נפש על ענן, יושבת וצופה.

רואה לא נראית, בוחנת מתבוננת.

שואלת היא, לוחשת היא,

מה היא האמת?

גבר ואישה אוחזים בקצה ענף.

צפות המסכות, שנים של צלקות.

נרתעים מהתחושות, נפשות מתרחקות.

לב בוכה דולף, הודף ומסוכך.

אוהבים כואבים נרתעים, רגשותיהם נמחקים.

עומדים, קופאים, מטעים, תוהים.

ונפש על ענן, בוחנת מתבוננת.

שואלת היא, לוחשת היא,

מה היא האמת?

ילד וילדה אוחזים בקצה ענף.

קרובים ומתקרבים, מגלים ומתגלים.

מושיטים יד אל יד. לגעת לא לגעת?

היא בוחנת, הוא מתבונן.

הוא מרגיש והיא מתרגשת.

והנפש מביטה מבין ענן, אוחזת במשקפת שמשקפת.

"זאת היא האמת", לוחשת מתרגשת.

צוחקת, מחייכת. בוכה – היא מאושרת.

זאת היא האמת.