0
| יום שישי לעת ערב, חשתי מצוקה עזה, וצורך לעלות לקבר של אִמָּא משהו משך אותי לשם .. באחת החלטתי - אני עצמי הופתעתי העפתי מבט רווי דמעות לעבר הצדיק - " אני הולכת לאמא שלי!" לא המתנתי לתגובה אצתי אליה עמדתי ליד האישה הכי משמעותית בחיי . דוממת , משתלבת באוירת השלווה האופפת. נוגעת באבן הקרה , נרגעת ומחייכת אליה . בעוד זמן לא רב תכנס שבת המלכה. דמותה לנגד עיניי עת על נרות השבת ברכה מטפחת לראשה עיניה עצומות עוטות בידיה לאחריה מלמול חרישי כמו ביקשה משאלה. |