מדובר ברשימת הלל לבורקס.

לא, אני לא מדברת על עגלת הבורקסים שעומדת ליד מקרר הזיתים בסופר הקרוב לביתכם. אני גם לא מדברת על הבורקסים שאופים בקונדיטוריות .

אני לא פה כדי להכפיש לא את אלה ולא את אלה. אבל אני פה כדי להלל את אילו שיש להללם: הבורקסים.

בתור אוהדת מושבעת של בורקסים (לצערי, כדי לשמור על מימדי גוף שפויים,אני נהנית מחסדייהם רק לעיתים רחוקות) הרחקתי לכת פעמים רבות כדי לטעום את הבורקס שהיללו בכתבת עיתון זו או אחרת, שכתבו עליה בטוקבק או ששמעתי מאוהד מושבע אחר.

אני עוד לא מתיימרת להכיר את כל מחוזות הבורקס המופלאים הקיימים ( אין כמו הנאת החיפוש והגילוי החדשים..) אך יש כמה מחוזות שמעלים בי חשק רציני כשאני חושבת עליהם.

אין כמו בצק האלים הזה (לא טעות כתיב!) האפוי, לוהט,מתפצח, מתפורר,רצוי עם קשקבל מעל, ובתוכו גבינה חמימה או שילוב של תרד עם גבינה. גם מילוי של תפוח אדמה זה בהחלט בסדר.

בילדותי נהגתי לעזור לאבא שלי ז"ל,בחנות שהייתה לו ברח' נחלת בינימין בתל-אביב. כך חונכתי על  ידו: כשרוצים כסף, צריך לעבוד!

בסביבות 10:00-11:00 היה עובר ברחוב איש עם עגלה מכוסה בבד. בעגלה היו בורקסים מקסימים בטעמי גבינה ותפו"א, ולידם ביצים קשות שחומות.

זה היה מזמן. ואני לא יכולה כיום להצביע על הסיבה האמיתית שבגללה קמתי מוקדם בבוקר כדי לנסוע עם אבי לעבודה...

אני לא יודעת מה קרה לאיש ולעגלה, אבל שנים רבות אח"כ נתקלתי בעגלה דומה, בסמטא היוצאת משוק הכרמל.

קראו לו סמי. מתוך קיטון קטן וצר הוא היה מוציא מתנור ביתי את עיגולי הבורקס המופלאים שלו, אל העגלה. מסביב הציב מס' שולחנות וכסאות מפלסטיק, ונייר טואלט כמפיות.

באמצע הסמטא הזו המשיכו אנשים לפסוע,סוחרים העבירו סחורות, אבל לתור ליד העגלה שום דבר לא הפריע.

בימי שישי בבוקר היה אפשר למצוא שם תור ארוך של אנשים המביטים בערגה אל פיותיהם של כאלה שכבר זכו לנגוס באדום- אדום הזה.

סמי היה שולה מתוך העגלה את הבורקס עם המילוי שבחרת, פולח אותו לשניים, מקלף בזריזות את הביצה, וקוצץ אותה אל תוך "סנדוויץ'  הבורקס". מוסיף מס' פרוסות של עגבניה אדומה מהדוכן הסמוך, קוצץ פלפל שיפקה למבינים עיניין, בוזק מעט פלפל ומלח, ושם בצלחת פלסטיק, שאותה היה מנגב משאריות הלקוח הקודם,במגבת שהייתה תלויה על חגורת מכנסיו.

אני לא מכירה אף אחד שהתלונן פעם על ניקיונה של הצלחת. ברגע שהצלחת לקבל את הבורקס הגעת אל המנוחה והנחלה.

סמי כבר היה מבוגר, לא תמיד ידע כמה עודף להחזיר, לא תמיד זכר מה אמרת לו לפני שנייה. לכן, כל פעם שסיימתי את הבורקס, הקפדתי לאחל לסמי : "שתהיה בריא".

זה המקום להתוודות: רציתי שיהיה בריא לתמיד. שתמיד, בסמטא הזו, יהיה סמי עם הבורקס המופלא שלו.

לפני כשנתיים סמי נעלם. התברר כי התחיל להתבלבל עם העודף, וילדיו שכנעו אותו לסגור את העגלה.לפני כשנה סמי מזרחי ז"ל,נפטר.

אני לא מתכוונת להשאיר אתכם בפה פעור ללא בורקס .

טעמתי לא מעט בורקסים בימי חיי. השניים המנצחים ,שיבדלו לחיים ארוכים בריאים וטובים, הם:

בורקס אלי גן עדן-שד' ירושליים 43, יפו 03-6833413- עד כמה שידוע לי פתוח בכל יום עד שעות הצהריים , או עד שנגמרו הבורקסים הכי טעימים שאכלתי אי פעם.

בקידמת החנות יש את הבורקסים הגדולים האלה, משולש גבינה, או מלבן של תפוח אדמה, ושבלול של תרד. לבקשתכם יחצו אותו לשניים, ימרחו מעט את הגבינה/תפו"א ויוסיפו ביצה שחומה, מלח ופלפל.

באחוריה של החנות נמצאים התנורים, ושם אפשר לקבל מן הזהב הזה, אבל בקטן. בורקסים קטנים, עם גבינה שפיזרו מעליהם, ומילאו גבינה בתוכם.

ניתן לקחת גם קפוא ולאפות בבית.

בורקס פוני-רח' העלייה 24, פינת רח' מטלון, תל-אביב. זוהי קונדיטוריה שמציעה עוגות ועוגיות. אבל יש שם גם בורקסים.

בורקסים קטנטנים. תקחו את אלו שפיזרו מעליהם גבינת קשקבל. אפשר לקחת שם כמה בורקסים וביצה, ולהתיישב שם עם העיתון של שישי.

אח"כ תלכו לעשות סיבוב בלוינסקי.

בורקס שעושים בבית.

חומרים:

-חב' בצק עלים קפוא של "שחף". ( לא זוגלובק/מעדנות/שלישית האופים וכד')

הכי חשוב: כל הזמן לעבוד עם הבצק כשהוא קר מאד. (אם צריך, אפשר להכניס לפריזר לכמה דקות)

-שאריות גבינות שיש בבית: לבנה, קוט'ג,לאבנה,מלוחה, פטה, צהובה.

-ביצה מקושקשת.

-שומשום לפזר מעל.

הכנה:

לחמם תנור לכ-180 מעלות.

לחתוך את הבצק המרודד למרובעים.

לערבב את הגבינות ולהוסיף להם כחצי מכמות הביצה המקושקשת.

לשים בכל מרכז ריבוע ככפית מלאה של גבינה, ולסגור למשולש.

לשים את המשולשים בתבנית אפייה עם נייר אפייה.

למרוח מעט ביצה ולפזר מיד שומשום.

לאפות בתנור חם.

להשאיר גם לאחרים....