מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
סוף לסיפור............
השמיים קדרו במוצש האחרון
אבל לי זה לא היה אכפת כי ידעתי את מי אני הולך לפגוש. לא תיארתי שהפגישה תיהיה כזו קצרה,יותר קצרה מהזמן בו אני גומר בורקס גדול... בסהכ הרגשתי את המתח באוויר,ניסתי לשבור את הקרח עשיתי משהו שידעתי שיקנה לה ביטחון על סמך ניסיון העבר והחזקתי את ידה. ידעתי שעבר עליה סופ"ש נוראי מלא בפחדים וחששות לא ממני אלא ממישהו הרבה יותר קרוב אלייה כיויכול. ראיתי שהעיינים הזכות שלה לאט לאט מתמלאות מים ולא יכולתי לשאת את המחשבה שעצוב לה. הרי שנינו אוהבים לפגוש זה את זו.
הפגישה הקודמת הייתה חלומית ובעקבותיה שאפנו להתקדם. נגעתי בקצה שערה בעדינות ולחשתי: הי,זה אני,
אני,שסיפרת לו את כל סודותיך הכמוסים בשעות הכי הכי קטנות של הלילה וגם אני סיפרתי הכל.... אני שהייתי לך משענת רק כמה שעות קודם לכן,פתאום את מתייחסת אלי כאל זר? אני שרק כמה ימים קודם אמרת לי בשעה הכי קסומה של הלילה "אל תלך,לא משנה כמה שטויות אני יעשה" אבל לא עזר כלום, באיזשהו שלב הבטתי בה והיא אמרה "אל תסתכל עלי",כאילו שוב חשבה שהיא לא ראויה לכל הדאגה הזו ולכל הרצון לתמוך, היא לא רגילה לזה . היא רגילה שרק מבקרים אותה והיא רגילה לא לקבל אהבה אז היא מתקשה לתת אותה למי שנותן פעם בכמה זמן. כמוני..... היא רגילה שהמשפחה בחלקה איננה מקבלת אותה-כמוני........ היא רגילה שהחברה שהיא שואפת להיות חלק ממנה דורכת לה על הפצעים. ואני בין הבודדים בעולם שיכול להבין את כל אלה ועוד הרבה..... ואותה בכלל והיא עצמה יודעת ומודה בזה. היא הרי כבר אמרה לי לא אחת בעבר "לך תן את כל מה שיש לך לתת לאחרת,מישהי שתדע להעריך את זה, זה לא מגיע לי. לך להיא שאוהבת אותך,אבל אתה לא אוהב אותה,לך תן לה היא ודאי תעריך זאת. "למה זה מגיע דווקא לי הטוב הזה ממך? " שאלה כל כך הרבה ולי לא נמאס לענות לה. בחזרה לפגישונת מהר מאוד היא הלכה,אפילו בלי לומר שלום והישארה אותי לשיחה עם המליקשיק. קמתי,לא יכולתי לשבת התחלתי לנוע ולנוד הלוך ושוב הלוך ושוב הלוך ושוב. ניסתי לחשוב איפה טעיתי, מה עשיתי,לא נכון ולא הצלחתי כל ה20 דקות של הדרך הביתה שתקתי וחשבתי על זה על איפה טעיתי התקשרתי אליה,ניסתי להבין מה קרה הערב. היא אמרה "אתה רוצה ממני משהו שאני לא יכולה לתת" "אני בכלל לא מעניינת אותך הנפש שלי לא מעניינת אותך,מעניין אותך דבר מאוד מסוים אצלי". המון זמן לקח לי להבין על מה קיבנימט היא מדברת כשסוף סוף הבנתי, לא האמנתי למה ששמעתי. אוי כמה שהיא טועה. שנה וחצי של הכרות והתקרבות קסומה בחודשים האחרונים ואת כל זה היא פשוט מוכנה לזרוק. אחרי כל מה שעברנו יחד,בגלל כמה מחשבות שלה. היא מוכנה להעיף הכל זה לא נתפס,לא זה פשוט לא אצלי לפחות לא בכל אופן היא המשיכה לומר מילים ולא הייתה מוכנה לשמוע אותי אפילו, היא קבעה עובדה. אבל אני יודע שבתוכה היא יודעת שזו שטות מוחלטת לא יכולתי לשאת את מה שהיא אמרה,דווקא היא. קוויתי שזה חלום,לא האמנתי ששמעתי ממנה את מה ששמעתי. והרי היא יודעת שזה לא נכון היא יודעת כל כך יודעת. מי כמוה מכירה את הביישנות שלי. את העיקום הבלתי נשלט בחצי פה שמעיד על מבוכה עצומה. היא ראתה אותו והוקסמה ממנו כל כך לא הבנתי מה קרה פתאום מה גרם לה לפחד כל כך היא אמרה שהיא מעדיפה לברוח תוך כדי שהיא ממשיכה להפנות כלפי האשמות ודברים מופרכים. לא הבנתי למה... נשגב מבינתי עד עכשיו, לא יכולתי לשאת את זה ואני עדיין לא ואני לאט לאט נאלץ להבין בכאב גדול שזה הסוף של הסיפור. סיפור שהיה צריך להמשיך אבל הוא לא יכול. כי היא החליטה לשבות עצמה בתוך הפחדים שלה. וכאילו ניסיתי לשחרר אותה אבל היא ביקשה שלא אתיר את החבל,שרק אצא,אסגור את האור והדלת ולא אחזור. כי ככה היא רוצה ושתי השורות האחרונות של הסיפור הזה תמיד ישארו ריקות אם היא תרצה לכתוב פרק חדש. למרות שלא נראה לי.
אז אני סוגר את הספר הזה חתום בדמעה בידיעה שספר כזה טוב לא אקרא שוב לעולם. שמישהו יכתוב כבר ספר המשך.............
|
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא בטוח שזהו סוף הסיפור
תעשה הפסקה ותראה מה קורה..
חודש חודשיים..תן גם לה לבחון את הדברים
ובינתיים שיהיה לך חג שמח
ציפי
אור מקסים שכמוך,
היא לא במקום שאתה נמצא בו.
הפחד אינו מאפשר לה לתת אמון בך ובמה שאתה מרגיש
אני מאמינה כי מי שזקוק למשהו, חייב לפזר אותו סביבו, על מנת שישוב אליו...
אהוב אותה, כי רק כך יש סיכוי שהיא תסכים לקלף ממנה את קליפות ההגנה ותאפשר לאהבתך להגיע..
אל ירפו ידיך. המשך להיות נאמן למה שאתה מרגיש, והשרה עליה ביטחון.
אם הצלחת- האהבה תשוב ותנבוט.
לכל היותר- יתחזק בטחונך בעצמך.
כן, וחיבוק. לחלוטין חיבוק.
אוי חומד. אל תסגור דלתות ותסיים פרקים כל כך מהר. סביר להניח שהיא פוחדת לא פחות ממך.
רגשות זה דבר מפחיד. לעיתים מעדיפים "לזרוק" הכל מהפחד שלא להיפגע בעתיד.
אור...
אוווף!
כל כך רציתי בשבילך שיהיה המשך אחר לסיפור הזה
אבל כמו שנכתב פה:
"תם ולא נשלם"
וכרגע "היא החליטה לשבות עצמה בתוך הפחדים שלה. "
וכשהאי תשתחחר מהם היא תחזור!
קודם כל לעצמה ולאחר מכן אליך
ואז תרוויחו שניכם ובגדול.
חיבוק ממני
היה עצוב לי לקרוא
ואני מאמינה שכן תוכל לכתוב סיפור טוב ובכישרון רב
ואולי סיפור טוב מזה
אף שכרגע זה כואב ואני מבינה לליבך
אך גם מאמינה שאתה תכתוב ספר המשך הכי טוב
מקווה שיסתדר לך כפי שאתה רוצה
תם ולא נשלם.
בכל הקשור לסיפור הזה נלחמתי כמו אריה על המשכו
רק מתי מעט יודעים שלא התיאשתי כלל
לא אני זה שויתרתי.
ואת ודאי יודעת שבתקופות קשות
הכתיבה משחררת
אתה מרים ידיים מהר מידי. למה אתה מתייאש כל הזמן. הכתיבה שלך מתפתחת כל הזמן, אני מרגישה את הייאוש ברשימה הזאת.אולי תעשה הפסקה בכתיבה או שתכתוב את הרשימה שלך בהשראה של מעימה שתוציא ממך גם כתיבה מחוייכת ואופטימית*חג שמח
אתה כותב יפה ובאופן רגיש
עצוב
אין מה לומר
אך אני טיפוס אופטימי מטבעי
ואני מקווה איך אומרים שהכל יסתדר לטובה
והקערה תתהפך על פיה ...
אולי פשוט תיתן לה זמן
הרי אתם חברים כל כך טובים
וזה אור היקר הוא רווח, רווח עצום של שינכם
היא זקוקה לך בדיוק כמו שאתה זקוק לה...
אני לא הייתי מוותרת, אהיה שם בשבילה
קודם כחבר, אתה הרי וודאי יודע כמה זה חשוב
בהצלחה
הרבה זמן לא הייתי כאן ולא קישקשתי איתך.
עצוב לראות מה שאתה עובר. זה לא זר לי,
מה שמאפיין את כתיבתך הפעם - היא נטולת ציניות לחלוטין, כל כך הרבה רגישות הפגנת שלרגע שיפשפתי את עיניי לוודא שמדובר באור שאני מכירה.
צר לי על מה שקרה לך, מאחלת שתגיע האחת שתדע להעניק לך בחזרה את החום והאהבה שתוציא ממך את הרגישות העצומה שראיתי בין השורות שלך.
חיבוק.
אור,
התחושות שהיו לה, הן שלה
משהו פנימי שלא תמיד
אחר מסוגל יהיה להבין.
אני בטוחה שהיית טוב אליה
ולכן אולי בכל זאת יש סיכויון
שזה לא סוף הסיפור איתה.
ואם במקרה יותר לא תהיו בקשר
עדיין זה לא סוף הסיפור
אולי סוף פרק....
תפתח פרק חדש
עם מישהי אחרת
חג אביב שמח.
חיבוק
דפנה
אני לא בטוח שהיא חפצה בידידותקח מכל הסיפור את החיובי
חווית אהבה
שיתפת ברגשותיך
נאהבת
אהבת
ספגת
הכלת
ככ הרבה דברים עברו עליכם
כך ששום דבר לא היה לשווא
ורק תצא נשכר
כי אהבה לא מוצאים ביום אחד
אך תמצא את הבאה ואולי תישארו
ידידים טובים?
שניכם יוצאים מופסדים, כמו בכל פעם שנגמר סיפור אהבה בלי סיבה נראית לעין.
חבל.
אני מאמינה שתבוא האחת שתוכל להכיל את כל מה שיש לך לתת.
אל תזלזל בעצמך בבקשה.
לפי איך שתיארת את המצב
ולפי איך שאני מכירה אותך מהפוסטים שלך,
היא בהחלט מפסידה.
ומה אגיד אני, שקוראת ונעצבת ביחד אתכם?
שחג חירות בנפש הוא חג לכל השנה, לא ליום אחד.
לא קל להשתחרר מכבלים שהוטבעו עמוק במשך שנים.
הלוואי, בין אם תחזרו זה לזו, ובין אם לא,
כי נפשותיכם ישתחררו מכלובים של כאב וחשש.
מאחלת לכם רק טוב, וברשותך חיבוק.
אני מפסיד אותה
לא היא אותי
אתה לא עשית שום דבר רע..
אתה יודע לתת אהבה..היא לא יודעת לקחת.
חבל
אבל
אתה תמצא את זו שיודעת .
ואולי אם תעזוב אותה, היא תתחרט..
אולי כשלא יהיה לה את זה, היא תבין מה היא מפסידה.
שלוש מילים:
חבל.
עצוב.
חיבוק.
ועוד שאלה נשאלת : למה לרצות את הדבר שנדמה לה שאתה רוצה זה דבר רע? מה נכון יותר מזה? אם הייתם נפגשים לפני שבוע, ניחא. אבל את מכירים זמן רב. למה אין היא לוקחת את הדבר כמחמאה שהרי הייתה בודאי נעלבת אם הייתה חושבת שאינך רוצה 'את הדבר הזה' וגם על זה הייתה באה אתך חשבון 'כי אתה לא רואה אותי ואני לא מספיק מושכת בשבילך'
חבר, האם עלה בדעתך שכל העניין בינה לבינה וכלל אינו תלוי במה שאמרת או במה שרצית והמשפט הזה על 'הדבר היחיד שאתה רוצה ' הוא רק תירוץ?
אני בטוח שמה שאני אומר כאן אינו מקל עליך עכשיו אהל בעוד חודש, חודשיים.....?!