לפעמים ישנה מועקה בליבי

מועקה שכזו

שאני חייבת הכל כאן ועכשיו

מועקה שכזו שהכל נראה לי שחור ומעונן

מועקה שכזו שאני רוצה תשובות כאן ועכשיו

ברגעי המועקה

קשה לי להתמודד

ברגעי המועקה

קשה לי לתפקד

ברגעי המועקה

הכל חשוב ודחוף

ברגעי המועקה

הרציונל לא חשוב

אתמול ברגע של השיחה

יכולתי לתת את התחושה

שהכל מושלם, והכל הולך להיות יפה

המועקה של היום

היא בעיקר המשפט

לתת להוא להחליט לבד

לא להתערב??

וזה הרי פרוייקט שלי....

לא לקבוע תאריכים??

וזה הרי תפקידי....

לא לשאול על השער...

וזו הרי שאלתי העיקרית

אז רז הביע דיעה

ולפי אותה דיעה תפקידי לא להתערב

וזו הרי דיעה שלו

דיעה בלבד

כמו הרבה דיעות אחרות

והרי שאני בתוכי יכולה

לקבל החלטה שונה

והרי שאני בתוכי נתונה לי האפשרות

לפעול בדרכי

כי. זוהי הדרך שלי....

מכאן הכל מתחיל

וכאן זה לא יגמר

אין לי את הסמכות הפנימית

לפעול בדרך שלי

אני זקוקה לאישורים חיצונים

ורז הוא האישור שלי

ואם רז לא אישר

כאילו עבורי הדבר איננו אפשרי

אבל האמת....

אינני זקוקה לאישורים

אם הנושא חשוב לי , כך אפעל

ורז יכול להביע דיעה

וזה בסדר שהיא תהיה שונה

אבל דיעה זו דיעה

ופעולה זו פעולה

ואני ילדה מספיק גדולה

כדי לקחת את האחריות

ולעשות הפרדה

ולהבין

דיעתו היא רק דיעה

שלי היא הבחירה

כשאני מספרת לו ומלכלכת על אחרים

אני למעשה פוגעת בעיקר בעצמי