כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    האם ראוי שמחנך יצפה יחד עם תלמידיו באתר סקס?

    8 תגובות   יום שבת, 20/3/10, 08:35

    מדובר באתגר משמעותי, ממש ב"הכנסת היד לאש", שיש בו חשיפה אישית של המחנך/ת, והיא מעלה כמה שאלות:

    המטרה

    לשם מה לעשות מעשה כזה? ובכן, ההנחה שלי היא שהתלמידים בחלקם הגדול, החל מגיל מסויים (כיתות ז'-ח'), צופים באתרי סקס. מגיל צעיר, ללא בגרות נפשית מתאימה, הם חשופים למה שבעבר היה שמור ל"עולם המבוגרים". קרוב לודאי שהחוויה הזאת מבלבלת אותם: הם מתגרים, אבל מבלי שתהיינה להם ידיעה והבנה מה עליהם לעשות עם זה. מי ידריך אותם בכך?

    ההורים? למרבית ההורים אין קירבה מספקת לילדיהם, או מיומנות או שתיהן, בכדי לעשות זאת. המסקנה היא: או שיעשו את המלאכה המחנכים, או שהיא לא תיעשה כלל, כפי שעד היום.  האם העניין הוא כה חשוב עד כדי להיכנס אליו, עם כל הרגישויות? התשובה שלי היא – כן. כל שפע המקרים של התנהגויות מיניות בלתי נורמטיביות – והזעזוע שהחברה כולה חווה סביבן – מחייבות עשייה. האם דווקא את זה? אני מניח שלא נמליץ למישהו ללמוד שְחייה בהתכתבות...

    התנאים

    יכולתו של המחנך/ת לבצע מהלך מסוג זה מותנית בכך:

    א.        שהמהלך הוא חלק מתהליך מתמשך ושיטתי של חינוך אישי-התנהגותי-מיני;

    ב.         שהוא עבר דיון בצוות החינוכי-ייעוצי וקיבל את אישורו (זאת אינה פעולה של אדם בודד);

    ג.         שהוא אינו סותר את האתוס של ביה"ס;

    ד.         שהוא קיבל את אישור מנהל/ת ביה"ס, שצפוי אח"כ ל"ריקושטים" מהורים;

    ה.        שהוא חש די בטחון לכך, ויש לו תכנית ברורה הכוללת מטרות ותהליך;

    ו.         שהוא פוטר מכך תלמידים שאינם מעוניינים לקחת חלק בצפייה.

    הרווחים

    הצפייה של המחנך עם תלמידיו באתר סקס כמובן אינה החלק המרכזי בתהליך; עיבוד התכנים הוא העיקר. השיחות שתבואנה בעקבות הצפייה צריכות לעסוק:

    א.        בתחושות וברגשות של כל אחד מן המשתתפים (כולל המחנך/ת), גם אלה שלא רצו לצפות;

    ב.         האם היה נכון מצד המחנך/ת לעשות זאת;

    ג.         מה המסקנות ואילו הסברים דרושים לתלמידים בעקבות הצפייה;

    ד.         האם יש לדעתם קשר, או עשוי להיות קשר, בין הצפייה באתרי סקס לבין המעשים החריגים שקורים סביבנו?ה.        מה הן דרכי ההתמודדות עם פיתויים גדולים, לאו-דווקא בתחום הסקס.

    מי יעז?

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/11 21:35:

       


      "...אדם בריא שיש לו מספיק אוכל לא גונב. אדם מסופק מינית אינו זקוק לכל 'תמיכה מוסרית' (ל'מוסר' מרתיע או ל'חוויה דתית' על-טבעית) ו'חווייתו הדתית' היא נאמנה לטבע. באופן בסיסי, עד כדי כך פשוטים הם החיים. והם מסתבכים רק כתוצאה ממבנה אנושי החושש מהחיים."  

                                                                                                                 ווילהלם  רייך
                                                                                             (המהפכה המינית, ע' 328 וכריכה אחורית)

       

       

      “. . .He who is satisfied does not steal. He who is sexualy happy does not need any “moral support” (an inhibiting ‘morality’or a supernatural ‘religious experience’) and his “religious experience”is true to nature.

      Life is as simple as this. It is complicated only by a human structure which is afraid of life. . .”  

                                                                                              WILHELM REICH

                                                        [THE SEXUAL REVOLUTION, PART TWO, THE STRUGGLE FOR A 

                                                        "NEW LIFE" IN THE SOVIET UNION, XIV., P. 328 & BACK COVER]

       

       

        27/1/11 09:59:

       

       

      "אתיקה" (ערכים) היא שיעור אשר ניסיון החיים מלמד.  

       

      ההצעה, שיש ללמד מוסר (ערכים) בבתי-הספר הממלכתיים שלנו, נדונה בעצמה מעל דפי העיתונות במיוחד מאז שמתפרסמות ידיעות על האלימות במדינה -- אלימות בבית, אלימות בבית-הספר, בסביבה ובחברה. לצערנו, סוגיות מורכבות אחדות מתבלבלות בוויכוח זה.

      ראשית כל, חשוב להבין שבתי-הספר שלנו כפי שהם בנויים כיום אכן מלמדים את התלמידים מגוון שלם של ערכים, והם כלולים בדפוס התנהגות מוגדר היטב. האינדוקטרינציה היא גלויה, והמעקב ממצה. למעשה, רבות נכתב בימים אלה על הנושא, לרוב בצורה ביקורתית.

      למשל, בתי-ספר מלמדים את הערך של ציות לסמכות, ציות מוחלט וללא עוררין. הם מטיפים להתאמה ולהסתגלות (לקונפורמיות), ותומכים בזאת על ידי סוללה מדהימה של מבחנים סטנדרטיים, אשר ניתנים כמעט בכל בתי-הספר בארץ, לילדים מכל הגילים. הם מטביעים באופן שאינו ניתן למחיקה את הערך של תחרותיות הורסת, ואת הגישה הנלווית לו ש"חבר'ה בעלי מרפקים חלשים מסיימים אחרונים". הם לועגים ומבטלים את ערכי האינדיבידואליות, החופש, הסובלנות, והשוויון.

      אני יכול לשמוע את מקהלת ההתנגדויות של מחנכים ממערכת החינוך הציבורית, אשר זועקים שאין לי מושג מה באמת קורה, וכד', וכד'. אולם קוראי מסה זו, ילדים ומבוגרים, יודעים שמה שאני אומר הוא נכון, ואם אני חוטא במשהו, הוא בכך שאני נוקט בלשון המעטה. וזה מה שהיה לומר לאחד מנציגי החינוך הציבורי הטובים ביותר בארצות הברית, ג'ון גטו (John Gatto), מורה-השנה של ניו-יורק בשנת 1991, בנאום חשוב שהוא נשא בפני קהל: "האמת היא שבתי-הספר אינם מלמדים למעשה דבר מלבד כיצד לציית להוראות".

      כמובן, מה שהמבקרים ממליצים למעשה היא הוראת ערכת ערכים שונה, שהיא יותר לטעמם. מזכירים כדוגמאות, את הוראת המסורת היהודית או הוראת המוסר של קוהלברג; למבקרים אחרים, יש עדיפויות אחרות. קשה למתוח ביקורת על כל אחת מהבחירות הללו, אולם הנקודה העיקרית היא שעצם הרעיון "להורות" לילדים בבית-הספר, על פי ערכת ערכים כלשהי, הוא נטול-בסיס. האנשים אינם לומדים ערכים על ידי הוראה בכיתות. במקרה הטוב, הילדים רואים הוראה כזו כמשעממת וכבלתי שייכת; במקרה הגרוע, הם מתייחסים אליה כאל הטפה מעוררת דחייה.

      שיטת החינוך של היפנים למשל, היא הוכחה לכך. נכון ששיעורי מוסר הם חלק בלתי נפרד מהחינוך היפני, עם זאת, אנחנו תמהים על יעילותם. אכן, התנהגותם של היפנים במחצית הראשונה של המאה הזאת, במשך כל מלחמת העולם השנייה, לא הייתה מביאה איש להצביע עליהם כדגמים להתנהגות מוסרית. גם היום אינני כל כך בטוח שהייתי עושה זאת. אגב, המדינה השנייה אשר זכורה כמצטיינת במשך זמן רב, מעל מאה שנה, בהוראת הפילוסופיה והאתיקה הייתה גרמניה. ואין צורך להרחיב את הדיבור.

      דבר המביא אותי לנקודה השלישית והעיקרית: אנתרופולוגים ופילוסופים הבחינו זה זמן מה שהאופן בו מועברים ערכי מוסר לילדים הוא דרך הפעילות היומיומית, על ידי דגמים בעלי תפקיד של מבוגר ועל ידי הילדים. זו הסיבה מדוע המשפחה היא מוקד החינוך המוסרי: ילדים חשופים בקביעות להתנהגות של הוריהם ושל אחיהם ואחיותיהם, וקולטים, על ידי חיקוי ועל ידי התהליך של בנית מושגים, את המסגרת המוסרית שביסוד המעשים של "מוריהם". ובמסגרת הבית, ילדים מעורבים בקביעות במעשים אשר הם ומשפחותיהם מעריכים במונחים מוסריים.

      החינוך המוסרי שייך לבית. כמובן שהוא שייך לשם, אולם האם זה מוציא אותו מרשות בית-הספר ?

      זה בוודאי אינו מוציא את החינוך המוסרי מרשות בית-הספר !!

      הדרך היחידה שבה בתי-הספר יכולים להפוך לספקים משמעותיים של ערכים מוסריים היא במידה והם יעניקו לתלמידים ולמבוגרים ניסיונות חיים-אמתיים אשר נושאים עימם משמעות מוסרית. ניסיונות כאלה נעדרים באופן בולט מהשגרה היומיומית של בתי-הספר הציבוריים כיום. ניסיונות אלה כוללים, למשל, תלמידים אשר במסגרת בית-הספר, בוחרים בעניינים שהם בעלי חשיבות עבורם; בחירות כגון, כיצד לחנך את עצמם להיות מבוגרים פוריים. הם כוללים תלמידים אשר מפעילים שיפוט בנושאים בעלי השלכות כגון, כללי בית-הספר או משמעת. יכולתי להמשיך ולהאריך במתן דוגמאות, אולם העניין הוא פשוט, ונחוצים מעט הסברים: כדי ללמד תלמידים מוסר, חייב שתהיינה להם הזדמנויות לבחור בין נתיבי פעולה אלטרנטיביים שהם בעלי משקל מוסרי שונה, וחובה שיורשה להם להעריך ולדון בתוצאותיהן של בחירות אלו.

      בתי-הספר יפתחו את ערכי הסובלנות וכבוד האדם, את המודעות העצמית ואת האחריות של התלמידים, ויהפכו למעורבים בהוראת המוסר כאשר יהפכו לקהילות של אנשים אשר מכבדים באופן מלא והדדי את זכותם של האחרים לבחור. פירוש הדבר, שגם למורים וגם לתלמידים יינתן ייפוי-כוח במידה כזאת שעד כה מחנכים מקצועיים לא חשבו עליו. עד אשר יינתן ייפוי-כוח כזה, הערכים שבתי-ספר מלמדים, ימשיכו להיות בעימות חריף עם אלה שרוב הרפורמטורים היו רוצים לראותם נלמדים על ידי הנוער בחברה יהודית ודמוקרטית.

       


        22/3/10 06:26:

      יש פער גדול בין חינוך מיני לצפיה משותפת בסרטי סקס (כחלק מתהליך חינוכי).

      אני לא רואה כיצד תתרום הצפיה בסרט להבנה של ילדים ובני נוער בעולם המין והרגש.

      אם רוצים ללמד ולחנך באמת, יש מספיק דרכים לדעתי : לימוד על חברות, גוף האדם, יחסי מין כחלק מזוגיות.

      סרטי סקס יכולים להתאים למבוגרים לדעתי, בעלי נסיון מיני כזה שלא יפגע בהתפתחותם המינית.

      אולם בני נוער , שטרם חוו והתנסו- יש בזה עיוות.

      מה שכן אפשר להסביר, היות וידועה הסקרנות בגיל העשרה לנושא המיני, זה שסרטי הסקס מתארים אקטיים מיניים מכניים, ומתמקדים ביצירת גירוי ולא משקפים מין כמעשה של אהבה.

      עם זאת, אין לי ספק שהתעלמות מהנושא, מביאה לבורות ולכן גם למחלות, הריונות, עיוותים מיניים וכו'.

       

        21/3/10 15:24:

      לצפות באתרי סקס זוהי איננה "תופעה חולה" או "חולנית" שמעידה על כך שאדם זה או אחר הינו "חולה מין" או שיש בו "הפרעה" חולנית כזו או אחרת. זה נפוץ מאוד בקרב כולם. אבל יש כאלה שמודים בזה כי הם אינם מתביישים, ויש כאלה שעושים זאת בסתר ש"חס וחלילה" לא יחשבו עליהם רעות...בני האנוש מטבעם הוא להיות סקרנים, ואתרי מין מעוררי סקרנות ומעוררים גם את החשק המיני וזה לא דבר שתלוי בעובדה שאדם זה או אחר נשוי או גרוש. זה לא קשור לא לגיל, לא למגדר ולא למעמד אישי.

      לעניות דעתי, צפייה ביחד עם התלמידים או הילדים או עם כל אחד שהוא אינו בן גילי בסרטים מהסוג הזה, זה מביך וזה לא לעניין. זה לא משרת אף אחד מהצדדים באמת.

      אבל כחלק משיעור בחינוך מיני שנוגע גם בנושאי אלימות, אפשר להראות קטע קצר או מספר קטעים כדי לדון בהם. לא לשבת ולצפות ביחד עם הילדים או התלמידים באתרים האלה שמראים שבתחום הזה אין גבולות . אין קווים אדומים ואין שום דבר שהוא בלתי אפשרי.

        20/3/10 22:51:

      הרעיון נראה לי מופרך לחלוטין.

      אני בעד חינוך מיני החל מגיל 10, כזה שמתאים לילדים.

      כלומר עיסוק באקט המיני והשלכותיו, לא עיסוק ברגשות אהבה.

      אבל אתר סקס לא מיועד לחינוך, מיועד לגירוי מיני בדרך של מין לא ראלי.

      חומר פורנוגרפי שמתאים לחינוך קיים בשוק.

      אני קיבלתי קלטת כזו לחתונה לפני קרוב ל20 שנה.

      היא כללה שעורים המדגימים את האברים הארוגניים וכיצד מטפלים בהם מינית ובריאותית,

      שיטות למשחקי מין ללא חדירה, והדגמה של מין מלא.

      מעבר לנכונות האנטומית והעובדתית של השעורים מה שיחד את הקלטת הזו היה שהיא היתה עם שחקנים טובים.

      תחושת ההנאה שלהם, בהחלט היתה ממשית, וזאת לא רואים בדרך כלל בקלטות סקס.

      הסקס בפורנו בדרך כלל מכני ועוסק בחדירות שונות, לא מה שמומלץ לילדים.

      לגבי המתודולוגיה - קטונתי. לדעתי צריכה להקדים לבנית התכנית עבודת מחקר מתאימה.

      מאז הביתי עברה את גיל 11 התחלתי לדבר איתה על איך להגיב למגע. ילדות יכולות לחוות נגיעות מסוגים שונים ומשונים. גם ילדים.

      בכל אופן הקו המנחה שחזרתי עליו היה לסמוך על מה שהיא מרגישה. אם זה נעים לה זה בסדר. אל נעים - לא להרשות, לא להסכים להתרחק.

        20/3/10 18:37:

      איני בטוחה למה בדיוק הכונה כשאומרים "אתרי סקס".

      נדמה לי שיש רבים ושונים.

      בכל אופן הדבר הנורא שאני מוצאת שיש שם, זה הניצול הבוטה והמזעזע של נשים.

      גם גברים, אבל בעיקר נשים. נשים שלכאורה עושות זאת מ"רצונן החופשי", אך למעשה הן הורסות את נפשן שלהן מתוך אי ההבנה שלהן מה היא המשמעות הנפשית של השתתפות בסרטים כאלה.

      אני חושבת שכל מי שצופה בסרטים כאלה משתף פעולה עם הניצול המחפיר הזה. בדרך כלל ניצול ע"י גברים.

      הסוגיה הזו מאד מורכבת בעיני .

      האם אתה יכול כמחנך גם להתמודד עם ההיבט הזה?

      והאם על מנת לדבר על מין או אתרי סקס חייבים לעשות זאת בפועל? לא נראה לי.

      הדיבור מאד חשוב בעיני והייתי מעודדת אותו בכיתה ובבית.

      יש לי שאלה גדולה לגבי כניסה לאתרים הללו.

      כפי שאנחנו מדברים על עישון ולא מעשנים עם הילדים.

      אותי לא הצלחת לשכנע.

       

        20/3/10 09:06:


      יתכן וצפייה משותפת של מורה/תלמיד באתר סקס נשמעת כהזויה

      אך אין ספק, שחינוך מיני מוגבר יתרום להישנות בכל מה שקשור בתופעה

      החולה.

      כן, יש לחנך ילדים מגיל 5 גם חינוך מיני ואת זה קבעה קבוצת אנשים

      מהוועדה העולמית לחינוך ודאגה לילדים.

      לטענתם, היות ובגיל הזה מתחילים הילדים לגלות סקרנות רבה למיניותם

      והיות ואף אחד מאיתנו לא נולד עם ידיעות ברורות בנושא, יש להנחות אותם

      גם בדרך פרקטית ושימוש בדוגמאות ויזואליות.

      אז אולי סרטי סקס נשמע קצת מערב פרוע אך בהחלט לשוחח עם תלמידים

      על מיניות, מה מותר ומה חריג ויתרה מזאת, ללמד אותם שזה אך דבר טבעי,

      חיוני,מהנה ומענג וכיצד הם יכולים לתרום להנאתם האישית.

      פוסט מעניין.

      תודה ושבת טובה.

        20/3/10 08:42:

      אני רואה בזה תפקיד שלי כהורה ...על המחנכים לחזק על פי תפסתי את הקשר של ההורים עם ילדיהם ולא לעבור מעל לראשיהם ...

      ולכל הפחות תנאי מרכזי זה הסכמת ההורים למהלך ולא של מנהלת בית הספר מחשש לריקושטים.

      אני לא הייתי רוצה שאף מורה יצפה עם הבת שלי בסרטי סקס !

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין