זמנך עבר אמר לי יוסי אלפנט לפני כמה שנים.

הוא שר לי על הטריק מיפן, אסף אליו את אהוד בנאי כאחד הפליטים ועכשיו הם באים אותך לקחת. 

רגעים בחיים שלי נאספים סביב כל מיני שירים שעטפו אותם ועכשיו אני מנסה לגלות. 

ומכאן לאן אני ממשיך, אני ממשיך לנסוע יחד איתם לתוך מחוזות נפשי, מוחי וחיי. 

אוטוטו השלישית נולדת ואנחנו משפחה שגדלה בקצב מהיר, פחות מארבע שנים ואנחנו עם שלושה ילדים. חתיכת הספק יש לנו, ומה עם החיים שלנו, איפה הם? נעצרו? נגמרו? מלאים בחיתולים ותינוקות בוכים?

ברגע אחד לעצמי אני אומר שהחיים שלי הם עדיין שלי, אפילו אם הם באים אותי לקחת, אפילו אם הם באים בכל מיני צבעים, הרי זה אני שחי שם בפנים.
אז מי יסביר אותי למילים שניתן להבין, לאותיות שניתן לקרוא בצורה רהוטה ותרבותית? 

אז בני שאל אותי מי אני והיית כנה ועניתי:
ממגנט, כריזמתי, אופטימי, עם חן מקסים, אנרגטי, מצליחן
ואז בני שאל אותי מי אני כשאני כועס על עצמי ועניתי:
לוזר, פחדן, מאפן, קטן
ואז בני שאל אותי אם אני גם וגם אז מי אני באמת והפעם עניתי:
אני מצליחן ואני שמח לעמוד מולי בראי ולהגיד לי שאני מגנט אנושי חיובי ושמותר גם לי לטעות ולהיות ושמותר גם לי לחיות. 
 

בזמן שישנת קרו הרבה דברים,

המשפחה גדלה, נעשו שינויים,

נוספו אחיינים, בקרוב השלישית. 

בזמן שאתה עטוף רחמים של אחרים,

העטפתי אותי ברחמים עצמאיים,
מוגן מהחיים מוגן מהסובבים והקרובים.

בזמן שישנת החלטתי להקים חיים,

בחרתי להיות, בחרתי לטעות,

בזמן שישנת חזרתי לחיות.