אור ואהבה,
חיוך וברכה.
כמה פעמים
כל אחד מכם
שמע את האמירה,
הנוזפנית בהחלט
(הטייה פרטית שלי,
יש לי אישור מהאקדמיה העצמית שלי
להשבחת השפה העברית):
"את חיה בבועה"!
"אתה לא מציאותי! אתה חי בבועה!"
יתכן שהאמירה הייתה בהחלט גם
מתנשאת,
מזלזלת,
שופטת,
מהולה ברחמים,
מלגלגת,
כועסת
תמהה......
קרה לכם?
אז מה עשיתם? מה עניתם כתשובה?
האם חשתם צורך להתנצל?
להתנצח?
התביישתם?
שתקתם?
חשתם רגשות אשם בשל כך?
או מה?
אולי פשוט צחקתם ואמרתם שנכון?
בכל אופן,
הבוקר בעת מסע הים שלי
חשבתי על הרעיון שהצחיק אותי מאוד.
והוא היה כזה:
האמת, כולם כאן חיים
ב ב ו ע ה
משותפת
א ח ת.
וזה דומה להמון אנשים
שנמצאים יחדיו
בבריכת שחיה אחת כל הזמן.
והם עושים את צרכיהם באותה בריכה,
בסתר, כמובן....
והם משתכשכים במים מאוד לא נקיים,
בלשון המעטה......
אבל טוב להם.
הם חושבים ש
"ככה זה".
"אני כמו כולם".
"זאת המציאות!"
"אני אדם מציאותי".
זה שאני נשאר להשתכשך במי הבריכה המזוהמים מאוד עם כל האנשים,
זה אומר שאני.....
(מֶההההה):"אחד מהעדר!"
בהחלט כמו כולם. חושב כמו כולם.
מהופנט כמו כולם. מובל כמו כולם. מרוּבט
(מלשון מופעל כרובוט. אישור האקדמיה, כזכור...)
כמו כולם....
בכלל שכחתי שיש עולם מחוץ לבריכת השחיה המזוהמת.
שאולי היא לא המציאות היחידה שאני יכול לחוות.....
למה שכחתי?
כי הבריכה מאוד מאוד מאוד גדולה.
וכל האנשים חושבים בה אותו הדבר
ומפחדים לחשוב שונה
שלא יזרקו אותם
"מהעדר",
חס וחלילה....
שלא ינדו אותם. שלא יצחקו עליהם.
שלא יצביעו עליהם באצבע כ"מוזרים","חייזרים",
"משונים",
"מעופפים",
או חלילה וחס, לא עלינו
"רוחניקים"
זה אומר: אנשים מבולבלים, עם אמונות מוזרות, לא מציאותיות, נבדלים כאלו...אחרים.....
ובכן,
העדר המשתכשך לו בבריכה המצחינה שהוא קורא לה:
"מֶציאות" ׁ(מתחיל כמובן ב: מההההה.....)
ובכל יום ממציא מחדש את האסונות שירתקו ויזעזעו אותו, בין אם הם אישיים,
בין אם הם בחדשות -
"בחוץ",
בשוליים של הבריכה.
נקרא לה כבר בשמה היותר מדוייק:
בִּ י צָ ה.
ביצה שטובעים בה...ביצה שנדבקים אליה...
ביצה שמחברת בבוץ שלה את כולם.....
ולשאלה:
האם טוב לאדם לחיות בבועה משלו?
בוודאי.
מרחב המחיה גדול יותר.
האוויר צלול וטהור יותר.
המציאות נגלית בעיניים אחרות.
אתה פחות מושפע מאפקט העדר
המנותב בצורה מאוד ממוסחרת
לנהות אחר מה שיעשיר ויחזק ויעצים
את השולטים בו ביד רמה.....
אם אני חיה בבועה משלי
וחושבת שהעולם יפה
ובוחרת להתמקד בטוב, ביופי, בטבע הפלאי,
באלוהים
(כן...זו לא בושה...)
האם אני שונה?
בוודאי.
האם זה טוב?
זה הכי טוב.
זה הכי חכם.
זה הכי מודע.
הייתי מוסיפה על השיר ששרה חוה אלברשטיין
"לכל איש יש שם"
את השורה:
"לכל איש יש בועה
שנתנו לו תפיסותיו,
שהעניקו לו אמונותיו
ודרך חשיבתו...."
מתוך
בועת המציאות המרתקת והקסומה שלי
מנפנפת לשלום,
משתחווה עמוקות,
מחייכת וקורצת:
הי, נא להתעורר ולצאת מהבועה הביצתית
אחד אחד....לא לדחוף....
יש בחוץ מקום
ל כ ו ל ם
והמים טהורים ונקיים!
באהבה מחוייכת,
א י ל נ ה
*מוקדש לכל מיני אנשים רוחניים שמתכחשים לאמונותיהם בציבור. שמפחדים
להחשב משונים. שחיים "רגל פה רגל שם", שלא נעים להם מ"מה יגידו"
(ראה הסיפור המפחיד שלי על המפלצת הזאת. )
והמסר שלי: צאו כבר לחירות ותחיו את האמת היפה שלכם!
אל תתנו את הכוח ל"חד אונתיים שמאליים" להשפיע עליכם.
(מה זה "חד אונתיים"? תודה ששאלתם. בפוסטים הבאים....) יאללה, יוצאים מהארון ומתחילים להשפיע......... "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן....." פסח שמח! 
|