בתחילת שנת 2009 הושלמה בנייתו של "בית ירוק" ראשון מסוגו בישוב אשלים שבנגב, בעלות של כ-800 אלפי ש"ח. "הבית הירוק" נבנה על-פי עקרונות סביבתיים ובטכנולוגיות אקולוגיות: הבית עשוי כולו מלבני אדמה שיוצרו במקום וטויח בטיח תרמי, אשר מקנה בידוד מירבי, לבית פתחים בתקרה וחלונות גבוהים, המאפשרים תאורה טבעית מיטבית ומערכת מחזור מים המאפשרת שימוש חוזר וחסכוני. בנוסף, יותקן בבית מתקן פוטו-וולטאי, אשר יאפשר ייצור עצמי של חשמל באמצעות אנרגיה סולארית ומכירת העודפים לחברת החשמל.

"הבית הירוק" הוא למעשה לבן. הקירות החיצוניים צריכים להיות בהירים, על מנת לשמור על האנרגיה הדרושה לחימום הבית בחורף וקירור בקיץ.

כל עקרונות הבניה הירוקה מטרתם לאפשר פגיעה מועטה ככל האפשר בסביבה, וזאת בשני מובנים: ניצול אופטימלי של אנרגיה על ידי דיירי הבית, מחד (יצירת "נֶגה-ואטים" - אותן יחידות של חשמל שנחסך, מגה-ואטים שתחנת הכוח לא צריכה לייצר כלל, מפני שהביקוש אליהם אינו קיים) ושימוש בחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה, מאידך. רצוי שהחומרים יגיעו מאיזור הבניה כדי להפחית עד כמה שניתן את ניצול האנרגיה והזיהום הכרוך בהובלתם לאתר.

בישראל בניה ירוקה היא תחום צעיר יחסית, אך כבר פועלים בו ארגונים רבים אשר מעוניינים לקדם את הבניה הירוקה:

מכון התקנים פרסם כבר בשנת 2005 תקן ישראלי לבניה ירוקה (תקן 5281 - בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה) והוא חל הן על בנייני מגורים והן על משרדים. התקן עזר להגברת המודעות לכך שלתהליך הבניה ישנן השפעות סביבתיות, אך עדיין היה צורך לבצע שינויים בתקן, כתוצאה מהתפתחויות שונות בכל הנוגע למודעות לאיכות הסביבה והניסיון הרב שנצבר אצל המתכננים והבודקים בשטח. בתחילת שנת 2009 "נפתח" התקן לתגובות הציבור למשך כחודשיים והמעוניינים יכלו להציע להכניס בו שינויים. לאור ההתעניינויות והפניות הרבות שהתקבלו, אחד מהשינויים העומדים על הפרק הוא הרחבת חלות התקן והוספת תקנים ייחודיים של הבניה הירוקה גם לבניינים שייעודם לאו דווקא מגורים ומשרדים, כגון: בנייני חינוך, בתי מלון, בנייני מסחר ועוד[2].

כמו כן, בישראל פועלת עמותה לבניה ירוקה: "העמותה הישראלית לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא", שהיא הגוף המקצועי המוביל בארץ בתחום. העמותה הוקמה שלא למטרות רווח ומורכבת ממנהיגים סביבתיים, אנשי מקצוע מהתחום כדוגמת אדריכלים, מהנדסים, יזמים וחברות שלהן טכנולוגיות ירוקות. מטרתה של העמותה לקדם את המודעות הציבורית והיכולות המקצועיות בתחום הבנייה הירוקה, ולהפוך את הבניה הירוקה לנורמה וזמינה לכולם. בין פעילויותיה העיקריות של העמותה: קיום ימי עיון, כנסים וסדנאות מקצועיות שמטרתם להגביר את המודעות לתחום הבניה הירוקה, מעורבת בכתיבת תקן 5281, ליווי גופים גדולים וחברות קבלניות בהטמעת מרכיבי הבניה הירוקה ועוד.

אחת היוזמות המעניינות בתחום באה דווקא מכיוון רשות מקומית אחת: בעיריית כפר סבא החליטה הועדה המקומית כי החל מחודש יולי 2008, כל הבנייה החדשה בעיר תהיה על פי עקרונות הבניה הירוקה. ליזמים קיימת הבחירה: עמידה בתקן 5281 של מכון התקנים הישראלי או עמידה בדרישות המסמך הסביבתי של הועדה המקומית, אשר מתבסס על תקן 5281 ובו מפורטות ההנחיות אותן יש לבצע, כתנאי לקבלת היתרי בניה חדשה בעיר [3].

פרויקט "ירוק" נוסף הוא קניון השדרה השביעית, אשר מוקם בבאר שבע על ידי חברת שיכון ובינוי נדל"ן מקבוצת אריסון. הקניון נבנה תוך הקפדה על תכנון סביבתי ואקלימי, ויהיו בו שימוש מקסימאלי בתאורה טבעית ואפשרות לייצר חשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאים.

על מנת ליהנות מיתרונות הבניה הירוקה לא חייבים לבנות בניין חדש מהיסודות, אלא אפשר גם לעשות התאמות למבנים קיימים, אשר יהפכו את הבית לקצת יותר "ידידותי לסביבה". לדוגמא, באמצעות תוספות של בידוד לקירות או הצללת חלון דרומי, אשר מפחיתים בריחת חום בחורף וקור בקיץ, התקנת מערכת למחזור מים אפורים אשר תחסוך במים וגם תפחית את חשבון המים והתקנת קולטי שמש לניצול אנרגיית השמש והקטנת חשבון החשמל.

עד כה קיבלו מספר בניינים את התו הירוק לבניינים בתל אביב. למעלה מ- 10 בניינים נוספים נמצאים בתהליכי בדיקות ואישור ל"תו ירוק".