1.

-אבא, אולי אתה תהיה דוד ואני אהיה דודה.

-אולי.

-אז בוא ניסע ברכבת. הנה הכרטיס שלך.

היא מוצאת חתיכת נייר זרוק ונותנת לו.

-אנחנו נוסעים ברכבת, אנחנו נוסעים ברכבת.-שרה.

יושבים מתחת למגלשה. היא על המעקה הנמוך והוא, למרות הגובה מכווץ על הספסל.

-על מה אתה קורא בעיתון?

-עיתון?-מופתע ומייד פורס עיתון בכאילו.-אני קורא על הילדה ריקי שאתמול היתה ביום הולדת שלדני.

-כ---ן! וכתוב שהיו בלונים? ושהיה עוגה? וריקי רצה ואחר כך נפלה? כתוב?

-כן, יש כתבה מאוד גדולה על היום הולדת של דני.

-כן.

-ולאן אנחנו נוסעים?

-אה...לחנות. לקנות כובע סגול.

-הגענו?

-לא. עוד לא.

-מתי נגיע?

-בשתיים.

-ומה השעה עכשיו.

-עכשיו שלוש.

-אז יש לנו עוד הרבה זמן לנסוע.

-לא. הגענו.

קמה ורצה לחנות כובעים, ליד הנדנדה. הדוד הופך למוכר כובעים.

-איזה כובע,גברת?

-סגול. קנינו שמלה סגולה ועכשיו כובע סגול.

לובשת שורטס אדומים וחולצה מלוכלכת ממילקי.

-תרצי למדוד את הכובע?

-כן...קטן.אולי זה?

-תנסי.

-בסדר. זה טוב. יפה לי?

-מאוד.

-מה אני שומעת? אה! זה ברווזים!

רצה.

-מה עם הכסף?-צועק לה.

-בוא לגן חיות. טוק, טוק, טוק.

דופקת על דלת בכאילו.

-טוק, טוק! זה אנחנו! דוד ודודה! באנו לגן חיות. לברווזים. עכשיו פתוח. הנה ברווזים. קטנים שלי.

הם ישנים.

היא מנופפת במקל.

-תיזהרי עם המקל ריקי!

-אני לא ריקי.אני דודה. אני שרה.

-על מה אתשרה? דודה?

-על העלים:העלים, העלים, אווו, העלים נופלים...

-ואת צריכה את המקל לשיר?

-כן.

-אה, זה מיקרפון?

-לא, זה חליל.

-אבל את לא יכולה לנגן בחליל וגם לשיר.

-למה?

-כי כשמנגנים בחליל הפה תפוס.

-אז אני אנגן ואתה תשיר.

-מה לשיר?

-על יום הולדת של דני.

-לדני היה יום הולדת, לדני היה יום הולדת....

-כן, ככה.

-בואי נחזור,דודה.

-לא רוצה.

-אני אשים לך את הסרט על זברה.

-החדש?

-כן, החדש.

-אבא קנה סרט חדש על זברה? לא אבא.

צוחקת.

-אני אמרתי אבא. אני שכחתי. דוד קנה סרט על זברה?

-כן. בואי הביתה.

-לראות סרט על זברה?

- כן, נו.

-לא רוצה.

-אז אני אתן לך עוגייה.

-דוד קנה גם עוגייה וגם סרט על זברה?

-כן. הרבה עוגיות. רוצה?

-לא. אני רוצה...מילקי.

-אכלת כבר אחד היום.

-לא אכלתי.

דוד מסתכל עלהחולצה.

-נכון, לא ממש אכלת אותו.

-עכשיו אני רוצה מילקי.

-טוב, אם נמצא במקרר.

-אני חושבת שנמצא. דוד!

-מה?

-עכשיו אתה תהיה אבא ואני ריקי. ונלך הביתה לאכול מילקי.