הזמן לוכד את הים

ונסוג,

בין שמיים לאופק

נותר עתה צל

הממאן להעלם.

בין שמים לאופק נותרו זכרונות ילדות בך

יפה המפגש בים עם זכרון ילדות .

יפה יפה ריקיל'ה:))

געגוע ועצב

חג שמח לך ולמשפחתך

}{שטוטק'ה

ריקי

אהבתי את הזמן הלוכד את הים ונסוג

הגעגוע הזה לימי ילדות מטלטל לעיתים

נסיגה לזכרונות ורגרסיה של הגוף .

שתהיה שבת מבורכת

וחג שמח

עוד אשוב

הילדה של הים או הילד הם אנחנו...

ואנחנו מתגעגעים למה שהיינו למה שלא יחזור

הזמן לוכד את הים

ונסוג,

בין שמיים לאופק

נותר עתה צל

הממאן להעלם.

ואני מביט בצללים הללו הממאנים להיעלם
קצת עצב בהם
אך גם חיוך נסתר של אותה ילדה

ענין של נקודת מבט

ריקי יקרה

מקסים

געגוע לאותה ילדה שעל החוף

כתוב בגעגוע -

פסח שמח וכשר

ממני - האשה של הים

"הילדה של הים

משכשכת עדיין בשלולית

שנותרה בי,"

 .

מקסים! כתיבה עדינה

והשיר יפה.

.

בלוז

הזמן לוכד את הים

ונסוג,

את כל מה שבנו

שהיינו

הזמן - הקשה כל כך לתפישה

לעצירה

לזכור את כל הרגעים המזרזפים מבין אצבעותינו

ללא שוב

מעניין איך היינו פועלים אם יותר לנו לשוב לחיותם

את אותם רגעים

תודה יקירה

לאה

הזמן לוכד את הים

ונסוג,

בין שמיים לאופק

נותר עתה צל

הממאן להעלם.

פגישה עם הילדה שבך מולידה שיר יפהפה, ריקי אהובה. הצל הזה שלא יעלם לעולם. צל הוא כמו הקול הפועם של הילדות, שמחת החיים המלווה אותנו לכל מקום. אהבתי מאוד, חג שמח משוררת ענקית

געגוע לאותה ילדה שנותרה על החוף

וכעת נותר רק צל

עצוב שירך וכתיבתך מרגשת ומעוררת געגוע לילדות.