פוסטים פופולאריים
-
לֹא הִכַּרְתִּי אֶת אַבְרָם
8/5/11 | 1074 צפיות
-
נוֹנָה
6/4/11 | 1313 צפיות
-
שִׁיר לְעִיר שְׁטוּפַת כִּסְלֵו
21/11/11 | 899 צפיות
-
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם*
8/3/11 | 915 צפיות
-
כשזה חוזר
30/3/11 | 958 צפיות
-
וִתּוּר
20/3/10 | 879 צפיות
פוסטים אחרונים
- יָנוּאָר 6/1/12
- גילוי "נאות" - מכתב לכל חבריי בקפה 25/11/11
- שִׁיר לְעִיר שְׁטוּפַת כִּסְלֵו 21/11/11
- עוֹד רֶגַע יִתְגַּלֶּה 12/11/11
- שְׁלֹשָׁה הִרְהוּרִים קְטוּעִים חֲתוּכִים גַּס 10/11/11
- שָׁלֹשׁ בְּלַיְלָה, וְדַקָּה. 29/9/11
וִתּוּר
"וּבַבֹּקֶר –
קוֹל פָּעוֹט, עֵינֵי שָׁקֵד, שְׂפָתָיו וָנִיל,
הָיָה קוֹרֵא לִי מִכָּל עֵבֶר: אִמָּא"
(מתוך: "שֶׁלֹּא בָּאתָ")
------------------------------------------------
וִתּוּר
לָךְ הָיְתָה הַזְּכוּת –
לְקַרְצֵף אֶת קְהוּת שִׁנֵּי-הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים
וּלְדַלֵּל מֵהֶם סְמִיכוּת גּוֹרָל זְמַנִּי
תּוֹךְ כְּדֵי בִּשּׂוּם חָלָב אִמּוֹתֵיהֶם שֶׁהִלְבִּין אֶת
הַפָּנִים שֶׁנִּנְטְשׁוּ, חֲפֵי-הַחֵטְא.
וּבַבְּכִיוֹת הַשּׁוֹאֲלוֹת הִנַּחְתְּ שָּׂם אֶת כֻּלֵּךְ
לְמַעֲנֶה שֶׁאֵין בּוֹ הַתְנָיָה,
וְגַם לֹא זֶה –
הִנַּחְתְּ שָׁם אֶת חַיַּיִךְ לְמַפְרֵעַ
כִּי כְּבָר רַחְמֵךְ אָמַר לָךְ: אֵם, אַתְּ שַׁכּוּלָה.
וּבְטֶרֶם שֶׁלֹא נּוֹלְדָה שֶׁלָּךְ
כְּבָר יָדַעְתְּ אֶת שְׁמָהּ וְאֶת פָּנֶיהָ שֶׁל בִּתֵּךְ
וְאֶת צְחוֹקָהּ הַמִּתְגַּלְגֵּל וְקוֹל שִׁירֶיהָ,
שֶׁגֹּדֶל אֲסוֹנָהּ אֵינוֹ שָׁפִיר הַפַּעַם, וְאֵיךְ הַחֶבֶל
כְּבָר נִכְרָךְ סְבִיב צַוָּארָהּ בְּהֶעְדֵּר הָאָב
הַמְּכוֹנֵן.,
וְאָמַרְתְּ לְכֹל הַמְּקוֹנְנוֹת עַל סַף קִבְרָהּ
הַמְדֻמֶּה: מָה נִזְכַּרְתֶּן עַכְשָׁו, מָה נִזְכַּרְתֶּן עַכְשָׁו
לִלְבֹּשׁ שְׁחוֹרִים.
לוני ר. |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מיסיס, תודה לך . (וגם על הבנת הגלוי)
חג שמח (:
לוני.
מרטיטה פתיחות הכתיבה "שגודל אסונה אינו שפיר הפעם" ושאינה מכוונת את המחשבה לברוח למקום אחר -
ליאורה ושמים, תודה לכן.
לוני
שמו של השיר מעיד על תוכנו - ויתור
והויתור הזה מלווה בכאב ובעצב ההבנה
כאם שמוותרת על פרי בטנה וחותמת ויתור כדי שינתן לאימוץ
כאן יש כמעין כתב ויתור לילדה שעוד לא נולדה
למי השפיר שלא יבקעו
והמילים נוגעות הכי חזק , הכי עמוק שאפשר .
לקרוא בך זו חוויה מיוחדת
ברוכה הבאה לקפה
וחג שמח .
לוני, שירך מטלטל במלוא עוצמה
מהמקום הפנימי ביותר.
עוד אשוב להתבונן בו.
כְּבָר נִכְרָךְ סְבִיב צַוָּארָהּלוני יקרה, שיר מצמרר בחדות שלו לא יכולה להכביר מלים על הכאב הנורא הזה.
תודה לוני שהבאת ותודה שאת כותבת
לאה
לוני דיר,
שיר מהמם שגורם לקורא התרגשות גדולה.
זה לא רק ויתור או השלמה עם הגורל, השיר מהווה שלב של אבלות, אבלות שאמנם הגיעה באיחור, אבל טוב שהגיעה וטוב לתת לה פורקן.
פסיכולוגיים טוענים שרק אחרי שלב האבלות מגיע שלב ההתארגנות מחדש והיכולת להשקיע אנרגיה רגשית ביצירת חיים חדשים.
הקבר המדומה הוא מעין הנצחה מדומה ווירטואלית.
נקודה שרציתי להאיר בהקשר למשפט:
שֶׁגֹּדֶל אֲסוֹנָהּ אֵינוֹ שָׁפִיר הַפַּעַם, וְאֵיךְ הַחֶבֶל
כְּבָר נִכְרָךְ סְבִיב צַוָּארָהּ בְּהֶעְדֵּר הָאָב
הַמְּכוֹנֵן.,
המילה שָׁפִיר בכפל משמעות: "השפיר שמקיף את העובר ברחם" וגם במשמעות "מניח את הדעת".
כנ"ל לגבי המילה חֶבֶל: "חבל הטבור" ומשמעות של "כאב וייסורים".
כל המטאפורה הכלולה במשפט זה באה לתאר הבנה מוקדמת של הדוברת "שלוּ הייתה לה בת - גורלה וודאי היה קשה".
הדוברת משליכה את גורלה על גורל הילדה.
חסרת מילים
שבוע טוב שיהיה
לולה
חובט, בועט בכל שורותיו בפנים, בלב, אפילו במקוננות!
כתיבתך מעולה!
תודה וברוכה הבאה
ע
לא מנתחת. לקרא ו.
דורש עוד קריאה ועוד אחת.
מָה נִזְכַּרְתֶּן עַכְשָׁו, מָה נִזְכַּרְתֶּן עַכְשָׁו
לִלְבֹּשׁ שְׁחוֹרִים.
זה חזק.תודה
לוני,
ואיך שהויתור הזה לואט מפוייס את הקרע, הקרומים הנמתחים
של הכאב היו כמו לחש חרישי של טוּב כשבאו לעטוף, איך הפכת את השחורים
לצחור הנתינה.
עוז. שיר על עוז נפש.
השיר הזה חזק מאוד, לוני, והכה בי בעוצמתו *
אהבתי
נפש נושאת לב יאשה הצירים
ינוטשו תוגות אובדן ילידה
משבורי יין אהבה חכמה
הומיה חיי רחם ולא נברא
נתיבתך אלי צירי להבות
מפארות ערבות השירה
לָךְ הָיְתָה הַזְּכוּת –
לְקַרְצֵף אֶת קְהוּת שִׁנֵּי-הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים
וּלְדַלֵּל מֵהֶם סְמִיכוּת גּוֹרָל זְמַנִּי
תּוֹךְ כְּדֵי בִּשּׂוּם חָלָב אִמּוֹתֵיהֶם שֶׁהִלְבִּין אֶת
הַפָּנִים שֶׁנִּנְטְשׁוּ, חֲפֵי-הַחֵטְא.
וּבַבְּכִיוֹת הַשּׁוֹאֲלוֹת הִנַּחְתְּ שָּׂם אֶת כֻּלֵּךְ
לְמַעֲנֶה שֶׁאֵין בּוֹ הַתְנָיָה,
וְגַם לֹא זֶה –
הִנַּחְתְּ שָׁם אֶת חַיַּיִךְ לְמַפְרֵעַ
כִּי כְּבָר רַחְמֵךְ אָמַר לָךְ: אֵם, אַתְּ שַׁכּוּלָה.
את מוכשרת אש לוני...
איזו תנופה יש כבר בבית הראשון...המילים מכות כמו גשם עז שמתדפק על החלונות,דוורש לפרוץ פנימה...והחוצה.
מעולה וקורע לב.***
שיר מטלטל בעוצמתו.
לדעתי בעוצמה של שיר קינה.
אני לא מעז אפילו לגעת בתוכנו פן יעורר נרדמים, נכון יותר - מורדמים.
מזלי שאני לא נתקל בשיר לראשונה, את ההלם שחויתי אז לא הייתי רוצה לחוות שנית.
לא מכיר עוד מישהו שיכול לחדור במילים עמוק כל כך.
שיר נפלא כשלעצמו