The miracles of life
איך אפשר לתאר משהו שעדיין לא נולד?
איך אדע מה יכלול הבלוג ברבות הימים ?
יהיו בו לבטח snap shots של חיי, כנראה גם דברים נוספים...ימים יגידו
פוסטים פופולאריים
-
ראשוןתרבות
5/7/10 | 799 צפיות
-
ל... (מעודכן)
5/1/10 | 838 צפיות
-
ארוחת בקר ישראלית
18/1/08 | 848 צפיות
-
כשאין מילים משל עצמי
3/6/08 | 873 צפיות
-
סוף סוף
26/3/08 | 773 צפיות
-
Memories
8/11/09 | 806 צפיות
פוסטים אחרונים
- Vaaaaaaaaaaaaan Mooooo-rriiiii-soooooon 10/10/10
- Your Name 12/9/10
- Perception 1/9/10
- בין השיטין 27/8/10
- מעורב קליפורני 14/8/10
- מי מפחד מעקרבים 3/8/10
כעץ שתול...היכן?
לפני כמה ימים קיבלתי מייל... "יאלה...שחרר איזה פוסט... ספר על החיים שם...קליפורניה..."
בערב שאחרי, קרוב לחצות, לקחתי ליד ספר שקיבלתי מתנה לפני שנה וחצי. ספר שמתרחש כל כך רחוק מקליפורניה בכל מובן ובכל מימד...
ירושלים... "ירושלים שקשורות בה אהבות, הכרויות, אנשים וסמטאות"
רחובות, ביניינים ושכונות... תמונות, ריחות, צלילים, טעמים...חזרו אלי... קראתי עד שהעייפות הכריעה אותי
בבקר, פתחתי את ה Humid Box שקיבלתי מתנה מחבורת ה-AL . הוצאתי את הברכה שליוותה את הספר וקראתי אותה שוב ושוב... מילים חמות, מדוייקות, מלאות כוונה. הקריאה החזירה אותי לערב בו קיבלתי את הספר, לערב בו ניתן ה Humid Box ...למקומות, לצלילים, לריחות, אבל בעיקר לאנשים. אנשים שהכרתי, שאהבתי, שאני אוהב, אנשים שהיו ותמיד יישארו חלק מחיי
ככל שאני מתקדם בכתיבת הטקסט, אני מבין שבכל שלב בחיי הבוגרים, עד עצם היום הזה,(כן יקירתי...עד עצם היום הזה לא במובן הרוחני אלא במובן האנושי.
אז ככה נראים החיים בקליפורניה. לא, אין לי חלילה תלונות. טוב לי, ונעים לי, ונחמד לי, ומעניין לי. כל יום לומד... כל יום מלמד.
רק הגעגועים...לאנשים אז נשאר עוד שבוע עד לביקורי הקצר בארץ הקודש. אני ממתין בקוצר רוח לפגוש, לראות,לשמוע, להרגיש, את האנשים שכל כך יקרים לי.
להתראות |
) ירושלים הייתה, ישנה ותיהיה בדרך כזאת או אחרת חלק מחיי. תגובות אחרונות
-
רפילב2
בתגובה על ארוחת בקר ישראלית
-
Zee1
בתגובה על Vaaaaaaaaaaaaan Mooooo-rriiiii-soooooon
-
una persona
בתגובה על Your Name
-
פשוט רוני
בתגובה על Perception
-
lynxhfr
בתגובה על בין השיטין
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב...
WOW
"חתיכת" תגובה שמת לי כאן
תודה לך
עץ שנטוע היטב,,
לא ישכח היכן שורשיו העמוקים..., גם אם ינשאו עלעליו ברוח,,,,*
והנה הבנתי שתגיע בקרוב להרוות מי געגוע...
חג שמייח ,,,,
ש-ריייייייייייייייייייייייייייייייייייייייית
מה את אומרת?!
יצאה לי אחלה כותרת...אהההה
תודה יקירתי וחיבוק גדול
אלמתי..
לא כולן מחכות לי.
אני אומר זאת מידיעה
חיבוק גדול חזרה
אני רק מבקש להבהיר ששנאה לא קשורה אצלי לירושלים בשום מובן ובשום אופן
הביקור מתחיל ערב ליל הסדר הנגמר קצת אחרי המימונה...יש דברים שיש רק בארץ ואני לא מתכוון לפספס
לאנשים שמרכיבים את הנוף האנושי הפרטי שלי אין תחליף !!
במחילה ממך, אני אדלג על החלק הבוטני של התגובה שלך
הביקור שלי בארץ אמור להיות נעים, עמוס, מהנה ועם הרבה עבודה
אינה,
הרצף שלך כאן, של דמעה, חיוך ורומן סוער בהחלט יש לו תוקף
היי מותק
אני קוראת את זה
וחוזרת אל הכותרת
"כעץ שתול...היכן?"
ושומעת את המילים הכתובות כאן כאילו מקולך
ומבינה שאתה תמיד תדע היכן
והלב תמיד יוביל אותך בתבונה בין זיכרון מציאות
וחיבוק נכון יעמיק שורשים הכי ברוכים שאפשר
ואני כמו אחיותיי כאן
כבר לגמרי מחכה אחי היקר
שתבוא כבר
נשיקות וערב נעים
אני.
כולנו מחכות לך.
גם ירושלים.
ים של אהבה מותק.
גם בשבילי ירושלים זה רק לביקור... לא מעבר לזה.
אהבה ושינאה שזורים יחד.
מתי הביקור ?
כניראה שאין תחליף לנוף האנושי
לשורשים יש כח משלהם
גם אם העלווה יצאה לשוטט במקומות רחוקים...
מקווה שביקורך בארץ הקודש ינעם לך....
ספרים .. יש להם את התכונה הזו....
וללא שום קשר לתוכן הספר הכל כה מוחשי אנו נודדים אל אותם רגעים בהם דמעה וחיוך ניהלו רומן סוער ...:)
שמחה לשמוע על שותפך לדירה ... שם ישראלי יש לו... TOVLI :)
איףףףף תכף הייתי שוב מייללת :))
המון אהבה מכאן.
חיבוקים כשתגיע.
יוווווו.... אח גדול שלי
מה עשית לי בתוך הבטן...
חיבוק גדול
יאללה תארוז כבר