השבוע קיבלתי הזמנה ספונטאנית -להגיע ולצפות במשחק כדורסל של קבוצת הנשים אלקטרה רמת השרון - מחזיקת הגביע לשנת 2010.
נשבעת לכם פעם ראשונה שלי פיזית במשחק על מגרש כדורסל.ואשכרה לא תיארתי לעצמי, שזה יוציא אותי לגמרי מגבולות הגיזרה המוכרים לי. שריקת הפתיחה החלה, 3 שופטים, 2 קבוצות נשים, האקשן בשיאו,
מימיני מכה על תופי ענק אדומים אוהד שרוף,
משמאלי תוקעת ב"זמבורה" הכחולה אוהדת שרופה אחרת ,
הקהל חם, משולהב, מעודד, קרנבל !
תמיד חשבתי שכדי להצליח על המגרש צריך שפם. ( מיקי ברקוביץ, טל ברודי, )והנה אני מוצאת את עצמי במגרש הבית של קבוצת נשים אלקטרה רמת השרון במשחק מנצח מול מכבי רמת חן בסדרת חצי גמר הפלייאוף.
נשות ה"פאאור גירל" האלה, חדורות ברוח לחימה ספורטיבית , כל תנועת גוף שלהן , כל הבעת פנים , משדרת רק דבר אחד -
להכות את היריב, קמיאקזה על המגרש, הן נולדו לנצח!
מהעבר השני- נמצאות הנשים המנהלות את הקבוצה, נשות הטא'ץ של הקבוצה : אורנה אוסטפלד. מנהלת מקצועית ומאמנת, רחל אוסטורביץ -יושבת ראש הקבוצה, דורית קרן צבי- מנכ"לית הקבוצה.
כל אחת מהן נותנת ותורמת את חלקה לניצחון הקבוצה.
לוח התוצאות האלקטרוני מתחיל להלחיץ אותי. עוד לא הספקתי להבין מה זה ריבאונד,דאון טאון, עבירה טכנית, והלחץ בחזה מתחיל להתגבר. נשבעת לכם, אין לי מושג מה קרה לי שם, או שהושפעתי מהדופק המהיר של אוהדי אלקטרה באולם או שנדבקתי בחיידק.
ככל שמתקרבים לסיום המשחק - המתח עולה, האישה עם הזמבורה הכחולה עוברת לאוקטבות גבוהות יותר ,
האיש עם תופי ה"טָאם-טָאם " נכנס לטראנס קצבי מטורף,
הקהל המריח את הניצחון המתקרב, מתחיל לשעוט לעבר הגדר המפרידה בין היציע למגרש.
שריקת סיום, ניצחון מוחץ, שחקניות אלקטרה רמת השרון מגיעות לחבק ולגעת בידיים המושטות של המעריצים השרופים.
תשמעו- זו היתה באמת ובתמים חוויה מעצימה בשבילי, התחלתי לקלוע יותר תובנות ל"סל" האישי שלי.
אבל התובנה החשובה ביותר היא : ככל שירבו ויתפתחו ענפי ספורט לנשים, כך ניתרם אנו הנשים למאמץ לשוויון הזדמנויות וקידום מעמדנו בחברה.
תודה לאורנה אוסטפלד. לרחל אוסטורביץ,
ותודה אחרונה וחביבה לאיש עם הזקט - זה שהצליח לסחוב אותי למגרש תודה לטל עזגד חבר מועצת עיריית רמת השרון ,מחזיק תיק הספורט ויו״ר אגודת הספורט העירונית על האירוח במגרש הביתי . היה לי מוי מוי כייף!!! |
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שלומי.
קסם של לילה גם לך :)
תמשיכי לבקר אצלי בבלוג- תמיד הפוסטים לא שגרתיים !כתיבה נעימה וסוחפת, אוהב.
לילה קסום רוני.
שלומי.
ענק!
ענק!
לא יודעת היכן להתחיל....עידוד ספורט נשים
עידוד נשים בכלל
ומכירה את ההרגשה של האטרף שנכנסים במשחק-צפיתי במשחק באיירן מינכן נגד מכבי חיפה
ותיכף על קצה הלשון התגלגל הביטוי השגור השופט.....נהנהננה
מה קרה לי שם?
משהו טוב
שחרור
חלק מקבוצת משוגעים ושמחים
אגב ,יש לי מטופלת בת 30 משחקת גם היא בקבוצת כדור-סל
אתמול היה להן משחק והיא בדיוק יצאה מטיפול
ממש הרגשתי חלק מהעידוד
תודה על הפוסט הלא שגרתי
כתוב נפלא
מהיר
ושמח!
אז חג שמח לך!
לנשים יש כוח, תרתי משמע...
תודה-
בפעם הבאה אני אוציא הודעת התראה על הביקור הצפוי בכל הקהילות בקפה :)
למה את לא מודיע לנו מראש, היינו מצטרפים.......סתם בצחוק,
אם פוסט כמו שלך , מספיק , שקוראים אותו כדי להבין את הלך הרוח במשחק . :-)
אדוה- עכשיו אני מבינה מאיפוא כל האנרגיות שלך. הספורט כנראה פיתח אצלך את היכולת להתנהל על הקו שבין ראש פינה לתל אביב ובקצב מואץ.
שני ילדי, כדורסלנים. בתי בקבוצת הילדות באליצור חולון ובני בקבוצת הילדים במכבי תל אביב.
שי
תודה לך. הרעיון היה לא לשעשע אלא לחדד מודעות. אבל אם באותה הזדמנות גם שיעשעתי- זכיתי !
כל הכבוד- אני גם בשאיפה להתחיל לחנך את הבנות שלי "לאהוב לאכול ולהתפלל, ספורט בכלל וספורט נשים בפרט!
פוסט יפה ומשעשע
תודה לך
יש כדורסל נשים בארץ.
הערב נלך בתי, ואנכי לעודד את שחקניות הנערות של אליצור חולון.
שי
לא הייתי אף פעם באף משחק. ואני אומרת לך כאישה- זו חוויה אחרת. לחוש את הכח והעוצמה שניחנו בהן.
עד שאני אגיע לארה"ב ................
איתן- אני ממתינה ליצירת אומנות שלך בנושא ספורט נשי. מבטיחה לאמץ את הרישום כלוגו לפעילות שלי במסגרת הכשרת נשים ושילובן לתפקידי דירקטוריון.
תודה רבה . זו מחמאה אמיתית.
ולחשוב שאני כתבתי בהתלהבות וברוח התנדבות. הלוואי והייתי מקבלת כסף,שליש ממשכורתו של יורם ארבל....
סחתיין עליך- אליצור !וואלה!!! חוויה מדהימה
הייתי לא מעט במשחקי הגברים בגליל עליון , אבל זו נראית לי חוויה שונה ומלאה באנרגיות מדהימות
אגב- מספר 7 ד ו ר י מכפר גלעדי! כבוד!
תענוג אמיתי
רוני מי אמר שאין שפם? הוא אומנם לא בולט, אולי עבר חימצון אולי יש זיפים ;-)
(מקווה שאף אחד לא נפגע מהערה, היא בהומור)
מקווה שנהנת במשחק, ופעם הבאה שאת בארה"ב לכי לראות משחק WNBA אם את חושבת שזה היה משחק משולהב תגיעי לליגת הנשים הטובה בעולם ותביני מה זה קהל נשמה.
סערת הרגשות שלך מורגשת היטב.כמעט הדבקת אותי בחיידק.תמיד בעד ספורט נשי.
הכוח הנשי... אחלה חוויה!
אין כמו כדורסל להמריץ את כל המערכות בגוף ובנפש!
ממני
(שחקנית אליצור ת"א לשעבר)
בהחלט נקודה שחורה ועוד אחת גדולה ואדומה לחובתי!!!
לגבי הקללות- ואלה אתה צודק.ישבה אחרי, אישה מקסימה, בימים כתיקונם היא רצינית, ביזניס וומן להתנקא בה, בעלים של בית קפה נחשב בעיר רמת השרון, ועל המגרש היא "זימברה" את השופטים והשחקניות היריבות כאילו אין מחר. ממש אפשר היה להרגיש את האדרנלין של המשחק זורם אצלה בדם. מכורה מכורה מכורה.
העיקר הרוח הספורטיבית. ובשם הפטריוטיות המקומית- הכל מתקבל יפה, והעיקר שזה לא גובל באלימות.
רותי- כנראה שאכן יש משהו חינני ואיכותי ביישוב הזה. ( וזה מבלי להתייחס לדמי כיס :)
למען הסר ספק- בעיר בה אני גרה, הוד השרון- יש שחקני/יות נשמה לא פחות טובים ואיכותיים. , ולנו יש מעט מדי דמי כיס לבזבז.
היי אודי- ראשית אני שמחה לראות שאתה מפגין כאן נוכחות.
אני מקוה שאתם מתאוששים מהמכה הקשה שספגתם.
אני חושבת שהיומן שבו תיעדת את המחלה של רויטל עד לפרידתה ממכם היה אחד הבלוגים הכי חזקים שאני נתקלתי בהם. בכל פוסט שלך - נחנקתי, וברוב המקרים נותרתי ללא יכולת לכתוב מילים כתגובה.
אבל עכשיו אני בתחושה שחזרת לחיים ( קצת, עד כמה שניתן), ולא נערבב שמחה ועצב.
אז תודה על ביקורך אצלי בבלוג ועל תגובתך.
לגבי טל עזגד- אני אמסור ד"ש , ואגב יש לו כאן בלוג בקפה. אתה יכול לתקשר איתו ישירות.
משום מה אני לא מופתעת מההזייה שלך :)
אבל יש באמת משהו בכוחניות כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל השחקניות האלה. במיוחד הפליאו והיממו אותי בעוצמתן השחקניות הזרות,(השחורות ), הן ענקיות במימד הגופני, הפיזי, וכנראה שגם זה השפיע עלי באווירת המשחק .
כמו שאמרתי את ההבעות הקטנות, את תנועות הגוף, את המימיקות של : "אנחנו מוכנות להתאבד על הניצחון כי נולדנו לנצח" , שום מסך פלזמה משודרג לא יעביר ולא יהיה דומה כמו לשבת פיזית קרוב למגרש ולצפות במחזה .
רשמי לעצמך נקודה שחורה.
רק עכשיו את הולכת לכדורסל וביחוד לכדוסל נשים.
אז אני יכול להתגאות אני פעם בשבועיים חוזה במשחק של נשים.
אוי ולשמוע אותן מקללות זה היופי יותר מהמשחק.
ענת גוב
גם כיין מרמת השרון
כתבה את ליזיסטרטה
זה אויימר משהו על הישוב הזה ?
שמח בשמחתך ובעיקר על הכרותך עם טל שמשך אותך למשחק . אדם מקסים ומכר ותיק.תמסרי לו ד"ש ממני .
יאללה רמת השרון ...
כדורסל נשים זה טוב
אבל לא כמו היאבקות נשים
אדרנלין עם רמת טסטוסטרון גבוה במיוחד!
מה שאורנה עשתה לכדורסל הנשים אף אחד או אחת אחר לא יכול לה.יופי ששיתפת את אשתך.
מסכים איתך לגבי ספורט נשים,
וחייבים להזכיר שאורנה אוספלד תרמה את התרומה החשובה ביותר לנושא הזה
כאשר תבעה בלהיטות שההקצבות של העירייה יהיו שוות בין קבוצות הגברים והנשים.
צחקו עליה שהיא לסבית, איימו על גופה, העבירו ביקורת על הסגנון שלה -
אבל היא לא הרימה ידיים וגם זכתה במשפט, למגינת ליבם של הגברים.
היא ללא ספק הדמות החשובה ביותר במאבק לזכויות נשים בספורט
ואחת הפמניסטיות החשובות בארץ בכלל.
קבוצה נהדרת להזדהות איתה.
אהבתי את הכותרת "זמבורה ברמת השרון" מכוכב לך
יפה לך כדורסל
אשתי משחקת כדורסל ונהנית מזה מאוד
וגם נהנתה לקרא את הפוסט
לדעתי יש המון מקום לנשים בספורט
אבל איפה הנשים????
ראיתי היום כמה רוכבות והיה תענוג
חחחחחחחחחחחח
פוסט משעשע
כל הכבוד!
רשמתי ביומני לעקוב.
אקסטזה בעקבות ספורט כוחני-נשמע מאתגר ומפתיע.:)
ואלה נכון. התמיכה מתחילה ברגליים ! והנה אפילו אני אוהדת ספורט כורסא- התחלתי להצביע או נכון יותר לכתת רגליי למגרש. ונהניתי מכל רגע.הן חזקות ועוצמתיות .
בין השחקניות הגבוהות מאד ישנן גם כאלה בגובה בינוני ואפילו קצת נמוך- אבל זריזות הידיים, המהירות שבה הן מעבירות את הכדור מאחת לאחת, ההשחלה לסל ממרחק, צ'מעי נותרתי המומה !!!!!!!!
מה שרואים בטלויזיה לא מתקרב למה שרואים במציאות.
עדי את צודקת 100% - נראה לי שביני לבין כדורסל מתחילה להתפתח מערכת יחסים מופלאה! ימים יגידו!אני מציע לך לראות משחק צמרת של קבוצות הצמרת לנשים בכדוריד אז תתלהבי הרבה יותר.מנסיון שלי בתור הבן זוג בחיים של קפטנית הנבחרת לכדוריד נשים לשעבר.פשוט הכוחניות והאגרסיות שם זה ספורט מעולם אחר.*
את פשוט תהיי באקסטזה של ספורט כוחני.
רוני, כרגיל - פוסט נהדר.
נדמה לי שהתמיכה מתחילה "ברגליים", כלומר - ככל שאנחנו הנשים נפרגן יותר לספורטאיות שבינינו - המקצועיות והחובבניות - ונגיע יותר למשחקים, כך הכוח הנשי יילך ויגבר.
ראיתי את זה בצורה מדהימה ומשכנעת במסגרת טריאתלון הנשים בהרצליה במאי שנה שעברה.
נשים רבות לקחו חלק בטריאתלון, וגם המוני נשים - כמוני - הגיעו על מנת לעודד ולהריע למדהימות שהשתתפו. היה הפנינג נשי מדהים. וכמה גברים שעברו במקום הצדיעו בכבוד למאסה הנשית.
אני אהיה שם גם במאי הקרוב, לעודד ולתמוך ולהיות חלק מהאחווה הנשית הזו.
ראיתי כמה משחקים של קבוצת רמת השרון
הן מעולות וזוכות גם לתיכה מסיבית
מהקהל .כל הכבוד לפוסט יוצא דופן זה
רוני, כרגיל, מאד אהבתי את הפוסט.
אין ספק שספורט הנשים חשוב וכדאי לתמוך בו, ולא משנה אם זה כדורסל, טניס, התעמלות או כל דבר אחר.
ובאופן כללי - לדעתי, לפחות, אי אפשר להיות במשחק כדורסל ולא להתאהב במשחק הזה,
בין אם זה כדורסל נשים או גברים.