כותרות TheMarker >
    ';

    "שחור הוא השחור החדש" - הרהורים אופנתיים

    ארכיון

    0

    מפהק בפה פתוח

    211 תגובות   יום שבת, 20/3/10, 18:44



    יש ברכה סינית עתיקה שאומרת "שיהיו לך חיים משעממים".

    בימים כהרגלם, אני חותם עליה בשתי ידיים. תנו לי שיגרה מטמטמת ואני מתכרבל בתוכה כקנגורו בכיס אימו.

    אבל גם לאהבת השעמום שלי יש גבולות. וכשאני נורא-משועמם, אני הופך נרגן.

    אז רגע לפני שאני חוזר להיות אגם של טוב לב ועושה לעצמי אקזיט לעולם של "אור ואאבה", קבלו כמה נרגנויות של שעמום –

    עקב מצוקת חניה ליד המרפאה לה נדרשתי (נקודת חן חשודה, הוסרה, שפיר, תודה ששאלתם), נאלצתי להשתוטט ברגל לאורך רוב צפון דיזינגוף.

    קרה לכם פעם שנרדמתם תוך כדי הליכה? אחרי שלושים חנויות מעצבים ברצף ניתן לסכם את המצאי כך – שרוולים עם כיווצים, שמלות א-סימטריות, טייץ ועוגות יומולדת מחופשות לשמלות כלה.

    נשמע מגוון מידי? בואו נקצר את זה יותר – פיהוק גדול.

    בפתח עומדות המוכרות, גם הן משועממות (אגב, כולן נראות כמו שיבוט של פריס הילטון אחרי יומיים של קוק ועצירות). תמיד בפתח, תמיד מעשנות (ככה, החוצה, אל הרחוב).

    הן מסבירות לך שאלו הן "דרישות השוק". בעברית זה אומר שאנשים שלא רוצים לעמוד בתור ל-h&m כי הם מסרבים להראות כמו כולם, הולכים לחנויות מעצבים כדי להראות כמו כולם (רק לשלם על זה יותר כסף).

    יכול להיות שהמעצבים עשו סיבוב ב"שוק", שאלו אותו מהן דרישותיו, והוא ענה "תשעממו אותי עד מוות"?

    כי זה מה שהם עשו.

    אפילו הנקודה החשודה שלי השתעממה. אני מוכן להישבע שאיך שנכנסנו (אני והיא) אל הרופא, היא קפצה לי מהכתף ושיפדה את עצמה, מרצונה, על המספריים.

    חזרתי הביתה (בלי הנקודה) ופתחתי טלוויזיה.

    ה-קדם ארוויזיון בו ניצח הראל סקעת את הראל סקעת.

    הרווק "מתלבט" בין שורה של בנות עשויות פוליאסטר מוקצף צבוע בבלונד ואוצר מילים שגולש על המנעד "אחלה-מאמם".

    האודישנים החדשים לכוכב נולד שגורמים לך לרצות ללכת לקשור חצוצרות וצינורות זרע.

    הפתיחות המיוחצנות עד מות לענקי הריהוט והביגוד השבדים .

    הדרמות הישראליות המתמחות בבהייה-אל-האינסוף של גיבורות "מתוסבכות נורא" שמלפפות אצבעות נוירוטיות סביב ספלי תה לוהטים ושותקות נוגות.

    תחרות מלכת היופי שהצליחה לפהק אפילו את מרים נופך מוזס (השילוב בין שלום עולמי לביקיני מעולם לא נראה כה משמים).

    משהו רע קורה לטלוויזיה, אתם יודעים מה...אפילו לא משהו-רע, סתם מ-ש-ע-מ-ם. עבור מכור-למדיום-הכי-לא-בררן כמוני, מדובר ב-באמת לגרד את תחתית החבית. פתאום, ערב טוב עם גיא פינס נראה כמו אופציה נחשקת.

    סגרתי את הטלוויזיה, פתחתי את המחשב.

    מה נסגר עם כל התוכן השיווקי הזה ב"קפה" ? רק נדמה לי או שהחלל הוירטואלי הזה התמלא באנשים שמוכרים את הדיגנטי שלהם תמורת חבילת סבונים?

    ולא שיש לי בעיה מוסרית עם אנשי מכירות, או עם אנשים שהלכו לישון עם פרצוף של בולדוג מרייר וקמו כשבראד פיט עושה להם כפיות.

    אבל - זה עניין של מחיר. אם כבר אתה מזייף אורגזמות ממרכך לשיער, לפחות תדאג לקבל עבור זה  פיצוי כספי הולם.

    בכל מקרה, ראוי להצמיד לתוכן-השיווקי-בתחפושת הזה  "אזהרת תוכן פוגעני".

    אולי רדיו?

    איך קרה שה"ים-תיכונית" הפכה לברירת המחדל של המוסיקה בישראל ? עם כל הכבוד להתנערות האמיצה משנים של קיפוח, לא יתכן שהסלסלת הזו היא האופציה היחידה הקיימת.

    ורק חסר לך שתשמיע איזו מילת ביקורת ומיד תואשם בגזענות, אתנו-פוביה והתנשאות.

    תהרגו אותי אם אני מבין למה צריך להתכופף ולסובב את התחת לכל טקסט ירוד שחורז "שקיעות" עם "ורודות" (למרות שאני בטוח שבעולם מקביל כלשהו מדובר בחרוז ראוי).

    אז הנה, אני מודה. לא יכול לסבול את זה. זה לא קשור לשורשים הורשאיים שלי, ולא מעיד על כלום חוץ מעל טעמי האישי. איך שמתחיל "הלב לדמם", לי מדממות האוזניים.

    הלכתי לישון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (211)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/10 02:11:

      משובח!!!

      קראתי והתענגתי.

       

      לי? עבר השיעמום..........

        26/3/10 20:28:

      צטט: הבדואי 2010-03-26 15:51:30

       

      ועכשיו מתחיל הבלגאן של פסח... אני בטוח שכבר לא יהיה לך משעמם

      :))

       

      הו, תראו מי הגיע מנדודיו במדבר... (ועוד לקראת הפסח, כמה סימלי) :)

      חג שמח, משמין ולגמרי-לא-משעמם לך.

        26/3/10 15:51:

       

      ועכשיו מתחיל הבלגאן של פסח... אני בטוח שכבר לא יהיה לך משעמם

      :))

        24/3/10 16:14:

      צטט: אהוד אמיר. 2010-03-24 14:22:00


      "מזייף אורגזמות ממרכך לשיער"

       

      סליחה סליחה סליחה.

      בתור שלוח מוסרי של אלינוריגבי, אני לא יכול לעבור בשתיקה על ההשמצה לפיה ממרכך לשיער אי אפשר לקבל אורגזמות. אתה פוגע כך במגזר שלם של יצרני אורגזמות.

      להתייחסותך,

      א.א.

      ב/ אלינור

      אלינוריגבי מזייפת אורגזמות.

      (לעזאזל - היא מזייפת אפילו אלינוריגבי)

      וממתי שלוך נהיה שלוח? ועוד מוסרי ??!!  אתה יודע מה עושים אצלנו במגזר לשליח.

       

        24/3/10 15:38:

      צטט: דליה מ. 2010-03-24 10:13:35

      מכיר את הפתגם:

      רוצה חיים מעניינים אז תעשה אותם כאלה.

      ויפה שעה אחת קודם!

      פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת..... חחחח :)
        24/3/10 14:22:


      "מזייף אורגזמות ממרכך לשיער"

       

      סליחה סליחה סליחה.

      בתור שלוח מוסרי של אלינוריגבי, אני לא יכול לעבור בשתיקה על ההשמצה לפיה ממרכך לשיער אי אפשר לקבל אורגזמות. אתה פוגע כך במגזר שלם של יצרני אורגזמות.

      להתייחסותך,

      א.א.

      ב/ אלינור

        24/3/10 10:13:

      מכיר את הפתגם:

      רוצה חיים מעניינים אז תעשה אותם כאלה.

      ויפה שעה אחת קודם!

        24/3/10 01:12:

      אהה...מה ??!!
        24/3/10 00:42:


      אומרים: "כמים לפנים הפנים" או כמו שאמר ר' נחמן: אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.

      אנשים יקרים! מה קרה? מי אמור לשעשע אתכם? יש כל כך הרבה דברים מעניינים בעולם הזה, יש כל כך הרבה מה לעשות. לכו תתנדבו, תעזרו , האמינו לי זה יעשה לכם הרבה טוב.

      חג שמח

      צטט: ארזעמירן 2010-03-23 21:39:11

      צטט: בלהה ד. 2010-03-23 15:34:06

      בזמן שהשתעממת קפצתי לי לאי קרוב והתרעננתי לכמה ימים מהשיממון המקומי...מומלץ!!

      כתוב באופן הומוריסטי ומעניין כמו תמיד אצלך, נהדר.

       

      מומלץ, בטח שממומלץ...אבל מי יישאר כאן לשמור ??!!

       אני!

       

      202 

       

        23/3/10 21:39:

      צטט: בלהה ד. 2010-03-23 15:34:06

      בזמן שהשתעממת קפצתי לי לאי קרוב והתרעננתי לכמה ימים מהשיממון המקומי...מומלץ!!

      כתוב באופן הומוריסטי ומעניין כמו תמיד אצלך, נהדר.

       

      מומלץ, בטח שממומלץ...אבל מי יישאר כאן לשמור ??!!

        23/3/10 19:22:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-22 16:39:34

      צטט: מיקה קמה 2010-03-22 11:17:48


      למזלי אין לי זמן להשתעמם וכשאני עמוסה מידי, אני נוהגת להשתחרר בעזרת 2 דברים:

      1. גלגל"צ

      2. משוטטת באתר של הסי.אי.אי ומפנטזת לי איך אני עוברת לחיות בכל מיני מדינות, שהתל"ג שלהם נמוך מתקציב המחלק' האדמיניסטרטיבית של אינטל.

       

      העניין הוא שהזיכרון שלי נוראי, כך שאני נהנת כל פעם מחדש ולא צריך להפעיל הרבה חשיבה, רק דימיון.

       

      הנאה מובטחת!

      מדינות עם תל"ג נמוך??? אולי זה לא משעמם, אבל איפה הכייף בזה?

       

      לפנטז מה אפשר לעשות שם שכבר אי אפשר לעשות פה.

      הזדמנויות עסקיות, חברתיות וכו'.

       

        23/3/10 17:34:

      אתה מה זה צודק

      גם החבר'ה בקפה התחילו לשעמם מוות, רק את הפוסטים שלך אני עוד פותחת, האחרון השרה עלי תחושת נימנום, עד כי בא לי לחבק אותך לשים את הראש על כתפך ו ל ה ר ד ם... לילה טוב

        23/3/10 15:34:

      בזמן שהשתעממת קפצתי לי לאי קרוב והתרעננתי לכמה ימים מהשיממון המקומי...מומלץ!!

      כתוב באופן הומוריסטי ומעניין כמו תמיד אצלך, נהדר.

        23/3/10 14:29:

      צטט: מ*כל 2010-03-23 13:54:20

      אני מכירה את זה כקללה סינית:

      may you live in interesting times

       

      בכל אופן, המלצה:

      תצפה ב"דיבור חדיש" בערוץ 8. שווה

      טוב, את יודעת, לכל קללה סינית יש ברכה מנוגדת תואמת.

      ב"דיבור חדיש, אנ צופה. שווה? לרוב. הבעיה שלי היא שאסף הראל זחוח מידי לטעמי, ו-מירי חנוך - טפט.

       

        23/3/10 14:27:

      צטט: אירית.מ 2010-03-23 06:52:47

      ארז, לא משעמם...אצלך!

      אז אולי במקום טלויזיה, או רדיו

      ...או מחשב...את רובם זנחתי כבר.

      השעמום פושטטטטטטטטטט

      נעים מאד

      אירית

       

      כן, מה. ממש house of fun

      היית צריכה להגיע אז, בעיצומן של מלחמות הקפה - זה היה אקשן...

        23/3/10 13:54:

      אני מכירה את זה כקללה סינית:

      may you live in interesting times

       

      בכל אופן, המלצה:

      תצפה ב"דיבור חדיש" בערוץ 8. שווה

        23/3/10 13:25:

      צטט: אלינוריגבי 2010-03-23 02:11:12

      צטט: ארזעמירן 2010-03-23 01:29:44


      את מושכת בצורה בלתי רגילה, אם לא אשכב איתך בקרוב זה יהיה מחדל

       

      אוי... תודה מותק... איך אתה תמיד יודע לומר את הדברים הכי מרגשים....

       

      :))

      (כשה מוצלח, זה מוצלח)

       

        23/3/10 06:52:

      ארז, לא משעמם...אצלך!

      אז אולי במקום טלויזיה, או רדיו

      ...או מחשב...את רובם זנחתי כבר.

      השעמום פושטטטטטטטטטט

      נעים מאד

      אירית

        23/3/10 02:11:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-23 01:29:44


      את מושכת בצורה בלתי רגילה, אם לא אשכב איתך בקרוב זה יהיה מחדל

       

      אוי... תודה מותק... איך אתה תמיד יודע לומר את הדברים הכי מרגשים....

       

        23/3/10 01:29:


      את קוראת לזה אופצייה, אני קורא לזה ברירת מחדל

       

        23/3/10 01:16:
      תמיד תהיה לך האופציה של לשכב איתי !
        22/3/10 21:55:

      מילא אתה לא אופנה, מילא, אבל אין לך טלוויזיה ??!! בכלל ??!!
        22/3/10 18:32:
      כיוון שאין לי טלוויזיה ואופנה זה לא אני, חסרות לי שתי שעות ביממה כדי שיהיה לי זמן להשתעמם
        22/3/10 16:46:

      וכמובן שהתכוונתי לעיצובים שלך גה.

        22/3/10 16:43:

      טוב התאפקתי בהתחלה כי רציתי לשמור על תרבות דיבור ומטעמי נימוס.

      אין לי שום קשר לארז וכן שום כל רצון או אינטרס לרצות אותו.

      פור גוד סייק

      העיצובים שלך כאלו משעממים שפיהקתי בפה פתוח וכנראה בלעתי גם זבוב.

        22/3/10 16:39:

      צטט: מיקה קמה 2010-03-22 11:17:48


      למזלי אין לי זמן להשתעמם וכשאני עמוסה מידי, אני נוהגת להשתחרר בעזרת 2 דברים:

      1. גלגל"צ

      2. משוטטת באתר של הסי.אי.אי ומפנטזת לי איך אני עוברת לחיות בכל מיני מדינות, שהתל"ג שלהם נמוך מתקציב המחלק' האדמיניסטרטיבית של אינטל.

       

      העניין הוא שהזיכרון שלי נוראי, כך שאני נהנת כל פעם מחדש ולא צריך להפעיל הרבה חשיבה, רק דימיון.

       

      הנאה מובטחת!

      מדינות עם תל"ג נמוך??? אולי זה לא משעמם, אבל איפה הכייף בזה?

       

        22/3/10 16:37:

      צטט: מינימקסי 2010-03-22 08:33:16

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:29:04

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      אני כמובן מדבר ממקומי שלי. השעמום הוא שלי. לא מדובר באמת אוניברסלית-מחייבת. לי, כמו לך, אין מונופול על הראייה ה"נכונה".

      זאת אומרת - לשיטתי, מותר לי להצביע על הדברים הגורמים לי לפהק. לך מותר להצביע אחרת.

      קצת מרחיק לכת מצידך לנתח את מניעי (קטרת לשם הקיטור). תזכירי לי רגע - כמה זמן אנחנו מכירים? בכלל? ועוד יותר מרחיק לכת, בעיני, רק בעיני, להעליב את המגיבים רק בגלל שהם מצטרפים לדעתי בנושאים האלה.

      את יוצאת מנקודת הנחה שכל מי שמצא עצמו משתעמם מול המצאי האופנתי בדיזינגוף או מול התלבטויותיו העמוקות של הרווק הטלוויזיוני - עושים זאת רק כדי להצטרף לשיירת הכלבים הנובחים אמן למילותי. קצת מזלזל, האין זאת?

      בקיצור - לא תמיד מי שצועק "המלך עירום" הוא הרואה-נכוחה היחיד. (בעיקר כשבסביבה אין מלך,אין קהל שבוי, ולצערי, גם אין עירום) 

       

       

      תגובה לא פיירית.

      לא מאפשרת ביטוי שונה , אחר, שכן בכול תגובה שתהיה מנוגדת לך ולמגיבך תוכל למצוא את המילה שתיתן לה, בסוג מסויים של דמגוגיה ,את הפרשנות הסובייקטיבית שלך, ללמה התגובה שלא אהבת, אינה לגיטימית.ותחשוב שאתה מאד אובייקטיבי.

      אבל זה הבלוג שלך ארז,,,,המגיבים שלך...שרובם מתיישרים לפי הקו שלך.

      שאני אסיים בחבל?

      לא.

      הן מי אני שאשפוט?

      אולי זה בכלל נפלא....

      מרתקת אותי התגובה הנדמית-אוטומטית שלך בכל פעם שנדמה לך שהגבתי שלא לפי "ספר החוקים של אתי לתגובות ראויות"

      סתם, לצורך העניין, מה לדעתך היתה תגובה כן פיירית מצידי?

      הרי תסכימי איתי ודאי שמותר לי להשתעמם ככל העולה על רוחי וגם להביע שעמום זה בכתב.

      מותר לכל אחד אחר להשתעמם לפי דרכו שלו ולמצוא עניין במה שאותי משעמם. זה ברור.

      אבל הכותבת התייחסה בעיקר למה שהיא כינתה "תופעת עדר". בכך הציבה את עצמה בעמדת ה"חכמה היחידה" ואת כל השאר מיקמה בעמדת ה"טיפשים רפי השכל שמהנהנים בהסכמה, גם אם אינם מסכימים" - אז אצל מי הדמגוגיה?

      ובאשר לתגובתך שלך - שוב את מוצאת מילים שלא כתבתי, מציגה אותןם ואז מתווכחת איתן (כשבעצם, מלכתחילה, נולדו אצלך ולא אצלי)

      הרי לא כתבתי שהתגובה של גה אינה לגיטימית. ולא טענתי מעולם לאובייקטיביות בתגובות שלי (מה אני, דובר צה"ל??) ומעבר לזה, הרי כתבתי מפורשות - "השעמום שלי אינו מבחינת אמת אבסולוטית מחייבת"

      הטענה שלי הופנתה נגד היציאה מנקודת הנחה שמגיבים המסכימים איתי עושים זאת רק בגלל שזה הבלוג שלי (טענה שמזלזלת בהם) וכנגד הניתוח "קיטור לשם הקיטור" שמגיע מפיו (או ממקלדתו) של מי שלא מכיר אותי בכלל.

      נראה לי אפילו, שהכותבת (שרשאית לתקן אותי אם אני טועה) התייחסה לדברים שלי ביתר הבנה ממך, שיצאת "ללחום את מלחמתה".

      ובעניין  "המתיישרים לפי הקו שלי" - כל עוד את מגיעה ומגיבה, אין סכנה כזו.

      (את רואה...הבלוג שלי זקוק לך)

        22/3/10 16:22:

      צטט: א י ל ה 2010-03-22 09:38:50


      סנוב, את הקליפ של גאגא וביונסה כבר ראית?!

               

       

      ברורררר. קצת פורנו-טראש, אבל מגניב.

       

        22/3/10 16:21:

      צטט: כש-רונית 2010-03-22 06:45:41


      אבל חמש חברות ישראליות יונפקו השנה בוול סטריט...

       

      זה מה שכתוב למעלה ...

       

      וחוץ מזה אגיד לך מה ששמעתי בילדות. 'לך ותמצא משהו שיעניין אותך'.

       

      שאכתוב לך חרוז מעניין ?....

       

      וזה - מפיג את השעמום?

      (את לא מרוכזת בשיעור)

        22/3/10 16:19:

      צטט: הנסיך הקטן. 2010-03-21 23:10:25


      זה לא שעמום

      זו ריקנות

      ותוכניות הריאליטי ,מתמחות בריקנות להמונים :))

       

      "אם למות כמו כלבה, אז לפחות שהטלוויזיה תהייה טלוויזיה"

       

        22/3/10 12:38:

      צטט: מינימקסי 2010-03-22 08:33:16

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:29:04

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      אני כמובן מדבר ממקומי שלי. השעמום הוא שלי. לא מדובר באמת אוניברסלית-מחייבת. לי, כמו לך, אין מונופול על הראייה ה"נכונה".

      זאת אומרת - לשיטתי, מותר לי להצביע על הדברים הגורמים לי לפהק. לך מותר להצביע אחרת.

      קצת מרחיק לכת מצידך לנתח את מניעי (קטרת לשם הקיטור). תזכירי לי רגע - כמה זמן אנחנו מכירים? בכלל? ועוד יותר מרחיק לכת, בעיני, רק בעיני, להעליב את המגיבים רק בגלל שהם מצטרפים לדעתי בנושאים האלה.

      את יוצאת מנקודת הנחה שכל מי שמצא עצמו משתעמם מול המצאי האופנתי בדיזינגוף או מול התלבטויותיו העמוקות של הרווק הטלוויזיוני - עושים זאת רק כדי להצטרף לשיירת הכלבים הנובחים אמן למילותי. קצת מזלזל, האין זאת?

      בקיצור - לא תמיד מי שצועק "המלך עירום" הוא הרואה-נכוחה היחיד. (בעיקר כשבסביבה אין מלך,אין קהל שבוי, ולצערי, גם אין עירום) 

       

       

      תגובה לא פיירית.

      לא מאפשרת ביטוי שונה , אחר, שכן בכול תגובה שתהיה מנוגדת לך ולמגיבך תוכל למצוא את המילה שתיתן לה, בסוג מסויים של דמגוגיה ,את הפרשנות הסובייקטיבית שלך, ללמה התגובה שלא אהבת, אינה לגיטימית.ותחשוב שאתה מאד אובייקטיבי.

      אבל זה הבלוג שלך ארז,,,,המגיבים שלך...שרובם מתיישרים לפי הקו שלך.

      שאני אסיים בחבל?

      לא.

      הן מי אני שאשפוט?

      אולי זה בכלל נפלא....

       

      התגובה של ארז הכי פיירית שיכולה להיות בהתחשב בנסיבות. אני כבר הייתי מעיפה אותה לכל הרוחות אחרי שהעליבה אותו ואת המגיבים קראה לנו עדר. בחיאת אתי יש גבול לחוצפה והיא חצתה אותו בדרכה הפרובוקטיבית ניסתה לדעתי לפרסם את עצמה.
      מה שהיא עשתה כאן לא היה להביא דיעה שונה את זה היא עשתה אחרי זה כשהביאה דוגמאות של מעצבים שבעיניה לא משעממים

      חוץ מזה מי אמר שמותר לנתח אישיות של בלוגר בתגובה מה היא חברה שלו בחיים? חאלס עם אובר חוכמיות הזאת .זה כבר ממש מרגיז.

        22/3/10 11:17:


      למזלי אין לי זמן להשתעמם וכשאני עמוסה מידי, אני נוהגת להשתחרר בעזרת 2 דברים:

      1. גלגל"צ

      2. משוטטת באתר של הסי.אי.אי ומפנטזת לי איך אני עוברת לחיות בכל מיני מדינות, שהתל"ג שלהם נמוך מתקציב המחלק' האדמיניסטרטיבית של אינטל.

       

      העניין הוא שהזיכרון שלי נוראי, כך שאני נהנת כל פעם מחדש ולא צריך להפעיל הרבה חשיבה, רק דימיון.

       

      הנאה מובטחת!

        22/3/10 11:06:
      העיקר שהנקודה הוסרה והיתה שפירה....
        22/3/10 09:55:

      ארז, כמעט שכחתי, אפרופו הפתיח לפוסט, יש קללה סינית עתיקה:

      "שיהיו לך חיים מעניינים"

      may you live in interesting times

        22/3/10 09:38:


      סנוב, את הקליפ של גאגא וביונסה כבר ראית?!

               

       

        22/3/10 08:33:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:29:04

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      אני כמובן מדבר ממקומי שלי. השעמום הוא שלי. לא מדובר באמת אוניברסלית-מחייבת. לי, כמו לך, אין מונופול על הראייה ה"נכונה".

      זאת אומרת - לשיטתי, מותר לי להצביע על הדברים הגורמים לי לפהק. לך מותר להצביע אחרת.

      קצת מרחיק לכת מצידך לנתח את מניעי (קטרת לשם הקיטור). תזכירי לי רגע - כמה זמן אנחנו מכירים? בכלל? ועוד יותר מרחיק לכת, בעיני, רק בעיני, להעליב את המגיבים רק בגלל שהם מצטרפים לדעתי בנושאים האלה.

      את יוצאת מנקודת הנחה שכל מי שמצא עצמו משתעמם מול המצאי האופנתי בדיזינגוף או מול התלבטויותיו העמוקות של הרווק הטלוויזיוני - עושים זאת רק כדי להצטרף לשיירת הכלבים הנובחים אמן למילותי. קצת מזלזל, האין זאת?

      בקיצור - לא תמיד מי שצועק "המלך עירום" הוא הרואה-נכוחה היחיד. (בעיקר כשבסביבה אין מלך,אין קהל שבוי, ולצערי, גם אין עירום) 

       

       

      תגובה לא פיירית.

      לא מאפשרת ביטוי שונה , אחר, שכן בכול תגובה שתהיה מנוגדת לך ולמגיבך תוכל למצוא את המילה שתיתן לה, בסוג מסויים של דמגוגיה ,את הפרשנות הסובייקטיבית שלך, ללמה התגובה שלא אהבת, אינה לגיטימית.ותחשוב שאתה מאד אובייקטיבי.

      אבל זה הבלוג שלך ארז,,,,המגיבים שלך...שרובם מתיישרים לפי הקו שלך.

      שאני אסיים בחבל?

      לא.

      הן מי אני שאשפוט?

      אולי זה בכלל נפלא....

        22/3/10 07:06:

      לפחות דבר אחד בטוח: הפוסט הזה היה לגמרי לא משעמם!
        22/3/10 06:45:


      אבל חמש חברות ישראליות יונפקו השנה בוול סטריט...

       

      זה מה שכתוב למעלה ...

       

      וחוץ מזה אגיד לך מה ששמעתי בילדות. 'לך ותמצא משהו שיעניין אותך'.

       

      שאכתוב לך חרוז מעניין ?....

        21/3/10 23:10:


      זה לא שעמום

      זו ריקנות

      ותוכניות הריאליטי ,מתמחות בריקנות להמונים :))

       

        21/3/10 23:04:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 15:10:14

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-21 11:05:55


      http://www.kedem-sasson.com/heb/gallery.aspx?type=2

       

      איך שכחתי

      כן. ידעתי שלא תפספסי את זה...:)

      אז ששון קדם באמת עושה בגדים אחרים, לא כמו של כולם. משעמם - הוא לא. את זה לא ניקח ממנו.

      בקשר ליופיים של הבגדים, נו..., פה כבר מדובר בעניין של טעם.

       

       

      לא...זארה

        21/3/10 23:02:
      ארז, פשוט הוצאת לי את המילים מהפה!!! רגוע *
        21/3/10 21:07:

      כל מילה מיותרת.
        21/3/10 20:45:

      צטט: מירב שביט 2010-03-21 18:24:58


      מאמם!

      פוסט מצוין.

       

      אהבתי את כל התאורים, כולל הירידה על שיווק ברשת. אבל מותק, נורא משעמם אז לפחות עושים כסף וקונים איזה ספר טוב...

      או עוד עלי בזיליקום + לחם בריא וטרי+ אולי סרט בקולנוע.

       

      האמת שגם לקרוא את אותם אנשים עם פוסטים דומים להפליא אחד לשני זה משעמם, אפילו אני התחלתי לשעמם את עצמי, אני ברגעים אלו ממציאה את עצמי מחדש כי שעממתי את עצמי למוות....

       

      אז עדיף שעמום מאסון

      כנראה שצריך יותר לעשות , לייצר ,לחשוב. לישון טוב כדי לא להיות עצלנים ולנסות לבד להגיע לענין שהכי מלהיב.

       

      יש הרבה דיסקים ותקליטים שמחכים שימיעו אותם, נירות להדליק לקראת ערב, סרטים ישנים וחדשים...הכל פה, רק לא ללחוץ על כפתור הדיפולט, משם הפיהוק נעשה יותר נוח.

       

      רק שימי לב, כשאת ממציאה עצמך מחדש, שלא תתרחקי יותר מידי מהמקור.(אחרת, איך נזהה?)

      ולישון טוב - זה חשוב. כמעט הכי חשוב.

       

        21/3/10 19:21:

      צטט: מיא 2010-03-21 18:31:06

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 15:18:17


      לדעתי הזפזופ קשור לתחושת ההחמצה הקבועה. שהרי ברור לנו שכל דקה שאנחנו נשארים עם אותה תוכנית, אנחנו מפסידים אחרת, בטוח טובה יותר. ובהחלט אפשר להחיל את התכונה הזו גם לגבי אתרי הכרויות ודייטים

      (ו-מיא, תקני אותי אם אני טועה)

       לא. אתה לגמרי לא טועה.

      אני קוראת לזה פשוט חזירות. אותה חזירות ישנה ומגעילה היא הזיפזופ החדש והקולי. אם יש משהו טוב, לא נישאר איתו, כי אולי משהו יותר טוב ממתין מעבר לפינה. אותי זה דוחה. 

       

      כמה מחברי הטובים (והגרושים) ביותר שייכים לזן "מזפזפי הדייטים". הפריחה שהם חווים בסטטוס החדש שלהם (פריחה שאין לה כל קשר למידותיהם הפיזיות או הנפשיות) גורמים להם לחשוב שהם מתת אלוה לכל אישה. הם מסדרים לעצמם דייטים בשרשרת. אם הקליינטורה לא נראית להם, הם אפילו לא טורחים לצאת מהאוטו, מתצפתים ובורחים. כשהגיעו כבר לדייט עצמו, הם עסוקים בחישוב כל האופציות הפתוחות שחומקות מהם ברגעים אלה ממש. בזמן שזו לוגמת מהקפה, הם כבר, בראשם, בדייט הבא, הטוב יותר (כמובן) עם ה-מישהי הבאה, היותר צעירה, יותר חתיכה, יותר.

      זה, ברור, לופ אינסופי, כי מאחורי "וילון מספר 2" מסתתר תמיד הדבר-הטוב-יותר-הבא.

       

        21/3/10 19:10:

      צטט: לאה לבבית 2010-03-21 18:18:54


      ואני אומרת שאתה מה זה צודק...

      במקום לראות טלויזיה - עושה  ספורט

      במקום לקרוא עיתונים -קוראת ספרים

      במקום לשוטט מול חלונות הראווה - קונה ביד שניה

      ובכלל לא משעמם לי

       

      ספורט במקום טלוויזיה - זה קונספט מעניין (אבל לגמרי לא בשבילי :))

        21/3/10 19:08:

      צטט: לי33 2010-03-21 12:55:56

      כל עוד יש ארץ נהדרת ופוסטים של ארז לא משעמם לי בכלל חחח

      ודי עם הנרגנות ,לא יפה לך בכלל.

      אה וגם לי יש שורשיים ורשיים + וינאיים אבל מזרחית זה אחלה :))

       

      ארץ נהדרת והפוסטים שלי באותו משפט. יפה לי.

      והבהרה - לא יצאתי נגד המוסיקה המזרחית. אלא נגד המטריה שהיא משמשת למוסיקה משובחת ומוסיקה ירודה גם יחד. זה "תיקון העוול ההיסטורי" שכורך תחתיו כל זמר שמסלסל קצת ושם משפחתו אינו איינשטיין, בלי קשר לתכנים שהוא שר ולאיכות המוסיקלית שלו.

      וגם- נגד התגובה הפאבלובית לפיה כל מי שמעביר ביקורת על מוסיקה כזו - מיד נחשד בגזענות והתנשאות.
        21/3/10 19:01:

      צטט: forte nina 2010-03-21 17:07:35

      בתגובתך לטרמילר

      הזפזופ, הוא תכונה גנטית גברית. אין לה קשר לעייפות או להפרעת קשב. לדעתי הזפזופ קשור לתחושת ההחמצה הקבועה. שהרי ברור לנו שכל דקה שאנחנו נשארים עם אותה תוכנית, אנחנו מפסידים אחרת, בטוח טובה יותר. ובהחלט אפשר להחיל את התכונה הזו גם לגבי אתרי הכרויות ודייטים

      (ו-מיא, תקני אותי אם אני טועה)

      אז - אני נשאר כאן מול המסך (הזה וההוא) ושולח אותך למסעות שלך (גם חוויות יד שנייה, הן חוויות)

       

       

       

      אז זהו שהזפזופ אכן תכונה גברית.בעיקר בגלל שהיא אוחזת בשלט /הגה / ג'י פי אס/ וזה מעניק

      תחושת הובלה ושליטה. זה מצחיק כי לפעמים אתה נכנס לבתים שאתה אשכרה יודע שהאישה שולטת

      ללא מיצרים בקשר, כולל בתוכניות הטלביזיה,הגבר ליד אורחים ייקח מייד את השלט כדי להחזיר את הנכסים "הגבריים" לגבר.

       

      וואלה. נכון.

      גם השליטה וגם ההחמצה

      (איזה מזל שחוץ מאלה - אנחנו מושלמים)

        21/3/10 18:39:

       

      מפהקת גם..

        21/3/10 18:31:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 15:18:17


      לדעתי הזפזופ קשור לתחושת ההחמצה הקבועה. שהרי ברור לנו שכל דקה שאנחנו נשארים עם אותה תוכנית, אנחנו מפסידים אחרת, בטוח טובה יותר. ובהחלט אפשר להחיל את התכונה הזו גם לגבי אתרי הכרויות ודייטים

      (ו-מיא, תקני אותי אם אני טועה)

       לא. אתה לגמרי לא טועה.

      אני קוראת לזה פשוט חזירות. אותה חזירות ישנה ומגעילה היא הזיפזופ החדש והקולי. אם יש משהו טוב, לא נישאר איתו, כי אולי משהו יותר טוב ממתין מעבר לפינה. אותי זה דוחה. 

       

        21/3/10 18:24:


      מאמם!

      פוסט מצוין.

       

      אהבתי את כל התאורים, כולל הירידה על שיווק ברשת. אבל מותק, נורא משעמם אז לפחות עושים כסף וקונים איזה ספר טוב...

      או עוד עלי בזיליקום + לחם בריא וטרי+ אולי סרט בקולנוע.

       

      האמת שגם לקרוא את אותם אנשים עם פוסטים דומים להפליא אחד לשני זה משעמם, אפילו אני התחלתי לשעמם את עצמי, אני ברגעים אלו ממציאה את עצמי מחדש כי שעממתי את עצמי למוות....

       

      אז עדיף שעמום מאסון

      כנראה שצריך יותר לעשות , לייצר ,לחשוב. לישון טוב כדי לא להיות עצלנים ולנסות לבד להגיע לענין שהכי מלהיב.

       

      יש הרבה דיסקים ותקליטים שמחכים שימיעו אותם, נירות להדליק לקראת ערב, סרטים ישנים וחדשים...הכל פה, רק לא ללחוץ על כפתור הדיפולט, משם הפיהוק נעשה יותר נוח.

       

        21/3/10 18:18:


      ואני אומרת שאתה מה זה צודק...

      במקום לראות טלויזיה - עושה  ספורט

      במקום לקרוא עיתונים -קוראת ספרים

      במקום לשוטט מול חלונות הראווה - קונה ביד שניה

      ובכלל לא משעמם לי

        21/3/10 17:07:
      בתגובתך לטרמילר

      הזפזופ, הוא תכונה גנטית גברית. אין לה קשר לעייפות או להפרעת קשב. לדעתי הזפזופ קשור לתחושת ההחמצה הקבועה. שהרי ברור לנו שכל דקה שאנחנו נשארים עם אותה תוכנית, אנחנו מפסידים אחרת, בטוח טובה יותר. ובהחלט אפשר להחיל את התכונה הזו גם לגבי אתרי הכרויות ודייטים

      (ו-מיא, תקני אותי אם אני טועה)

      אז - אני נשאר כאן מול המסך (הזה וההוא) ושולח אותך למסעות שלך (גם חוויות יד שנייה, הן חוויות)

       

       

       

      אז זהו שהזפזופ אכן תכונה גברית.בעיקר בגלל שהיא אוחזת בשלט /הגה / ג'י פי אס/ וזה מעניק

      תחושת הובלה ושליטה. זה מצחיק כי לפעמים אתה נכנס לבתים שאתה אשכרה יודע שהאישה שולטת

      ללא מיצרים בקשר, כולל בתוכניות הטלביזיה,הגבר ליד אורחים ייקח מייד את השלט כדי להחזיר את הנכסים "הגבריים" לגבר.

        21/3/10 16:30:

      צטט: מחלון ו כליון 2010-03-21 16:16:04

      לי אף פעם לא משעמם.

      אני צופה בטלויזיה בערוצים זרים בלבד ובסרטי פורנו בפרט.

      אני לא קונה בגדי מעצבים כי עצם שילוב המילים מעצב ישראלי גורם לי לפריחה בעור ( חוץ מהוד כפרותו כמובן , בעל הפוסט, שמעצב לנו בגדים שרואים רק אם מתפשטים).

      אני לא קורא ספרים כי אני יודע רק כתוב בלי קרוא.

      אני לא גולש באינטרנט כי אין לי מחשב.

      כמבקר של כבוד במרתף שלך (יותר פעמים מכפי שאתה יודע, פחות פעמים מכפי שהיית רוצה) אני יכול להעיד שהדברים שכתבת כאן הם מבחינת שקר וכזב.

      את הפורנו שלך אתה צורך מהאינטרנט, גם שלושים כרטיסי הפרופיל השונים שאתה מתחזק באתר "אטרף" מעידים שהאמירה ,אין לי מחשב" מופרכת.

      אתה אולי לא קונה בגדי מעצבים (אגב, הגעת לגיל בו התכסות בשום דבר מלבד העור הפרטי שלך - הפכה, אפעס, לא הכי אסתטית) אבל כליון, נצפה לבוש בדורון-אשכנזי מכף רגל ועד ראש, ביותר מהזדמנות אחת (גם בפתיחה המחודשת החגיגית של הדנג'ן, וגם באודישנים לזמרי ליווי של עברי לידר).

      מאחר ואינך יודע קרוא, בקש מכליון שיקריא עבורך תגובה זו 

       

       

        21/3/10 16:16:

      לי אף פעם לא משעמם.

      אני צופה בטלויזיה בערוצים זרים בלבד ובסרטי פורנו בפרט.

      אני לא קונה בגדי מעצבים כי עצם שילוב המילים מעצב ישראלי גורם לי לפריחה בעור ( חוץ מהוד כפרותו כמובן , בעל הפוסט, שמעצב לנו בגדים שרואים רק אם מתפשטים).

      אני לא קורא ספרים כי אני יודע רק כתוב בלי קרוא.

      אני לא גולש באינטרנט כי אין לי מחשב.

       

        21/3/10 15:18:

      צטט: הטרמילר 2010-03-21 14:19:54


      אבא שלי היה אומר "נו, ספר קראת?"

      אבל אני לא אבא שלי ואני בקושי קורא.

      משהו גורם לי לפהק אחרי העמוד השני ואני מתחיל שוב עמוד ראשון

      וחוזר כך כמה פעמים תוך התקדמות איטית להחריד עד שהופך את הספר

      על פניו ומחליט להמשיך אחרי שאשן טוב.

      תליתי זאת בעייפות. אבל מתברר כי זה חוסר ריכוז.

      לא שהלכתי להיבדק, החלטתי שזו הסיבה כי שנים שאני מזפזפ !

      כלומר לא מתחיל ונושאר,

      עובר...ה לאה... בעיית קשב?!

      לא יודע, עידן חדש של מצ'עמם.

      כל כך לעוס הכל בכל תחום וכל כך חוזר על עצמו,

      כמו להלך בדיזינגוף לאורך כל חנויות המעצבים ולהגיע למסקנה עצובה שהגעת אתה,

      הכל זהה פחות או יותר.

      עוד ערוץ לזפזפ מלבד הריצות בקניונים לראות מה חדש בערוצי השיווק הללו...

      אותו כנ"ל בחברת הכבלים או השידור האלחוטי...

      מצ'עמם.

       

      אז הולכים להיסטוריה ולגיאוגרפיה ונהנים משטויות בין תכנים מצ'עממים עד שהעייפות יורדת.

      זה כמובן למי שנשאר כאן מול המסך ולא יוצא למסע אחר :))

      בריאות יא סידי 

      לכן, תצריך באמת לגוון ובמקרה שלך נקודת החושך הפכה אור ונקודה אחת הסיטה אותך מהצ'עמום לבדיקה ניתוחון שאלות ותשובות לעיניים ספק מודאגות האם זה רציני גם שאמרת שפיר.

       

       

       

      הזפזופ, הוא תכונה גנטית גברית. אין לה קשר לעייפות או להפרעת קשב. לדעתי הזפזופ קשור לתחושת ההחמצה הקבועה. שהרי ברור לנו שכל דקה שאנחנו נשארים עם אותה תוכנית, אנחנו מפסידים אחרת, בטוח טובה יותר. ובהחלט אפשר להחיל את התכונה הזו גם לגבי אתרי הכרויות ודייטים

      (ו-מיא, תקני אותי אם אני טועה)

      אז - אני נשאר כאן מול המסך (הזה וההוא) ושולח אותך למסעות שלך (גם חוויות יד שנייה, הן חוויות)

        21/3/10 15:10:

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-21 11:05:55


      http://www.kedem-sasson.com/heb/gallery.aspx?type=2

       

      איך שכחתי

      כן. ידעתי שלא תפספסי את זה...:)

      אז ששון קדם באמת עושה בגדים אחרים, לא כמו של כולם. משעמם - הוא לא. את זה לא ניקח ממנו.

      בקשר ליופיים של הבגדים, נו..., פה כבר מדובר בעניין של טעם.

       

        21/3/10 15:05:

      צטט: אילנה אדנר 2010-03-21 12:47:40


      בטלויזיה ישראלית, אני צופה לעיתים רחוקות (ברשת)

      וכשאני בישראל, אני מזפזפת עד שאני נתקעת על תוכנית טבע, הסטוריה או דת

      בגדים אני לא קונה בישראל גם בגלל המידות השונות (אין לי כוח למדוד עשר פעמים עד שמוצאת

      את המידה הנכונה) וגם משום שיקר יותר בישראל מאשר בשבדיה

      ורק לפעמים קונה נעליים, אם אני מוצאת משהו מיוחד במינו

      תחנות רדיו ישראליות אני שומעת רק אם חברים מספרים שהם ירואיינו ברדיו

      אז, בנושאים אלה, אין לי מה לומר.

      על נקודת חן והקשר הורשואי, לעומת זאת, יש לי מה לומר.

       

      בחודש פברואר הלכתי לרופאת עור כדי לבדוק פצעים מוזרים שיצאו לי על הרגליים.

      דורותיאה, שמה של הרופאה, שהגיעה לשבדיה מורשה לפני כ-15 שנה. (אנחנו מדלגים פה לפעמים על 'דוקטור' וכו')

      שכבתי על הבטן ודורותיאה בודקת אם יש לי משהו גם על הגב

      פתאום היא אומרת לי: הנקודה הזו שיש לך מאחורי הזרוע...נראית קצת מוזר. זה משהו חדש?

      עניתי: לא. זוהי נקודת חן מלידה

      דורותיאה: היא די סימטרית, והיא יפה, אבל נראית לי קצת 'לא בסדר' וצריך להסיר. אסיר ונשלח למעבדה.

      (אני קצת רועדת בתוכי למשמע המילים 'מוזר' ו'לא בסדר' בגלל היסטוריה די ארוכה עם מילים כאלו, אבל החלטתי להירגע ולהתיר לדורותיאה להסיר את הנקודה החמודה הזו שהיתה גאוותי במשך כל חיי)

      דורותיאה מנקה, מחטאה, שולפת מזרק להרדים ומסבירה ש'עכשיו היא מסירה'

      איי איי, אמרתי כשדורותיאה החלה לחתוך ואני מבינה שההרדמה לא פעלה.

      דורותיאה: הממ, מוזר, ההרדמה כנראה לא עובדת. נזריק עוד קצת. הזריקה עוד והתחילה לחתוך.

      איי איי, אמרתי.

      דורותיאה: אני לא מבינה למה ההרדמה לא פועלת עלייך.

      (שמעתי את המילה 'עלייך' והתחשק לי לקום וללכת. כאילו אני האוחזת במזרק)

      אמרתי לה, בחיוך מאולץ: דורותיאה, אולי את מזריקה לי רק מים...

      דורותיאה: ואולי את כמו פיל שצריך הרדמה כבדה יותר.

      אני: המממ

      דורותיאה הזריקה פעם שלישית, המתינה ואח'כ שאלה אם אני מרגישה משהו.

      לא. לא הרגשתי.

      חתכה להנאתה, מדי פעם נשמה כבדות ונשפה כבד יותר ואח'כ אמרה שעכשיו היא תתפור.

      לקחה המחט והחוט, דקרה פעם, יצא החוט מהמחט

      התנצלה

      השחילה חוט חדש למחט, דקרה והתחילה לתפור בעוד היא אומרת: עכשיו אני תופרת תפר ראשון. עכשיו אני תופרת תפר שני....אופס, התפר הראשון נפתח...סליחה...אתפור שוב.

      אני שקטה.

      דורותיאה לוקחת מחט אחרת ומתחילה לתפור. מגיעה לתפר שלישי ומגלה שהחוט השתחרר מהמחט. מרוב התרגשות הפילה את המחט על הרצפה.

      הבטתי בה. המצח היה מיוזע, העיניים מלאות בדמעות, היד התופרת רועדת.

      אמרתי לה: זה בסדר, דורותיאה, אני אמתין. ממילא לא אלך לשום מקום עם פצע פתוח.

      דורותיאה התיישבה על הכסא נאנחת ואומרת: אני לא יודעת מה קרה לי היום. אני לא מצליחה איתך.

      לא עניתי.

      אחרי בערך 35 דקות היא הצליחה לתפור את כל התפרים. ההרדמה המקומית כמובן מזמן הפסיקה לפעול...

      הידקה פלסטר עם כל מיני הוקוס פוקוס מתחתיו ואמרה להישאר עם זה שבועיים ואח'כ ללכת למרפאה להסיר את התפרים החיצונים.  

      כעבור יומיים הרגשתי כאבים עזים מתחת לזרוע. החלטתי להחליף פלסטר. כשהסרתי את הפלסטר, נעלמו הכאבים.

      דורותיאה הידקה את הפלסטר חזק מדי ובכיוון לא נכון.

       

      מאחר ודורותיאה לא צלצלה אלי כעבור שבוע, הבנתי שהכל בסדר

      (פה שואלים אותך אם צריך לצלצל כדי להודיע שהכל בסדר. אמרתי שתצלצל רק אם 'לא בסדר').

       

      זה היה סיפור על נקודת חן וורשה כי לא היה לי מה לומר על הטלויזיה, החנויות וכו' בישראל.

       

      אגב, מעצבים ישראלים מאד מוערכים פה...

       

       

      שבוע טוב מלא הנאה.

      אני מבין שהלכת על הגירסא הקצרה...:))

      כמו שסבתא שלי אומרת - "סנדלרים היו גם בוארשה". מסתבר שאותה דורותאה, עשתה בשבדיה הסבה (לא לגמרי מוצלחת) מסנדלרות לרפואה. קורה.

      אני, במקומך, הייתי לוקח את המחט הזו ותוקע לה אותה במקום שיכאב. (אבל אני מניח שהשהות הארוכה בשבדיה, מעדנת את התגובות)

      אפשרות אחרת העולה בדעתי היא שדורתאב, כמו המוכרות בחנויות צפון דיזינגוף, סבלה מצרוף של קוק ועצירות.

       

        21/3/10 15:00:

      מרוב אינפוט הפרוסס מקוקל...

      תצחק ותהנה

      למה להשתעמם ???

      -

      שיהיו כולם רדודים דומים והכל

      מה איכפת לך ????

      (יאללה תחזור ותמשיך, נהנתי לקרוא וצחקתי בקול)

        21/3/10 14:53:

      צטט: טסה נמוך 2010-03-21 08:03:35

      תנסה ספרים, במקום טלויזיה

      הליכה בים, במקום בדיזינגוף (גם אם זה מאריך את הדרך למרפאה) ושם גם תוכל לראות בחורות בבקיני, שאינן רוצות שלום...

      כנראה שהפרסומים למען האקולוגיה,  עשו את שלהם לבסוף - כי אנחנו לא מפסיקים ל"מחזר" ...

      *נרשם תוך כדאי פיהוק.

      בחורות בביקיני שאינן רוצות שלום עולמי??!! אין חיה כזאת.

      ואני לא מחפש משהו "במקום" טלוויזיה. אני מחפש בטלוויזיה עצמה תכנים אחרים. והכוונה איננה (חלילה) לתכניות איכותיות יותר, אני בהחלט שבע רצון מתפקידה הנוכחי של הטלוויזיה כמספקת טראש אסקפיסטי לחיי. רק בבקשה, שה-טראש הזה, יהיה קצת יותר מעניין.

       

        21/3/10 14:49:

      צטט: liell 2010-03-21 10:39:50


      מאמי שלי שבוע טוב

      יש לך פוסטים ארוכיייים  חחח

      אני רוקמת, כשמעשעמם לי

      ללמד אותך?

      בעניין הפתיח (מאמי שלי) -

      אני מפנה אותך לפוסט שכתבתי הפורש את תחושותי בעניין "הדיבור האינטימי" ב'קפה' (ברוח טובה, כמובן..)

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1162408

        21/3/10 14:19:


      אבא שלי היה אומר "נו, ספר קראת?"

      אבל אני לא אבא שלי ואני בקושי קורא.

      משהו גורם לי לפהק אחרי העמוד השני ואני מתחיל שוב עמוד ראשון

      וחוזר כך כמה פעמים תוך התקדמות איטית להחריד עד שהופך את הספר

      על פניו ומחליט להמשיך אחרי שאשן טוב.

      תליתי זאת בעייפות. אבל מתברר כי זה חוסר ריכוז.

      לא שהלכתי להיבדק, החלטתי שזו הסיבה כי שנים שאני מזפזפ !

      כלומר לא מתחיל ונושאר,

      עובר...ה לאה... בעיית קשב?!

      לא יודע, עידן חדש של מצ'עמם.

      כל כך לעוס הכל בכל תחום וכל כך חוזר על עצמו,

      כמו להלך בדיזינגוף לאורך כל חנויות המעצבים ולהגיע למסקנה עצובה שהגעת אתה,

      הכל זהה פחות או יותר.

      עוד ערוץ לזפזפ מלבד הריצות בקניונים לראות מה חדש בערוצי השיווק הללו...

      אותו כנ"ל בחברת הכבלים או השידור האלחוטי...

      מצ'עמם.

       

      אז הולכים להיסטוריה ולגיאוגרפיה ונהנים משטויות בין תכנים מצ'עממים עד שהעייפות יורדת.

      זה כמובן למי שנשאר כאן מול המסך ולא יוצא למסע אחר :))

      בריאות יא סידי 

      לכן, תצריך באמת לגוון ובמקרה שלך נקודת החושך הפכה אור ונקודה אחת הסיטה אותך מהצ'עמום לבדיקה ניתוחון שאלות ותשובות לעיניים ספק מודאגות האם זה רציני גם שאמרת שפיר.

       

       

        21/3/10 14:11:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 23:31:20

      צטט: guitarwoman 2010-03-20 21:48:26


      ארז,

      ראשית כל שמחה שנקודת החן הוסרה בשלום. העיקר הבריאות ורובנו לא מעריכים אותה!

      שנית - אני חושבת שהתרגלנו למיינסטרים. גם הילדים שלי פותחים ערוץ 2 בטלוויזיה, וואלה במחשב,גלגל"צ ברדיו, אבל מי אומר שאנחנו חייבים?

      האפשרויות רבות ומגוונות - סרטים בערוצי הסרטים, תוכניות מעולות בנשיונל גיאוגרפיק או בערוץ ההיסטוריה, תראה את אמריקן איידול (אני נהנית מכל רגע), תפתח ספר (ממליצה לך על "האבודים, 6 מיליון ועוד 6"), יש אתרי אינטרנט מלבד הקפה (אבל מכירה את ההתמכרות...), תשים דיסק טוב, תצא לצעוד (יש מזג אוויר נפלא עכשיו), תרים טלפון לחבר או חברה ותתפלסף.

      וסליחה שאני נשמעת כמו איזה דודה צדקנית. וסליחה שאני לא מבינה בבגדים!זועף

      העיקר הבריאות.

      אין לי דבר נגד מיינסטרים. מבחינתי הוא לא מילה נרדפת לשעמום. אם הוא עשוי כהלכתו - מוסט וולקאם.

      אני לא באמת מחפש תעסוקות חדשות. אני רק מבקש שאלה הקיימות יהיו קצת פחות משעממות ודומות זו לזו.

      המצאי הטלוויזיוני או המוסיקלי הוא לא בעיה שלי (כפי שאמרו פה רבים, ובצדק, אני יכול לבחור) אלא שלגבי מדובר בסימפטום של תרבות, או אי-תרבות. לכן מעבר לבעיית השעמום הפרטית שלי (שהיא פתירה) יש כאן תהליך תרבותי מסוים שגורם לי לנרגנות-עקרונית.

       

      ברגע שהמדיה עברה לידיים מסחריות והרייטינג נכנס לחיינו - זאת התוצאה. אבל היי, שמעתי שמארגנים את ערוץ 1 מחדש... :-)

      ומבלי להישמע נדושה - אני מאוד אוהבת את הלינקים שלך!

       

       

        21/3/10 13:34:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 11:36:21

      צטט: ג'ראלדין 2010-03-21 07:44:29

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 01:53:27


      הבהרה מחודשת -

      לאור כמה וכמה נזיפות ב"פרטי" אני אחדד -

      אני שולח לינקים ל-כ-ל פוסט חדש ל-כ-ל רשימת החברים שלי.

      מי שלא מעוניין (אני יודע...זה מעייף, ללחוץ על ה'דליט' וכל זה...) רשאי, ללא הסבר או הצטדקות, למחוק אותי מרשימת חבריו.

      איך לא הבנת?

      הנוזפים בפרטי....הם הם המשתעממים האמיתיים.

       

      אפשר לחשוב שהם נאלצים לשאת על לוח ליבם את הפוסט שלך,

      כל הדרך לעיסוקים המרנינים שלהם .

      מה שכן אולי  אפשר,

       שתשלח להם מנת חוש הומור  שבועית עם הוראות הפעלה

      בזה הם בטוח יוכלו לעשות שימוש.

       

      נראה לי, ואולי אני טועה, שאותם סרבני הלינקים, יותר משאינם אוהבים לקבל לינקים, הם אוהבים לא לאהוב לקבל לינקים. ובעיקר - לידע אותך בעניין זה.

      שהרי זה לא באמת קשה וגוזל זמן יקר להקליק על ה'דליט'. אבל כנראה הסרוב הנחרץ ושליחת ההודעות של "נא להמנע מלשחוח זבל" עושים להם מסאג' קטן לאגו. מבחינת "תראה אותי, אני אדם חשוב ועסוק, אין לי זמן להתעסק עם האשפה הכתובה שלך..."

      עכשיו - אין לי בעיה אם המסרבים. בסופו של דבר - זכותם המלאה. ולכן - מפריע לכם - בטלו חברות. אל תנזפו בי ואל תטיפו. אני כבר ילד גדול.

       

      אני מחייכת במקרא התגובה שלך ארז,

      וכל כך הרבה אפשר ללמוד כאן גם על האופי האנושי, על האינטריגה והקטנוניות או למשל  על הרצון להקטין את הזולת,

      ספם...אשפה

      דהיינו אם אתה שולח את הלינק מראש מבלי לדעת על מה מדובר זה כבר אשפה,ואותך השולח הופך לשולח זבל:))

      פעם שלחתי  למישהו קטע  ביצוע נהדר מאת קונצ'רטו לחליל של מוצרט 

      וגם זה היה לזבל מבחינתו:)

      קצת מעליב , קצת מתמיה, כי מה כבר קשה למחוק את הקישור או מקסימום את החברות,

      או לפחות לידע את השולח שהזבל שלו לא רצוי גם אם מדובר על פנינת תרבות או אומנות

      ואז.... אולי אתה תמחוק את החברות  עם הסרבן האולטימטיבי לקבל לינק והנהנה כל כך להזכיר לך בכל הזדמנות:)

       

       

       

        21/3/10 12:55:

      כל עוד יש ארץ נהדרת ופוסטים של ארז לא משעמם לי בכלל חחח

      ודי עם הנרגנות ,לא יפה לך בכלל.

      אה וגם לי יש שורשיים ורשיים + וינאיים אבל מזרחית זה אחלה :))

        21/3/10 12:52:

      צטט: יערת דבש 2010-03-21 07:52:10

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:33:43

      צטט: יערת דבש 2010-03-20 18:58:59


      לגמרה.

      אני מפהקת משעמום כבר שנים. הכל ממוחזר ומפונפן ומצועצע.

       

      ומסתבר (מהפוסטים שלך) שהאקשן האמיתי נמצא לגמרי מחוץ לתחום התל-אביבי המוכר.

       

      האמת? רציתי אתמול לפתוח בפניך אופציית אקשן בלתי מתכלה אבל החלטתי שלא חייבים להיות כל הזמן הקרציה הצדקנית מהמספוא. אבל, ארז, אם כבר, אתה יודע שמי לאדוני אלי. רק תגיד. הפלאפל הכי טוב בפלסטין - עלי, מותק. ואגלה לך שבעל הדוכן מחזיק מפיות, בשביל מתנדבות מחסום ווטש', כך שלא תתלכלך לך חולצת המעצבים. יש גם כנאפה מאממת. וחוצמזה, הציעו לך כאן לקרוא ספרים כדי להפיג את השעמום. אז הנה הטו סנט שלי: ילדי הטל, של מחמד אלאסעד בהוצאת פרדס. פעוט בן ארבע שנישא לילה אחד על כתף אימו, מספר על טראומת העקירה, על שנים של פליטות ועל נדודים.

       

      יכולה להשאיל לך את הספר.

       

       

      ואללה?

       

      למרות הצעתך הנדיבה (ופלאפל וכנאפה תמיד קונים אותי) גרמת לי לשקוע בהרהורים - מדוע  אין הצעות בילוי ושעשוע כאלו מהצד השני (כלומר, שלנו. נו, הישראלי)?

       

      אבל היות שאצלנו בטטות כורסא, חשבתי לעצמי -  מה דעתך על רעיון של  נגיד בקרת גבול בשיתוף הקהל הרחב? לפי דעתי, למשל, סביב עזה יש בקרה של מצלמות טלווייזה. אם נוציא מזה feed לאינטרנט וחיבור skype, אפשר יהיה לעשות מיזם של "אתר את המסתנן". או למשל, אם ישימו מצלמות סביב בילעין, אפשר יהיה לעשות "סמן את הפרובוקטור". (וזה עוד בלי להכנס לרעיונות יותר נועזים, הקשורים לשטחי אש חופשית והפעלת מערכות מרחוק).

       

      לדעתי זה ממש מיזם שאפשר לפרוץ איתו החוצה, גם לחו"ל (אם כי נדמה לי שאחותנו הגדולה ממשה כבר דבר כזה בגבולה עם מקסיקו - _ואכן_). 

       

      אבל, וזה אולי רעיון שימצא חן גם בעינייך, למה שלא ישימו מצלמות עם feed ישיר במחסומים שלנו? אישית, אני מאמין שהחיילים שלנו עושים שם עבודת קודש. אבל, את יודעת, כשאתה מרגיש שמסתכלים עליך אתה נותן שירות טוב יותר... 

       

        21/3/10 12:47:


      בטלויזיה ישראלית, אני צופה לעיתים רחוקות (ברשת)

      וכשאני בישראל, אני מזפזפת עד שאני נתקעת על תוכנית טבע, הסטוריה או דת

      בגדים אני לא קונה בישראל גם בגלל המידות השונות (אין לי כוח למדוד עשר פעמים עד שמוצאת

      את המידה הנכונה) וגם משום שיקר יותר בישראל מאשר בשבדיה

      ורק לפעמים קונה נעליים, אם אני מוצאת משהו מיוחד במינו

      תחנות רדיו ישראליות אני שומעת רק אם חברים מספרים שהם ירואיינו ברדיו

      אז, בנושאים אלה, אין לי מה לומר.

      על נקודת חן והקשר הורשואי, לעומת זאת, יש לי מה לומר.

       

      בחודש פברואר הלכתי לרופאת עור כדי לבדוק פצעים מוזרים שיצאו לי על הרגליים.

      דורותיאה, שמה של הרופאה, שהגיעה לשבדיה מורשה לפני כ-15 שנה. (אנחנו מדלגים פה לפעמים על 'דוקטור' וכו')

      שכבתי על הבטן ודורותיאה בודקת אם יש לי משהו גם על הגב

      פתאום היא אומרת לי: הנקודה הזו שיש לך מאחורי הזרוע...נראית קצת מוזר. זה משהו חדש?

      עניתי: לא. זוהי נקודת חן מלידה

      דורותיאה: היא די סימטרית, והיא יפה, אבל נראית לי קצת 'לא בסדר' וצריך להסיר. אסיר ונשלח למעבדה.

      (אני קצת רועדת בתוכי למשמע המילים 'מוזר' ו'לא בסדר' בגלל היסטוריה די ארוכה עם מילים כאלו, אבל החלטתי להירגע ולהתיר לדורותיאה להסיר את הנקודה החמודה הזו שהיתה גאוותי במשך כל חיי)

      דורותיאה מנקה, מחטאה, שולפת מזרק להרדים ומסבירה ש'עכשיו היא מסירה'

      איי איי, אמרתי כשדורותיאה החלה לחתוך ואני מבינה שההרדמה לא פעלה.

      דורותיאה: הממ, מוזר, ההרדמה כנראה לא עובדת. נזריק עוד קצת. הזריקה עוד והתחילה לחתוך.

      איי איי, אמרתי.

      דורותיאה: אני לא מבינה למה ההרדמה לא פועלת עלייך.

      (שמעתי את המילה 'עלייך' והתחשק לי לקום וללכת. כאילו אני האוחזת במזרק)

      אמרתי לה, בחיוך מאולץ: דורותיאה, אולי את מזריקה לי רק מים...

      דורותיאה: ואולי את כמו פיל שצריך הרדמה כבדה יותר.

      אני: המממ

      דורותיאה הזריקה פעם שלישית, המתינה ואח'כ שאלה אם אני מרגישה משהו.

      לא. לא הרגשתי.

      חתכה להנאתה, מדי פעם נשמה כבדות ונשפה כבד יותר ואח'כ אמרה שעכשיו היא תתפור.

      לקחה המחט והחוט, דקרה פעם, יצא החוט מהמחט

      התנצלה

      השחילה חוט חדש למחט, דקרה והתחילה לתפור בעוד היא אומרת: עכשיו אני תופרת תפר ראשון. עכשיו אני תופרת תפר שני....אופס, התפר הראשון נפתח...סליחה...אתפור שוב.

      אני שקטה.

      דורותיאה לוקחת מחט אחרת ומתחילה לתפור. מגיעה לתפר שלישי ומגלה שהחוט השתחרר מהמחט. מרוב התרגשות הפילה את המחט על הרצפה.

      הבטתי בה. המצח היה מיוזע, העיניים מלאות בדמעות, היד התופרת רועדת.

      אמרתי לה: זה בסדר, דורותיאה, אני אמתין. ממילא לא אלך לשום מקום עם פצע פתוח.

      דורותיאה התיישבה על הכסא נאנחת ואומרת: אני לא יודעת מה קרה לי היום. אני לא מצליחה איתך.

      לא עניתי.

      אחרי בערך 35 דקות היא הצליחה לתפור את כל התפרים. ההרדמה המקומית כמובן מזמן הפסיקה לפעול...

      הידקה פלסטר עם כל מיני הוקוס פוקוס מתחתיו ואמרה להישאר עם זה שבועיים ואח'כ ללכת למרפאה להסיר את התפרים החיצונים.  

      כעבור יומיים הרגשתי כאבים עזים מתחת לזרוע. החלטתי להחליף פלסטר. כשהסרתי את הפלסטר, נעלמו הכאבים.

      דורותיאה הידקה את הפלסטר חזק מדי ובכיוון לא נכון.

       

      מאחר ודורותיאה לא צלצלה אלי כעבור שבוע, הבנתי שהכל בסדר

      (פה שואלים אותך אם צריך לצלצל כדי להודיע שהכל בסדר. אמרתי שתצלצל רק אם 'לא בסדר').

       

      זה היה סיפור על נקודת חן וורשה כי לא היה לי מה לומר על הטלויזיה, החנויות וכו' בישראל.

       

      אגב, מעצבים ישראלים מאד מוערכים פה...

       

       

      שבוע טוב מלא הנאה.

        21/3/10 11:45:

      יש דברים נסתרים....

      אפרת.

        21/3/10 11:40:

      צטט: יערת דבש 2010-03-21 07:52:10

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:33:43

      צטט: יערת דבש 2010-03-20 18:58:59


      לגמרה.

      אני מפהקת משעמום כבר שנים. הכל ממוחזר ומפונפן ומצועצע.

       

      ומסתבר (מהפוסטים שלך) שהאקשן האמיתי נמצא לגמרי מחוץ לתחום התל-אביבי המוכר.

       

      האמת? רציתי אתמול לפתוח בפניך אופציית אקשן בלתי מתכלה אבל החלטתי שלא חייבים להיות כל הזמן הקרציה הצדקנית מהמספוא. אבל, ארז, אם כבר, אתה יודע שמי לאדוני אלי. רק תגיד. הפלאפל הכי טוב בפלסטין - עלי, מותק. ואגלה לך שבעל הדוכן מחזיק מפיות, בשביל מתנדבות מחסום ווטש', כך שלא תתלכלך לך חולצת המעצבים. יש גם כנאפה מאממת. וחוצמזה, הציעו לך כאן לקרוא ספרים כדי להפיג את השעמום. אז הנה הטו סנט שלי: ילדי הטל, של מחמד אלאסעד בהוצאת פרדס. פעוט בן ארבע שנישא לילה אחד על כתף אימו, מספר על טראומת העקירה, על שנים של פליטות ועל נדודים.

       

      יכולה להשאיל לך את הספר.

       

      יש לכם את זה גם ב-ורוד?

      (במילים אחרות - הניחו לי ברדידותי, מול הטלוויזיה המייצרת עבורי תכנים אסקפיסטים, העירו אותי למכירת סוף העונה של 'זארה')

       

        21/3/10 11:36:

      צטט: ג'ראלדין 2010-03-21 07:44:29

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 01:53:27


      הבהרה מחודשת -

      לאור כמה וכמה נזיפות ב"פרטי" אני אחדד -

      אני שולח לינקים ל-כ-ל פוסט חדש ל-כ-ל רשימת החברים שלי.

      מי שלא מעוניין (אני יודע...זה מעייף, ללחוץ על ה'דליט' וכל זה...) רשאי, ללא הסבר או הצטדקות, למחוק אותי מרשימת חבריו.

      איך לא הבנת?

      הנוזפים בפרטי....הם הם המשתעממים האמיתיים.

       

      אפשר לחשוב שהם נאלצים לשאת על לוח ליבם את הפוסט שלך,

      כל הדרך לעיסוקים המרנינים שלהם .

      מה שכן אולי  אפשר,

       שתשלח להם מנת חוש הומור  שבועית עם הוראות הפעלה

      בזה הם בטוח יוכלו לעשות שימוש.

       

      נראה לי, ואולי אני טועה, שאותם סרבני הלינקים, יותר משאינם אוהבים לקבל לינקים, הם אוהבים לא לאהוב לקבל לינקים. ובעיקר - לידע אותך בעניין זה.

      שהרי זה לא באמת קשה וגוזל זמן יקר להקליק על ה'דליט'. אבל כנראה הסרוב הנחרץ ושליחת ההודעות של "נא להמנע מלשחוח זבל" עושים להם מסאג' קטן לאגו. מבחינת "תראה אותי, אני אדם חשוב ועסוק, אין לי זמן להתעסק עם האשפה הכתובה שלך..."

      עכשיו - אין לי בעיה אם המסרבים. בסופו של דבר - זכותם המלאה. ולכן - מפריע לכם - בטלו חברות. אל תנזפו בי ואל תטיפו. אני כבר ילד גדול.

       

        21/3/10 11:27:

      צטט: fullspeed 2010-03-21 05:51:53


      מופלא איך יכול אדם למצוא את עצמו משועמם כשכל כך הרבה מונח לפניו.

      ניראה לי שזו תוצאה של הרגל מוזר שאנשים חושבים שהעולם צריך לשעשע אותם

      ולא שהם אלו שאמורים ליצר לעצמם את הריגושים.

      אכן כן. גם אני צורך את "התרבות" שלי עשויה, מוכנה וקצוצה דק דק (כדי שלא אצטרך לאמץ, חלילה, את מערכת העיכול שלי).

      נראה לי שזו מחלת הדור, והדור הבא עוד הרחיק לכת. כשהכל מתמצה ב"בידור" ו"צריכה" אנחנו מורגלים לשבת במקום ולחכות שהדברים יפלו על ראשינו. שהרי ביצות כבר לא נותרו לנו ליבש וגם לא מדינה להקים, אז כל שנותר הוא להתרווח על הספה, להרים רגליים ולהגיד - "או קיי, שעשעו אותנו"...

       

        21/3/10 11:17:

      צטט: בלאק סמארה 2010-03-21 04:46:58

       

       

      אליי בכלל לא מגיעים לינקים שלך, כבר מזמן, ודווקא הייתי רוצה. הולכת לראות אם הסרת אותי מהחברים...

      אין מצב. את מלונקקת בקביעות.

       

        21/3/10 11:13:

      צטט: ariadne 2010-03-20 23:17:14

      כתבת היטב תחושות גם שלי.

      אני אפילו לא טורחת לצפות בטלויזיה, שכבר נפתחה ע"י בני הבית האחרים.

      מכל האופציות שציינת, זו של הקפה הכי משתלמת,

      כי כאן אתה מוצא תמיד דברים מעניינים לקרוא או לראות,

      והכל זמין ובהישג יד ומותאם בדיוק למינון שלך.
      מזל גדול שיש פוסטים כמו שלך כאן.

      שבוע טוב לך ארז ומלא הפתעות,

      וכמו שאני אומרת לילדים שלי, שמתחילים עם: "אמא, משעמם לי",

      אני אומרת להם: "יופי, זה טוב. ככה תעריכו מתי לא משמעם".

      ואגב, גם לישון בשעה סבירה :), זה רצוי מידי פעם.

       "לישון בשעה סבירה" הוא מושג שזר לחלוטין לבנות שלי.

      הן גם התרגלו להרדם מול הטלוויזיה, ונראה שאין להן כל בעיה לראות שוב ושוב את אותה תכנית בשידור חוזר-חוזר-חוזר.

       

       

        21/3/10 11:10:

      צטט: ruthy 2010-03-21 03:55:28


      הצלחת כל כך בתיאור האוירה....

      שמשורה לשורה התעצבנתי יותר ויותר....

      חשה ממרחקים את הדביק הקרוב קרוב....

      :-)

      מה, בסין, זה לא ככה?

      :)

       

        21/3/10 11:08:

      צטט: מאיה אור אביב 2010-03-21 01:27:54


      אתה יודע שהעולם מלא במשועממים

      שמתים ליצור דרמות רק כדי שלא  יהיה...מצ'עמם...

      ויש עוד הרבה שממש מחכים לדרמות כדי שיהיה.....על מה לקטר...

      ויש רק משפט אחד שיכול להציל מהמצב...

      אמרה אותו קייט בלאנשט בסרט אליזבט תור הזהב...

      מבקשת ממך בורא עולם לתת לי את הכח לשאת את החופש שניתן לי...

      משהו כזה...

      ואם היא לא אמרה זאת אז אני אומרת זאת לעצמי מספיק פעמים כדי

      לנסות להפנים ...ואם אני מצליחה מידי פעם אז... אני יוצאת ממש מלכה....

      שבוע נהדר ארז

      ותודה לאל שאתה בריא ושלם...

      לי, בניגוד לאליזבט (כנראה) אין כל בעיה לשאת את החופש שניתן לי. אני מומחה גדול בהתבטלות וב-לא לעשות דבר.

      מכיר את הדרמטיסטים-בכוח שמייצרים דרמות משום דבר כדי להכניס קצת אקשן לחייהם. מכיר ולא מחבב.

       

        21/3/10 11:05:
        21/3/10 10:47:

      צטט: חלי בן דויד 2010-03-20 23:10:52

      ארז !

      חייכת אותי כהוגן עם השעמום שלך.....

      אתה כותב מקסים ואני מאוד נהנית מאיך שאתה מגיש לנו את התפריט.....

      האוכל לא משהו עניין של טעם אבל השירות 10!

      ראה....אחרי שסיפרת שכול השעמום שלך פצח

       לפני או אחרי הסרת נקודת החן החשודה

       הכי חשוב שהיא נשארה בגדר חשודה והוסרה קלונה

       מעבר לכול ספק סביר..... ולא מחמת הספק....

      רק בשביל זה צא לחגוג....

      הייתי בתסריט הזה רק לפני חודש אחת בשיפולי הבטן....

      אצלי היו יותר אלגנטיים הסירו בשנייה בלייזר.....

      מה זה עם מספריים?

      מזעזע! אצל מי היית?

      אצל ווטרינר?

      יש או לייזר או חנקן נוזלי אבל מספריים?

      מה אנחנו בהודו?

      גם אצלי החשודה זוהתה כקרטוזיס....

      נראית כמו נקודת חן גדולה שעם הזמן אבדה את החן..

      והפכה לחננה מדאיגה...

      בעגה הרפואית עונה להגדרה נגע עור שפיר..

      אבל ... בכול זאת החלטתי לקפד ראשה שלא תשנה כיוון....

      הן דו פרצופיות הנקודות חן האילה...

      לא לוקחת סיכון!
      ואתה יודע ...לפעמים כייף להשתעמם..

      למד להינות מזה זה סוג של תראפיה אחרי ימים מטורפים....

      תמשיך לחייך אותנו עם הפוסטים הכייפים שלך!

      מודה אני מאוד נהנית לקרוא אותך!

       

      מ...טוב....מ....יאלה....מ.....ביי......

       

      חלי בן דויד

      מגודל השעמום היא התאבדה על המספריים (לא בטוח שהם נועדו מלכתחילה למטרה זו). כמו שאול שמת על חרבו (עשו לה כבוד, הנקודות האחרות). 

       

        21/3/10 10:42:

      צטט: Rivka 2010-03-20 22:49:39


      אה, כן.. עוד משהו...

      קשה לי להחליט עם היצירתיות הזו שלך היא מתוך שעמום או נרגנות ומה מהם אני צריכה לעודד כדי ליהנות ממך... -פני מלאך-

      נרגנות שלי היא בילט_אין. לא זקוקה לכל עידוד

       

        21/3/10 10:41:


      למי שמתעצל לגשת לדיזי ולשפוט במו עיניו הנה אחד המעצבים ויצירותיו

      http://www.kedem-sasson.com/heb/gallery.aspx?type=2

      הנה עוד אחת

      http://www.rinazin.com/he/brand

       

      משעמם? הכול מאותו דבר?

       

      אציג כאן עוד בהמשך

       

      בינתים

       

      מממ

       

      ביי

        21/3/10 10:39:


      מאמי שלי שבוע טוב

      יש לך פוסטים ארוכיייים  חחח

      אני רוקמת, כשמעשעמם לי

      ללמד אותך?

        21/3/10 10:28:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:04:00

      צטט: יגאל פישר 2010-03-20 19:58:43

      כן, גם לי קרה שפתאום גיא פינס נהיה לאופציית צפיה תקפה (אבל רק לזמן קצר כי אני מעדיף לישון במצב כזה).

      מה אתה אומר סקעת סוף סוף ניצח ועוד בקדם אירוויזיון, מגיע לו!

       

      טוב, כמו שאנחנו יודעים, לך יש סיבה מיוחדת לצפות בערב טוב עם גיא פינס.

      (מתי נראה אותך אומר את שתי המילים האלמותיות האלה לתוך המקרופון האדום?)

       (אין סכנה שזה יקרה)

       

        21/3/10 10:11:

      לכל המפהקים שם בחוץ, הנה טעימה קטנה מיצירתיות ישראלית:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=tprMEs-zfQA

       

      כדאי להפסיק לחפש את העניין והחידוש בצפון דיזנגוף. לא תמצאו את זה שם לעולם. העולם המעניין, החדש, המתחדש, היצירתי, המופלא, מתרחש במקורות מדיה אחרים ומשונים, במרתפים, בערבי קריאה, באינטרנט, אצל סטודנטים לקולנוע, אצל מעצבים חדשים שלא זכו לספייס בדיזנגוף או בשיינקין. לא צריך להרחיק לכת - רק לצאת קצת מהצפוי, הנגיש והידוע מראש!


      מסכימה עם כל מילה, ומרגישה די בודדה נוסף על משועממת...

      לא רק שהכתיבה שלך נפלאה, גם כושר האבחנה שלך כזה.

        21/3/10 08:40:


      ואני יש לי רק שאלה-

      על איזה מעצבים בדיוק מדובר אהה?

        21/3/10 08:16:

      צטט: בלאק סמארה 2010-03-21 04:45:38

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 21:18:48

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      קנאית!

       

      כנראה יש לה עוד הרבה מה לראות, לקרוא ולשמוע עד שהיא תגיע למיצוי ושעמום. אנחנו כבר פוסט כל זה :)

       

      לא לכל אחד יש דרישות גבוהות מהאמנויות שהוא צורך.

       

      וכן, תמיד יש את העדר שעוד מתעניין בשטויות שמציגים לו.

       

       


      לדעתי מדובר במעצבת אנונימית שבאה לפרסם את עצמה על הגב של הפוסט  של ארז .פרובוקציה זאת גם דרך. מקרה עצוב...
        21/3/10 08:04:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:56:19

      צטט: כמעין המתגברת 2010-03-20 19:19:24

       

       

      האמת מזמן משהו  לא דיבר אותי, בלי לדבר איתי קודם

       

      על קריאת מחשבות, שמעת?

       

      טרם.  לעוטף-עזה הטרנדים מגיעים מאוחר

        21/3/10 08:03:

      תנסה ספרים, במקום טלויזיה

      הליכה בים, במקום בדיזינגוף (גם אם זה מאריך את הדרך למרפאה) ושם גם תוכל לראות בחורות בבקיני, שאינן רוצות שלום...

      כנראה שהפרסומים למען האקולוגיה,  עשו את שלהם לבסוף - כי אנחנו לא מפסיקים ל"מחזר" ...

      *נרשם תוך כדאי פיהוק.

        21/3/10 07:52:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:33:43

      צטט: יערת דבש 2010-03-20 18:58:59


      לגמרה.

      אני מפהקת משעמום כבר שנים. הכל ממוחזר ומפונפן ומצועצע.

       

      ומסתבר (מהפוסטים שלך) שהאקשן האמיתי נמצא לגמרי מחוץ לתחום התל-אביבי המוכר.

       

      האמת? רציתי אתמול לפתוח בפניך אופציית אקשן בלתי מתכלה אבל החלטתי שלא חייבים להיות כל הזמן הקרציה הצדקנית מהמספוא. אבל, ארז, אם כבר, אתה יודע שמי לאדוני אלי. רק תגיד. הפלאפל הכי טוב בפלסטין - עלי, מותק. ואגלה לך שבעל הדוכן מחזיק מפיות, בשביל מתנדבות מחסום ווטש', כך שלא תתלכלך לך חולצת המעצבים. יש גם כנאפה מאממת. וחוצמזה, הציעו לך כאן לקרוא ספרים כדי להפיג את השעמום. אז הנה הטו סנט שלי: ילדי הטל, של מחמד אלאסעד בהוצאת פרדס. פעוט בן ארבע שנישא לילה אחד על כתף אימו, מספר על טראומת העקירה, על שנים של פליטות ועל נדודים.

       

      יכולה להשאיל לך את הספר.

       

        21/3/10 07:44:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 01:53:27


      הבהרה מחודשת -

      לאור כמה וכמה נזיפות ב"פרטי" אני אחדד -

      אני שולח לינקים ל-כ-ל פוסט חדש ל-כ-ל רשימת החברים שלי.

      מי שלא מעוניין (אני יודע...זה מעייף, ללחוץ על ה'דליט' וכל זה...) רשאי, ללא הסבר או הצטדקות, למחוק אותי מרשימת חבריו.

      איך לא הבנת?

      הנוזפים בפרטי....הם הם המשתעממים האמיתיים.

       

      אפשר לחשוב שהם נאלצים לשאת על לוח ליבם את הפוסט שלך,

      כל הדרך לעיסוקים המרנינים שלהם .

      מה שכן אולי  אפשר,

       שתשלח להם מנת חוש הומור  שבועית עם הוראות הפעלה

      בזה הם בטוח יוכלו לעשות שימוש.

       

        21/3/10 05:51:


      מופלא איך יכול אדם למצוא את עצמו משועמם כשכל כך הרבה מונח לפניו.

      ניראה לי שזו תוצאה של הרגל מוזר שאנשים חושבים שהעולם צריך לשעשע אותם

      ולא שהם אלו שאמורים ליצר לעצמם את הריגושים.

        21/3/10 05:05:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:52:16

      צטט: אטיוד5 2010-03-20 21:18:24

      ארז, אתה כבר ילד גדול, אתה יכול לבחור.

      שמלות א-סימטריות בהחלט מרעננות לי את חוש הראיה. לא שאלך במיוחד לצפות בהן בחנות של ד פרנקפורט בדיזי, אבל אם איזו אחת בעבודה מזדמנת מול עיני, אני בהחלט צופה בענין.

      בטלויזיה יש לי כדורגל, טניס נשים, אולימפיאדת חורף. אמריקן איידול. לא משעמם.

      ברדיו, תוך כדי הסעת ילדים, שמעתי אתמול את "למה לי לקחת ללב". הטיפש עשרה שלי לא הכירה וביקשה לעבור תחנה. נו, מה תעשה?

      אז פתרתי לי סודוקו. לא משעמם.

      ויש ספרים, יו נו.

      בהחלט כתבת יפה, זה לא חדש. :)

      אבל גם סודוקו זה משעמם...

      כדורגל, טניס נשים ואולימפיאדת חורף,

       

      וואי וואי, זה להתאבד משעמום...

       

      סדר יום שצריך להעניש בו אסירים.

        21/3/10 04:46:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-21 01:53:27


      הבהרה מחודשת -

      לאור כמה וכמה נזיפות ב"פרטי" אני אחדד -

      אני שולח לינקים ל-כ-ל פוסט חדש ל-כ-ל רשימת החברים שלי.

      מי שלא מעוניין (אני יודע...זה מעייף, ללחוץ על ה'דליט' וכל זה...) רשאי, ללא הסבר או הצטדקות, למחוק אותי מרשימת חבריו.

       

       

      אליי בכלל לא מגיעים לינקים שלך, כבר מזמן, ודווקא הייתי רוצה. הולכת לראות אם הסרת אותי מהחברים...
        21/3/10 04:45:

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 21:18:48

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      קנאית!

       

      כנראה יש לה עוד הרבה מה לראות, לקרוא ולשמוע עד שהיא תגיע למיצוי ושעמום. אנחנו כבר פוסט כל זה :)

       

      לא לכל אחד יש דרישות גבוהות מהאמנויות שהוא צורך.

       

      וכן, תמיד יש את העדר שעוד מתעניין בשטויות שמציגים לו.

        21/3/10 03:55:


      הצלחת כל כך בתיאור האוירה....

      שמשורה לשורה התעצבנתי יותר ויותר....

      חשה ממרחקים את הדביק הקרוב קרוב....

      :-)

        21/3/10 01:53:


      הבהרה מחודשת -

      לאור כמה וכמה נזיפות ב"פרטי" אני אחדד -

      אני שולח לינקים ל-כ-ל פוסט חדש ל-כ-ל רשימת החברים שלי.

      מי שלא מעוניין (אני יודע...זה מעייף, ללחוץ על ה'דליט' וכל זה...) רשאי, ללא הסבר או הצטדקות, למחוק אותי מרשימת חבריו.

        21/3/10 01:49:

      צטט: bfou 2010-03-20 22:53:49

      טוב. אם ככה, כמה המלצות מהחיים מלאי העניין שלי בזמן האחרון:

       

      סרט - סופר צללים.

       

      ספרים: איגוד השוטרים היידים וההרפתקאות המופלאות של  קווליר וקליי וכנראה כל ספר של _מייקל שייבון_. לטעם קצת אחר טרילוגית הראי-קירה התחדשות, התגלות והשתנות של _קרול ברג_.

       

      טלוויזיה: _skins_

       

      אופרה: הספר מסוויליה, אבל רק על "כסאות הספריה" בשורה האחרונה.

       

      אוכל: מסעדת "חדר האוכל".  סניף חדש של חומוסית בהדונס חדש שנפתח באבן גבירול ופתוח עשרים וארבע שעות. טעמי קוקו-לוקו ופאי-פקן בווניליה בבזל.

       

      בואנ'ה, כשאני מסתכל על התגובה הזו - באמת היה לי מעניין בזמן האחרון :-) 

      יפה, סידרת לי את השבוע הקרוב. ואחר כך מה?

       

        21/3/10 01:47:

      צטט: גה 2010-03-21 00:08:37


      לארז

      בלי ציטוטים. יש לי יבלת באצבע.

       

      בודאי לא התכוונת לפגוע בי. אבל מה לעשות? אני מעצבת אופנה ישראלית.

      ובלי משים, כך נראה לי, השלכת רפש, ולא בכוונה זה פגע בי.

      עליך להכיר בכוח שיש לך בעיצוב דעת-קהל קוראיך כשאתה דן בתחום מומחיותך.

      אני לתומי מתפעלת מהיצירתיות שמוצעת מטעם המעצבים הישראלים.

      אם פגעתי אני מתנצלת באמת

      מחכה לפוסט הבא

       

       

      גם אני מעצב אופנה ישראלי. אם אני מטיל רפש, אני טובל בו בעצמי. (וברור שלא התכוונתי להטיל רפש בך)

      עדיין, למרות היותי חלק חלק מ"קהילת המעצבים הישראליים" (לא שבאמת יש דבר כזה) וגם מרצה, מזה שנים רבות, במוסד המכשיר אותם לעבודתם, יש לי ביקורת על המסר המאוד אחיד ומאוד "בטוח" שהם (אנחנו) מנפקים.

      לא היה בכוונתי להטיל דופי במעצב כזה או אחר, אלא לתאר הלך רוח כללי. איזו כניעה מראש ומרצון למושג העלום שנקרא "דרישות השוק" או "טעם הקהל". נראה לי שמעצבים צעירים, במקום להוביל, מובלים.

      בי לא פגעת. אבל נראה לי שהתגובה שלך יצרה מראית עין של זלזול במגיבים אחרים, שודאי אינם ראויים לתאור של עדר אומרי-הן.

       

       

       

        21/3/10 01:27:


      אתה יודע שהעולם מלא במשועממים

      שמתים ליצור דרמות רק כדי שלא  יהיה...מצ'עמם...

      ויש עוד הרבה שממש מחכים לדרמות כדי שיהיה.....על מה לקטר...

      ויש רק משפט אחד שיכול להציל מהמצב...

      אמרה אותו קייט בלאנשט בסרט אליזבט תור הזהב...

      מבקשת ממך בורא עולם לתת לי את הכח לשאת את החופש שניתן לי...

      משהו כזה...

      ואם היא לא אמרה זאת אז אני אומרת זאת לעצמי מספיק פעמים כדי

      לנסות להפנים ...ואם אני מצליחה מידי פעם אז... אני יוצאת ממש מלכה....

      שבוע נהדר ארז

      ותודה לאל שאתה בריא ושלם...

        21/3/10 01:09:

      צטט: גה 2010-03-21 00:08:37


      לארז

      בלי ציטוטים. יש לי יבלת באצבע.

       

      בודאי לא התכוונת לפגוע בי. אבל מה לעשות? אני מעצבת אופנה ישראלית.

      ובלי משים, כך נראה לי, השלכת רפש, ולא בכוונה זה פגע בי.

      עליך להכיר בכוח שיש לך בעיצוב דעת-קהל קוראיך כשאתה דן בתחום מומחיותך.

      אני לתומי מתפעלת מהיצירתיות שמוצעת מטעם המעצבים הישראלים.

      אם פגעתי אני מתנצלת באמת

      מחכה לפוסט הבא

       

       

       

       

       

       

      דווקא, בתור מעצבת את צריכה להבחין במפגע העיצובי ברחוב דיזנגוף וביזבוז הספייס של הלוקשיין .

        21/3/10 00:54:

      צטט: נעמית 2010-03-20 22:53:41


      האמת שכל זה עשה לי חסד, חזרתי לספרים שהנחתי בצד וגיליתי שוב שאין כמו ספר טוב, כל אחד והז'אנר המועדף עליו,

      עלי מותחנים, לצלול בתוכו. וגם ערוצי סרטים. האמת שבכלל לא מזפזפת אפילו לשתיים, עשר או אחד, וזה כבר שנים לא מעטות

      למרות שאני עובדת גם בטלוויזיה, הסנדלרית הולכת יחפה.

       

      גם אני בעד מותחנים. עם העדפה מתקנת לרוצחים סדרתיים.

      ערוצי הסרטים ? יש שם בעיקר שידורים חוזרים בלופ אינסופי (אבל אולי זו רק הטלוויזיה שלי...)

      111 זה פלינדרומי לא פחות מ101
        21/3/10 00:24:

      צטט: צפונית אחת 2010-03-20 22:22:30


      ככה כמו שפולנים אוהבים להתחיל את השבוע..

      להוציא קיטור תמיד טוב..

      ובכלל חשבתי שתפתיע עם כמה מילים על ח& מ שנכנסו לשוק המקומי...(ככה קראנו לh&m  בארה"ב, חיים ומשה..)

       

      שבוע טוב..

      ורוד משהו?

      (-:

       

      על הרשתות כבר כתבתי. מיציתי את העניין הזה. מופע האימים בטלוויזיה של הפתיחה החגיגית, ייתר כל מה שיש לומר על הכבוש השבדי.

      ו-ברור

      ורוד הוא השחור החדש.

        21/3/10 00:22:

      צטט: לסביסטית 2010-03-20 22:21:30

      כמה נושאים בטור אחד. שברת שיא.

      אני שמחה שבריאותך טובה. חמסה חמסה.

      זה מה שהסינים מאחלים? איך אפשר לחיות בלי להתרגש? אני חייבת את זה מדי פעם.

      לגבי השעמום - האמת היא שאני לא זוכרת מתי לאחרונה השתעממתי. זה לא קורה לי.

      ועוד התאפקתי. את יודעת כמה תכניות טלוויזיה השארתי בחוץ??!!

      ובעניין הברכה הסינית. אני לא חושב שהכוונה היא באמת לחיים ללא ריגושים, אלא לויתור על הפתעות, שלרוב מפתיעות לרעה. לדעתי, בשיגרה יש יופי גדול. אפשר למצוא ממה להתרגש גם בתוך הדברים הקבועים והרגילים-לכאורה.

       

        21/3/10 00:13:

      אז ככה,

      לפחות הפגת את השיעמום שלי בכמה רגעים בקריאת הפוסט על השיעמום הפרטי שלך,

      וחשבתי לי, איזה יופי שיש עוד אנשים משועממים כמוני, מהמדיה, מהטלויזיה והמוסיקה ,"הים תיכונית"

      ומתופעת איצ' אנד מ כאילו סוף העולם הגיע,

      :)

      טוב אם לא היתה שעת לילה מאוחרת הייתי מציעה לך קפה שיעמום לפני שינה, אבל אז נשתעמם עד מוות ולא נצליח לישון.

      ויצא לך יופי של פוסט מהשיעמום

      גם משהו ארז

      :)

       

        21/3/10 00:08:


      לארז

      בלי ציטוטים. יש לי יבלת באצבע.

       

      בודאי לא התכוונת לפגוע בי. אבל מה לעשות? אני מעצבת אופנה ישראלית.

      ובלי משים, כך נראה לי, השלכת רפש, ולא בכוונה זה פגע בי.

      עליך להכיר בכוח שיש לך בעיצוב דעת-קהל קוראיך כשאתה דן בתחום מומחיותך.

      אני לתומי מתפעלת מהיצירתיות שמוצעת מטעם המעצבים הישראלים.

      אם פגעתי אני מתנצלת באמת

      מחכה לפוסט הבא

       

       

        21/3/10 00:04:

      צטט: פאבריציו 2010-03-20 22:15:58

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:40:59

      צטט: פאבריציו 2010-03-20 19:06:18


      סליחה שאני כל הזמן מצטט את עצמי

      פשוט אני אדם שהשפיע על עצמו מאד

      בילדותו אז הנה לך פוסטון שלי בנושא

       

      (מצחיק לחשוב שרב הציבור מאמין עדיין

      שהאיום האיראני הוא הסכנה הגדולה של ישראל).

      ובבגרותך? מי השפיע עליך בבגרותך?

       

       

       

      אה, שקוף.

      גילה גמליאל.

      לא מחליף אותה בכלום.

       

      ברור. לא יכולת לבחור טוב יותר.

        21/3/10 00:03:

      צטט: phoebe 2010-03-20 22:11:24

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:59:56


      "וגר זאב עם כבש" זה נשמע אוטופי, אבל במושגי "קפה" מדובר במתכון לשעמום אטומי.

      עניין התוכן השיווקי, שיהיה, אני אומר. אבל לפחות תצניעו אותו בתוך כתיבה נבונה, משעשעת, משו...ככה סתם, לפרצוף, אין בזה שום חן.

       שאני אקח את זה אישית?


      -א. חת שמצניעה- 

       

      רק אם את הזאב, או הכבש.

       

        21/3/10 00:02:


      כפולניה גאה אני מזדהה עם כל מילה.

       חיממת את ליבי

      *שלך שרי

        21/3/10 00:02:

      צטט: דליה מ. 2010-03-20 22:06:41

      שמעתי בחיי השבוע מוכר חתיך אחד

      אומר לשני "מצ'עמם לי ונמאס לי כבר

      להגיד שמצ'עמם..." אם אינני טועה

      זה היה בחנות רנואר לאחר שנפתחה

      H&M לכולם נמאס מהשיעמום...

      ארז, אין כמו לטייל בטבע לעולם

      לא משעמם שם...וגם פוגשים

      אנשים מעניינים.

      בטבע ??.! זה מלכלך.

       

        20/3/10 23:53:

      צטט: עמלמול הדובה הגדולה 2010-03-20 21:55:49


      אני חושבת שאתה פשוט מבייץ. עוד יומיים זה יעבור.

      :)

      ואז מגיע המחזור הזה...

       

        20/3/10 23:52:

      צטט: זונות פוליטיות 2010-03-20 21:51:46

      "בעברית זה אומר שאנשים שלא רוצים לעמוד בתור ל-h&m כי הם מסרבים להראות כמו כולם,

      הולכים לחנויות מעצבים כדי להראות כמו כולם (רק לשלם על זה יותר כסף)."

      ברוטוס:    מעולם לא הבנתי מה זאת אומרת "להראות כמו כולם"

      נטוס:       ועוד לשלם על זה ים בכסף, נשמע ממש דבילי

      ..

       

      זה כמו שכל הזונות הפוליטיות נראות כמו כולם (רק שהן מקבלות על זה כסף, לא משלמות)

        20/3/10 23:35:


      הלכתי גם אני :-)

       

      מירה

        20/3/10 23:33:

      100

       

        20/3/10 23:32:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 23:24:39

      צטט: קצת פריקית 2010-03-20 21:38:41

      הטלויזיה שלי סגורה קפוט!! אין יס אין הוט

      כלום, נאדה, סגור ומסוגר.

      משעמם לך? מה הבעיה, תקרא ספר עם הרגל בפה

      תעשה גובלן, תעשה קרושה..

      או כמו שאימי נהגה לאמר לי:

      משעמם לך? תדפקי את הראש בקיר

      עד שיכאב לשון בחוץ

      זהו קיבלת מספיק הצעות נגד שעמום

      שבוע טוב ופורה !!

      מיד מתפנה לגובלן. (קודם שיעבור לי כאב הראש מהדפיקות בקיר)

       

       

       

      כשאני קיטרתי שמשעמם לי אמא שלי הבטיחה שהיא תביא לי תזמורת.

      שווה לפתוח טלויזיה יש " שיער "

        20/3/10 23:32:

      צטט: דנית ניצן 2010-03-20 21:49:06


      תשמע - רק תוציא את הטלוויזיה מהבית והחיים שלך יהפכו למעניינים.

      בחיי, מניסיון.

       

      ואם אתה מסתובב בצפון דיזנגוף אין לך את מי להאשים אלא את עצמך.

       

      אבל...אבל...לא היתה לי ברירה...אין חנייה ברדיוס של קילומטרים ליד המרפאה...

       

        20/3/10 23:31:

      צטט: guitarwoman 2010-03-20 21:48:26


      ארז,

      ראשית כל שמחה שנקודת החן הוסרה בשלום. העיקר הבריאות ורובנו לא מעריכים אותה!

      שנית - אני חושבת שהתרגלנו למיינסטרים. גם הילדים שלי פותחים ערוץ 2 בטלוויזיה, וואלה במחשב,גלגל"צ ברדיו, אבל מי אומר שאנחנו חייבים?

      האפשרויות רבות ומגוונות - סרטים בערוצי הסרטים, תוכניות מעולות בנשיונל גיאוגרפיק או בערוץ ההיסטוריה, תראה את אמריקן איידול (אני נהנית מכל רגע), תפתח ספר (ממליצה לך על "האבודים, 6 מיליון ועוד 6"), יש אתרי אינטרנט מלבד הקפה (אבל מכירה את ההתמכרות...), תשים דיסק טוב, תצא לצעוד (יש מזג אוויר נפלא עכשיו), תרים טלפון לחבר או חברה ותתפלסף.

      וסליחה שאני נשמעת כמו איזה דודה צדקנית. וסליחה שאני לא מבינה בבגדים!זועף

      העיקר הבריאות.

      אין לי דבר נגד מיינסטרים. מבחינתי הוא לא מילה נרדפת לשעמום. אם הוא עשוי כהלכתו - מוסט וולקאם.

      אני לא באמת מחפש תעסוקות חדשות. אני רק מבקש שאלה הקיימות יהיו קצת פחות משעממות ודומות זו לזו.

      המצאי הטלוויזיוני או המוסיקלי הוא לא בעיה שלי (כפי שאמרו פה רבים, ובצדק, אני יכול לבחור) אלא שלגבי מדובר בסימפטום של תרבות, או אי-תרבות. לכן מעבר לבעיית השעמום הפרטית שלי (שהיא פתירה) יש כאן תהליך תרבותי מסוים שגורם לי לנרגנות-עקרונית.

       

        20/3/10 23:24:

      צטט: קצת פריקית 2010-03-20 21:38:41

      הטלויזיה שלי סגורה קפוט!! אין יס אין הוט

      כלום, נאדה, סגור ומסוגר.

      משעמם לך? מה הבעיה, תקרא ספר עם הרגל בפה

      תעשה גובלן, תעשה קרושה..

      או כמו שאימי נהגה לאמר לי:

      משעמם לך? תדפקי את הראש בקיר

      עד שיכאב לשון בחוץ

      זהו קיבלת מספיק הצעות נגד שעמום

      שבוע טוב ופורה !!

      מיד מתפנה לגובלן. (קודם שיעבור לי כאב הראש מהדפיקות בקיר)

       

        20/3/10 23:17:

      כתבת היטב תחושות גם שלי.

      אני אפילו לא טורחת לצפות בטלויזיה, שכבר נפתחה ע"י בני הבית האחרים.

      מכל האופציות שציינת, זו של הקפה הכי משתלמת,

      כי כאן אתה מוצא תמיד דברים מעניינים לקרוא או לראות,

      והכל זמין ובהישג יד ומותאם בדיוק למינון שלך.
      מזל גדול שיש פוסטים כמו שלך כאן.

      שבוע טוב לך ארז ומלא הפתעות,

      וכמו שאני אומרת לילדים שלי, שמתחילים עם: "אמא, משעמם לי",

      אני אומרת להם: "יופי, זה טוב. ככה תעריכו מתי לא משמעם".

      ואגב, גם לישון בשעה סבירה :), זה רצוי מידי פעם.

        20/3/10 23:13:


      *

      *

      *

        20/3/10 23:10:

      ארז !

      חייכת אותי כהוגן עם השעמום שלך.....

      אתה כותב מקסים ואני מאוד נהנית מאיך שאתה מגיש לנו את התפריט.....

      האוכל לא משהו עניין של טעם אבל השירות 10!

      ראה....אחרי שסיפרת שכול השעמום שלך פצח

       לפני או אחרי הסרת נקודת החן החשודה

       הכי חשוב שהיא נשארה בגדר חשודה והוסרה קלונה

       מעבר לכול ספק סביר..... ולא מחמת הספק....

      רק בשביל זה צא לחגוג....

      הייתי בתסריט הזה רק לפני חודש אחת בשיפולי הבטן....

      אצלי היו יותר אלגנטיים הסירו בשנייה בלייזר.....

      מה זה עם מספריים?

      מזעזע! אצל מי היית?

      אצל ווטרינר?

      יש או לייזר או חנקן נוזלי אבל מספריים?

      מה אנחנו בהודו?

      גם אצלי החשודה זוהתה כקרטוזיס....

      נראית כמו נקודת חן גדולה שעם הזמן אבדה את החן..

      והפכה לחננה מדאיגה...

      בעגה הרפואית עונה להגדרה נגע עור שפיר..

      אבל ... בכול זאת החלטתי לקפד ראשה שלא תשנה כיוון....

      הן דו פרצופיות הנקודות חן האילה...

      לא לוקחת סיכון!
      ואתה יודע ...לפעמים כייף להשתעמם..

      למד להינות מזה זה סוג של תראפיה אחרי ימים מטורפים....

      תמשיך לחייך אותנו עם הפוסטים הכייפים שלך!

      מודה אני מאוד נהנית לקרוא אותך!

       

      מ...טוב....מ....יאלה....מ.....ביי......

       

      חלי בן דויד

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:48:06

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 21:14:01

      צטט: שרון אבני 2010-03-20 21:05:33

      בדיוק השבוע דיברתי עם ינקו. שכן בן 80, עוד מעט 81, עלה מרומניה, גורש לקפריסין, עלה שוב למלחמת השחרור, הקים קיבוץ במו ידיו, הקים את מחלקת המחשוב של משטרת ישראל, הזיע בפחונים, הלך הרבה ברגל, בקיצור, חתיכת ביוגרפיה. בגילי הוא כבר היה חצי ביוגרפיה. ואנחנו, הכל מהמוכן, רק שכחנו שיש משהו מעבר לעצמנו, ושם כנראה נמצא הפתרון לפיהוק. יש מה לעשות. תמיד.

       

      שתזכה לחיים משעממים זו קללה.

       

      וכמובן, שיראללללל....

      בדיוק דיברתי אתמול עם קניוק חבר בן כמעט 80 על מה עשו אלו שחיו בתקופת ימי הביניים כשתוחלת החיים היתה גג 40 שנה. הגענו למסקנה שהם ארגו שטיח אחד גדול שבסוף הונח באיזו קתדרלה שהם אפילו לא הספיקו לראות אותה גמורה.

       

      אופפפ. רק אני לא דיברתי עם אף אחד בן 80 !!!

      בעצמם דיברתי עם סבתא שלי (בת 96) שאמרה לי "תקח עם לחם, זה יתחלק לך יותר טוב בגרון")

       

       רגע! גם אני דיברתי עם בת 82 השבוע שסיפרה לי חוויות מרטיטות נפש מהפלמ"ח. היה המון מה לעשות. עדיין יש.

        20/3/10 22:56:

      צטט: yochi2323 2010-03-20 21:33:12

      והפעם ארז אני לא רק ניהנת מסגנון הכתיבה שלך אלא גם מסכימה עם כל מילה.

      ה עלאק מעצבות של סוף דיזנגוף עם הבגדים היחודיים שנראים בדיוק אותו הדבר אצל כולן

      תוכניות הטלביזיה, למרות  שאצלי הטלביזיה היתה כבר מזמן מעלה קורי עכביש אלמלא הבת שגם היא כבר צופה בתוכניות רק בערוץ 5 CSI וכאלה..

      הכי חייכתי חיוך גדול על ההדרדרות לראות את התכנית של גיא פינס שגם לזה כבר הגעתי בעוונותי.

      ואיך מישהו כאן ציטט את אמא שלו  - משעמם לך אז תקרא ספרים...

      זה עניין ה"שטאנץ" (נראה לי פרי פיתוח ישראלי, אבל אולי אני טועה) - אם משהו מצליח, מיד קמים אלפי חכמים ועושים את אותו דבר בדיוק. (מבחינת - מליון זבובים אינם טועים). כולם מיישרים קו עם כולם, הולכים על הבטוח, כדי שאם יפלו בסוף, לפחות יפלו כולם ביחד. 

       

        20/3/10 22:53:

      טוב. אם ככה, כמה המלצות מהחיים מלאי העניין שלי בזמן האחרון:

       

      סרט - סופר צללים.

       

      ספרים: איגוד השוטרים היידים וההרפתקאות המופלאות של  קווליר וקליי וכנראה כל ספר של _מייקל שייבון_. לטעם קצת אחר טרילוגית הראי-קירה התחדשות, התגלות והשתנות של _קרול ברג_.

       

      טלוויזיה: _skins_

       

      אופרה: הספר מסוויליה, אבל רק על "כסאות הספריה" בשורה האחרונה.

       

      אוכל: מסעדת "חדר האוכל".  סניף חדש של חומוסית בהדונס חדש שנפתח באבן גבירול ופתוח עשרים וארבע שעות. טעמי קוקו-לוקו ופאי-פקן בווניליה בבזל.

       

      בואנ'ה, כשאני מסתכל על התגובה הזו - באמת היה לי מעניין בזמן האחרון :-) 

        20/3/10 22:53:


      האמת שכל זה עשה לי חסד, חזרתי לספרים שהנחתי בצד וגיליתי שוב שאין כמו ספר טוב, כל אחד והז'אנר המועדף עליו,

      עלי מותחנים, לצלול בתוכו. וגם ערוצי סרטים. האמת שבכלל לא מזפזפת אפילו לשתיים, עשר או אחד, וזה כבר שנים לא מעטות

      למרות שאני עובדת גם בטלוויזיה, הסנדלרית הולכת יחפה.

        20/3/10 22:52:

      צטט: אטיוד5 2010-03-20 21:18:24

      ארז, אתה כבר ילד גדול, אתה יכול לבחור.

      שמלות א-סימטריות בהחלט מרעננות לי את חוש הראיה. לא שאלך במיוחד לצפות בהן בחנות של ד פרנקפורט בדיזי, אבל אם איזו אחת בעבודה מזדמנת מול עיני, אני בהחלט צופה בענין.

       

      בטלויזיה יש לי כדורגל, טניס נשים, אולימפיאדת חורף. אמריקן איידול. לא משעמם.

       

      ברדיו, תוך כדי הסעת ילדים, שמעתי אתמול את "למה לי לקחת ללב". הטיפש עשרה שלי לא הכירה וביקשה לעבור תחנה. נו, מה תעשה?

       

      אז פתרתי לי סודוקו. לא משעמם.

       

      ויש ספרים, יו נו.

       

      בהחלט כתבת יפה, זה לא חדש. :)

      אבל גם סודוקו זה משעמם...

      כדורגל, טניס נשים ואולימפיאדת חורף, נשמעים לי כמו מילת קוד ל-"נו כבר, תעביר תחנה")  אמריקן איידול - אני רואה, אבל היום שלחו את אדומת השיער הביתה, גם זה עיצבן אותי.

      אבל בסופו של דבר, כפי שנאמר באותו שיר שהטיפש-עשרה לא מכירה - "למה לי לקחת ללב?"...

       

        20/3/10 22:49:


      אה, כן.. עוד משהו...

      קשה לי להחליט עם היצירתיות הזו שלך היא מתוך שעמום או נרגנות ומה מהם אני צריכה לעודד כדי ליהנות ממך... -פני מלאך-

        20/3/10 22:48:

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 21:14:01

      צטט: שרון אבני 2010-03-20 21:05:33

      בדיוק השבוע דיברתי עם ינקו. שכן בן 80, עוד מעט 81, עלה מרומניה, גורש לקפריסין, עלה שוב למלחמת השחרור, הקים קיבוץ במו ידיו, הקים את מחלקת המחשוב של משטרת ישראל, הזיע בפחונים, הלך הרבה ברגל, בקיצור, חתיכת ביוגרפיה. בגילי הוא כבר היה חצי ביוגרפיה. ואנחנו, הכל מהמוכן, רק שכחנו שיש משהו מעבר לעצמנו, ושם כנראה נמצא הפתרון לפיהוק. יש מה לעשות. תמיד.

       

      שתזכה לחיים משעממים זו קללה.

       

      וכמובן, שיראללללל....

      בדיוק דיברתי אתמול עם קניוק חבר בן כמעט 80 על מה עשו אלו שחיו בתקופת ימי הביניים כשתוחלת החיים היתה גג 40 שנה. הגענו למסקנה שהם ארגו שטיח אחד גדול שבסוף הונח באיזו קתדרלה שהם אפילו לא הספיקו לראות אותה גמורה.

       

      אופפפ. רק אני לא דיברתי עם אף אחד בן 80 !!!

      בעצמם דיברתי עם סבתא שלי (בת 96) שאמרה לי "תקח עם לחם, זה יתחלק לך יותר טוב בגרון")

       

        20/3/10 22:47:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:29:04

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      אני כמובן מדבר ממקומי שלי. השעמום הוא שלי. לא מדובר באמת אוניברסלית-מחייבת. לי, כמו לך, אין מונופול על הראייה ה"נכונה".

      זאת אומרת - לשיטתי, מותר לי להצביע על הדברים הגורמים לי לפהק. לך מותר להצביע אחרת.

      קצת מרחיק לכת מצידך לנתח את מניעי (קטרת לשם הקיטור). תזכירי לי רגע - כמה זמן אנחנו מכירים? בכלל? ועוד יותר מרחיק לכת, בעיני, רק בעיני, להעליב את המגיבים רק בגלל שהם מצטרפים לדעתי בנושאים האלה.

      את יוצאת מנקודת הנחה שכל מי שמצא עצמו משתעמם מול המצאי האופנתי בדיזינגוף או מול התלבטויותיו העמוקות של הרווק הטלוויזיוני - עושים זאת רק כדי להצטרף לשיירת הכלבים הנובחים אמן למילותי. קצת מזלזל, האין זאת?

      בקיצור - לא תמיד מי שצועק "המלך עירום" הוא הרואה-נכוחה היחיד. (בעיקר כשבסביבה אין מלך,אין קהל שבוי, ולצערי, גם אין עירום) 

       

      אם נניח, רק נניח... אין לי משהו נורא שנון ובעיקר שונה לאמר...

      אז אפשר שפשוט אהיה גם אני נרגנת ואקונן על שאתה לא מלך ומצער יותר - לא עירום?

      (אני מבטיחה, אגב, לא לצעוק המלך עירום גם אם תהיה כזה, טוב? :))

       

        20/3/10 22:46:

      צטט: גוףףףףףףףףףףףף1 2010-03-20 21:11:44


      יש לך זמן שאתה מבזבז על לראות טלויזיה לטייל ברגל לשמוע רדיו ועוד לישון ואתה מתלונן ?!

      הלואי עלי עוד איזה לפחות חצי שעה בשבוע בשביל לישון קצת...

      יודע מה עזוב לישון, הגזמתי, הלואי שהיו לי שעתיים פנויות ללכת לפזיתרפיה.

      ככה זה, כשיש זמן פנוי, יש גם זמן להתלונן...

       

        20/3/10 22:40:
      כמו תמיד ,היטבת לתאר את תחושותי.תודה 
        20/3/10 22:35:

      צטט: שרון אבני 2010-03-20 21:05:33

      בדיוק השבוע דיברתי עם ינקו. שכן בן 80, עוד מעט 81, עלה מרומניה, גורש לקפריסין, עלה שוב למלחמת השחרור, הקים קיבוץ במו ידיו, הקים את מחלקת המחשוב של משטרת ישראל, הזיע בפחונים, הלך הרבה ברגל, בקיצור, חתיכת ביוגרפיה. בגילי הוא כבר היה חצי ביוגרפיה. ואנחנו, הכל מהמוכן, רק שכחנו שיש משהו מעבר לעצמנו, ושם כנראה נמצא הפתרון לפיהוק. יש מה לעשות. תמיד.

       

      שתזכה לחיים משעממים זו קללה.

       

      וכמובן, שיראללללל....

      כן, בהשוואות לדור הקודם (והקודם) אנחנו תמיד יוצאים מופסדים.

      ("אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי")

      קיבלנו הכל מן המוכן ולנו נותר רק לקלקל את מה שהיה פה (אנחנו עושים את זה לגמרי לא רע). אבל קצת קל מידי להאשים אותנו בנהנתנות משועממת וברביצה על אוצרות שלא אנחנו חפרנו ומצאנו.

      השעמום הוא הקללה של הדור. קהות הרגש והצורך המתמיד ב"תייצרו לי ריגושים" אכן מסתיר לנו את מה שיש מעבר לעצמנו. זה דורש מאמץ, ולנו הרי, אין כוח, כי השעמום מתיש.

      וכמובן, שיראללללל

       

        20/3/10 22:29:

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      אני כמובן מדבר ממקומי שלי. השעמום הוא שלי. לא מדובר באמת אוניברסלית-מחייבת. לי, כמו לך, אין מונופול על הראייה ה"נכונה".

      זאת אומרת - לשיטתי, מותר לי להצביע על הדברים הגורמים לי לפהק. לך מותר להצביע אחרת.

      קצת מרחיק לכת מצידך לנתח את מניעי (קטרת לשם הקיטור). תזכירי לי רגע - כמה זמן אנחנו מכירים? בכלל? ועוד יותר מרחיק לכת, בעיני, רק בעיני, להעליב את המגיבים רק בגלל שהם מצטרפים לדעתי בנושאים האלה.

      את יוצאת מנקודת הנחה שכל מי שמצא עצמו משתעמם מול המצאי האופנתי בדיזינגוף או מול התלבטויותיו העמוקות של הרווק הטלוויזיוני - עושים זאת רק כדי להצטרף לשיירת הכלבים הנובחים אמן למילותי. קצת מזלזל, האין זאת?

      בקיצור - לא תמיד מי שצועק "המלך עירום" הוא הרואה-נכוחה היחיד. (בעיקר כשבסביבה אין מלך,אין קהל שבוי, ולצערי, גם אין עירום) 

        20/3/10 22:22:


      ככה כמו שפולנים אוהבים להתחיל את השבוע..

      להוציא קיטור תמיד טוב..

      ובכלל חשבתי שתפתיע עם כמה מילים על ח& מ שנכנסו לשוק המקומי...(ככה קראנו לh&m  בארה"ב, חיים ומשה..)

       

      שבוע טוב..

      ורוד משהו?

      (-:

        20/3/10 22:21:

      כמה נושאים בטור אחד. שברת שיא.

      אני שמחה שבריאותך טובה. חמסה חמסה.

      זה מה שהסינים מאחלים? איך אפשר לחיות בלי להתרגש? אני חייבת את זה מדי פעם.

      לגבי השעמום - האמת היא שאני לא זוכרת מתי לאחרונה השתעממתי. זה לא קורה לי.

        20/3/10 22:20:

      צטט: ~ינואר~ 2010-03-20 20:54:41

      אוי הזוועה העיצובית של חנויות דיזנגוף איך בא לי לעשות לה מייקאובר.

      אם יום אחד יהיה לך קשה להרדם אני ממליצה לך לראות רהיטים בעיצוב ישראלי ,הם ממש נתקעו בשנות ה-90.

       

      ודיזינגוף כמובן הוא רק סימפטום. יצרנים מאכילים צרכנים באותו מזון דל וחסר אישיות "כי זה מה שהקהל רוצה". זה יכול להיות סקיני, קרפצ'ו או קובי פרץ. ממש לא משנה.

      כמו שסבתא שלי אומרת "תאכל, תאכל, בבטן במילא הכל מתערבב"

        20/3/10 22:20:


      תודה שדיברת בשמי

      חבר יקר

      זה בדיוק כך גם לי.

      עד שהבנתי,

      שמי שימשתעמם זה הרבה פעמים בגלל

      שהוא לא ממצא את הכישרון שלו

      לא יוצר נמצא "בתרדמת יצירה"

      ואני מפנה את זה אליך לבדוק עם עצמך

      יש לך את זה!

      אין מה לומר

      אוהבת

      גליה

        20/3/10 22:18:
      לפחות הפוסט הזה לא היה משעמם. יש תקווה.
      אוף. אם תמשיך ככה אני עוד אתאהב בך בסוף ולא בא לי לב שבור.
        20/3/10 22:16:

      ...אין לאן לברוח... :)
        20/3/10 22:15:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:40:59

      צטט: פאבריציו 2010-03-20 19:06:18


      סליחה שאני כל הזמן מצטט את עצמי

      פשוט אני אדם שהשפיע על עצמו מאד

      בילדותו אז הנה לך פוסטון שלי בנושא

       

      (מצחיק לחשוב שרב הציבור מאמין עדיין

      שהאיום האיראני הוא הסכנה הגדולה של ישראל).

      ובבגרותך? מי השפיע עליך בבגרותך?

       

       

       

      אה, שקוף.

      גילה גמליאל.

      לא מחליף אותה בכלום.

        20/3/10 22:15:

      צטט: forte nina 2010-03-20 20:40:16

      דווקא ניתן להבין את שממונך מהבגדים

      כי אפילו אני שרואה פחות ממך משתוממת ומשמימה

      מחוסר היצירתיות והנצחת הביצתיות.

      וטלביזיה?פני הטלביזיה כפני האומה.

      אומה [מילה גדולה] אך לצורך העניין אוספת

      כרגע את עצמה אחריי האדורפינים שה"אח הגדול" סיפק לה

      ונמצאת בנחיתה של אחרי המאניה,לכיוון הדפרסיה.

      וידוע כי דפרסיה היא אחותה של השיעמום.

      ואתה יכול לבדוק ,ששיעמום בא מהריק שבא מהדכאון.

      אבל מדובר באומה שמנהיגיה עושים איוושות של הישרדות,

      זה השיעמום שלפני המלחמה שתפרוץ באיזה שהיא חזית

      ותמלא את כולם מחדש באנדרנלין.

      וכשאתה מדבר על הרווק שזו תוכנית שערורייתית שאין לי מושג

      איך עוד לא סקלו באבנים את כל הפוסטמות שיש שם

      ואיך לא עשו חרם על כל חממות הורדים בארץ.באמת פיהוק רע!

      וגם אני חוושבת שהמוזיקה המזרחית היא אובר רייטד

      וזה כן מזכיר לי את סיפורי האפליה המתקנת באוניברסיטת ג'ורג'יה

      כשכבר לא הסכימו לקבל לבן אחד לרפואה.אז יללה מומי...מומי [לצופי ארץ נהדרת

      התוכנית היחידה המצדיקה את ה on  על כפתור הטלביזיה]

      מסתבר שצריך איזו מלחמה טובה שתחזיר אותנו לעניינים.

      ואני לא יודע אם העולם יוצא מגדרו כדי להפיל עלינו שעמום או אלה אנחנו שסף הגירוי שלנו עולה בהתמדה.

      בסופו של דבר קהות החושים שלנו דורשת את ליטרת הבשר שלה. לחם ושעשועים. וכשגם אלה לא יספיקו. תגיע המלחמה הבאה.

       

        20/3/10 22:12:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 22:05:40

      "אל תקטוף,

      נערי יש פרחים שבני חלוף

      יש פרחים שעד אין סוף

      נשארים במגירה"

       

      הבנתי את הרמז,

      תודה  חיוך.

        20/3/10 22:11:

      צטט: egoless 2010-03-20 20:35:09

      מבטיח לך... לכשתתעורר תמצא ששום דבר לא השתנה...תמשיך לישון....

       

      אבל אז...הסיוטים, הו, הסיוטים...

        20/3/10 22:11:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:59:56


      "וגר זאב עם כבש" זה נשמע אוטופי, אבל במושגי "קפה" מדובר במתכון לשעמום אטומי.

      עניין התוכן השיווקי, שיהיה, אני אומר. אבל לפחות תצניעו אותו בתוך כתיבה נבונה, משעשעת, משו...ככה סתם, לפרצוף, אין בזה שום חן.

       שאני אקח את זה אישית?


      -א. חת שמצניעה- 

       

        20/3/10 22:09:

      צטט: Avner Strauss 2010-03-20 20:28:33

      מה נסגר עם כל התוכן השיווקי הזה ב"קפה" ? רק נדמה לי או שהחלל הוירטואלי הזה התמלא באנשים שמוכרים את הדיגנטי שלהם תמורת חבילת סבונים? ולא שיש לי בעיה מוסרית עם אנשי מכירות, או עם אנשים שהלכו לישון עם פרצוף של בולדוג מרייר וקמו כשבראד פיט עושה להם כפיות. אבל - זה עניין של מחיר.

       אם כבר אתה מזייף אורגזמות ממרכך לשיער, לפחות תדאג לקבל עבור זה  פיצוי כספי הולם.

      בכל מקרה, ראוי להצמיד לתוכן-השיווקי-בתחפושת הזה  "אזהרת תוכן פוגעני".

      אולי רדיו? איך קרה שה"ים-תיכונית" הפכה לברירת המחדל של המוסיקה בישראל ?

      עם כל הכבוד להתנערות האמיצה משנים של קיפוח, לא יתכן שהסלסלת הזו היא האופציה היחידה הקיימת.

      ורק חסר לך שתשמיע איזו מילת ביקורת ומיד תואשם בגזענות, אתנו-פוביה והתנשאות.

      ----------

      אתה מקטר בחן ובטעם . משמח אותי ,

      אין צורך להיווכח שוב ושוב  שמומלץ לאנשים מבוגרים לבחור לבד את המוזיקה ואת תכני המסך.

      דיאטה מוקפדת בצריכת המזון של חושי השמע והראיה עושה רק טוב :-)

      רק שהפיהוק הזה לא יבלע אותך...

      אני (עדיין) גדול מהפיהוק שלי :)

      ו-דיאטה, היא אכן פיתרון נאה, בכל התחומים.

       

        20/3/10 22:08:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-03-20 20:23:02

       

      תגיד לי

      ככה "בורחים" משעמום?

      תקרא.

      ספרים , רבותי, ספרים.

      אני מעדיפה:  פרקי אבות. 

      זהו...

      אתה בדרך לחזור בתשובה :-)

       

      *

      אם כבר חרא

      אני, כפי שאתה יודע, בחרתי

      בחרא של  חמורים :-)

      *
      ו ל ס י כ ו ם.

      הסעיף האהוב עלי

      הסלסולים.

       

      " מי שלא רצה לקבל את אריק שרון כשר הביטחון, קיבל אותו כראש ממשלה" (מקווה שציטטתי נכון.)

       

      אז, זה מה שקרה לנישה

      הנישה, המוסיקה שחנקוה לשעה בשבוע

      השתלתה על המדיום.

       

      אגב

      אני "חולה" על הפולני הזה

      שופן.

      מוסיקת הערש שלי ואלס בסי מינור.

      (אם אנבור בעברי, אגלה שבגלגול הקודם הייתי ורשאית :-)

      טפו...טפו...

       

      נכון שיש בזה סוג של צדק פואטי, המוסיקה שהודרה במשך שנים ונחשבה ל"מבישה" קיבלה את הבמה המרכזית.

      אבל בשם ה"תיקון", מסתופפים מתחת למטריית ההגדרה הזו המון שירים שאינם ראויים למאכל אדם.

        20/3/10 22:06:

      שמעתי בחיי השבוע מוכר חתיך אחד

      אומר לשני "מצ'עמם לי ונמאס לי כבר

      להגיד שמצ'עמם..." אם אינני טועה

      זה היה בחנות רנואר לאחר שנפתחה

      H&M לכולם נמאס מהשיעמום...

      ארז, אין כמו לטייל בטבע לעולם

      לא משעמם שם...וגם פוגשים

      אנשים מעניינים.

        20/3/10 22:05:

      צטט: ורוד סוכריה 2010-03-20 20:07:19

      לילה טוב קריצה

       


      ואמא שלי היתה אומרת:

       

      "משעמם לך? תקראי ספר".

      ועכשיו ברצינות,

      צודק.

      צודק לגבי הבגדים.

      (למרות שברור לי שבסוף הקיץ תהיה לי שמלה פרחונית ולו בשל העובדה שאני לא אמצא שמלה אחרת לקנות).

      צודק לגבי המוסיקה המזרחית,

      שאי אפשר להימנע ממנה ואי אפשר להתלונן עליה.

      (טלויזיה אני לא כ"כ רואה, בעיקר כי באמת אין מה).

       

      "אל תקטוף,

      נערי יש פרחים שבני חלוף

      יש פרחים שעד אין סוף

      נשארים במגירה"

        20/3/10 22:04:

      צטט: יגאל פישר 2010-03-20 19:58:43

      כן, גם לי קרה שפתאום גיא פינס נהיה לאופציית צפיה תקפה (אבל רק לזמן קצר כי אני מעדיף לישון במצב כזה).

      מה אתה אומר סקעת סוף סוף ניצח ועוד בקדם אירוויזיון, מגיע לו!

       

      טוב, כמו שאנחנו יודעים, לך יש סיבה מיוחדת לצפות בערב טוב עם גיא פינס.

      (מתי נראה אותך אומר את שתי המילים האלמותיות האלה לתוך המקרופון האדום?)

        20/3/10 22:01:

      צטט: יערת דבש 2010-03-20 19:37:50


      פוסטפרידה?

       

      נשמע ככה? אולי התת מודע השתלט על אצבעותי המקלידות. אבל בינתיים לא. סתם הוצאת קיטור


      (פולנים, את יודעת...)
        20/3/10 21:59:

      צטט: phoebe 2010-03-20 19:21:16

      משעמם, משעמם בכל מקום.

      משעמם בקניון והבגדים בכל החנויות נראים אותו דבר, ומילא אם האותו דבר הזה היה שווה משו. הוא לא.

      אני לא רואה טלויזיה, כי זה משעמם אותי כבר שנים, כנראה ששום דבר לא השתנה. 

      משעמם בקפה, למקרה שלא שמת לב, כבר המון זמן. הקפה דלוח, התקרר, ונדמה לי שטבעו זבוב-שניים-או שבעים בתוכו, ולך תדע על איזו ערימת חרא הם ישבו קודם.


      -ועל המוסיקה (הו, כמה שהגדרת המוסיקה יכולה להיות גמישה) הים תיכונית אני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר- 

      "וגר זאב עם כבש" זה נשמע אוטופי, אבל במושגי "קפה" מדובר במתכון לשעמום אטומי.

      עניין התוכן השיווקי, שיהיה, אני אומר. אבל לפחות תצניעו אותו בתוך כתיבה נבונה, משעשעת, משו...ככה סתם, לפרצוף, אין בזה שום חן.

        20/3/10 21:56:

      צטט: כמעין המתגברת 2010-03-20 19:19:24

       

       

      האמת מזמן משהו  לא דיבר אותי, בלי לדבר איתי קודם

       

      על קריאת מחשבות, שמעת?


      אני חושבת שאתה פשוט מבייץ. עוד יומיים זה יעבור.
        20/3/10 21:55:

      צטט: shai harlev 2010-03-20 19:03:22

      h & m  יצר אצלי פיהוק גדול והתור עם הדוחפים, תיעוב גדול. כולם ידעו שזה יצטלם. 

       

      התור הזה, אפילו הוגדר כ"אירוע חדשותי" - לפחות מבחינת ערוץ 2  ו-10, שמיהרו להתכופף ולהפנות את התחת למופע היחצ"נות המקומם הזה.

        20/3/10 21:53:

      צטט: הוד-שרונית 2010-03-20 19:17:19

      איזה פוסט מצחיק!

       

      הנרגנות שלך היא הרווח שלנו.

       

      אבל בין לבין יש בכל זאת מה ללבוש/ לצפות/ להאזין.

       

      מומלץ בטלויזיה: 2 גברים וחצי. מבריק. ברדיו: שי ודרור. כנ"ל.

      וללבוש - אני צריכה לספר לך??!

      (שוב, בכל זאת, אצלי זו עירית נוי).

       

      כמובן שהגזמתי. בתוך ים השעמום הטלוויזיוני יש עדיים מספיק טראש מהנה להתנחם בו.

      אבל הדרמות הישראליות האלה....אופפפ כמה שהן מ-ש-ע-מ-מ-ו-ת. מסתבר שיש דבר כזה שנקרא "שתיקה פוטוגנית" אבל כשהיא נמשכת 10 דקות תמימות, כבר עדיף להעביר לשומר המסך של אפ-טי-בי (שם השתיקות באמת פוטוגניות)

       

        20/3/10 21:51:

      "בעברית זה אומר שאנשים שלא רוצים לעמוד בתור ל-h&m כי הם מסרבים להראות כמו כולם,

      הולכים לחנויות מעצבים כדי להראות כמו כולם (רק לשלם על זה יותר כסף)."

      ברוטוס:    מעולם לא הבנתי מה זאת אומרת "להראות כמו כולם"

      נטוס:       ועוד לשלם על זה ים בכסף, נשמע ממש דבילי

      ..

        20/3/10 21:50:

      צטט: אישה1 2010-03-20 19:15:39


      ארז,

      ואני חושבת שדווקא האקשן והספונטניות הם over-rated. השגרה, שבימיי נעוריי העליזים והמאאאאאד רחוקים, התייחסתי אליה כאל שגרע, הופכת עם השנים לדבר נחמד ואף נעים כשמקבלים ממנה כמות סבירה.

      כמובן שזה לא סותר את העובדה שיש הבדל בין שגרה חמימה לבין שיעמום מתמשך וטוטאלי.

      אני לא בטוחה שאתה צודק שאכן אין "חוף מבטחים" מהצ'יעמום האוניברסלי. אני דווקא מחפשת ומוצאת עניין כמעט בכל דבר שאני בוחרת למצוא בו עניין.

      אולי אפרופו גיל, אנחנו פשוט הופכים לביקורתיים יותר, וגם סוג של "ראינו כבר הכל, או את הרוב", אז יאללה, איפה הריענון והחידוש?

      חוץ מזה, הולמת אותך הנרגנות ( :

      והעיקר שחזרת בלי הנקודה ההיא, שבטח גרמה לכמה מימיך ולילותיך להיות ממש לא משעממים, ולא לטובה.

      נ-ק-ו-ד-ה.

       

      כמו שכתבתי בתחילת הפוסט - לגמרי מסכים.

      שיגרה חמימה, בטוחה ומנחמת.

      הספונטניות, למדתי, היא מתכון לצרות. מה גם, שברגע שאתה הופף "הורה" המילה ספונטאניות במילא נמחקת מהלקסיקון שלך.

      כן, הנקודה הזאת נשארה אצל הרופא. מקווה שהיא עושה שם חיים (ספונטאניים ומרגשים)

        20/3/10 21:49:


      תשמע - רק תוציא את הטלוויזיה מהבית והחיים שלך יהפכו למעניינים.

      בחיי, מניסיון.

       

      ואם אתה מסתובב בצפון דיזנגוף אין לך את מי להאשים אלא את עצמך.

       

        20/3/10 21:48:


      ארז,

      ראשית כל שמחה שנקודת החן הוסרה בשלום. העיקר הבריאות ורובנו לא מעריכים אותה!

      שנית - אני חושבת שהתרגלנו למיינסטרים. גם הילדים שלי פותחים ערוץ 2 בטלוויזיה, וואלה במחשב,גלגל"צ ברדיו, אבל מי אומר שאנחנו חייבים?

      האפשרויות רבות ומגוונות - סרטים בערוצי הסרטים, תוכניות מעולות בנשיונל גיאוגרפיק או בערוץ ההיסטוריה, תראה את אמריקן איידול (אני נהנית מכל רגע), תפתח ספר (ממליצה לך על "האבודים, 6 מיליון ועוד 6"), יש אתרי אינטרנט מלבד הקפה (אבל מכירה את ההתמכרות...), תשים דיסק טוב, תצא לצעוד (יש מזג אוויר נפלא עכשיו), תרים טלפון לחבר או חברה ותתפלסף.

      וסליחה שאני נשמעת כמו איזה דודה צדקנית. וסליחה שאני לא מבינה בבגדים!זועף

        20/3/10 21:46:

      צטט: בלאק סמארה 2010-03-20 19:07:19


      או, ברוך בואך לעולמם של המשועממים הכרוניים. גם אני כמוך לא הכי בררנית, אבל רסמי אין מה לראות, שעמום מחץ נוראי.

       

      גם בקפה משעמם. אין לי אפילו מוטיבציה לשוטט בו כדי לגלות שהתוכן השיווקי עולה על גדותיו, תודה שדיווחת.

       

      אבל לפחות אתה קיים כאן, ומביא פוסטים כיפיים ומהנים כמו זה. המופע השבועי של ארז עמירן כן מעניין אותי.

       

      תגיד, כשכתבת: "אחרי יומיים של קוק ועצירות", התכוונת שהן נורא רזות ובלונדיניות כמו פאריס הילטון, אבל לכולן יש גם כרס קטנה של מבוגרות? או אולי שלכולן פה קפוץ, המצביע על מצבם של יתר השרירים הטבעתיים בגופן?

       

      חיוך

       

       

       

      איזה מזל שיש אני, לולא כן היית נתקעת עם הסבונים הישנים שלך ולא יודעת שיש כאלה שעושים ניסים ונפלאות לעור ולאאבה (בד בבד, שזה מה שיפה בהם).

      כדי לשמור על מומנטום, אני מתגנן לצרף סטרפטיז למופעים השבועיים שלי (נראה מישהו אומר "משעמם" אחרי זה...)

      ו-

      "אחרי יומיים של קוק ועצירות" זה כל מה שתארת, ועוד.

        20/3/10 21:43:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:30:18

      צטט: חתלתולת צ'שייר 2010-03-20 18:55:11


      אני חותמת על מילותיך ביחס לסלסלת המוזיקלית והטרור שהיא משליטה, ובכלל, נחמד לקרוא אותך עם טאצ' של עצבים, פחות מתוכנן.

       

      התחושה (שלי) היא שאין לאן לברוח. ה"ים תיכוני" הפך לשם נרדף ל"ישראלי" ואין בילתו. כל רמז לנרגנות בעניין מיד מתפרש כפלצנות אשכנזית. כאילו "ים תיכוניות" היא חותמת הכשר לטקסטים ירודים ולחנים משעממים. (לא כולם, ברור, לא כולם)

      שוב, אני איתך בעניין הזה לגמרי. מקומם.

       


      יפה כתבת. מזל שיש לנו את היכולת לדפדף הלאה לעיניינים יותר מרתקים.

      פוסט כלבבי.

      שבוע טוב

        20/3/10 21:42:

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 19:06:59


      גם המלך אוהב להיות בבית ולישון

       

      http://www.youtube.com/watch?v=VbeYrUjfJR8&feature=related

       

      הרבה יש לי לומר בשבח השיגרה. ולשאלה הנצחית - רפי, שיגרה זה רע? אני אומר - להיפך

      (שעמום, זה משהו לגמרי אחר...)

        20/3/10 21:40:

      צטט: פאבריציו 2010-03-20 19:06:18


      סליחה שאני כל הזמן מצטט את עצמי

      פשוט אני אדם שהשפיע על עצמו מאד

      בילדותו אז הנה לך פוסטון שלי בנושא

       

      (מצחיק לחשוב שרב הציבור מאמין עדיין

      שהאיום האיראני הוא הסכנה הגדולה של ישראל).

      ובבגרותך? מי השפיע עליך בבגרותך?

       

        20/3/10 21:39:

      צטט: מיא 2010-03-20 19:05:22

      ריגשת וצמררת, נשמה, אח שלי. ושיהיה לך ערב קסום! (או במילים אחרות: תזרום, תזרום)

       

      ממש כתבת אותי, אחותי, את ודאי אישה-ילדה שמחפשת אנשים-טובים-באמצע-הדרך. תודה ששיתפת...

        20/3/10 21:38:

      הטלויזיה שלי סגורה קפוט!! אין יס אין הוט

      כלום, נאדה, סגור ומסוגר.

      משעמם לך? מה הבעיה, תקרא ספר עם הרגל בפה

      תעשה גובלן, תעשה קרושה..

      או כמו שאימי נהגה לאמר לי:

      משעמם לך? תדפקי את הראש בקיר

      עד שיכאב לשון בחוץ

      זהו קיבלת מספיק הצעות נגד שעמום

      שבוע טוב ופורה !!

        20/3/10 21:36:

      צטט: שיווה 2010-03-20 19:01:56

      ארז. השורשים הורשאיים שלך לא לימדו

      אותך לשים יד על הפה שאתה מפהקחיוך

      העולם הפך להיות משעמם ואנחנו משתעממים

       

      לא יודע מי פה הביצה ומי התרנגולת. כך או כך, השעמום גורם לקהות חושים, אנחנו מצפים (פאסיביים לחלוטין) שהעולם ירד על ברכיו וישעשע אותנו. מאחר ואנחנו כבר משועממים-מראש. אנחנו נזקקים למנות גדולות יותר ויותר של "אקסטרים פאן".

       

        20/3/10 21:35:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-20 21:25:21

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 18:55:09

      אם היא יכולה, גם אתה יכול (תגיד לסבתא שאני אמרתי:)

       

      פיהוק בפה פתוח יכול לקבל אישור רק על ידי הסמכות העליונה של ניצולי קהילת וארשה (לא יודע מי מכהן כרגע בתפקיד בזה, אבל אני חושד שלא מדובר בך :))

       

      צודק. בפלך שעליו אני נמנית כבר מותר הרבה יותר מלפהק  בפה פתוח ואני לא ארחיב שלא תעתיקו

        20/3/10 21:33:

      צטט: יערת דבש 2010-03-20 18:58:59


      לגמרה.

      אני מפהקת משעמום כבר שנים. הכל ממוחזר ומפונפן ומצועצע.

       

      ומסתבר (מהפוסטים שלך) שהאקשן האמיתי נמצא לגמרי מחוץ לתחום התל-אביבי המוכר.

        20/3/10 21:33:

      והפעם ארז אני לא רק ניהנת מסגנון הכתיבה שלך אלא גם מסכימה עם כל מילה.

      ה עלאק מעצבות של סוף דיזנגוף עם הבגדים היחודיים שנראים בדיוק אותו הדבר אצל כולן

      תוכניות הטלביזיה, למרות  שאצלי הטלביזיה היתה כבר מזמן מעלה קורי עכביש אלמלא הבת שגם היא כבר צופה בתוכניות רק בערוץ 5 CSI וכאלה..

      הכי חייכתי חיוך גדול על ההדרדרות לראות את התכנית של גיא פינס שגם לזה כבר הגעתי בעוונותי.

      ואיך מישהו כאן ציטט את אמא שלו  - משעמם לך אז תקרא ספרים...

        20/3/10 21:32:

      צטט: The light, 2010-03-20 18:55:27


      אני יכול להבין אותך בהחלט, כשמשעמם לי אני מתחיל לצייר ולא כותב דבר רק מאזין לשקט שסביבי*

       

      זה במקרה שיש לך שקט מסביב להאזין לו. היום השקט הפך למותרות. נדמה שלצעוק זו הדרך היחידה שנותרה כדי להשמע (וזה תקף גם לגבי אופנה. צעקנותה אינה הופכת אותה לפחות משעממת, רק ליותר...צעקנית)

        20/3/10 21:30:

      צטט: חתלתולת צ'שייר 2010-03-20 18:55:11


      אני חותמת על מילותיך ביחס לסלסלת המוזיקלית והטרור שהיא משליטה, ובכלל, נחמד לקרוא אותך עם טאצ' של עצבים, פחות מתוכנן.

       

      התחושה (שלי) היא שאין לאן לברוח. ה"ים תיכוני" הפך לשם נרדף ל"ישראלי" ואין בילתו. כל רמז לנרגנות בעניין מיד מתפרש כפלצנות אשכנזית. כאילו "ים תיכוניות" היא חותמת הכשר לטקסטים ירודים ולחנים משעממים. (לא כולם, ברור, לא כולם)

        20/3/10 21:25:

      צטט: ~עיניים~ 2010-03-20 18:55:09

      אם היא יכולה, גם אתה יכול (תגיד לסבתא שאני אמרתי:)

       

      פיהוק בפה פתוח יכול לקבל אישור רק על ידי הסמכות העליונה של ניצולי קהילת וארשה (לא יודע מי מכהן כרגע בתפקיד בזה, אבל אני חושד שלא מדובר בך :))

        20/3/10 21:23:

      צטט: פרגון 2010-03-20 18:49:35


      אני אומרת יש דברים נסתרים לא תבין לא תדע :)*

       

      כנראה...

      לך תבין, לך תדע :)

       

        20/3/10 21:18:

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       

      קנאית!

        20/3/10 21:18:

      ארז, אתה כבר ילד גדול, אתה יכול לבחור.

      שמלות א-סימטריות בהחלט מרעננות לי את חוש הראיה. לא שאלך במיוחד לצפות בהן בחנות של ד פרנקפורט בדיזי, אבל אם איזו אחת בעבודה מזדמנת מול עיני, אני בהחלט צופה בענין.

       

      בטלויזיה יש לי כדורגל, טניס נשים, אולימפיאדת חורף. אמריקן איידול. לא משעמם.

       

      ברדיו, תוך כדי הסעת ילדים, שמעתי אתמול את "למה לי לקחת ללב". הטיפש עשרה שלי לא הכירה וביקשה לעבור תחנה. נו, מה תעשה?

       

      אז פתרתי לי סודוקו. לא משעמם.

       

      ויש ספרים, יו נו.

       

      בהחלט כתבת יפה, זה לא חדש. :)

        20/3/10 21:14:

      צטט: גה 2010-03-20 21:00:57


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

       תודה על העמידה בשער. אני נבוך עכשיו. אור לגויים שכמותך. אולי את הפחות חכמה פה, כי כולנו שותפים פה למשחק, ואילו את הכבשה שמדמיינת שהיא הולכת לשחיטה ועדיין גועה בחדווה. שבוע טוב, הא?

       

        20/3/10 21:14:


      השתעממתי... אז קפצתי.

       

      והסלסלת עוד מחלה חדשה - חיפשתי בסל התרופות..

        20/3/10 21:14:

      צטט: שרון אבני 2010-03-20 21:05:33

      בדיוק השבוע דיברתי עם ינקו. שכן בן 80, עוד מעט 81, עלה מרומניה, גורש לקפריסין, עלה שוב למלחמת השחרור, הקים קיבוץ במו ידיו, הקים את מחלקת המחשוב של משטרת ישראל, הזיע בפחונים, הלך הרבה ברגל, בקיצור, חתיכת ביוגרפיה. בגילי הוא כבר היה חצי ביוגרפיה. ואנחנו, הכל מהמוכן, רק שכחנו שיש משהו מעבר לעצמנו, ושם כנראה נמצא הפתרון לפיהוק. יש מה לעשות. תמיד.

       

      שתזכה לחיים משעממים זו קללה.

       

      וכמובן, שיראללללל....

      בדיוק דיברתי אתמול עם קניוק חבר בן כמעט 80 על מה עשו אלו שחיו בתקופת ימי הביניים כשתוחלת החיים היתה גג 40 שנה. הגענו למסקנה שהם ארגו שטיח אחד גדול שבסוף הונח באיזו קתדרלה שהם אפילו לא הספיקו לראות אותה גמורה.

       


      יש לך זמן שאתה מבזבז על לראות טלויזיה לטייל ברגל לשמוע רדיו ועוד לישון ואתה מתלונן ?!

      הלואי עלי עוד איזה לפחות חצי שעה בשבוע בשביל לישון קצת...

      יודע מה עזוב לישון, הגזמתי, הלואי שהיו לי שעתיים פנויות ללכת לפזיתרפיה.

        20/3/10 21:05:

      בדיוק השבוע דיברתי עם ינקו. שכן בן 80, עוד מעט 81, עלה מרומניה, גורש לקפריסין, עלה שוב למלחמת השחרור, הקים קיבוץ במו ידיו, הקים את מחלקת המחשוב של משטרת ישראל, הזיע בפחונים, הלך הרבה ברגל, בקיצור, חתיכת ביוגרפיה. בגילי הוא כבר היה חצי ביוגרפיה. ואנחנו, הכל מהמוכן, רק שכחנו שיש משהו מעבר לעצמנו, ושם כנראה נמצא הפתרון לפיהוק. יש מה לעשות. תמיד.

       

      שתזכה לחיים משעממים זו קללה.

       

      וכמובן, שיראללללל....

        20/3/10 21:02:


      ואז אתה מגיע לקפה...

       

      והופ שיעמום נוסף עם כל ה.....

       

      מסקנה...

       

      אין כמו שינה טובה

       

      לתת לדימיון ולחלומות לשבור את השיעמום

        20/3/10 21:00:


      רגע אחד

      כמה מגיבים היו לנו פה?

      יפה. הרבה. כמו תמיד בבלוג הזה.

      אלא מה?

      אבדתם את חוש-השיפוט שלכם. כי כשהגורו מדבר - העדר נוהם.

       

      לידיעתכם

      השיעמום הוא בעיני המבקר.

      ואם כאן מגיבים כמו עדר - למה שהמעצבים החרדים להשרדותם לא יאכילו אתכם במזון המתאים?

       

      בטלביזיה יש תכניות מעולות - תבדקו.

      בארץ נכתבת ומנוגנת מוסיקה משובחת. לכו לשמוע.

      יש מעצבים מאוד אורגינאליים בארץ, אבל לא אמרו לכם...

       

      ארז

      הפעם התכונה הפולנית השתלטה עליך: קטרת לשם הקיטור.

       

      מחכה לפוסט הבא

      כי גם לי יש איזו אמפאטיה לכתיבה אינטיליגנטית

       

      רק אל תפליל את עצמך יתר על המידה

        20/3/10 20:54:

      אוי הזוועה העיצובית של חנויות דיזנגוף איך בא לי לעשות לה מייקאובר.

      אם יום אחד יהיה לך קשה להרדם אני ממליצה לך לראות רהיטים בעיצוב ישראלי ,הם ממש נתקעו בשנות ה-90.

        20/3/10 20:40:

      דווקא ניתן להבין את שממונך מהבגדים

      כי אפילו אני שרואה פחות ממך משתוממת ומשמימה

      מחוסר היצירתיות והנצחת הביצתיות.

      וטלביזיה?פני הטלביזיה כפני האומה.

      אומה [מילה גדולה] אך לצורך העניין אוספת

      כרגע את עצמה אחריי האדורפינים שה"אח הגדול" סיפק לה

      ונמצאת בנחיתה של אחרי המאניה,לכיוון הדפרסיה.

      וידוע כי דפרסיה היא אחותה של השיעמום.

      ואתה יכול לבדוק ,ששיעמום בא מהריק שבא מהדכאון.

      אבל מדובר באומה שמנהיגיה עושים איוושות של הישרדות,

      זה השיעמום שלפני המלחמה שתפרוץ באיזה שהיא חזית

      ותמלא את כולם מחדש באנדרנלין.

      וכשאתה מדבר על הרווק שזו תוכנית שערורייתית שאין לי מושג

      איך עוד לא סקלו באבנים את כל הפוסטמות שיש שם

      ואיך לא עשו חרם על כל חממות הורדים בארץ.באמת פיהוק רע!

      וגם אני חוושבת שהמוזיקה המזרחית היא אובר רייטד

      וזה כן מזכיר לי את סיפורי האפליה המתקנת באוניברסיטת ג'ורג'יה

      כשכבר לא הסכימו לקבל לבן אחד לרפואה.אז יללה מומי...מומי [לצופי ארץ נהדרת

      התוכנית היחידה המצדיקה את ה on  על כפתור הטלביזיה]

        20/3/10 20:37:

      כ"כ מדוייק!
        20/3/10 20:37:


      כל כך צודק שאין לי מה להוסיף . רק לתת לך כוכב ירוק קטן

       

      אשמח אם תבקר אותי בפוסטים המצחיקים. לשם שינוי אני לא מוכרת כלום רק סיפורים שעושים טוב על הנשמה

      תוכל גם לראות כמה תמונות יפות שלי .

      תודה

       

        20/3/10 20:36:

      ישנת טוב?

      אחלה פוסט

       

        20/3/10 20:35:
      מבטיח לך... לכשתתעורר תמצא ששום דבר לא השתנה...תמשיך לישון....
        20/3/10 20:28:

      מה נסגר עם כל התוכן השיווקי הזה ב"קפה" ? רק נדמה לי או שהחלל הוירטואלי הזה התמלא באנשים שמוכרים את הדיגנטי שלהם תמורת חבילת סבונים? ולא שיש לי בעיה מוסרית עם אנשי מכירות, או עם אנשים שהלכו לישון עם פרצוף של בולדוג מרייר וקמו כשבראד פיט עושה להם כפיות. אבל - זה עניין של מחיר.

       אם כבר אתה מזייף אורגזמות ממרכך לשיער, לפחות תדאג לקבל עבור זה  פיצוי כספי הולם.

      בכל מקרה, ראוי להצמיד לתוכן-השיווקי-בתחפושת הזה  "אזהרת תוכן פוגעני".

      אולי רדיו? איך קרה שה"ים-תיכונית" הפכה לברירת המחדל של המוסיקה בישראל ?

      עם כל הכבוד להתנערות האמיצה משנים של קיפוח, לא יתכן שהסלסלת הזו היא האופציה היחידה הקיימת.

      ורק חסר לך שתשמיע איזו מילת ביקורת ומיד תואשם בגזענות, אתנו-פוביה והתנשאות.

      ----------

      אתה מקטר בחן ובטעם . משמח אותי ,

      אין צורך להיווכח שוב ושוב  שמומלץ לאנשים מבוגרים לבחור לבד את המוזיקה ואת תכני המסך.

      דיאטה מוקפדת בצריכת המזון של חושי השמע והראיה עושה רק טוב :-)

      רק שהפיהוק הזה לא יבלע אותך...

      תיקון טעות.

       

      השתלטה.

       

       

      תגיד לי

      ככה "בורחים" משעמום?

      תקרא.

      ספרים , רבותי, ספרים.

      אני מעדיפה:  פרקי אבות. 

      זהו...

      אתה בדרך לחזור בתשובה :-)

       

      *

      אם כבר חרא

      אני, כפי שאתה יודע, בחרתי

      בחרא של  חמורים :-)

      *
      ו ל ס י כ ו ם.

      הסעיף האהוב עלי

      הסלסולים.

       

      " מי שלא רצה לקבל את אריק שרון כשר הביטחון, קיבל אותו כראש ממשלה" (מקווה שציטטתי נכון.)

       

      אז, זה מה שקרה לנישה

      הנישה, המוסיקה שחנקוה לשעה בשבוע

      השתלתה על המדיום.

       

      אגב

      אני "חולה" על הפולני הזה

      שופן.

      מוסיקת הערש שלי ואלס בסי מינור.

      (אם אנבור בעברי, אגלה שבגלגול הקודם הייתי ורשאית :-)

      טפו...טפו...

        20/3/10 20:07:

      לילה טוב קריצה

       


      ואמא שלי היתה אומרת:

       

      "משעמם לך? תקראי ספר".

       

      ועכשיו ברצינות,

      צודק.

      צודק לגבי הבגדים.

      (למרות שברור לי שבסוף הקיץ תהיה לי שמלה פרחונית ולו בשל העובדה שאני לא אמצא שמלה אחרת לקנות).

       

      צודק לגבי המוסיקה המזרחית,

      שאי אפשר להימנע ממנה ואי אפשר להתלונן עליה.

       

      (טלויזיה אני לא כ"כ רואה, בעיקר כי באמת אין מה).

       

       

       

        20/3/10 19:58:

      כן, גם לי קרה שפתאום גיא פינס נהיה לאופציית צפיה תקפה (אבל רק לזמן קצר כי אני מעדיף לישון במצב כזה).

      מה אתה אומר סקעת סוף סוף ניצח ועוד בקדם אירוויזיון, מגיע לו!

        20/3/10 19:37:

      פוסטפרידה?
        20/3/10 19:21:

      משעמם, משעמם בכל מקום.

      משעמם בקניון והבגדים בכל החנויות נראים אותו דבר, ומילא אם האותו דבר הזה היה שווה משו. הוא לא.

      אני לא רואה טלויזיה, כי זה משעמם אותי כבר שנים, כנראה ששום דבר לא השתנה. 

      משעמם בקפה, למקרה שלא שמת לב, כבר המון זמן. הקפה דלוח, התקרר, ונדמה לי שטבעו זבוב-שניים-או שבעים בתוכו, ולך תדע על איזו ערימת חרא הם ישבו קודם.


      -ועל המוסיקה (הו, כמה שהגדרת המוסיקה יכולה להיות גמישה) הים תיכונית אני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר- 

        20/3/10 19:19:

       

       

      האמת מזמן משהו  לא דיבר אותי, בלי לדבר איתי קודם

        20/3/10 19:17:

      איזה פוסט מצחיק!

       

      הנרגנות שלך היא הרווח שלנו.

       

      אבל בין לבין יש בכל זאת מה ללבוש/ לצפות/ להאזין.

       

      מומלץ בטלויזיה: 2 גברים וחצי. מבריק. ברדיו: שי ודרור. כנ"ל.

      וללבוש - אני צריכה לספר לך??!

      (שוב, בכל זאת, אצלי זו עירית נוי).

       

        20/3/10 19:15:


      ארז,

      ואני חושבת שדווקא האקשן והספונטניות הם over-rated. השגרה, שבימיי נעוריי העליזים והמאאאאאד רחוקים, התייחסתי אליה כאל שגרע, הופכת עם השנים לדבר נחמד ואף נעים כשמקבלים ממנה כמות סבירה.

      כמובן שזה לא סותר את העובדה שיש הבדל בין שגרה חמימה לבין שיעמום מתמשך וטוטאלי.

      אני לא בטוחה שאתה צודק שאכן אין "חוף מבטחים" מהצ'יעמום האוניברסלי. אני דווקא מחפשת ומוצאת עניין כמעט בכל דבר שאני בוחרת למצוא בו עניין.

      אולי אפרופו גיל, אנחנו פשוט הופכים לביקורתיים יותר, וגם סוג של "ראינו כבר הכל, או את הרוב", אז יאללה, איפה הריענון והחידוש?

      חוץ מזה, הולמת אותך הנרגנות ( :

      והעיקר שחזרת בלי הנקודה ההיא, שבטח גרמה לכמה מימיך ולילותיך להיות ממש לא משעממים, ולא לטובה.

      נ-ק-ו-ד-ה.

        20/3/10 19:07:


      או, ברוך בואך לעולמם של המשועממים הכרוניים. גם אני כמוך לא הכי בררנית, אבל רסמי אין מה לראות, שעמום מחץ נוראי.

       

      גם בקפה משעמם. אין לי אפילו מוטיבציה לשוטט בו כדי לגלות שהתוכן השיווקי עולה על גדותיו, תודה שדיווחת.

       

      אבל לפחות אתה קיים כאן, ומביא פוסטים כיפיים ומהנים כמו זה. המופע השבועי של ארז עמירן כן מעניין אותי.

       

      תגיד, כשכתבת: "אחרי יומיים של קוק ועצירות", התכוונת שהן נורא רזות ובלונדיניות כמו פאריס הילטון, אבל לכולן יש גם כרס קטנה של מבוגרות? או אולי שלכולן פה קפוץ, המצביע על מצבם של יתר השרירים הטבעתיים בגופן?

       

      חיוך

       

       

        20/3/10 19:06:


      גם המלך אוהב להיות בבית ולישון

       

      http://www.youtube.com/watch?v=VbeYrUjfJR8&feature=related

        20/3/10 19:06:


      סליחה שאני כל הזמן מצטט את עצמי

      פשוט אני אדם שהשפיע על עצמו מאד

      בילדותו אז הנה לך פוסטון שלי בנושא

       

      (מצחיק לחשוב שרב הציבור מאמין עדיין

      שהאיום האיראני הוא הסכנה הגדולה של ישראל).

        20/3/10 19:05:
      ריגשת וצמררת, נשמה, אח שלי. ושיהיה לך ערב קסום! (או במילים אחרות: תזרום, תזרום)
        20/3/10 19:05:
      חחחחחחחחחחחחחחחח ממש לא משעמם לקרוא 
        20/3/10 19:03:
      h & m  יצר אצלי פיהוק גדול והתור עם הדוחפים, תיעוב גדול. כולם ידעו שזה יצטלם. 
        20/3/10 19:01:

      ארז. השורשים הורשאיים שלך לא לימדו

      אותך לשים יד על הפה שאתה מפהקחיוך

      העולם הפך להיות משעמם ואנחנו משתעממים

       

        20/3/10 18:58:


      לגמרה.

      אני מפהקת משעמום כבר שנים. הכל ממוחזר ומפונפן ומצועצע.

        20/3/10 18:55:

      אני יכול להבין אותך בהחלט, כשמשעמם לי אני מתחיל לצייר ולא כותב דבר רק מאזין לשקט שסביבי*
        20/3/10 18:55:

      אני חותמת על מילותיך ביחס לסלסלת המוזיקלית והטרור שהיא משליטה, ובכלל, נחמד לקרוא אותך עם טאצ' של עצבים, פחות מתוכנן.
        20/3/10 18:55:

      אם היא יכולה, גם אתה יכול (תגיד לסבתא שאני אמרתי:)

        20/3/10 18:49:


      אני אומרת יש דברים נסתרים לא תבין לא תדע :)*