כותרות TheMarker >
    ';

    דרוש גבר לשת"פ ?

    19 תגובות   יום ראשון, 21/3/10, 14:30

    מעניין...

    דווקא שכבר התרווחתי בנוחיות בחוסר הזוגיות שלי ונהניתי מהשקט, המרחב וחוסר הצורך לחשוב "בשניים" רק אני (והילדה כמובן). נתקלתי בו.

     

    כאן, ב"קפה דה מרקר" הכרנו. מסיבות עסקיות גרידא, הציע לי לחשוב על שת"פ עסקי. מנכ"ל של חברה טכנולוגית. אמרתי "יאללה".עושה כאלו כל שבוע. מי בכלל חשב על משהו אחר.

     

    ברגע שנכנסתי לבית הקפה, ראיתי אותו יושב בצד. תהרגו אותי , לא יודעת למה, הוא נראה מואר. נוחו לכם, איני טיפוס רוחני וזו לא הייתה הילה מעל ראשו. אולי זה השיער בלונדיני-אפור על רקע הבגדים השחורים (ועוד אומרים ששחור לא מחמיא לבלונדינים). אולי אלו העיניים, טון הדיבור, הקול הסקסי (סיגריות,לא אוהבת את הריח), פנים מאירות, מזמינות, מבט ישיר ומרוכז, סגנון שיחה קולח,פתוח, גולש, לא משתהה, לא מסתבך, וחכם. אויי, כמה שאני אוהבת חכמים....אלה שהתבונה נשפכת מהם ומצליחים לסתום לי את הפה. כי, הרב, אתם מבינים,  פשוט משעממים אותי למוות (כיום אני סבורה שזו בעצם הפרעת קשב וריכוז שלי שמסננת לי את הגברים)

     

    התרשמתי. אבל , מי בכלל חשב מעבר לכך. קיטלגתי במגירה המתאימה והמשכתי הלאה.  אבל הבחור שידר רמזים שאפילו מח מנומנם ו"מאותגר זוגיות" כמו שלי לא יכול  לפספס...אז זרמתי. גלשתי, ופתאום התחלקה לי מחשבה "נוראית" של לארגן בילוי ילדים משותף (בלתי מחייב כמובן). שלו ושלי. גילאים דומים. סתם כך על שפת הים. להשתולל, להתלכלך בגלידה, לנסוע באופניים. למה לא?

     

    טוב אז לא אשאיר אתכם במתח. מסתבר שיש לו מישהי או, שהוא נמצא ביחסי נוחות או שנח לו להגיד שהוא ביחסים. אין לי כח לחשוב למה, כמה ואיך, ועבור מה היו בעצם הרמזים אם בכלל (דמינתי?). גברים. מוותרת מראש. מעולם לא הצלחתי להבין . מודה בכישלון.  לא מדברת את השפה שלהם.

     

    אבל עכשיו אני תוהה. מאחר והעירו אותי מתרדמתי. האם לחזור בחזרה למערה או לצאת להריח את הפרחים ולחפש דבש. כי אם פתאום נפל עלי אחד כזה בלי הזמנה. אולי יש עוד בחוץ ? מה אתם אומרים ?

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/10 12:26:
      תודה לכולם, אלו תגובות. אמא שלי הייתה אומרת לכם תודה רק שהיא לא גולשת באינטרנט לראות זאת..:-)
        22/3/10 11:36:


      הי גילה,

      כמו שהספקתי להכירך את תכירי את הגבר לשת"פ שלך בסופר היכן שאת הכי פחות מוכנה או בפגוש אל פגוש בכביש.... כל החכמים והבלונדינים והלבושים לדייט הם לא "כוס הקפה שלך" הם ארוחת הצהריים שלך!! הם הרבה רוח, משועממים המחפשים ריגושים אצל נשים חכמות וחוזרים הביתה לנשים שלהם שאיתם הם יכולים להתמודד. את שלך תמצאי היכן שהכי פחות תצפי והוא יבוא לך מהלב ויתחבר לדברים שהכי חשובים לך באמת.

       

      זה מה שקרה לי וזה גם יקרה לך, המשיכי עם החיים העמוסים שלך, המשיכי לדבר וללמד את התורה שלך והוא כבר יעקוף אותך בסיבוב.

      מכל הלב וחג שמח

      אגב אני עדיין מקבלת תודות על ההרצאה שלך לקוראי מרקום מול בנושא מדיה חברתית

      שלומית הרץ

      מרקום מול - הכל על תקשורת שיווקית

       

       

        22/3/10 10:54:

      גם הדובים נרדמים בחורף אך מתעוררים עם בו האביב.

      בימים עתיקים יותר הציידים היו צדים את הדובים בחורף כשהם ישנו. ופעם שמעתי את המשפט "כשהדוב ישן העולם משתנה, הוא נרדם והעולם בתנועה, אין סיכוי שהוא ישרוד את השנה החדשה"

       

      קומי צאי מהמערה ולכי לחפש את העתיד 

        22/3/10 09:38:

      להתעורר כמובן, ולא להרדם יותר ... :-)))
        22/3/10 09:38:

      גילה,

       

      שאלת שאלה ריטורית. תראי איך כולם ענו לך ועודדו אותך. אני מצטרף אליהם!

       

      ירון

        22/3/10 07:13:

      צטט: פרידמן רוני 2010-03-22 00:53:02


      גילההההההההה- אני עוד לא קראתי פוסט "חם "כזה אצלך.

      עכשיו אני מבינה למה נראית לי כל כך סקסית יפה וזוהרת בהרצאה האחרונה.

      את קרנת- כנראה שהמואר האיר לך את החיים קצת.

      מותק- מה ששלך יגיע אליך. ובוודאי שהוא חייב להיות חכם , סופר אינטילגנטי.

      סבלנות.. הוא יגיע....

       

       ממי, את מביכה אותי...חחח...נו , הרי אמרתי שיצאתי לרגע מהמאורה. צריך להתייפייף לפני שיוצאים, לא?

       

       

      מזכיר לי...

      כשגרתי עדיין עם ההורים...(בגלגול קודם) כשהייתי יוצאת מהבית מבלי להתגנדר,

      אבא שלי היה שואל אותי "ככה את יוצאת מהבית" ?

      הייתי אומרת לו

      "אבא , אני קופצת לסופר, את מי אני כבר אפגוש בסופר? המיוחל לא נמצא שם..."

      נו טוב, המיוחל עדיין לא נמצא...נקודה. ואני אפילו לא יודעת אם הוא מיוחל. :-)

      אבל אולי פספסתי אותו כי לא התאפרתי ולבשתי מחלצות ? 

       

       

        22/3/10 01:59:

      מנסיוני זה תמיד מגיע בהפתעה.

      אז תתכונני .האהבה בדרך

      אלייךךךךךךךךךךךךךךךךך.

      בהצלחה .

        22/3/10 00:53:


      גילההההההההה- אני עוד לא קראתי פוסט "חם "כזה אצלך.

      עכשיו אני מבינה למה נראית לי כל כך סקסית יפה וזוהרת בהרצאה האחרונה.

      את קרנת- כנראה שהמואר האיר לך את החיים קצת.

      מותק- מה ששלך יגיע אליך. ובוודאי שהוא חייב להיות חכם , סופר אינטילגנטי.

      סבלנות.. הוא יגיע....

        21/3/10 22:02:

      גילה יקירתי

       

      שיחת נפש מקסימה ומתוקה, המשיכי לשתף אותנו בהגיגיך.

       

      חג פסח שמח והמון אור.

       

      איריס

        21/3/10 20:26:

      דבש, דבש, דבש!

       

      ומי יודע, אולי יגיעו גם הפרפרים....אלו שבבטן ובלב.

       

      ממליצה לך בחום לנצל את האביב, הפריחה, ואת הרצון שבלב...

       

       

       

       

       

        21/3/10 18:22:

      למה להתלבט או להשקיע יותר מידי

      פשוט תנקטי באסטרטגית "שלח לחמך".

      אם בקפה או באתרי הכרויות... רשמי עצמך, מילים חביבות ואינטיליגנטיות, תמונה ו.... תמשיכי את עיסוקייך ותראי מה מגיע.

      לא צריך להתאמץ יתר על המידה, תראי מה בא ותבררי.

      יחי העצלנים!!! (והטכנולוגיה)

        21/3/10 16:45:
      תודה אלון , ברק ואורבך ימים יגידו. יתכן וקצת כבד עלי לקחת פעולה, הרבה יותר קל לדבר, לא?. רק המחשבה מחזירה אותי למאורה. למי יש כח ? כל כך נח לחיות בלי התלבטויות. לא? :-) אני עצלנית. בחרתי בדרך הקלה מבחינתי :-)
        21/3/10 15:16:

      צטט: adizi85 2010-03-21 15:03:54

      אני מבינה את החשש לשתף כך בבלוג אישי לצד עסקי, אך הפוסט כה יפה וגורם לרצות לקרוא את הבלוג שלך יותר (גם את החלק העסקי), אז למה לא...

      הרי רשת חברתית כשמה כן היא - החברות שנוצרת סביב הרשת ולדעתי הוספת צד אישי לכל הנושא תורמת לצד העסקי (כמובן כל עוד הדברים במידה...)

       

       אכן עדי, בחוכמה אמרת. רק תמיד יש את הקו הדק של גבול הטעם הטוב. עד כמה צריך לדעת עליך העומד ממול כשהוא בא לעבוד עימך. מעניין איך המדיה החברתית פורצת גבולות. דברים שפעם היינו מספרים לחברה טובה פתאום מתנוססים על עמוד באינטרט לעיני כל העולם :-) פסח שמח. גילה

       

        21/3/10 15:03:

      אני מבינה את החשש לשתף כך בבלוג אישי לצד עסקי, אך הפוסט כה יפה וגורם לרצות לקרוא את הבלוג שלך יותר (גם את החלק העסקי), אז למה לא...

      הרי רשת חברתית כשמה כן היא - החברות שנוצרת סביב הרשת ולדעתי הוספת צד אישי לכל הנושא תורמת לצד העסקי (כמובן כל עוד הדברים במידה...)

       

        21/3/10 15:03:


      איזה יופי את כותבת

       

      אני ממש אוהב את הסגנון שלך

       

        21/3/10 15:02:

      ברגע שהתעוררת אין דרך חזרה. ריח הפרחים וטעם הדבש פותח את העיניים ומגביר את החשק.

      את מוכנה לזה, והחכמה היא להמשיך את המומנטום

      אין ספק שב"עסק" הזה מירב התוצאות הן לא מה שאת מקווה למצא או הפוך (צריך שניים לטנגו)

      אך הדבש... ממממ טעם הדבש... מתוק וממכר

      שווה להתאמץ עבורו

      בהצלחה!

        21/3/10 14:49:
      תודה יקירי. מודה ומתוודה שאני מתלבטת בין להציג פוסטיים שהם אישיים, לבין אלו שיותר קשורים לעבודתי. הטקסט הזה פשוט התגלגל לי בפנים וגם הביא לי איזשהוא רעיון עיסקי שאני עוד מגלגלת בראש...אז רציתי כבר "להיפטר" ממנו.. חחח... פסח נעים ואביב מדהים שיהיה !
        21/3/10 14:45:


      זה היה סימן לבוא האביב. תמריאי מעל הפרחים, תריחי, חפשי דבש.

       

      ואל תשכחי להמשיך לשתף.

      ארכיון

      פרופיל

      גילה גדעון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מתוך הבלוג "מדיה חברתית"

      מתוך בלוג מסחר אלקטרוני