| וכשבאנו זה אל זה היא חבקה את גופי בחוזקה ואמרה אתה ממש יפה, נטלה את ידי ואמרה בוא נלך בין עצי השיקמה, נרד במורד הרחוב ונלך אל בית הקפה במרכז העיר, אני בכלל לא אוהבת בתי קפה, היא אומרת, ודווקא קניתי נס קפה טוב בשבילך, ולכבודך אף ניקיתי את הדירה אולי שלוש שעות. בואי נצא מהדירה, ביקשתי, ונלך ברחוב החם, ורק לאחר שגופינו יזיעו קמעה ניכנס אל בית הקפה ונאכל יחדיו נזיד עדשים עם חצילים צלויים. כך ירדנו במורד הרחוב וזרועותנו התחברו מעצמן, וכפות ידינו התשלבו זה בזה. אני מאוד אוהב את הקפה כאן, אני אומר, מעט סוכר מספיק לשכח את מרירותו ואת אמרת נס קפה מספק אותי. בוא נלך מכאן אל הדירה נשכב יחדיו על המיטה וננוח מפני החום המתיש, את מבקשת, וכשנקיץ נאכל אפרסקים ורימונים וננגוס בתמרי המדג'ול. אינני מכירה את התמרים מסוג מדג'ול, את אומרת, אבל מה זה בעצם משנה הם גדלים בשמחה בארץ הזאת. בוא אל מיטתי את פקדת והדלקת את המזגן בחדר הסמוך, שכב לצידי בנחת, עד שהחום יפוג. אחר כך את קופצת מהמיטה וחופרת במעמקי הארון. ומתוך ערמות של נייר את שולפת תמונה ואומרת, כך אני זוכרת אותך |
לימור ברנע
בתגובה על אדם בא לתת לך את אהבתו
אוסוש66
בתגובה על חמש עונות ואהבה אחת...
yochiy
בתגובה על סיפור על אהבה בשחור לבן
נוזהא
בתגובה על חמש עונות ואהבה אחת...
ג.אילן
בתגובה על אהבה אחרת
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על הערה של זכר ונקבה אני אתקן בהתאם.
כמו כן אני שמח שאתה מתקשר לכתיבה.
אריה
וכשבאנו זה אל זה -
זה אל זו
זו אל זה
בעית זכר ונקבה
הארה שולית אל מול הקטע הרגיש והנפלא שהעלית כאן.
יש נעימות רבה בקריאת הלשון העשירה בא הוא כתוב.
תודה תודה לך
שוקי