טל סנדר – השראה בכל משימה

יו"ר ומנכ"ל לשעבר של כתר פלסטיק (מיליארד דולר בשנה...) 1,000,000,000$

טל, הוא חיה אחרת. לא מייצרים הרבה כאלה.הוא עו"ד בהשכלתו, למרות שמעולם לא עבד בזה. וטייס לשעבר. גם בזה הוא לא עבד.בגיל 21 אימץ אותו סמי סגול לעבודה בכתר יפו, במפעל ישן. ביחד, הם בנו חברה של מיליארד דולר, במשך 35 שנה.  

מלצר יכול להיות למנהל לקוח טוב של WALMART

כשטל מראיין אנשים לעבודה הוא שואל אותם: היית מלצר? אם כן – התקבלת.למה? כי אם נתת שירות בלחץ למלא אנשים ולא אכפת לך להגיש ולנגב, אז אתה תהיה 10 בלשרת קניין של WALMART. 

אני הולך לקנות אותך

לסמי סגול (הבעלים, והמקים) אין גבולות מחשבה. הוא יכול להיכנס לביתן של חברת ענק בארה"ב, ולומר לנשיא שלה: I am going to buy you - אני הולך לקנות אותך. בהתחלה, אתה חושב שנטרפה דעתו. אחרי שנה הוא באמת קונה אותו.

 It's easier to ask for forgivenessThen to ask for permission

רוץ על זה. לך על זה. תעשה. בגדול, זו הגישה של טל. ככה הוא גידל גם אותי.בתקווה, שהנזק של הטעויות לא יהיה יותר מדי גדול. כששאלו את שי אגסי השבוע ב TV מה הביא להצלחתו, הוא אמר שאבא שלו איפשר לו לטעות. בקיצור, הדרך של טל ושל אבא של שי – אותה הדרך להתלהבות של עובדים. הקטע, שרוב העובדים בארגונים לא מרימים את הכפפה מפחד. הם משדרים פחד מחשבתי או ביצועי ולכן הבוס לא הולך איתם ועוצר אותם. ואז, הם כועסים עליו. אל תשדר פחד לבוס כשאתה רוצה לעשות משהו. הוא חש בזה... 

טל אוהב משוגעים

כי הם חושבים קצת אחרת או מייצרים כור היתוך מחשבתי. 

אני רוצה צעירים

המנוסים של פעם לא יצליחו לפתור סוגיות של היום ולחדש. הכלים שאנו מכירים לא יפעלו במצב הכלכלי המאתגר של היום. גיל 35! מקסימום 40. מנהלים כאלה אני צריך, שיחשבו אחרת. אני רוצה קואליציה של צעירים "מורדים", שיחשבו אחרת. 

ערמה של ספרים (השראות)

שנים שאני רואה על השולחן של טל ספרים. רובם ככולם best sellers מארה"ב. המילה הראשונה של עולם הניהול. משפט 1 בספר שכזה, הופך להיות focus חברה ביום שאחרי. מפותח לתזה, לאקסל, ול KPI ארגוני. החברה כולה up to date. מעודכנת, מערמה של ספרים. הספרים מונחים כשהכותרת של הספר מול השומע, המבקר. אני לדוגמא, במשך שעה שלמה, הייתי מול 10 כותרים של ספרים, שכל אחד מהם, ננעץ לי בזיכרון. חפר לי במודעות ובשאלה – מה אני עושה עם הכותרת הזו? איך אני מיישם את זה? ביום שאחרי ספר חדש שכזה, כעובד, אם לא חיית / ציטטת את הספר – אתה לא קיים.אתה לא up to date. אתה לא state of the art ניהולי. כמה כוח השפעה יש להשראה של מנהל, כשהיא מאתגרת אותך ליישם אותה. זה לא שהתקבלה הוראה לעשות ככה וככה. לא. כל אחד לקח את זה לכיוון שלו. כל אחד תרגם את הערך הניהולי ה 1 שבספר של טל (של המדף מארה"ב) בדרכו שלו. אבל הכיוון היה אחיד. הספרים יפים. באנגלית. כריכה קשה. מבריקים.המנהלים הכי טובים בעולם כתבו אותם, והם הפכו לאופנה. בחודש שהם יוצאים לשוק הם נוחתים על השולחן של טל, ומשם, ללב שלנו העובדים. לגולנצ'יקיות שלנו, לרעל שלנו על הערך הזה. מעולם לא קיבלנו סיכום שלהם. או מזכר ממנו לביצוע.רק הספרים האלה, שמונחים שם, ומשפט 1 מהם, עשו את העבודה. 

סיפור מאחורי כל משימה Story telling

כתר זו חברה של דיבורים. סמי מדבר. טל מדבר. לכאורה – יותר מדי. בפועל – כל הזמן עולים רעיונות. כתר זו חברה של סיפורים, אבל של פי 1,000 יותר מעשים. עובדה. מליארד דולר. הערכים כמו עוברים "בסתר" כתורה שבעל פה מאבות השבט לצעירים – executers. מוציאים לפועל. זו החברה היחידה שאני מכיר, שמשימה מועברת בצורה של סיפור, של היגיון. כי הרי סיפור הוא משל, ויש לו נמשל. יש בו ערך, והיגיון.אין צורה יפה מזו להעברת משימה.  בנוסף, בלי לשים לב, העובד מקבל חופש פעולה לתרגם את המשימה והערך בדרכו. כי אתה לא עובד בפקודות סגורות.

 Chaos. אי סדר מוחלט

במשך שנים חוקרים מבחוץ ניסו להבין איך הארגון הזה עובד. איך לעזאזל ארגון ללא ישיבות הנהלה, ללא מטה מסודר, ללא דוחות מפורטים מדי וללא הסכמי עבודה – מצליח להיות מס' 1 בתחומו בעולם.עובדה.האסטרטגיה בארגון הזה כמו באחרים, נכתבת לאחר המעשה. מסבירים את ההצלחה לאחר שהיא מתרחשת, באינטואיציה. ובתוך מה שלכאורה הוא chaos, יש אסטרטגיית מידע מטורפת. 

פילוסוף מידע ועתידן in house

מה נמכר, מתי, בכמה, ואיפה – הם יודעים את זה טוב יותר מכל חברה אחרת בארץ ובעולם. יש להם את אנשי מערכות המידע הטובים ביותר, ואפילו פילוסוף מידע שמראה את העתיד של מידע וניתוחו. המידע מכוון אותם כמו מזל"ט, 2/3 שנים לפחות לפני המתחרים. הם מתוחכמים. Super מתוחכמים. המידע מביא בטחון ושליטה. בטחון, מעניק התלהבות לרוץ קדימה. לחדש. לרגש. כנגד המלעיזים. כל תכונה חדשנית של מערכת ERP ומודיעין עסקי מיושמת עוד בטרם יצאה לשוק.   

אוטומציה, מיכון ושימון של תהליכים

רק סטף וורטהיימר וסמי סגול לקחו את המילה אוטומציה למקום הכי גבוה שהיא יכולה להיות בו. לא מדובר רק על מיכון, מכונות. אלא על שימון של תהליכים. אוטומציה של תהליכים. Workflow. העתיד כבר כאן – זו חברה טכנולוגית שמקדימה את זמנה.  

חדשנות

לכאורה כתר מחקה. מעתיקה. משפרת. נותנת משהו יותר טוב בפחות כסף.למעשה – זו חדשנות ב 100%. לקחת מוצר ברזל (ארגז כלים) ולעשות אותו מפלסטיק באיכות ראויה זו התמודדות והמצאה של שיטות יצור. אותו הדבר עם כסא גינה, מדף פלסטיק או מחסן. זו חברה סופר חדשנית שממציאה חומרי גלם ושיטות יצור. אבל מצטנעת בשיפור בלבד.

 Product Awareness  מודעות למוצר

בסוף המפגש, מתפתח ויכוח על כיווני פריצה אפשריים לכתר. אני אומר – המוצר ראוי שיגיע עם כרטיס שמספר על הגאונות שלו. טל חושב אחרת. אני אומר שוב – מוצר צריך להגיע עם הערך שלו. עם הסיפור שלו. עם התועלת הרגשית שהוא מספק ללקוח. ואנשים מחפשים את הערך הזה. טל לוקח את לכיוון אחר.זה היופי של כתר. ושל טל. הוא מאפשר. 

לראות את היופי

מלא אנשים לא מבינים את כתר. את היופי שלה. מלא אנשים בוחרים לראות את מה שפחות נעים. וזו בדיוק הבעיה.לראות את האיכס – כולם יכולים. לראות את היופי – דווקא זה קשה לאנשים. מוזר...כאילו שיופי יש לנו די ממנו. יש בכתר מליון דברים יפים שאנשים בוחרים לא לראותכמו בארגונים אחרים. כמו בזוגיות.התלהבות, זה לראות את היופי.לא לתת ליופי לעבור לידך. היופי (הפנימי) של טל. המיוחדות הניהולית שלו ושל החברה. המיוחדות של החברה. אולי זו מיומנות, לראות את היופי.אולי התלהבות היא מיומנות של לראות יופי.יופי של מוצר. חמוקיים של זווית. מרקם מעניין... כמו צבע חדש של שיער אישה.איך הם עוברים לידי ולא רואים או מנתחים את היופי? איך הם עוברים ליד כתר ולפעמים מפספסים את המיוחדות של חברה? 

האנשים

יש בכתר אחד שקוראים לו אפי. הוא הקוסם של כתר, שמפתח אלפי מוצרים חדשניים. יש אחד פאבלו קפלן – בניהול המוצרים. יש מקסים אחד ירון מנור – מידען אלוף עולם. צנוע.יש שם אנשים מדהימים. צנועים. שקטים. מבצעים. מתמידים. יציבים. מעניין אם אחרים רואים את זה כמוני. אורגד, צביקה, שרון, מירי, פלורי – האנשים שמובילים את חטיבות שלהם, את החברות, עובדים שם 15 – 20 שנים ויותר. עוגנים של החברה. מקצוענים בטירוף.  לסיום - נחיצות וחיוניותלא יכול לשכוח, איך רצנו להראות לטל מוצר חדש, מיד כשיצא מהמכונה. הכי טרי שיש.זו תחושת חיוניות ונחיצות של לזוז. להזיז את הגבינה. לרוץ קדימה. 

חברה של התלהבות. לא פעולה של התלהבות. כל החברה – התלהבות.