כותרות TheMarker >
    ';

    העט של ענבל

    מרק קובה סלק אצל "רחמו"

    14 תגובות   יום ראשון, 21/3/10, 20:28


    תכננתי לעשות את זה בשבוע שעבר אבל מפאת הקור זה לא יצא.

    היום הגיע הזמן לבצע את התכנית וגם לקנות קצת הביתה.

     החלטתי גם לנסות לנסוע העירה עם האוטו ושמחתי לגלות שיש חניה חינם שעתיים ראשונות בחניון ממילא.

    כמה זמן כבר יקח לי לטרוף מרק קובה?

     

    מיד שנכנסים לרחמו מרגישים בבית.

    תמונתו הענקית מתנוססת ומקבלת את פניך בחמימות.

    וגם סירים בייתים של אוכל.

     

    ביקשתי מרק קובה והתישבתי לאכול.

    קצת התבאסתי לשבת לבד, אז מיצי, חתולת הבית המטופחת והמדושנת התישבה לידי ואירחה לי לחברה.

    היא התגלתה כמכניסת אורחים אדיבה, נתנה לי ללטף את פרוותה ואפילו לא דרשה ביס מהקובה בתמורה.

     

    מהר מאד ניכנסנו לרוטינה- זה הלך ככה-ביד שמאל-שלושה ליטופים למיצי, ביד ימין ביס מהקובה, סיבוב במבט על באי המסעדה, ועוד ביס מהקובה.

    אם התמהמהתי עם הליטוף-הרגשתי כף רגל חתולית על ירכי השמאלית וחזרתי מיד לתפקידי.

    ככל שהתקדמה הארוחה התעצמה התלהבותי מהקובה וכן התעצמו הדרישות של מיצי לקבל ליטופים עד שפעם אחת אפילו הרגשתי את ציפורניה מבעד לג'ינס.

     

    בשלב מסוים חשתי צמא.

    ניגשתי לקחת כוס מיץ לימונדה תוצרת בית וכשחזרתי גיליתי שהביס האחרון של הקובה נעלם מהצלחת שלי

    כמו אמא דובה מהסיפור חיפשתי מי אחראי לפשע המתועב.

    מיצי הזריזה והמרוצה מלקקת את שפתיה ונשבעת לכם שראיתי אותה אפילו מחייכת אלי.

     

    אחד העובדים מיד ניגש לנקות את שאריות הסעודה שלה מהכיסא שלי ומיצי חזרה לעמדת הליטוף.

    מה שלא מנע ממנה לבדוק מדי פעם מה אוכלים הסועדים האחרים ומה הסיכויים שלה לזכות בחסדיהם.

     

    לידי ישבו זוג שאכלו מנה בשרית כלשהי

    כשסיימו את ארוחתם מיצי עלתה ברוב כבוד אל הכסא של הבחור וסיימה את המנה שלו באין מפריע.

     

    אני לא יודעת אם יש אנשים שזה מפריע להם. אצלי-להיפך, זה מראה על רוחב ליבם של בעלי המסעדה,

    ועל תבלבלו לי בבקשה את המוח על עינייני הגיינה וכאלה. חתול זו חיה נקיה, במיוחד אם היא חתולה.

    זה לא שחלילה היה עכבר במטבח או נמלים בסוכר.

     

    חזרתי הביתה ונזכרתי שעוד מעט פסח, מה שאומר שלפני שרחמו יכשירו את המטבח שלהם (או שמא יסגרו בחג?)

    אני חייבת לבקר שם לפחות עוד פעם אחת.

     

    ליתר בטחון הצטיידתי במנות של במיה גולש, ומג'דרה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/5/10 22:37:


      אם אני אלך לשם זה רק בגלל מיצי  ...

       

      כשהלב רחב האוכל משובח

       

      *

        30/4/10 18:38:


      איזה יופי - החתולה!

      ואללה, אלך לפגוש את מיצי בהזדמנות הקרובה.

      אבל אזמין רק סלט או משהו צמחי אחר. כי בשר כבר לא בבית ספרי.  

        30/4/10 16:15:


      אין כמו קובה חתולים.

      זה טעים בעיקר אם מורידים להם קודם את הזנב לפני הטיגון...

        30/4/10 03:30:
      נשמע מעניין.איך זה ביחס למורדוך ועזורה ?? (שמעתי שהם גם "נחשבים")
        20/4/10 22:02:
      אין כמו מרק קובה אצל רחמו...
        18/4/10 02:43:

      צטט: חירות-נפש 2010-04-17 23:21:29

      מייאוווו...

      רק בזכות הכנסת-החתולים של רחמו

      אלך לאכול שם !

      אככב כשיעברו 24 שעות...

       

       

       

      יש המשך...מסתבר שגברת מיאו היא חתולה קבועה שם, כשהייתי שם שבוע שעבר ורק קניתי אוכל הביתה, היא סירבה לחלוטין לליטופי ואפילו נראתה כעוסה משהו על הנסיון החד צדדי לקבל ממנה משהו..הבטחתי לה פיצוי בפעם הבאה. זה לא עזר.

        17/4/10 23:21:

      מייאוווו...

      רק בזכות הכנסת-החתולים של רחמו

      אלך לאכול שם !

      אככב כשיעברו 24 שעות...

       

       

        13/4/10 11:33:

      לדעתי רחמו זה סוג של מיתולוגיה ירושלמית . אין מקום כזה .

      תל אביבי

        8/4/10 14:44:

      טוב להיזכר. לא הייתי שם כבר זמן רב.

      אחזור, ולו רק בשל החתולים :)

        5/4/10 19:05:


      שלום לך ירושלמית

      סיפור יפה, כתוב יפה וממש נהנתי לקרוא אותו

      העלה חיוך על פני

      תודה לך

        2/4/10 16:42:


      דרור..שנינו יודעים שאין לרחמו מתחרים..בשום פינה..

      שבת שלום:)

        2/4/10 16:37:
      כשאני אומר גדלתי על רחמו אני מתכוון לזה; אמי היקרה היתה דואגת להביא לנו בערך פעם בשבוע הביתה את מאכליו, אז בסוף שנות השבעים תחילת השמונים. ואני הולך אליו בערך פעם בחודש, אף שאני גר הרחק. ואפרופו - המתחרה פינתי פתח סניף אותנטי בבוגרשוב בתל אביב. למותג פינתי במודיעין אסור להתקרב. חיקוי זול..
        29/3/10 17:00:

      עוד לא הייתי אצל רחמו, מקווה שבקרוב, את עזורה ניסיתי ונהנתי.
        23/3/10 23:25:

      את החתולים של רחמו, אני מעדיפה על הקובה שלו

      אבל תשבעי ותהני

      ארכיון

      פרופיל

      ענבל הופמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין