ריצת טור ילדים עם מקלות ביד

הברכיים תמיד מגלידות

בגרון צועק התלהבות

ענפים דקים סוטרים וסרפדים לוחכים שוקיים

חבורה עוברת בתוך ירוק מאובק

אח שלי תמיד מאחורי מאמין בכיוון שלי

הרפתקאות שצריך להגדיל את תחומן

כל חורש קטן הוא ג'ונגל

אם רק יכסה הסבך צפיפות עלים מפני האור החודר,

תהיה לנו פיסת עולם נסתרת

בה נשב מכווצים נשקוט ונקשיב לרחש הנחשים בעשב,

להמיית הרוח של שנת הצהריים,

לנחירות עץ האורן הקצובות וריחו הזקן.

כמו טרופים על אי שבורא את עצמו מצליליו קראנו לו "אִיאָאוֹ".

מחכה לנו. אִי האוֹ.