0

אִמָּא

1 תגובות   יום שישי , 19/3/10, 17:24

 

יום שישי לעת ערב, חשתי מצוקה עזה, וצורך לעלות לקבר של אִמָּא

   משהו משך אותי לשם  ..

 באחת החלטתי - אני עצמי הופתעתי

העפתי מבט רווי דמעות לעבר הצדיק - " אני הולכת לאמא שלי!"

   לא המתנתי לתגובה אצתי אליה

עמדתי ליד האישה הכי משמעותית בחיי .

 דוממת , משתלבת  באוירת השלווה האופפת.

נוגעת באבן הקרה , נרגעת ומחייכת אליה .

 בעוד זמן לא רב תכנס שבת המלכה.

 דמותה לנגד עיניי עת על נרות השבת ברכה  

מטפחת לראשה עיניה עצומות עוטות בידיה

לאחריה מלמול חרישי כמו ביקשה משאלה.

דרג את התוכן: