בבית הספר של הצעיר התקיים שוק ידע. הנה משהו שכתבתי למארגנים:

כמה הרהורים לאחר שוק הידע הגדול. פיסות של ידע שאני צברתי לרגע בעולם הידע המשתנה. 

אני לא יודע מי חשב לעשות את שוק הידע- סחתיין עליו...

"שוק ידע" זו בעיני תפיסה שונה מהתפיסה הרגילה של התנהלות בעולם. תפיסה שונה של זרימת ידע, של מקומי בעולם, של מה זה שוק. אנחנו רגילים שבשוק יש מוצרים. שמוכרים אותם. מה מוכרים כאן, ולמה זה בחינם? בחינם... למה למכור משהו בחינם? איך מסבירים את זה שמי שמחלק ידע- זה עוזר לו? זה מקדם לא רק את העולם, אלא גם את האינטרסים הפרטיים שלו? אולי זה ברור במידה מסוימת לכל ילד שיש לו דף בפייסבוק והוא מחלק את צילומיו והגיגיו לכולם, אבל זה הרי כל כך מנוגד לתפיסה עליה צמחנו, שלפיה ידע (מוסתר) הוא כוח. שצריך לשמור את הידע בלב, או בלב של הגילדה הסגורה שלנו. התרבות המסחרית שלנו באה מהגילדה, מהקלפים הצמודים לחזה, והנה משהו אחר, שאומר שידע זה משהו שצריך לחלק, כי אם אנחנו שולחים את הידע שלנו, הוא חוזר אלינו במכפלות. אם אני מחלק ידע = אני יודע יותר. במשחק המוזר של החיים המקצועיים של היום נדמה לי שמי שרוצה לנצח במשחק, צריך להחזיק את הקלפים דווקא גלויים.

. 

כמובן שמדובר על תפיסת ידע חינוכית שונה. תפיסה שאומרת בבסיסה שהתלמיד יודע "משהו". שהוא מומחה. לא פחות. ויש כאן שליחות: ללמד את הילדים (ואת המבוגרים) שהם מומחים. ומי שמומחה יש לו אחריות- אחריות לשמור על התעדכנות בים הידע המקצועי, אבל גם לעדכן אחרים, ולקלוט מהם את הידע שלהם ואת ההדהוד החוזר של הידע שלו. שיפור שלו, שינוי שלו. הידע החוזר- הוא כבר משופר, מתוקף, הוא כבר שינה משהו בעולם.

 .

יש כאן תפיסה שהידע החשוב מגיע מלמטה ולא מהשמים. ידע של השטח, של האנשים, ידע דמוקרטי, "לא בשמים היא" מול ידע של "לוחות הברית" שהם ידע אלוהי, שיכולים לרדת באמצעות מתווך מהשמיים אל העם.

.

אז שוב תודה שלא ויתרתם ועשיתם את השוק. גם שוק גדול מתחיל מצעד קטן... ואולי ניתן להפוך את זה למנהג? למשהו קבוע, טקסי, שבו מתקיים כבר כיוונון מראש, ויודעים למה לצפות.