
הכתוב להלן פורסם על ידי בדיון של לירן ביום 21.3.10. העברתי את דברי לכאן, על מנת שכל הסיפורים שלי ישבו במקום בו יקל עלי למצאם. - אספר כאן מעשה שהיה לפני למעלה משלושים שנה, בין שני עורכי דין בבית משפט חיפאי. ב"כ התובע דיבר על החוזה שבין הצדדים, והחל להרחיב בשאלת תקפו של חוזה שרק אחד הצדדים חתום עליו. עוה"ד שכנגד קם ממקומו - אבל ב"כ התובע היסה אותו עוד טרם שפתח את פיו: "חברי לא יפריע לי במהלך דברי!" "חברו" התיישב חזרה במקומו וחיכה עד תום טיעוני הראשון. משתמו טיעוניו, קם עוה"ד שכנגד ואמר: "אבל על הנייר המדובר - לא חתום שום צד, גם לא התובע".
למרות התנהגותו התרבותית של ב"כ הנתבע - סירב ב"כ התובע להחליף עימו מילה עד סוף ימיו. |
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה,
וכמו כל הסיפורים שהבאתי לכאן, הוא גם קרה.
אהבתי, יופי של סיפור, עם מוסר השכל
אבחנה מדויקת למדי.
האיש גם הקפיד מאד בלבושו, וזאת ביחס לתקופה בה מרבית עוה"ד לא זלזלו בהופעתם
וגם מת במפתיע, שנים לפני שמלאו לו ששים.
הוא פשוט כעס על עצמו. לא יכול היה לסלוח לעצמו, על הטעות, ועל זה שמרוב נפיחות הוא גם היה עיוור לאזהרה של "חברו".
אגו, אגו, אגו,
נו, עורכי דין. :-) ככה זה.
ושורה תחתונה: הכל הבל הבלים. הצגה עלובה. ואם ייחס לכך כזו חשיבות עד כדי שלא החליף מילה עם "חברו", הוא כנראה אדם מאד קטן סופו של דבר
יש מצבים בהם אין צורך במדרש, או שמדרש לא יעזור.
מי שתמיד האחרים אשמים לו (ועבר גיל מסוים) - שום מדרש לא יחכים אותו.
נתפש בקלקלתו. למיטב זכרוני יש מדרש על העלבון הנגרם לאדם במצבים כאלה. אולי רמניק יוכל לסייע בכך.
תודה רבה,
אין בעיה.
צירפתי סיפורך המקסים תוך שילוב הלינק של כתבתך
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1537535
וחג חרות שמח גם לך.
עו"ד אינו אמור לסייע לצד שכנגד.
וכאשר אתה מנסה, והצד שכנגד מגלה תוקפנות וחוסר אמון, קשה מאד להתגבר על כך.
:o)
חג חרות שמח
גם אני שאלתי,
המנוח התרגז על ש"חברו" הניח לו לטעון טיעון שלם בלא בסיס עובדתי,
ההסבר שה"נעלב" עצמו גרם לכך כאשר לא התיר לו לפתוח את פיו ולהזהירו - לא התקבל.
כפי שוודאי גם אתה מכיר - יש מי שלעולם צודקים, ולעולם עולבים בהם שלא בצדק.
זה היה פשוט אחד מהם.
(ואגב, היה זה עו"ד מצליח ועתיר נכסים. אבל מה לעשות, אף אחד לא מושלם).
איפה העלבון כאן?
תודה רבה.
גדול...
חג נפלא
פיני