כותרות TheMarker >
    ';

    ספורי משפחה

    אני בת 57 אמא ל3 ילדים וגם לבעל, אהבתי לעסוק בספורט והיום אני רואה בטלויזיה או מתעדכנת באינטרנט, הענפים האהובים עלי הם אתלטיקה וכדור יד.
    אוהבת כל מה שהחיים מציעים לי, בשלוש שנים האחרונות הם מציעים לי הרבה פחות, אבל אני שואבת מספיק כוחות בכדי לקחת.
    אנחנו משפחה נורמטיבית עם הרבה סיפורים מעניינים, חלקם קשים וחלקם קלים אולם הכל מטובל בהומור.

    0

    אח שלי נפטר בגיל 57

    1 תגובות   יום שישי , 19/3/10, 18:26


    הפרידה מאחי.

     הטלפון הגיע באמצע היום, אחיך נמצא בבית חולים  קרתה לו תאונת דרכים, מה קרה? עדין חושבת לעצמי  שאולי שבר רגל, אולי נפגע קל והוא בהלם. אחי אדם בגיל 57 בריא . , אין צורך שתגיעי לבית חולים הוא נפגע וכרגע מטפלים בו,  אם הכל קל אז למה הקול דרמטי ולמה לא להגיע לבית חולים, מה אני אראה? ושוב משפט מגומגם הוא כנראה קיבל התקף לב באמצע נסיעה.

      הפניקה מתחילה לתת את אותותיה , נווווווווווו ומה קרה לו ואיפה הוא נמצא, שוב תשובה מתחמקת,  אין צורך שתגיעי.ברגע זה סגרתי את הטלפון ואני בכיוון לבית החולים, אני פונה לדלפק  המודיעין ומבררת היכן הוא נמצא וכאן אני חוטפת את השוק הראשוני, הוא נמצא בטיפול נמרץ , הדרך עד מחלקת טיפול נמרץ די ארוכה במיוחד לאחת כמוני שעדין סוחבת רגל.

      אני עושה את הדרך בהליכה מהירה , מגיעה לכניסה למחלקה  כל המשפחה שלו שם וגם לא מעט חברים  ,והמחשבה שחולפת בי שנאמר לי לא להגיע.

    אף אחד לא ניגש אלי ,אולי מפחד כיצד אני אגיב, אני ניגשת לאחיין שלי שנראה מנהל את העניינים , עכשיו ספר לי בלי גמגומים ובלי הקלות מה קורה האם הוא חי או מת?  לפי מה שרואות עיני הוא (המילים נתקעו) .. הי תרגעי, הוא חי רק מונשם ומורדם יש סיכויים שייצא מהסיפור כך אמרו הרופאים,  יש סיכוי שייצא  מן הסיפור  אני שואלת וחושבת ? איזה סיפור?  ומה הסיפור ?  הוא יצא מהבית נכנס לאוטו נסע כק"מ או שניים וכנראה קיבל דום לב, האוטו המשיך בנסיעתו וחצה את קו ההפרדה נתקל בחומה שבצד השני של הכביש והתהפך, זה הסיפור. (אני מבינה, ממש "סיפור" לא רציני)

     הרגשתי  שליבי  מתכווץ וקשה לו לפעום  , ישבתי שם שעות עד שקיבלתי אישור להיכנס ולראות אותו, ניסיתי לדבר אליו ואין תשובה , במשך יומיים הוא נלחם, באחת הגיחות שלי פנימה הוא פתח את עניו הכחולות והגדולות וניסה לומר משהו, צינור ההנשמה  חסם את הקול  ולעולם לא נדע מה היו מילותיו האחרונות.

    ביום השלישי ליבו לא עמד בלחץ והוא נפטר. לא הספקתי להיפרד ממנו, בתקופה האחרונה כמעט ולא התראינו , אני זו שהייתי חולה ואחי פחד מאנשים חולים ולכן נוצר מרחק גדול יותר ממה שהיה ביננו.   לא הייתה לנו את השיחה שכה רציתי לקיים איתו את השיחה שהוא הבטיח שנקיים , הוא דחה אותה בכל פעם , בפעם הבאה  כך אמר ועכשיו כבר אין פעם הבאה.

     כל הדברים שנשארו פתוחים, היכן מאפסנים אותם?ואיך בכלל הוא העז להשאיר אותי יחידה מהמשפחה המקורית שלנו.

    עברה שנה ועדין אני בטוחה שאני אראה אותו נוסע ומנפנף לשלום כמו שתמיד עשה. אחי היחיד והאהוב שלא הייתה לי אפשרות להיפרד ממנו עדין איתי בליבי. הוא נלקח בחטף והשאיר אותי ואת כל המשפחה עצובים וכואבים. ובדיוק וכמו שמסופר באגדות  , כשמגיע הרגע להנות מן החיים שהרי גידלת משפחה לתפארת ,יכולת להנות מחייך ורק טעמת מעט מן הטוב , נעלמת.

    לפעמים נדמה לי שעשית בכוונה בכדי לא לחיות זמן רב יותר מאמא ואבא. וכן גם הם נפטרו צעירים , האם אתה חושב שזו סיבה מספיק טובה להיעלם כל כך צעיר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/10 20:33:


      עצוב מאד. לבי איתך.

      קשה לאבד את יקירינו בעיקר שזה קורה באופן פתאומי.

      שולחת לך חיבוק.

       

      פרופיל

      אוריתי1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון