האביב וריח החופש

מצאת עצמי נעה בין הצורך הקיומי לכלכל בכבוד את ילדי לבין הצורך האמהי (רגשי) ללוות אותם בשנותיהם הראשונות.  

מעבר לצורך האישי בקריירה והגשמה עצמית. 

בת 29, ניסיון תעסוקתי סביר למול 17 שנ"ל. אלמלא בערה בי רוח היצירה וההגשמה העצמית סביר שהייתי נהנת מ"חופשות" הלידה. אולם הרצון ללמוד, לטרוף את העולם וליצור מלבות את התשוקה הבסיסית שלי לצמוח.

אני רוצה לעבוד מהבית ולהיות הרעיה והאם המושלמת. עם זאת אני רוצה לצאת לראות עולם ובעוד חמש שנים לראות עצמי בתפקיד ניהולי בכיר בתחום השיווק והשירות.

איך עושים את זה? לאן נכנסים? לחברה תבענית שתמיס ברגע את שאיפתי להיות האם המושלמת כפי שאני רואה זאת?

או אולי להיות בתפקיד אדמינ' ולא לתרום לניסיון התעסוקתי הדל ממילא?

אהה ועוד משהו... יצא לכם, המעסיקים וצבא המראיינים לפגוש את המרואיין שהתאים יותר מידי לתפקיד?!

מעין מועמד מושלם שלא ממש קיים...?

נו מאלה הנראות מוצלחות מידי, גם יפות וגם אופות?

אולי נפסול אותן הרי לא הגיוני שהן גם עובדות טוב וגם נעימות נכון?!

ואולי אולי רק אולי(באווירת חג הקושיות...) אולי הן באמת אמיתיות ואולי נפרגן להם...ולהן...