אני מורידה מוסיקה

כן כן , אני יודעת , נו נו נו לי

מכשסיימנו את הנו נו נו אני אומר שהורדתי את הדיסקורפיה ( זה הדבר שאני הכי אוהבת להוריד בעולם ! ) של פרנק בלאק - הסולן של הפיקסיז ( pixies - Frank Black )

למעשה אני מחפשת את הדיסקוגרפיה של הפיקסיז ועדיין לא הצלחתי למצוא. בנתיים הורדתי מעט וזה בנוסף לדיסקים שיש לי בבית.

בכל אופן פתחתי היום את אחד הדיסקים שהורדתי , 1993 - Frank Black , ובאותו הרגע נזרקתי לתקופה אחרת לגמרי , בשנייה אחת התרגשות אדירה מלווה בשמחה ותחושה שרק מוסיקה שזורקת אותך לתקופה אחרת יכולה לעשות .

נזרקתי לתיכון , לבית שהיה לי באותה התקופה ולמי שהכירה לי את הקסטות האלו .

כן כן !! קסטות !! מה הפלא שלא שמעתי את המוסיקה הזאת כל כך הרבה זמן ?

את הקלטות עדיין יש לי אבל מי נוגע בזה ? אני חושבת שאני אפחד לשים את זה בטייפ ( אם אמצא כזה ) ושהן יתפרקו לי. עדיף לשמר אותן ככה לזכרון ראוי.

.

זה אחד השירים שתמיד הזיזו אותי בקצב הכייפי שלו . ווקמן !

הו כל כך רחוק , כל כך משמח.

 .

ונ.ב

עכשיו ראיתי ביוטיוב שבכלל ה The Beach Boys הם אלו שהוציאו את השיר הזה ( בגירסה לא משהו בכלל ) ושלפיקסיז יש קאוור נוסף .

אני לא יודעת אם זה הזכרון והחוויה או סתם כי זה באמת הכי אבל את הגירסה של פרנק בלאק אני הכי אוהבת.

תתנוענעו ותהנו (: