ספרו לי על הצרות שלכם. אני משתף אתכם ב"צרות" יום שבת שלי. מבטיח להראות את הצד החיובי. מוקדש ל- DESIGN4U כל ההפניות בלשון נקבה מתייחסות גם לזכר
על הבוקר אחרי הדחת הכלים המיוחדת של ערב שישי התפננתי על הכורסא עם כרית החימום ומחשבה על קפה ואז התחילו הטלפונים. מחפשים אותי במסעדה באמירים: מסעדת דליה. (פשוט הלכתי אחרי הבת שלי שעבדה שם שנתיים ומאחר ואני סטודנט חצי מובטל אז גם הדחת כלים מתאימה לי). הקיצר, מ- 9 בבוקר עד 14:00 אני בתזזית במסעדה. איך שהגעתי הביתה הלכתי לשכנה שמשגעת לי את השכל עם הבן שלה. לסדר לה את האינטרנט, לתקן לה את זה ולחפש לה את זה.... לא משנה.
טוב, הגיע הערב, הקפצתי את הבת שלי לכרמיאל בקושי הספיקה להגיע לאוטובוס ועכשיו אני חושב על מה שחשבתי היום בתור אתגרונים.אני מעלה הפעם דגימיות של צרות והדברים החיוביים שנלווים. כיום זה הפך אצלי למעין מנטרה ואני חייב לתת דוגמאות. אני אלך על דברים קטנים בינתיים.
1. כל פעם שמשפריצים מים (בטעות) על הרצפה, החלונות או כל דבר שלא היה צריך להיות מושפרץ - זו סיבה שמחה מאד לנקות. וכמובן שכיף שנקי (קודם היה מלוכלך).
2. אם נשבר משו - כנראה שהוא היה חלש והכלים שנותרו הם חזקים הרבה יותר. עדיף שנשבר בלי מקרה חירום. הברירה הטבעית, לא?
3. אם אנחנו מאחרים אז הספקנו יותר דברים וגם בדקנו את המקום שאליו איחרנו. לפעם הבאה (שתהיה יותר חשובה) נדע בדיוק איך לא לאחר (ודרך אגב את זה אפשר להגיד על כל פצע ומכה - זו הייתה תזכורת והדגמה קטנה לגוף שיזכור לפעם הבאה איך להשמר). טוב, אז אלה היו בשליפה. עכשיו תדמייני שכל פעם שקורה לי משהו רע באופן אוטומטי אני מוצא לו את הצדדים החיוביים. זה פשוט הפך להרגל ואפילו הבת שלי נדבקה בחיידק הזה. נורא כיף. לפחות לעומת מה שהיה פעם.
ועכשיו אני רק אגיד שאני לא מתעלם מהאתגרים הגדולים. מחלות, פטירות, אלימות, השמנה, סיגריות וכו'. שום דבר לא יכול להעציב אותי יותר מדי.
והנה דוגמא קטנטנה:פרצו לי לבית לפני כחודשיים. אף פעם לא נזהרתי במיוחד לנעול ולשמור כי אין כאן שום דבר ששווה גניבה. אבל הגנבים לקחו לי את כל התיקים שהיו פזורים בסלון. כל התיקים שלי עם המון אוצרות קטנים שעמלתי עליהם זמן רב. כל מיני MP3 ודיסקונקי ופנסי לד מתוחכמים ומצלמה דיגיטלית ועוד דברים כאלה. וכמובן הרישיונות, הויזה, תעודת זהות ועוד המון מסמכים חשובים.
אז מה טוב בזה?
הנה הרשימה: גיליתי שלשחזר דרכון עולה 1000 ₪ (לא גנבו לנו את הדרכונים). מצאתי פטנט גאוני נגד הגניבה הבאה של הפזומט שלי (מעכשיו אני שם ברשיונות או באוטו את הפזומט של האוטו הקודם (עדיין פעיל). הגנבים לא יודעים את המספר של האוטו ההוא גם אם יגנבו לי את האוטו או הרישיונות.המצלמה הדיגיטלית שנגנבה הייתה כל כך מעצבנת שהבטריות שהיו בה היו שוות יותר. אז אני שמח לאידם של אלה שמנסים לצלם איתה. חוץ מזה הגיע הזמן לקנות מצלמה חדשה. כל התיקים שנגנבו היו מעצבנים. התיקים שמצאתי לי כתחליף הרבה יותר טובים. היו לי יותר מדי דברים ביותר מדי תיקים ולא ממש השתמשתי בכולם. הייתי צריך שיגנבו לי את הכל כדי להפנים שאני יכול להסתפק בהרבה פחות שטויות.
טוב, לא אלאה אתכם אבל אני חושב שהבנתם את הפואנטה. למישהו יש חשק לאתגר אותי?
אני אשמח לעזור.
נ.ב התמונה צולמה באחד החופים וקראתי לה "גלאפאגוס". הלכתי לאורך החוף עם חבר והמצלמה על החזה ופתאום בין המטקות והילדים הצורחים הגענו לגלאפאגוס. רק חסרים היו הצבים.... |