כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    סוקרטס, העורב ואני

    53 תגובות   יום ראשון, 21/3/10, 14:43


     

    סוקרטס, העורב ואני

     

    ישבתי בחצר הקפיטריה של גילמן*.  עשר בבוקר, לגמתי את "הַדּוֹזָה", הפוך לוהט .  לא הרחק ממני נִבְּטוּ אלי פני סוקרטס.  מפוסל באבן וברונזה מחזהו ומעלה, על תיבת שיש לבן מוגבהת, מרובעת. מצחו הרחב מתקמר בקשת מושלמת, מבטו מרעיף עמקות, שלוות דעת טהורה, נוסך עֹז רוח קדום בשעתו האחרונה בבשר. לידו, יצוקה כוס הרעל שלגם עד תום.

     

    למרגלות השיש עמד פח-אשפה מגולוון. עורב זקן עמד על שפתו כלוליין ונבר לתוכו עם מקורו החזק, השחור.  משלא מצא את מבוקשו, זינק מעלה ונחת על תיבת-השיש, כְּזֶרֶת מזקנו של הפילוסוף. שתי עיניו פחם נוזלי קרוש, סרקו סטודנטים חולפים ושבים, יושבים סביב שולחנות פזורים על הרחבה המרוצפת, שותים ואוכלים ומשוחחים או עסוקים במחשב נייד, ועוברים על חומר כתוב בדפים. וכמובן, חלקם אחזו במכשירים מלבניים קטנים בצבע שחור או כסף, משמיעים לתוכם קולות מקוטעים שנשמעו לו מוזרים ומסובכים, אך עם הזמן הוא החל מבין את שפתם, אף שלא יכול לדברה.

    מקצה הגג עלתה השמש אל כיפת חורף תכולה נקיה, מפילה אורה וחומה על רחבת הקפיטריה מבעד לעלוות הָאַלְמֹגָן והַסִּיסָם-הוֹדִי והזית, שנישאו וסוככו משני צדדיה.

     

    התבוננתי בפני סוקרטס. בעיני-רוחי ראיתי את תלמידיו עומדים סביבו בתאו בגלימות לבנות ובגווני הים, צופים בחרדה לתוך צלילות עיני הדבש שלו, בכל שינוי הבעה זעיר בפני מורם הדגול. בניע עפעפיו היורדים כמסך בלאט אט, בקמטי מצחו וסביב עיניו, בסנטרו הדומה לאגס הפוך אך נחוש, בכל זיע בקצות שפתיו שכבש באדנות עצמית מופלאה. מרטיבים ביראה את שפתיו הסדוקות במטלית שטבלו במי מעיין זכים, שנשאו לתאו בכד חימר אדמדם. סנה אהבתם בוער, מוקרן ממוקד אליו, למורם האהוב. מתייחדים עימו. דמעות צורבות גולשות להן על לחייהם כילדים קטנים, למול הארס המתפשט בדמו ומשתק את גופו וגפיו ואת פניו, בהדרגה.

    ואז, נשמע קולו חלוש:
    "הארץ, הרחק מתחתי, ככדור. כדור כחול, חום."
    ואחר-כך בקול קלוש:
    "אלף שמשות זוהרות לקראתי. "
    חיוך צח מזהיר את פניו, נקפא בן.

     

     

    שבתי לחצר.
    העורב פרש את כנפיו השחורות ועופף אל שורת חלונות הזזה בקומה השניה, נחת על אדן אלומניום שחלונו פתוח, וצפה פנימה בשיעור. במאמץ קל יכולתי לשמוע את הדי דבריו הבוטחים של המרצה, שדנו בפילוסופיה של יוון העתיקה.

    "קראאק קראאאא, קראאאק" - קרא העורב בקולו השורט.
    מיקדתי את לבי לקריאתו, ונדמה היה שקלטתי:
       אתם פילוסופים, אתם?
    וקריאתו מהולה היתה בגיחוך. חיוך מבודח צף בשפתיי.


    מתוך הכיתה נהרו הדי צחוק. כדור נייר שכווצ'ץ' מִדַּף, הועף לעבר העורב, החטיא  והמשיך בקשת מבעד לחלון בּוּל לתוך מזרקה קטנה בגינה, קרוב לשולחן שישבתי, צף לו בירוקת מימיה מעל דג זהב בודד, ששחה בשלוה דמומה בתוכם.
    קיפץ העורב לענף זית שטיפס עד סמוך לאותו החלון, וקרא שוב:
    "קראאה קר'-אהה, קראה קראאק"
    שוב מיקדתי לבי, ודומה היה לי שאמר:
     חמורים נוערים, זה מה שאתם.
    ושוב פרצו גלי נעירות מתוך הכיתה. הפעם, נתלה חיוכי בשני אוזניי כקופיף בין ענפי עץ קוקוס עמוס פרי. שלחתי לעבר העורב מבט אהדה ותמיכה, ולהפתעתי הרבה, הוא סובב ראשו לעברי, והנהן אלי.

    ה'הפוך' שלי כבר התקרר. קמתי וקרבתי לִפְּנֵי סוקרטס.  מאפרה מאלומניום, מלאה בדלי-סיגריות ואפר, מונחת היתה על ריבוע תיבת-השיש, כאילו שהוא עישן את אותן סיגריות ומעכן בתוכה. נעמדתי מולו, בוחן בהערכה את הפנים שכך פוסלו, שאלתי עצמי - כך היו פניו?
    זרקתי את הכוס החד-פעמית לתוך פח-האשפה המונח למרגלות תיבת-השיש, והזזתי אותו לפינה אחרת בחצר. כששבתי לקחת את המאפרה הגדושה מפניו של סוקרטס, שמעתי מעלי את משק כנפי העורב, והרמתי ראשי.
    עֲלֵה-זית טָרָף נפל לעברי מפיו, וקולו חורק נישא תוך כדי המראתו בין העלוות:
    "קרא, קראאוו קר-ראאאה."
    ובלבי שמעתי:

     - - -, - - - - -  - -  - - - - -.
    אך לא אוכל לאמר לכם, שמא תסקלו אותי.

     

     

    * גילמן  - בנין הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/4/10 01:25:

      צטט: מולי. 2010-03-25 12:48:40

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-22 08:41:34

      צטט: מולי. 2010-03-21 23:53:00

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-21 19:13:42

      צטט: מולי. 2010-03-21 19:07:06

       

        הייתי רוצה לנחש מה אמר העורב,

        אבל אתם תהרגו אותי.

       

      אני לא אהרוג אותך!

      תנסי...

      פרס על הניחוש הנכון - ציור חדש של מולי, שתתלה בגלריה שלה.

      התחרות נפתחת כעת!

      ע

       

        מוותרת על הפרס

        ואקח סיכון...יסלחו לי כל הפילוסופים

        אך אני לא ממש מחזיקה מהם

        אין טיעון פילוסופי שלא ניתן להפריך אותו.

       

        העורב רצה לקבוע:

       

        "אתם פילוסופים אתם"!!!!

       

        במקום:

       

       אתם פילוסופים, אתם?

       

       נראה לי שגם העורב לא מחזיק מפילוסופים.

       

      כך לדעתי עוזי....

      היצירה שלך והיא נהדרת חוץ מסימן השאלה

      לאחר שהעורב אמר מה שאמר.

       

      הבטחת שלא תהרוג אותי.

       

       

       

       

      בוקר טוב,

      כששאל העורב ,

       אתם פילוסופים, אתם?

       

      לאחר מכן הוא עונה על שאלתו:

       

        חמורים נוערים, זה מה שאתם

      ונראה לי שכוונת העורב היא, שאם כבר מי עוסק בפילוסופיה

      אז זה צריך להיות מתוך חיפוש אמת, כמו סוקרטס ותלמידיו...

      כמוך - כמוני, גם אני לא מחזיק מהם.

      אומנם, יצא לי לחטוא בעבר בשאלות פילוסופיות, עד שהפסקתי. לא עוד.

      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

       

       

       

       

        אמת לא מוצאים באמצעות פילוסופיה -

        אשרי מי שלא נתקל בה. מודה שבזבזתי

        עליה  7 שנים.

       

      אכן, אמת לא מוצאים באמצעות הפילוסופיה!

      אבל , מה שקורה בעולמנו, שאנשים שמתחילים לחפש אחר האמת,

      שואלים שאלות פילוסופיות על תכלית החיים, מהותם, וכו'...

      ובשלב הזה, הפילוסופיה לפתחם רובצת, מחכה....

      ואלו שבאים לקראתה, לא בקלות מצליחים לצאת מהקורים שלה, שעוטפים אותך... -

      מי כמוך יודעת!

      DANGER!!!

      יפה אמר בלז פזקל לאחר שזכה בהארה -

      לא אלוהי הפילוסופים, אלא, אלוהי אברהם, יצחק ויעקוב.

      תודה לך על התעמקותך

      ע

        6/4/10 19:34:
      תודה ערב מבורך!

      עוזי,

      אוהבת את הפרוזה שלך.

      כתוב מרתק !

      חג שמח,

      ליאורה

        1/4/10 01:37:

      שתי עיניו פחם נוזלי קרוש

       

      דיינו!

       

        25/3/10 18:13:


      מעניין...

      תודה....

      וכן יירבו חכמיי דעת ובינה כמוך.....

      נטלי

        25/3/10 15:08:

      וואוו... תיאור מושלם לסיפורו של סוקרטס,

      לא ברור לי למה סילוסוף דגול שהאמין כי בני האדם טובים ביסודם

      וכאדם שהביא לעולם רעיונות סדורים של ההרמוניה הטיבעית של הסביבה

      ושהאמין בקיומו של אלוהים בחר להתאבד בשתיית כוס התרעלה,

      אך ברור לי לחלוטין ש "הדוזה" שלך החזירה אותי 20 מדוייקים אחורה

      והציפו אותי געגועים לקפלון ושרייבר.

       

      חג אביב שמח

      ותודה ענקית לסיפור נפלא.

       

       

       

       

        25/3/10 12:53:

       

       עוזי יקר,

       חג שמח!!! 

        25/3/10 12:48:

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-22 08:41:34

      צטט: מולי. 2010-03-21 23:53:00

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-21 19:13:42

      צטט: מולי. 2010-03-21 19:07:06

       

        הייתי רוצה לנחש מה אמר העורב,

        אבל אתם תהרגו אותי.

       

      אני לא אהרוג אותך!

      תנסי...

      פרס על הניחוש הנכון - ציור חדש של מולי, שתתלה בגלריה שלה.

      התחרות נפתחת כעת!

      ע

       

        מוותרת על הפרס

        ואקח סיכון...יסלחו לי כל הפילוסופים

        אך אני לא ממש מחזיקה מהם

        אין טיעון פילוסופי שלא ניתן להפריך אותו.

       

        העורב רצה לקבוע:

       

        "אתם פילוסופים אתם"!!!!

       

        במקום:

       

       אתם פילוסופים, אתם?

       

       נראה לי שגם העורב לא מחזיק מפילוסופים.

       

      כך לדעתי עוזי....

      היצירה שלך והיא נהדרת חוץ מסימן השאלה

      לאחר שהעורב אמר מה שאמר.

       

      הבטחת שלא תהרוג אותי.

       

       

       

       

      בוקר טוב,

      כששאל העורב ,

       אתם פילוסופים, אתם?

       

      לאחר מכן הוא עונה על שאלתו:

       

        חמורים נוערים, זה מה שאתם

      ונראה לי שכוונת העורב היא, שאם כבר מי עוסק בפילוסופיה

      אז זה צריך להיות מתוך חיפוש אמת, כמו סוקרטס ותלמידיו...

      כמוך - כמוני, גם אני לא מחזיק מהם.

      אומנם, יצא לי לחטוא בעבר בשאלות פילוסופיות, עד שהפסקתי. לא עוד.

      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

       

       

       

       

        אמת לא מוצאים באמצעות פילוסופיה -

        אשרי מי שלא נתקל בה. מודה שבזבזתי

        עליה  7 שנים.


      עוזי, אחלה סיפור,

      אך זכור - שללא סוקרטס שהיה נוכח שם בדמות פיסלו - לא היית שם לב לדברי העורב .... :)))

      קריצה

        23/3/10 07:02:

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-22 11:01:33

      ללוני -

       

      הכוונה ל שמש

       

      השמש הזוהרת, כן.

      אבל, יש גם ספר "אלף שמשות זוהרות". ולזה התכוונתי.

       

       

       

        23/3/10 02:13:

      צטט: ליידי בלוז 2010-03-23 01:40:02


      התפלספות מעלה חיוך

      חופשה נעימה וחג שמח

      .

      בלוז

       

       

      תודה, בלוז.

      אומנם הנושא הוא פילוסופיה, אבל מבחינתי זה לא.

      חג-חרות שמח וחופשה נעימה גם לך

      ע

        23/3/10 01:40:


      התפלספות מעלה חיוך

      חופשה נעימה וחג שמח

      .

      בלוז

        23/3/10 01:04:

      צטט: עזרא מורד 2010-03-22 23:02:37


      יפה

      תודה .

       

      תודה לך, עזרא.

      חג-חרות שמח

      ע

        22/3/10 23:02:


      יפה

      תודה .

        22/3/10 22:16:

      צטט: perach1 2010-03-22 21:22:18


      תודה על הסיפור המרתק ..!

       

       

      תודה לך, פרח.

      חג-חרות שמח

      ע 

       

        22/3/10 22:12:

      צטט: revi ba 2010-03-22 21:16:36


      ע.ע.

       

      אתה מוכשר

      כתיבה מיוחדת ומסקרנת

       

       

      תודה, רווי, על מילותייך המחמיאות.

      חג-חרות שמח

      ע

       

       

        22/3/10 21:22:

      תודה על הסיפור המרתק ..!
        22/3/10 21:16:


      ע.ע.

       

      אתה מוכשר

      כתיבה מיוחדת ומסקרנת

       

        22/3/10 18:50:

      צטט: ashorer 2010-03-22 18:45:53


      שילוב פילוספיה עם החיים...נהדר

       

      פעם ראשונה שקורא אצלך פרוזה והתמוגגתי

       

       

      תודה, אשרקה.

      התמוגגתי למילותיך.

      חג-חרות שמח!

      ע

        22/3/10 18:45:


      שילוב פילוספיה עם החיים...נהדר

       

      פעם ראשונה שקורא אצלך פרוזה והתמוגגתי

        22/3/10 18:32:

      צטט: לחישת הלב 2010-03-22 17:47:30

      כתיבתך קולחת ומרתקת ובה התיבול
      הנכון למתכון של סיפור מנצח.
      השארת אותי עם טעם של עוד.....ומתח.
      נפלא לי היה לבקרך ולשוטט בין השורות
      באופן כובש, ומהנה.
      תודה לך על רגעי כייף אמיתי.
      אהבתי.
      ערב קסום.

       

       

      תודה, מיכל.

      איזה כיף לקרוא כל פעם מילותייך, פשוט להתענג ול <הסמיק> ...

      חג-חרות שמח לך ולמשפחתך

      ע

        22/3/10 18:28:

      צטט: חנן הכתבן 2010-03-22 15:39:46

      אהבתי את אשר כתבת

       

      איני יודע מדוע נתגנבה מחשבה בדעתי

       

      כי מישום מה העורב הגיע לבקר את תלמידיו שלו עצמו

       

      גילגול נשמות, אבל דווקא בעורב   - מי יודע?

       

       

      חנן

       

      חנן ,

      לא נראה לי שדמות כה מופלאה כמוהו יתגלגל לעורב...

       שמח שאהבת.

      חג-חרות שמח לך

      ע

        22/3/10 18:26:

      צטט: סטאר* 2010-03-22 15:37:42


      לא יודעת מה העורב, קרע קרע קרא ....

      אך זוכרת אני מקרה אחד

      בו עורב , בדרכי נקרה

      על שערות ראשי קיפץ ועמד

      ואני .... נבהלתי נורא

      ועוזי ....

      שתיהיה לך חופשה נעימה:)

       

      אולי הוא התאהב בך...

      הם קנאים!!! הוא לא רצה לעזוב את התיבה כשנוח ביקש לשלוח אותו,

      כי לא רצה לעזוב את אשתו שם לבד...

      חג חרות שמח!

      נו, מילאת כבר את המקרר?... יצאת כבר מעבדות הפסח?...

      חג-חרות שמח לך ולמשפחה

      ע

        22/3/10 18:23:

      צטט: Rivka 2010-03-22 12:35:56


      עורב אורבאני עם קול לא ערב אורב וקרב...

       .

      ואין לי כוונה להתעמק במשתמע מהתיאור שלך

      אלא רק לאמר ובפשטות:  נהניתי.

      .

      (אשוב).

       

       

      רבקה, תודה.

      שמח שנהנית. ואל תחששי, הוא עורב נחמד...

      חג-חרות שמח!

      ע

       

        22/3/10 18:21:

      צטט: טימפי 2010-03-22 12:12:44


      לעוזי- יפה כתבת

      למרינה- העורב ציפור שיר? עשית את היום לכל עם העורבים

       

      תודה, טימפי.

      חג חרות שמח לך

      ע

        22/3/10 18:20:

      צטט: ג'אן דארק 2010-03-22 12:06:53


      אני מבינה שהחלטת למתוח אותנו במשך שבועיים..... חחחחח

      .

      כתיבתך המוחשית גרמה לשבת איתך שם עם ההפוך הלוהט ולהיות עדה לחווייתך,

      מרתק וקולח ובהחלט מעורר עניין.

      ולקינוח גם החלטת להפעיל לנו את גלגלי... - מה טוב!!!

      וקריאתו של העורב, כשהפיל את עלה הזית ממקורו, הייתה:

      "עיזבו אתכם, חבורה של חלמאים, אני חוזר להררט..."

      או : "עזוב ת'מאפרה, עוד לא סיימתי את השכטה האחרונה..." קרררא קאררא קררראא

      חחחח

      ניהנתי לאללה, ועוזי, שתיהיה לך אחלה חופשה!!!

      *

       

       

      תודה, ג'אן.

      כיף לי קוראת שכמוך.

      ויתכן שצדקת בשני הניחושים שלך...

      חג-חרות שמח וחופשנ נעימה גם לך

      ע

        22/3/10 18:18:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-03-22 11:50:31


      אתם הפילוסופים..הפלספנים של החיים...הצלחת לרתק אותי וגם לחייך אותי. על בניין גילמן הזה ששם היו מקיימים כנסים למורים לספרות בפועל, יש לי סיפור אהבה גדול מהחיים בתוך "חלבת תמרים". אז עוזי, אני רוצה להבין, זה מה שעושים בשיעור פילוסופיה של התרבות העתיקה, בוהים בהקיץ בתוך עולם עשיר של תככים, נוגעים בשולי המבט של סוקרטס לפני שהוא עוצם עיניו לנצח. אהבתי וכיכבתי* ותודה על ביקוריך אצלי

       

       


      יהודית, תודה.

      אני רוצה לקרוא את סיפורך, היכן אמצא אותו?

      חג חרות שמח לך

      ע

        22/3/10 18:15:

      צטט: יערית 1 2010-03-22 11:27:26


      פעם ראשונה קוראת פרוזה שלך ונותרתי מרותקת למסך

      כתיבתך סוחפת ומעניינת

      והסיפא הותיר אותי סקרנית..על מה חשבת?(-:

       

       

      תודה, זהבית!

      כיף לי לקרוא מילותייך!

      בנוגע לסייפא, את רוצה שיסקלו אותי?...

      הכוונה היתה לעורר, כל קורא והגיחיו הוא שיעלו בו...

      חג-חרות שמח לך ומשפחתך

       

      ע

       

       

       

       

        22/3/10 17:47:
      כתיבתך קולחת ומרתקת ובה התיבול
      הנכון למתכון של סיפור מנצח.
      השארת אותי עם טעם של עוד.....ומתח.
      נפלא לי היה לבקרך ולשוטט בין השורות
      באופן כובש, ומהנה.
      תודה לך על רגעי כייף אמיתי.
      אהבתי.
      ערב קסום.
       

        22/3/10 15:39:

      אהבתי את אשר כתבת

       

      איני יודע מדוע נתגנבה מחשבה בדעתי

       

      כי מישום מה העורב הגיע לבקר את תלמידיו שלו עצמו

       

      גילגול נשמות, אבל דווקא בעורב   - מי יודע?

       

       

      חנן

        22/3/10 15:37:


      לא יודעת מה העורב, קרע קרע קרא ....

      אך זוכרת אני מקרה אחד

      בו עורב , בדרכי נקרה

      על שערות ראשי קיפץ ועמד

      ואני .... נבהלתי נורא

      ועוזי ....

      שתיהיה לך חופשה נעימה:)

        22/3/10 12:35:


      עורב אורבאני עם קול לא ערב אורב וקרב...

       .

      ואין לי כוונה להתעמק במשתמע מהתיאור שלך

      אלא רק לאמר ובפשטות:  נהניתי.

      .

      (אשוב).

       

        22/3/10 12:12:


      לעוזי- יפה כתבת

      למרינה- העורב ציפור שיר? עשית את היום לכל עם העורבים

        22/3/10 12:06:


      אני מבינה שהחלטת למתוח אותנו במשך שבועיים..... חחחחח

      .

      כתיבתך המוחשית גרמה לשבת איתך שם עם ההפוך הלוהט ולהיות עדה לחווייתך,

      מרתק וקולח ובהחלט מעורר עניין.

      ולקינוח גם החלטת להפעיל לנו את גלגלי... - מה טוב!!!

      וקריאתו של העורב, כשהפיל את עלה הזית ממקורו, הייתה:

      "עיזבו אתכם, חבורה של חלמאים, אני חוזר להררט..."

      או : "עזוב ת'מאפרה, עוד לא סיימתי את השכטה האחרונה..." קרררא קאררא קררראא

      חחחח

      ניהנתי לאללה, ועוזי, שתיהיה לך אחלה חופשה!!!

      *


      אתם הפילוסופים..הפלספנים של החיים...הצלחת לרתק אותי וגם לחייך אותי. על בניין גילמן הזה ששם היו מקיימים כנסים למורים לספרות בפועל, יש לי סיפור אהבה גדול מהחיים בתוך "חלבת תמרים". אז עוזי, אני רוצה להבין, זה מה שעושים בשיעור פילוסופיה של התרבות העתיקה, בוהים בהקיץ בתוך עולם עשיר של תככים, נוגעים בשולי המבט של סוקרטס לפני שהוא עוצם עיניו לנצח. אהבתי וכיכבתי* ותודה על ביקוריך אצלי
        22/3/10 11:29:


      וכמובן יום נהדר גם לך(-:

       

      וחג חירות שמח עם איחולים לחופשה נעימה

       

      זהבית

        22/3/10 11:27:


      פעם ראשונה קוראת פרוזה שלך ונותרתי מרותקת למסך

      כתיבתך סוחפת ומעניינת

      והסיפא הותיר אותי סקרנית..על מה חשבת?(-:

        22/3/10 11:01:

      ללוני -

       

      הכוונה ל שמש

        22/3/10 10:59:

      צטט: אלונה (לוֹני) 2010-03-22 08:19:53

       

      עצמי, עצמי, 

      כתיבה יפה ועשירה בציניות, אירוניה.

      אבל נותרתי סקרנית.... לנוכח הסיום.

      אוהבת שצדים את הרגע ואת המחשבות ואצים לכתוב אותם בכשרון.

      והאזכור של "אלף שמשות זוהרות" זעק לי ממרחקים להגיע....

       

       

      תודה, לוני (:  

        

       

       

      תודה, לוני.

      שמח על ביקורך, ועל מילותייך.

      והסקרנות הזו בריאה לעורר הגיחים בך...

      שמשה זוהרת לך, בליבך

      ע

        22/3/10 10:55:

      צטט: ליריקה- 2010-03-21 20:03:01


      אז בסופו של דבר,

      הכל אינטרפרטציה..

      עורב או חובב..

       

      כשמחפשים באמת, עד הסוף

      כשמוכנים למות עבור הדבר -

      אז מוצאים אותו!

      ואז הפילו' מיותרת לגמרי, לעניות דעתי.

       

      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

       

        22/3/10 10:51:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-03-21 19:20:55

      רותקתי!

       

       


      תודה, רחל.

       

      ובריאות נפלאה לך, נשמה.

       

      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

        22/3/10 10:50:

      צטט: אירה יאן 2010-03-21 18:07:50


      טוב לכלב החי מהארי המת,

       

       

      ואני בעד הארי המת!


      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

       

        22/3/10 10:13:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-03-22 09:54:23

      יום נהדר גם לך עוזי

       

      הרגע שמתי לב למה שכתבת למולי :)))

       

      יפה !!!

       

       

       

      תודה לך על מילותייך!

      תמיד שמח בהן.

       

      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

        22/3/10 09:54:

      יום נהדר גם לך עוזי

       

      הרגע שמתי לב למה שכתבת למולי :)))

       

      יפה !!!

        22/3/10 09:17:


      ואני חוברת לתגובתה של אלונה

      בהחלט מסקרן ומעורר עיניין

      חוויתי

      יכולתי להתחבר בקלות

      מכירה היטב את מיקום האירוע :))

       

      לא בגילמן למדתי אבל לא הרחק משם.. תמיד עברתי דרך גילמן..

       

      והעורב ... ובכן.. חולון [היכן שגרתי] היתה מוצפת בהם

      במודיעין [מקום מגוריי] משומה.. ראיתי פרטים בודדים בלבד.. [לצערי]

      הם בהחלט ציפורי שיר משעשעים... [או שזו רק אני המשועשעת מהם?]

       

      לא אוהבת משחקי ניחוש מהסיבה הפשוטה שאינני טובה בהם.

      תגלה לי ? רק לי ... בסוד... ?

        22/3/10 08:41:

      צטט: מולי. 2010-03-21 23:53:00

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-21 19:13:42

      צטט: מולי. 2010-03-21 19:07:06

       

        הייתי רוצה לנחש מה אמר העורב,

        אבל אתם תהרגו אותי.

       

      אני לא אהרוג אותך!

      תנסי...

      פרס על הניחוש הנכון - ציור חדש של מולי, שתתלה בגלריה שלה.

      התחרות נפתחת כעת!

      ע

       

        מוותרת על הפרס

        ואקח סיכון...יסלחו לי כל הפילוסופים

        אך אני לא ממש מחזיקה מהם

        אין טיעון פילוסופי שלא ניתן להפריך אותו.

       

        העורב רצה לקבוע:

        

        "אתם פילוסופים אתם"!!!!

       

        במקום:

       

       אתם פילוסופים, אתם?

       

       נראה לי שגם העורב לא מחזיק מפילוסופים.

       

      כך לדעתי עוזי....

      היצירה שלך והיא נהדרת חוץ מסימן השאלה

      לאחר שהעורב אמר מה שאמר.

       

      הבטחת שלא תהרוג אותי.

       

       

       

       

      בוקר טוב,

      כששאל העורב ,

       אתם פילוסופים, אתם?

       

      לאחר מכן הוא עונה על שאלתו:

       

        חמורים נוערים, זה מה שאתם

      ונראה לי שכוונת העורב היא, שאם כבר מי עוסק בפילוסופיה

      אז זה צריך להיות מתוך חיפוש אמת, כמו סוקרטס ותלמידיו...

      כמוך - כמוני, גם אני לא מחזיק מהם.

      אומנם, יצא לי לחטוא בעבר בשאלות פילוסופיות, עד שהפסקתי. לא עוד.

      "רא קארא רא" העורב מוסר לך, שפירושו:

      יום נהדר לך

       

       

       

        22/3/10 08:19:

       

      עצמי, עצמי, 

      כתיבה יפה ועשירה בציניות, אירוניה.

      אבל נותרתי סקרנית.... לנוכח הסיום.

      אוהבת שצדים את הרגע ואת המחשבות ואצים לכתוב אותם בכשרון.

      והאזכור של "אלף שמשות זוהרות" זעק לי ממרחקים להגיע....

       

       

      תודה, לוני (:  

       

        

        21/3/10 23:53:

      צטט: עצמי עצמי 2010-03-21 19:13:42

      צטט: מולי. 2010-03-21 19:07:06

       

        הייתי רוצה לנחש מה אמר העורב,

        אבל אתם תהרגו אותי.

       

      אני לא אהרוג אותך!

      תנסי...

      פרס על הניחוש הנכון - ציור חדש של מולי, שתתלה בגלריה שלה.

      התחרות נפתחת כעת!

      ע

       

        מוותרת על הפרס

        ואקח סיכון...יסלחו לי כל הפילוסופים

        אך אני לא ממש מחזיקה מהם

        אין טיעון פילוסופי שלא ניתן להפריך אותו.

       

        העורב רצה לקבוע:

        

        "אתם פילוסופים אתם"!!!!

       

        במקום:

       

       אתם פילוסופים, אתם?

       

       נראה לי שגם העורב לא מחזיק מפילוסופים.

       

      כך לדעתי עוזי....

      היצירה שלך והיא נהדרת חוץ מסימן השאלה

      לאחר שהעורב אמר מה שאמר.

       

      הבטחת שלא תהרוג אותי.

       

       

        21/3/10 20:03:


      אז בסופו של דבר,

      הכל אינטרפרטציה..

      עורב או חובב..

        21/3/10 19:20:
      רותקתי!
        21/3/10 19:13:

      צטט: מולי. 2010-03-21 19:07:06

       

        הייתי רוצה לנחש מה אמר העורב,

        אבל אתם תהרגו אותי.

       

      אני לא אהרוג אותך!

      תנסי...

      פרס על הניחוש הנכון - ציור חדש של מולי, שתתלה בגלריה שלה.

      התחרות נפתחת כעת!

      ע

        21/3/10 19:07:

       

        הייתי רוצה לנחש מה אמר העורב,

        אבל אתם תהרגו אותי.

        21/3/10 18:07:

      טוב לכלב החי מהארי המת,