את מדברת על ילדותך האבודה ללא דמעות, והיא שומעת ובוכה. את הפרח שרוצה להיות נרקיס ומחפשת כל חייך את שנחסך ממך.
את תחפשי אישה שתתמסר אליך כל כולה, שתגלה כלפיך הבנה מלאה, שתתפעל ממך כל דקה.
ובחיפושיך לא תצליחי למצוא אותה. שכן, החיפוש שאוב ממועד שחלף ונגמר ואי אפשר לחיות מחדש, אישה יקרה, את העבר.
רדופה תחפשי תחליפים להסטוריה, עד אובדן תתמכרי לחלום באספמיה.
את מדברת על ילדותך האבודה ואת שומעת את ילדותך ובוכה. את שם בשבילה, ואת התשובה.
|