פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
הרפתקאות קטנות בבית הגדול
סומכת על האינטואיציה החזקה שנתן לי אלוהים, אני נכנסת לבית הגדול הזה. בכניסה ניצב לו שולחן עץ ענק ועליו כלי כסף שנראים עתיקים אך מעושרים. אני ממשיכה עוד שני צעדים והנה המטבח. כל פינה בו מאתגרת את הראש המסונוור שלי. סיר קטן יושב לו אי-שם בכיור אך סביבו הכל נקי, טהור, ריחני להפליא. עוד שלושה צעדים והנה הסלון. סלון ענק, מרווח, בדי קטיפה בצבע אדום מעטרים אותו, ספה גדולה, שולחן עץ עתיק, כוננית ובה מאות דיסקים, ספרים תרבותיים, תמונות חיים. בין המטבח לסלון, יושבים להם באוויר הנינוח-מוביילים של לבבות בכל הצבעים. הכל כאן קסום, אחר, שונה, מרגש. ליד כוננית הדיסקים, ניצב לו ארון שקוף, חציו עשוי עץ ובו כלי כסף הנראים כיצאו ממוזיאון ארכיוני והם מגלים היסטוריה תרבותית ונוגעת. אני לוקחת עוד ארבעה צעדים. חדר שינה ענק, תקרה גבוהה, מיטה ענקית ואדומה, רצפת פסיפס, ארון פתוח למחצה. אני מורידה את התיק שלי ושמה אותו על הכסא המונח בכניסה לחדר. מורידה את נעלי העקב השחורות שלי ומניחה אותי אל מולך. אתה שוכב על גבך במיטה הענקית ומביט בי בתשוקה. ואני - מחבקת את החופש, מביטה אל תוך עצמי, משתהה ממחשבות שאינן משתלטות עליי, חשה אותך, יותר את עצמי, אבל גם אותך. נטולת כאב, נטולת זיכרונות- אני עוצמת עיניים ומחייכת מבפנים. תודה לך אלוהים. תודה.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה כבר במייל אישי...
...
נשמה, חולה עליך.
זו מחמאה גדולה מה שכתבת.
תודה.
ציבור הקוראים ואני כנציגו.
מאז שהתחלתי לקרוא אותך הפסקתי לקרוא ספרים - פשוט אין צורך .
אצלך יש הכל : מתח , דרמות, פילוסופיה , רמזים למערכות יחסים של BDSM ועוד.
מה עם קצת מדע בדיוני?
מילא שאת לא זוכרת איך נראה ביתך.
אבל מה לעשות איתו את זוכרת?
מי זה "רוצים"?
רוצים הסבר ופירוט מלא.
ובכלל האם זה היה ביום כיפור כי אם כן אז אסור היה להדליק נר
זה היה קרוב לזה.
נר אחד קטן שדלק.
אני, בכל מקרה, הייתי מוארת מבפנים...
ממי למה מפחידה?
אני גם התסריטאית וגם השחקנית.
כאן, במקרה הזה, אלו הם החיים האמיתיים...
גם אני יכול לחשוב על זה .
אבל הוא חייב להיות קשור עם כיסוי עיניים .
פייר שרונה, את מפחידה אותי לפעמים.
נשמע כמו פתיחה של סרט
מקווה שאת גם התסריטאית ולא רק השחקנית הראשית
אחותי, אל דאגה.
הייתי נטולת מחשבות...
אני יכולה לחשוב על כמה שימושים למיטה הענקית והאדומה
וגם לשולחן העץ במטבח, אם כבר מדברים...