"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
למה אנשים מלחיצים אותי? – מקרה 1 – מ.
בשישי ישבנו בבית קפה זוג חברים נחמדים ממרכז הארץ, שאנחנו נפגשים איתם מדי כמה חודשים. כרגיל השיחה התחילה בהתעדכנות כללית וגלשה, גם זה כרגיל, לדיבור על הבעיות שיש להם עם הבן שלהם שעושה מעט מאוד בחייו. בסך הכל הרגשתי נוח בשיחה עד שמ. פנתה אליי ושאלה אותי כמה שאלות על עצמי. הרגשתי שאני מתקפלת ורוצה לעבור נושא וזאת למרות שאין נושא שיחה חביב עליי יותר מאשר אני עצמי. אחרי המפגש ניסיתי להבין למה. נזכרתי, קודם כל, שבתחילת השיחה כאשר דיברנו על חבר אחר מ. הגיבה ב-"אין לי כוח לזה", "אין לי כוח לאנשים כאלו." בעצם, התחושה שהיא העבירה היא שאין לה כוח לאנשים מתוסכלים. שנית, שמתי לב שכל פעם שאני מספרת על כך שהפסקתי לעשות משהו (למשל, לרכב על סוסים) מ. מגיבה בשאלות לוחצות "למה? אבל...", לעומת זאת כאשר אני מספרת על משהו שהתחלתי לעשות או להתעניין בו מיד היא מגיבה ב-"נו..." ו"נהדר", כאילו רוצה לומר: "הנה, יש פתרון, יאללה תלכי על זה, העיקר שתעשי משהו". שני דברים מלחיצים אותי אפוא בעמדה שלה מולי. האחד, שאין לה סבלנות לשמוע על שום תסכול שאין לו "בסיס במציאות" ואני הרי רוב התסכולים שלי ברגע זה אין להם בסיס מציאותי. השני זה שהיא שופטת כל אי עשייה כמקור כל הרע ואני הרי אלופת אי העשייה. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על האמפטיה. התגובה לא נשמעת לי בוטה למרות שאפשר לומר שהיא נחרצת מאוד. אצלי התגובות של אותה בחורה לא עוררה כל כך הרבה זעם אלא חוסר אונים וייתכן שהייתי צריכה קצת לזעום במקום זאת.
אני לגמרה איתך!
וכואב שאת חשה מתוסכלת. מכירה את זה מהעבר.
מקוממת אותי העובדה שדווקא האפרוריות צרת האופקים של אנשים שחייבים להמציא לעצמם ולאחרים "פעילות" עם קבלות חברתיות הולמות גורמת לאנשים אחרים להרגיש לא בנוח עם עצמם.
מי החליט שחייבים פעילות ואיזו פעילות נחשבת ל"בסדר" ו"חיובית" ואיזו לא?
מאיפה הדיקטוטורה הזאת להכתיב לנו מה עלינו לעשות עם עצמנו בזמננו הפנוי?
והאם פעילות/הובי וכיוצ"ב משפיעים על האיכויות שלנו כבני אדם. הכרתי המון אנשים פעילים שהיו משעממים להפליא, חסרי רגישות, חסרי אינטלגנציה בסיסית לראות את האחר (וגם את עצמם), ולהפך.
מה פסול ב"לא להיות פעילה", בסתם לחלום, לבהות, לחשוב ובלי שהדבר יוביל לתוצאה פרקטית?
סבבה להיות פעיל למי שזה עושה לו טוב, סבבה לא להיות פעיל, אבל שיפוטיות, שלרב מתלווה לבורות בהבנת האדם, היא זו שמקוממת.
ומותר לחוש "מסכנים" ומתוסכלים. זה חלק מהחוויה של להיות אדם. בלי זה אין ערך לרגעי שמחה ואושר, כשהם באים לנו בהפוגות.
אני חושבת שיוצרת התגובות שגרמו לך להרגיש לא טוב עם עצמך, לא "רואה" אותך ממטר כאדם, לא מסוגלת להרגיש אמפטיה אמיתית, אלא מתייגת בני אדם לפי "עניינם בחיים". כמה רדוד
מתנצלת מראש אם הישירות של התגובה שלי עלולה להיות בוטה
שיהיה חג שמח והרגשות טובות
לא נוח השריון הזה, אה?
מכירה את התחושה
גם לי יש כזו חברה
אני לובשת שריון לפני כל פגישה
בגלל זה הרבה אנשים ממלאים את חייהם בעשיית דברים מיותרים, לא? העניין הוא שכפי שאמרתי מ. רואה אותי בערך אחת לכמה חודשים וממש לא התפקיד שלה לדאוג לי גם אם אני נמצאית בבעיה נפשית. חוץ מזה לא נראה לי שבן אדם עם בעיה נפשית מרוויח משהו מזה שלא נותנים לו לבטא את מצוקתו באופן חופשי.
לא בדיוק מראה לעצמה אלא אולי לדאגות שלה בקשר לבן שלה.
אולי את משמשת לה מראה????
אזלו כוכבי.