרוטזות, שתלים קטנים שמחובר אליהם המגנט. גם מקבל פרוטזה קטנה לשפר עצמות שמע, וגם דרך הפרוטזה ייתן הגברה לאוזן הפנימית. כמעט השמיים הוא הגבול. גם במחלה אוטוסקלרוזיס - שיש קיבוע של עצמות שמע, שמים פרוטזה קטנה במקום עצמות שמע. אבל בחלק מהחולים יש גם ירידה באוזן פנימית וזה לא עוזר להם. פה התחילו לעשות - שמים גם על הסדן את הפרוטזה וגם את המגנט, שניהם בו זמנית. ואפשר להעלות בצורה משמעותית את השמיעה. יש כל מיני יישומים חדשים של מכשירים אלה, לחולים שיש בעיה של אוזן תיכונה וגם פנימית. עוד פעם - ניתוחים לא פשוטים.

     

    זה שקופית של החברה, שמראים מהמגנט הקטן הזה שבהתחלה, כשהם בנו - מי שבנה היה מהנדס עם ירידה בשמיעה שלא נהנה ממכשיר שמיעה ופיתח מכשיר זה. היו לו בעיות כלכליות בהתחלה, אז נקנה על ידי חברה גדולה ופיתחו את זה, הוא מושתל במכשיר הזה בשתי האוזניים. הוא אומר שהוא נהנה, חייב לומר כי הוא פיתח את זה...

     

    המכשיר הזה שבהתחלה היה רק כשאוזן תיכונה תקינה, התחילו להשתיל על פרוטזות, כשאין עצמות שמע ישירות לאוזן הפנימית, במקרה של אוטוסקלרוזיס - זה די חדש - יש בכל מקרה כמה עשרות אנשים שעברו השתלה. אבל תבינו - יש התקדמות והתפתחות.

    עוד מכשיר שלא קיים בארץ, ניסיתי לעניין אחת החברות שמביאות מכשירי שמיעה אבל מפחדים להביא דברים חדשים, בצדק, כי יש תקלות ובעיות שירות. פה הוויברטור במקום להיות מגנט תלוי על עצמות שמע, פשוט דוחף את הסדן. היתרון הוא שאפשר לתת לזה יותר כוח ואפשר לתת יותר הגברה. הייתי בחו"ל בקורס איך מפעילים אותו, זה לא פשוט. עוד לא עשינו את זה לחולים במיוחד שאין בארץ, אפשר להשתיל אותו לירידה בשמיעה עוד יותר חמורה. איפשהו בין מכשיר רגיל שאולי לא מספיק ושתל השבלול, שאולי עוד לא צריך.  

     

    וגם לו יש כל מיני אפשרויות להתחבר או לאוזן תיכונה תקינה או ישירות לארכובה, או ישירות לאוזן הפנימית, דומה למכשיר הראשון שדיברתי עליו.

     

    רק לסבר את האוזן - יש מכשיר שנראה לי שהוציאו מהשוק, ההיגיון היה נחמד, ששמים מגנט והמפעיל דומה למכשיר שמיעה שמפעילים אותו מבחוץ. הוא נקרא מכשיר Soundtec, החיסרון היה שצריך מכשיר באוזן. אנשים אמרו: אני גם משתיל מכשיר, וגם שוב יש לי מכשיר באוזן. לא אהבו אותו, ונדמה לי שהוא כבר לא מושתל.

     

    עוד התקדמות - מכשיר שכל החלקים מושתלים, אין שום דבר מבחוץ. זה מאוד מוצא חן בעיני אנשים שלא רוצים שידעו שיש להם מכשיר שמיעה, יותר הצעירים שפה ושם מתביישים והכל בפנים. אבל צריך להבין שהסיפור הזה הוא מאוד לא פשוט. בגלל שצריך מיקרופון - שצריך לקלוט את הקולות בצורה אמינה, ושנמצא בעומק העור. לא פשוט. צריך גם בטריות שניתן לעשות טעינה מבחוץ, זה גם לא פשוט. אבל החברה הזאת קארינה הוציאה מכשיר שהשתילו כמה מאות ממנו, זה החלק שמושתל בפנים, שיש את החלק הפנימי אבל יש גם מיקרופון בפנים כמו שאמרתי, וגם חלק שמאפשר לעשות טעינה של הבטרייה, הסוללה, מבחוץ על ידי מכשיר אחר, שצריך לשים בין שעה לשעה וחצי כל יום. לא פשוט. ממליצים לשים בערב כשהאדם בבית, לטעון את המכשיר, וגם עם מכשיר אלחוטי אפשר לשים על ON ו-OFF/  לפני כמה שבועות הפסיקו להשתיל אותו כי היו כמה תקלות טכניות איתו. אם הסוללה לא מתפקדת טוב, אם המיקרופון לא מתפקד טוב, צריך ניתוח כדי להוציא. ברגע שהמכשירים בפנים הם בפנים, וזה מכניקה אז עלול להתקלקל.

     

    זה מכשיר ראשון שנקרא TICA שהשתילו כולו באוזן, מעט מאוד. שהיה מיקרופון שהשתילו קרוב לתעלה, שהיה יוצא מהתעלה, וויברטור שהיה מתלבש על הסדן.

     

    המכשיר האחרון שאני רוצה לדבר עליו, שהוא האחרון שיצא בשוק, נקרא Envoy, אני לא יודע למה. היה להם עוד פעם רעיון גאוני - יש אנשים חכמים בעולם - אמרו מיקרופון צריך לקלוט קולות, זו בעיה לשים מיקרופון בתוך הגוף של בן אדם שיש עור ורקמות שמפריעים. אומרים: יש מיקרופון טבעי בגוף, עור התוף, כי הוא גם עושה ויברציה מכנית, מאוד דומה למיקרופון. במקום שיהיה מכשיר אחד שמתחבר לעצמות שמע, המציאו רעיון שיש שני מכשירי - אחד סנסור או מיקרופון שמתלבש על הפטיש, קולט ויברציות של הפטיש ומשמש כמיקרופון, מעביר ויברציות למכשיר שמתחת לעור, שיחזיר אותן ויברציות לסדן עם הגברה. יש לנו סוג של מיקרופון טבעי וסוג של מגבר שמתחבר לסדן והם טוענים - כמובן לא יטענו ההיפך - שעובד טוב מאוד. קיבל אישור להשתלה לפני כחודשיים בארה"ב, יש אפילו נציג של החברה שבא לדבר איתנו על מכשיר זה, אבל הוא מאוד חדיש ומאוד יקר. הסתכלתי באינטרנט, ראיתי 30 אלף דולר או 25 אלף דולר. הכל פנימי, אין שום דבר בחוץ, במקומות שמשתילים ובונים אותם הם מאוד לחוצים להשתיל הרבה. במקומות אחרים ההמלצה של רוב האנשים לחכות כמה שנים לראות שעובד כמו שצריך לפני שחושבים להשתיל

    .

    מה ההתוויות של מכשירים מושתלים, במיוחד מושתלים לגמרי? קודם כל פציינטים שלא מרוצים ממכשיר שמיעה, שעושה בעיות בתעלה - בעיות עור, שעווה והפרשות. דיברתי עם כמה אנשים שמשתילים בחו"לף, אומרים יש אנשים שבגלל המקצוע זה חשוב להם. למשל מציל שצריך לקפוץ לבריכה, לא יכול להיכנס עם מכשיר שמיעה. אז או שהוא בלי מכשיר ולא שומע כשקוראים לו, או שהוא עם מכשיר ולא יכול להיכנס למים. השתילו לו מכשיר כזה, מאוד מרוצה. השתילו ככה בחור שהיה מכבה-אש, צריך להיות כל הזמן עם קסדה בעבודה, עם קסדה קשה לשמוע, אז שמו לו את המכשיר הזה והוא מרוצה.

      

    יש גם כל הנושא שיש לו גם את החשיבות - פסיכולוגיה של אנשים שלא רוצים מכשיר שמיעה, או אסתטיקה. זה אינדיקציה יחסית. הזמן יגיד ויראה לנו אם המכשירים האלה תופסים, ירדו במחיר ונתחיל להשתיל. כרגע זה בשוליים, אבל חשבתי שמעניין לדעת איפה המדע מתקדם, שתל שבלול זה הרבה יותר משוכלל אבל בינתיים הגיע לרמה מאוד טובה, שקצת נשאר בה. הנושא של מכשיר שמיעה מושתל הוא חדיש, מעניין ותודה על ההקשבה.

     

    (מחיאות כפיים)

    אם יש שאלות, שאני יכול לענות, בבקשה.

    שאלה: הייתי רוצה - אני ואני משער שיש עוד אנשים - לקבל את כל ההרצאה הזאת בכתב.

    תמר: אם יש אישור של פרופ' סישל, בבקשה.

    פרופ' סישל: לבריאות, אפשר אפילו לשמור את השקופיות.

    נעמי: אשמח אם תחזור על השאלות.

    פרופ' סישל: השאלה אם אפשר לשמור על ההרצאה בכתב, אמרתי בשמחה ובברכה.

    שאלה: רוצה לשאול בקשר לבעיה שלי. אני שומע קולות חלשים מאוד אבל לא יודע מאיפה זה בא.

    פרופ' סישל: כדי לשמוע טוב מאיפה בא קול, צריך לשמוע טוב בשתי אוזניים. רוב המקרים, גם במכשירים מושתלים, נכו לשלב זה - והשתיים שהושתלו אצלנו הן הראשונות שהושתלו בארץ ובמזרח התיכון - משתילים בשלב זה אוזן אחת. כל הנושא של להבין מאיפה בא קול, זה הפרש זמן בין אוזן לאוזן או הד של הראש, אבל לכאורה צריך גם שמיעה טובה וגם שמיעה טובה משתי האוזניים. מי שיש לו מכשירי שמיעה ויש לו שתיים ונהנה מהם, יש לו את הסטריאופוניה, שומע בשתי האוזניים. מי שמושתל בשתל שבלול רק באוזן אחת, יהיה קשה לו. מי שיש לו מכשיר BAHA שמגיע לשתי אוזניים בו זמנית דרך עצם, לא כל כך יעזור לו. זה עוד יותר מסובך מלשמוע. אבל זו בעיה, אם לא שומעים טוב בשתי האוזניים, קשה לזהות את מיקום הקול במרחב.

    שאלה: מי שסובל מצפצופים באוזניים, טיניטוס, זה יכול לעזור לו?

    פרופ' סישל: על פניו טיניטוס זו בעיה נוספת. מה שיודעים באופן כללי, שמי שיש לו מכשיר שמיעה רגיל, קצת עושה MASKING, מגביר קולות מבחוץ וקצת פחות שומעים קולות מבפנים. לא ידוע לי אם מכשיר שמיעה מושתל עוזר בזה, לא נראה לי כל כך. כי בעיה של טיניטוס בעיה של אוזן פנימית או המוח, יש על זה עבודות ומחקרים. אני לא חושב ויודע שזה הפתרון.

    צלף: האם אפשר להוריד את ההרצאה לפרסום באינטרנט?

    פרופ' סישל: אם כי כל התמונות לא שייכות לי. עלול להיות בעיה של זכות יוצרים. אלה שמוכרים מכשירים, מעוניינים שיותר אנשים ישמעו על זה. כי מטרה שלהם מסחרית - מעוניינים למכור. עוד פעם, זה נושא טיפה בחיתולים, למרות שזה כמה עשרות שנים. אנחנו מתעסקים פה גם באלקטרוניקה וגם מכניקה, כי מדברים על ויברטורים על עצמות שמע. זה לא פשוט. עובדה שלמרות כמה עשרות שנים שמתעסקים עם זה, פרט לסאונד-ברידג' הראשון, שגם השתלנו, האחרים קשה להם לתפוס יחסית. אבל ההבנה שלנו שקרוב לוודאי יהיו דברים כאלה. יש להם גם בעיה שככל שהשתל שבלול מתקדם והמכשיר שמיעה הרגיל מתקדם, זה אוכל קצת את זה משני הכיוונים. המחשבה שיהיו אנשים שייהנו במיוחד ממכשירים אלה, נראה עם השנים.

     

    שאלה: אם מישהו מרכיב מכשירי שמיעה ובאוזן אחת שומע יותר טוב מהשנייה, באיזה אוזן תמליץ לעשות שתל?

    פרופ' סישל: אנחנו לא כל כך אוהבים לנתח את האוזן הטובה, כי בידיעה שהניתוח שלנו יודע גם באחוזים בודדים אמנם, סדר גודל של אחוז אחד, יודע גם לקלקל, אנחנו מעדיפים "לקלקל" או לסכן לכאורה את האוזן הפחות טובה ולא את היותר טובה. זה דרך אגב שאלה שעולה כל הזמן בנושא שתל שבלול. בגלל שעל פניו ההצלחה של טכניקות או ניתוחים תהיה טובה יותר באוזן הטובה, אבל אם יהיה כישלון משאירים את האדם עם האוזן הפחות הטובה. אז זה תלוי במקרים. אבל בניתוחים יחסית פתוחים של לסגור חור בעור התוף או לתקן עצמות שמע, כשלאדם יש אוזן טובה ופחות טובה, מדיניות של רוב האנשים זה להתחיל עם הפחות טובה. אם הפחות טובה הצליחה והופכת להיות היותר טובה, אפשר לעבור לאוזן השנייה. שאלה מורכבת, כל דבר לגופו של עניין. על כל פציינט צריך להחליט מה האוזן שעדיף. לרוב לאנשים עם ירידה דו צדדית די סימטרית - לא פשוט. צריך לראות אם האדם מסתדר עם מכשיר רגיל באוזן השנייה. יש כל מיני אלמנטים שצריך לחשוב עליהם.

     

    שאלה: נראה לי ששתל שבלול אין לו חלקים מכניים נעים. לאחרים כן.

    השתלים שלגמרי בפנים - בטרייה גם אם היא נטענת, אחרי מספר שימושים שמטעינים היא נגמרת. צריך להחליף.

    פרופ' סישל: זה בעיה, צריך לחשוב על קוצב לב. יש אנשים שחיים עם קוצב לב 15 שנים, ואחרי 15 שנים צריך להחליף חלק קטן. אם החלק שצריך להחליף הוא מתחת לעור ולא מתחת לעצמות, לא מסובך בהרדמה מקומית לפתוח להחליף חלק ולהחזיר. זו לא כל כך בעיה, אבל זו אחת הבעיות. בשתל שבלול אין מכניקה, אבל זו אינדיקציה אחרת. צריך להבין שאנחנו משתילים שתל בתוך האוזן הפנמית, בהרבה מקרים הורסים שארית השמיעה באוזן הפנימית. זה משהו אחר. אם כי השתלים היום יותר דקים שעל פניו שומרים על שרידי שמיעה, אבל מדברים על התוויות שונות פה. מכשיר שמיעה מושתל נשאר מכשיר שמיעה, הוא לא שתל. אבל על פניו אנשים שעברו השתלות רובם, ושעברו את זה בהצלחה נהנים יותר ממכשיר רגיל וזה אנשים שאין להם סיבה לעבור שתל שבלול. זה ליגה אחרת, נשאר שמיעה טבעית, שמיעה רגילה, לא צריך שיקום, לא נכנסים לאוזן פנימית. זה דבר שונה. נכון מה שאתה אומר, שברגע שיש מכניקה - יש לי אבא מהנדס... - ברגע שיש חלקים זזים, יודע להתקלקל. מה שמתקלקל הכי הרבה במחשב זה דיסק קשיח כי הוא מסתובב. עכשיו עושים דיסקים - כמו באַייפּוֹד, אבל עולים יותר כסף, בסוף זה יהיה בכל מחשב. כל פעם שיש מכניקה - מכונית מתקלקלת יותר מדברים אחרים, כי מכניקה קשה לתחזק. אבל אנחנו לא מהנדסים, נשאיר את זה לאחרים...

     

    שאלה: יש לי שאלה לא דווקא על שתל. יש כאן המכשיר הזה, ממליצים בקופת חולים, קטן ויותר ברור  ממכשיר רגיל.

    פרופ' סישל: מכשירי שמיעה - כל כמה שבועות יוצא חדש, זה מקצוע לדעת מה טוב ומה לא. קלינאי תקשורת יודעים זאת יותר טוב מרופאים. אנחנו לא בוחנים כל מכשיר, אנחנו סומכים על חנויות וקלינאי תקשורת שיציעו לאדם מה שצריך. קשה לעקוב אחרי כל המכשירים, זה מקצוע, אבל לא מקצוע של הרופא. אנחנו מתעניינים ומבינים, אבל על זה לא יכול לתת תשובה. ב-10-5 שנים אחרונות יש התקדמות די גדולה בכל האלקטרוניקה של מכשירי שמיעה. להגיד שמכשיר א' יותר טוב ממכשיר ב' - החברה בטוח אומרת שהסוג שלה יותר טוב, אבל יש על זה חילוקי דעות.

     

    שאלה: אתה יכול לדבר קצת על ירידה בשמיעה בגיל מבוגר?

    פרופ' סישל: זה הזדקנות של איבר השמיעה. יש חלק של הגיל וגם חלק של גנטיקה, כי לא כולם מזדקנים באותה צורה, וזה נכון בכל מיני דברים בגוף, כולל עיניים, פרקים, עור, שערות. מה שאופייני שיש ירידה הדרגתית של שתי האוזניים בו זמנית וסימטרי. בשבילנו מראה שזה כנראה הבעיה, כי שתי האוזניים מזדקנות באותו קצב. זה כנראה היעלמות או פגיעה של תאי השערה באוזן הפנימית. שזה התאים החשובים שהופכים את הסיגנל המכני לסיגנל חשמלי. הבעיה שאם אין מספיק תאי שערה, מדי פעם מכשיר השמיעה לא יעזור. כי אם אין מספיק תאים כאלה להבין מה שאומרים, זה לא עוזר ובאינדיקציות מסוימות השתל שבלול יכול לפתור את הבעיה כי עוד פעם הוא עוקף את התאים האלה, עושה את התפקיד שלהם. אבל כמובן שאדם בן 80 או 90 צריך לחשוב פעמיים אם שווה להכניס אותו לחדר ניתוח, אבל מתחילים לעשות זאת. לרוב האנשים בגיל 90-80 השמיעה לא כמו שהיתה בגיל 10, אבל כמו הרבה דברים, לא כולם שווים מול הגיל, יש אנשים שקל להם יותר, יש אנשים שקשה להם יותר. במצבים אלה פה ושם מכשיר שמיעה לא כל כך פותר את הבעיה, ולא בהכרח מכשיר מושתל ישנה משהו. אם אין אוזן פנימית מתפקדת מינימלית, הגברה לא תעזור, ופתרון יכול להיות שתל.

     

    שאלה: האם יש פתרון חוץ מהשתל למי שיש דיסקרימינציה לא טובה?

    פרופ' סישל: כשיש דיסקרימינציה, הפתרון הכי טוב כרגע הוא שתל שבלול. להגיד שפותר כל הבעיות, כמובן שלא. אבל השתלים משתכללים, התוויה של שתל שבלול עולה כל הזמן. גם בגלל לחץ חברות וגם בגלל שמשתפרים כל הזמן. כשהתחלתי להיות רופא אא"ג עוד לא היה אישור להשתיל אותו - אבל היו משתילים את זה רק לאנשים חירשים לגמרי. אמרו: אדם חירש לגמרי ישמע משתל שבלול, אפילו אם מה ששומע לא מי יודע מה, זה טוב מכלום. לאט לאט האינדיקציות עולות כי שתל שבלול הולך ומתקדם, גם באלקטרוניקה שלו וגם במספר אלקטרודות שמושתלות באוזן הפנימית. נכון לעכשיו מציעים שתל שבלול שיש להם שמיעה ונהנים ממכשיר שמיעה אבל לא מספיק. אז בודקים - דיסקרימינציה - כמה מבינים את המילים. נעמי יש לה רעיון אחר? אבל לא חושב שיש פתרון טוב יותר ממכשיר שמיעה שמגביר, או אם אין דיסקרימינציה עם מכשיר, במקרים מסוימים -פ מבחינת סל בריאות יש קריטריונים רחבים מי זכאי, בדרך כלל זה דיסקרימינציה פחות מ-65%, ירידה בשמיעה יותר מ-10 -20 דציבל תוך כמה שנים. יש לזה אינדיקציות די נדיבות. חייבים לומר שהמדינה משתתפת בצורה יפה בשתל שבלול אחד. נכון לעכשיו. שניים עוד לא, פרט לכמה קופות שנותנות שניים. זה הפתרון נכון לעכשיו.

     

    שאלה: רציתי לשמוע בנושא שתל שבלול יותר לעומק.

    רות: שנה שעברה היתה סדרת הרצאות בנושא.

    פרופ' סישל: יש גם שכלולים בנושא שתל שבלול. בתור רופא מנתח, השכלולים הקטנים אני פחות מתעסק איתם מאשר קלינאי תקשורת שמבין טוב מאוד בדברים האלה. צריך להשאיר חלק ששייך לקלינאי תקשורת - מכשירי שמיעה, הבדלים בין סוגים של שתל שבלול, הן מבינות יותר לרוב מהרופא המנתח. אבל אפשר להגיד שבנושא שתל שבלול שלוש החברות הגדולות בארץ, שלושתן די טובות. אם לא היו כאלה, מי שהיה פחות טוב לא היה קיים. כולם מושתלים בארץ בהנאה די טובה של פציינטים בתנאי שההתוויה היא נכונה, כמובן.

    דב: אני מתבייש קצת לשאול, מה הכוונה פה בהתוויה? מה הכוונה בדיסקרימינציה. מכיר מילים אלה מהשפה, אבל לא בהקשר זה.

    פרופ' סישל: דיסקרימינציה - הבנה. אם אני מדבר עם אדם ושומע רעש ולא מבין מה אני אומר, יכול להגביר קול שישמע רעש בעוצמה גדולה יותר, אבל לא מבין יותר טוב מה שאני אומר. זה הסיבה שאומרים שצריך דיסקרימינציה בודקים במספר - רשימה של 30-20 מילים שאני אומר לאדם בעוצמה מסוימת, רואים איזה אחוז מילים הצליח להבין. אם לא מבין את המילים, בהרבה מקרים נשים לו מכשיר שמיעה, הוא לא יבין את זה טוב יותר. יש הרבה אנשים עם ירידה בשמיעה ודיסקרימינציה של מאה אחוז. ברגע שמגבירים עוצמת דיבור, ישמעו בצורה הרבה יותר טובה ויבינו הכל. יש אנשים - אם אין מספיק תאים מתפקדים באוזן הפנימית,  אפשר להגביר בלי סוף, לא ישנה. אין פה את האיבר שמצליח לפענח ולהבין קולות אלה. בזה שתל שבלול יכול - לא במאה אחוז של מקרים אבל בחלק מהמקרים לפתור את הבעיה.

     

    שאלה: יש אפשרות להשתמש בתאי גזע, להשתיל  מה שצריך בתוך האוזן?

    פרופ' סישל: תרופות שיודעות לשחזר תאי השערות - זה חלק של המחקרים הגדולים בעולם על נושא תאי גזע, בספרות יש הצלחות לא רעות אצל בעלי חיים, בינתיים לא כל כך מצליח על בני אדם, חלק מהאנשים חושבים שזה העתיד. אם כן או לא, נראה. זה אחד מהסיבות שחלק של אנשים אומרים: אולי לא לשים שתל שבלול בשתי אוזניים, להשאיר אוזן אחת במבנה תקין על מנת שבעתיד אפשר להשתמש בטכניקות חדשות יותר או טובות יותר משתל שבלול. לא הרוב אומר את זה, אבל זו טענה קיימת. ביום שתאי גזע יעבור בלי צרות - כי לשכפל תאים בלי כיוון נקרא סרטן, צריך לשכפל תאים בכמות הדרושה והמקום הדרוש, זה לא כל כך פשוט. ביום שזה יצליח ותהיה הצלחה טובה, לא יהיה אולי צורך בשתל שבלול ומכשירי שמיעה. אבל אנחנו יחסית לא כל כך קרובים לזה, אם כי יכולות להיות הפתעות. מדברים על זה גם בבעיות בלב - לשחזר את שריר הלב. מדברים על זה בהרבה תחומים, אבל יש הרבה דברים שמדברים עליהם הרבה, לא בהכרח אומר שבהקדם זה יעבוד. אבל הלוואי, נחכה ונראה.

    אולי כשלי יהיה ירידה בשמיעה, כבר יהיה מוכן...

    רות: אולי אתה תמציא.

    פרופ' סישל: תחום מחקר מאוד מסובך, אנשים שמתעסקים עם זה עושים רק את זה, אי אפשר להמציא את זה בחדר אחורי או במטבח לבד, המצאות כאלה היה לפני מאה שנים, אבל נקווה. מספיק לי שאחרים ימצאו את זה, אני אשמח.

     

    שאלה: קראתי מאמר של קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב שיכול להיות שחסר באנזים מעורב בירידה בשמיעה?

    פרופ' סישל: לא מכיר כל העבודות שלה, היא אחת מהמובילים בעולם לגבי גנטיקה של החירשות, מסיבה אולי לא כל כך משמחת, שיש לא מעט אנשים עם בעיות שמיעה בארץ, בעיקר בכפרים עם נישואי קרובים, שמביאים אחד לשני את הבעיות האלה. ויש 1001 אנזימים שמעורבים, פעם חשבו שיש גן אחד שאפשר למצוא אותו, עד כמה שידוע לי ידוע על יותר מ-100 גנים שיכולים להתערב בנושא שמיעה. זה נושא מורכב מאוד, אני לא הכתובת לתת תשובה מדויקת, אבל יש כל מיני כיווני מחקר. הנושא של אנזים שלא מתפקד, אולי תהיה לזה השלכה של ילד או עובר שאם יודעים שיש לו אנזים הזה בזמן הגדילה, זה יסתדר. אבל אדם שנולד בלי תאי שערה ובגלל זה הוא חירש, לא יעזור לו. אבל לא כל אדם כבד שמיעה וחירש יש לו אותה בעיה ואותה סיבה, יש הרבה סיבות שלאט לאט מתחילים להבין ויודעים לגלות בייעוץ גנטי, כדי לדעת אם שני אנשים יכולים להתחתן עם סיכוי לא גדול להביא ילדים עם חירשות. פרופ' קרן אברהם היא אחת המובילות בעולם בעניין זה, אמנם ההשלכות טיפוליות עכשוויות לא כל כך גבוהות, אבל לקוות ולראות שיתפתח משהו - בהחלט. זה העתיד בהרבה דברים. האם העתיד קרוב או רחוק? לא יודעים. העתיד הקרוב הוא קרוב, העתיד רחוק הוא רחוק.

    שלומית: תודה רבה לפרופ' סישל, חג שמח לך, חג שמח לכולכם.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/10 00:47:


      היי צלף, גם אני חושבת שהדברים ארוכים מדי .

      ואולי כדאי לערוך ולעשות גם בצבעים שונים, הרצאה שלו לחוד, שאלות קהל לחוד.

      דינה כבר הציעה לך לעשות עריכה - אני נותנת לה את הכבוד, לחברתי היקרה.

      ו.... זה לא מבטל לי בינתיים את נושא השתל השני... :-(

        19/3/10 13:39:

      בבקשה - אני מוכן אעביר לך את הקובץ המקורי...
        19/3/10 11:55:


      היי צלף,

      ההרצאה הזו מעניינת מאוד אבל היא חייבת לעבור עריכה, ותיקונים וקיצור. יש הרבה דברים שקשה להבין ויותר מדי חזרות על דברים. אני מוכנה לעשות זאת בשבילך.