תכננתי לעשות את זה בשבוע שעבר אבל מפאת הקור זה לא יצא.

היום הגיע הזמן לבצע את התכנית וגם לקנות קצת הביתה.

 החלטתי גם לנסות לנסוע העירה עם האוטו ושמחתי לגלות שיש חניה חינם שעתיים ראשונות בחניון ממילא.

כמה זמן כבר יקח לי לטרוף מרק קובה?

מיד שנכנסים לרחמו מרגישים בבית.

תמונתו הענקית מתנוססת ומקבלת את פניך בחמימות.

וגם סירים בייתים של אוכל.

ביקשתי מרק קובה והתישבתי לאכול.

קצת התבאסתי לשבת לבד, אז מיצי, חתולת הבית המטופחת והמדושנת התישבה לידי ואירחה לי לחברה.

היא התגלתה כמכניסת אורחים אדיבה, נתנה לי ללטף את פרוותה ואפילו לא דרשה ביס מהקובה בתמורה.

מהר מאד ניכנסנו לרוטינה- זה הלך ככה-ביד שמאל-שלושה ליטופים למיצי, ביד ימין ביס מהקובה, סיבוב במבט על באי המסעדה, ועוד ביס מהקובה.

אם התמהמהתי עם הליטוף-הרגשתי כף רגל חתולית על ירכי השמאלית וחזרתי מיד לתפקידי.

ככל שהתקדמה הארוחה התעצמה התלהבותי מהקובה וכן התעצמו הדרישות של מיצי לקבל ליטופים עד שפעם אחת אפילו הרגשתי את ציפורניה מבעד לג'ינס.

בשלב מסוים חשתי צמא.

ניגשתי לקחת כוס מיץ לימונדה תוצרת בית וכשחזרתי גיליתי שהביס האחרון של הקובה נעלם מהצלחת שלי

כמו אמא דובה מהסיפור חיפשתי מי אחראי לפשע המתועב.

מיצי הזריזה והמרוצה מלקקת את שפתיה ונשבעת לכם שראיתי אותה אפילו מחייכת אלי.

אחד העובדים מיד ניגש לנקות את שאריות הסעודה שלה מהכיסא שלי ומיצי חזרה לעמדת הליטוף.

מה שלא מנע ממנה לבדוק מדי פעם מה אוכלים הסועדים האחרים ומה הסיכויים שלה לזכות בחסדיהם.

לידי ישבו זוג שאכלו מנה בשרית כלשהי

כשסיימו את ארוחתם מיצי עלתה ברוב כבוד אל הכסא של הבחור וסיימה את המנה שלו באין מפריע.

אני לא יודעת אם יש אנשים שזה מפריע להם. אצלי-להיפך, זה מראה על רוחב ליבם של בעלי המסעדה,

ועל תבלבלו לי בבקשה את המוח על עינייני הגיינה וכאלה. חתול זו חיה נקיה, במיוחד אם היא חתולה.

זה לא שחלילה היה עכבר במטבח או נמלים בסוכר.

חזרתי הביתה ונזכרתי שעוד מעט פסח, מה שאומר שלפני שרחמו יכשירו את המטבח שלהם (או שמא יסגרו בחג?)

אני חייבת לבקר שם לפחות עוד פעם אחת.

ליתר בטחון הצטיידתי במנות של במיה גולש, ומג'דרה.