לעיתים שימוש בביטויים בלתי פואטיים כגון : "ליקוק", עלולים להחטיא את רעיון השיר אליו התכוונת.
אני למשל מבין שהתכוונת למילה : "חנופה" ובשימוש יום יומי אנו משתמשים בסלנג: "ההוא וההיא "מלקקים" לבוס שלהם..." וכיו'ב. אהבתי את הרעיון שאדם חייב לשמור על עצמיותו.
והמונולוג הישיר הזה עונה על צרכים שיש בהם התחבטות בסוגיות:הסתפקות במועט, גאווה וראוה. מה מתוך צניעות הלב-ההסתפקות במועט ממלאה את הנפש או הרהבתנות החיצונית שלא תורמת במאום. אשוב
והמונולוג הישיר הזה עונה על צרכים שיש בהם התחבטות בסוגיות:הסתפקות במועט, גאווה וראוה. מה מתוך צניעות הלב-ההסתפקות במועט ממלאה את הנפש או הרהבתנות החיצונית שלא תורמת במאום. אשוב
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
על כרטיס רכבת ישן כותבת שטויות
יפה!
כתיבה מהלב.
וממש לא שטויות.
שבת שלום.
אני תוהה לגבי משמעות הליקוק:
גלידה?:)
או
חנפנות?
בינתיים מקווה שמזג האויר אצלך השתפר.
וחוץ מזה, תאווה זה דבר טוב. חושבת. (יהיו כאלה שלא יסכימו איתי, יודעת)
סופ"ש מדליק
מירה יקרה,
לעיתים שימוש בביטויים בלתי פואטיים כגון : "ליקוק", עלולים להחטיא את רעיון השיר אליו התכוונת.
אני למשל מבין שהתכוונת למילה : "חנופה" ובשימוש יום יומי אנו משתמשים בסלנג: "ההוא וההיא "מלקקים" לבוס שלהם..." וכיו'ב. אהבתי את הרעיון שאדם חייב לשמור על עצמיותו.
סופ"ש נעים !
המילים שלך נוגעות
ואני קוראת דברים עם חכמה (לא שטויות בכלל).
אנשים מתקשים להבחין בין תאווה לגאווה ועוד כהנה וכהנה.
והליקוק... הליקוק... כמה מיותר וכמה מזוייף!
אני אהבתי את מה שקראתי.
תודה מירה
LE MI... LEMIRA SHELI
SHTUIOT:
BE SHUF PANIM
A OLAM MEVUSAS AL TIPUL KAZE
NESHIKA MI A CHAVER MI RIO
אמירה מורכבת בפשטות מילים.
.
אני אוהבת את הכתיבה הזו!
.
(אשוב).
כל בוס מסתובב עם הלקקן שלו.כנראה שהטעם אכן מר.סוף שבוע מתוק לך.
אהבתי, ת ו ד ה .
לנו הזכות להביט בעוברים לפנינו בנוסעינו ברכבת החיים
מה בליבותם המראה פניהם יעיד ?
האחד המראה כמתחולל מבפנים ?
לא נצפה - אכזבה לא נדע
אך מה שווים החיים בלא ציפייה ?
שלמה
למיטב ידיעתי
לא השתנה גודלם של כרטיסי הרכבת
והם מאפשרים
מינימליזם בכתיבה
מירה
כל מחשבותייך כיתבי וספרי...
ככה בדיוק.
"מתעצבת"...
והיום כל כך עצוב.
מהדס.
תודה על תשומת ה
תמר,
תודה שביקרת בין תערוכה לתערוכה.........
מחשבות - הן הדבר האמיתי ביותר שיש לי.........
מירה
יוסי,
תודה שביקרת.
אני מרגישה כמו ילדה רעה.
ואני ילדה רעה.
מקבלת את העצה - אשתדל.............
מירה
תודה רבה שמואל על ביקרך ועל הערותיך החכמות.
אכן, הכתיבה מרושלת - כי המחשבה מרושלת,
במוחה של אישה מרושלת.
אהבתי את הניסוח......
מירה
הי יוסי,
כמה אתה צודק.........
ואז כל דבר כותב - אפילו אבן - אם יש לה לב אדם..........
תודה על ביקורך
מירה
ררפאלה,
תודה רבה, יקירתי,
מי שיש לו את זה - באמת לא צריך יותר כלום.
נכון?????????????.
מירה
פרח, יקירתי, (אני אוהבת את המילה "יקירה")
תודה לך.
רוצה לדבר על המדינה???????
בטוחה שלא. הרי אין מה לדבר .............
מירה
הו, אנה, הו - יקירה,
היכן היינו ללא מחשבותינו????????????..
תודה,
ותודה על דאגותייך
מירה
פ נ י נ י ת יקירתי,
מספר מילים קטן ושיעור כל כך גדול.
ענקית, את.
מירה
תודה מכל הלב, יהודית.
אני משיחה תמיד עם ליבי, כבר הכרת אותי, מעט.
לפעמים אני משליכה החוצה את שיחותי..........
מירה
אור יקירתי,
הרי למדנו שהייקו בנוי על 17 הברות - לא????????????
חוץ מזה -
זו היתה הזדמנות לרכז את המילים שעפו בסביבתי.....
ותודה על הערותייך.
מירה
שוקי יקירי,
ממרום גילנו - זה או תאווה או ראווה לא????????????????
ותודה שביקרת
מירהכתוב ישר מתוך ליבך, אהבתי מירה. אין אלה שטויות, אלה דברי אמת רגישים שנכתבו מתוך צורך לספר
את תחושותיך.
תמר
לעולם לא להסתפק בפחות מהטוב ביותר
לעולם לא להסתפק בפחות ממה שרוצים.
לעולם לא.
ללא ספק הסיגנון שבו כתוב השיר איננו שירי במובן הקלאסי. אבל הוא כל כך מתאים לתוכן השיר.
אחד
שאינו מוכן לשאת
בעלבון
של
אי ליקוק
והסתפקות במעט
אהבתי את הכתיבה המיוחדת (אולי מרושלת) שלך. וכמובן את תוכן השיר.
שבוע טוב וחג שמח
שמואל יריב
הרעיונות הכי טובים עולים כאנחנו "סתם" חושבים ואין אפילו עט או נייר...
מסתפקת במועט מר
ומתעצבת
שירך יפה אהבתיו.
כמה טוב להסתפק במה שיש...
* חג שמח.
רפאלה
אי ליקוק והסתפקות במועט.. הכי בריא ..
(: לך תסביר את זה לחצי מדינה חולה ...
שאינם יודעים
להבדיל
אם מטרתם
היא תאווה
או ראווה
שיר נפלא כתמיד, מעורר מחשבות.
תודה לך, מירה'לה היקרה.
שלך, בידידות, אנה
גאווה הורגת, הורסת מחריבה!!
הליקוק שייך למלקקקקקקים
ושיערב להם
חג שמח!!!
על כרטיס רכבת ישן כותבת שטויות
ממש לא. את משיחה עם הלב
והמונולוג הישיר הזה עונה על צרכים שיש בהם התחבטות בסוגיות:הסתפקות במועט, גאווה וראוה. מה מתוך צניעות הלב-ההסתפקות במועט ממלאה את הנפש או הרהבתנות החיצונית שלא תורמת במאום. אשוב
זה נשמע לי כמו הייקו
קצת ארוך.
אהבתי את המשפט האחרון
על כרטיס רכבת כותבת שטיוית.
מה שכתבת בכלל לא!!!
אהבתי את רעיון הליקוק.
ובקשר לתאווה
יש על מה לדבר.
תודה