מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
0
העשייה משחררת. לרגע.
יום הכיפורים תשס"ח עבר בטרדה. הוטרדתי על ידי על שלא צמתי. אבל בשאר העינויים התעניתי: לא רחצתי, לא סכתי, לא נעלתי נעלי עור ולא חלקתי את גופי עם אחר.
יום הכיפורים הסתיים וטרדותיי ועינויי לא. ומחשבות, על עבודה ותזה ומה יהיה ומה אני ולאן אני הולכת, באות והולכות וחוקקות אי שקט.
נרות הנשמה של אבי וסבי עדיין דולקים. כמו מביאים הארכה של האור המקודש אל החול. אור של שבתון אל תוך זמן של עשייה.
ויש בה בעשייה, בהנעת חלקי הגוף לצורך ביצוע, הסחה, של הדעת, מגלגלי השיניים היוצרים מחשבות.
ואם מאריכים בשטיפת הכלים, בקיפול הכביסה, בטאטוא פירורי האתמול מרצפת ההיום, או אז זוכים לכמה רגעים של מנוחה. |
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הזכיר לי את ערן צור
"העבודה משחררת
מטעמה של החמצה,
כך הם סובבים
במרחב
לא מחליפים
מילה"
וכמה שזוטות היומיום מנשימות
הן אלה שמרימות אותנו לרגעים טובים כלכך לעיתים
אני למשל מדיחה את הכלים ושרה לי או מזמזמת לי מליוני שירים :-)
שנה נהדרת הדס.
אני עושה רשימות
קובע סדרי עדיפויות
אפילו אם אפשר תאריכים לביצוע
תולה את הרשימה על המקרר
נושם עמוק
ומרגיש כאילו, כאילו הכל בטיפול
ואז...
שוטף כלים ו... (-:
למדתי במשך השנים
שהליכה מסדרת את ההרהור
כך שהמילים לא מהדהדות
נוח להרהר ואפילו לחשוב, בהליכה
תודה יקרה
כמה נכון יקירה. כמה אמיתי ומוחשי. רגעים של הרהור ולאו דווקא כפירה. גם אני הדלקתי נרות נשמה ונשאתי תפילה לעילוי נשמתם של היקרים לי. גם אני הייתי בעשייה. אולי זו דרך שמאפשרת התבוננות. אני עדיין מהרהרת בכך. איני יודעת.
אני בטוחה שהכל לטובה, אני בטוחה שתהיה לך שנה טובה.
נשיקות
ניצה
ומהן מחשבות
אם לא מילים מהדהדות
בתוך ראשנו?
ומהם הרהורים ושרעפים
אם לא אומר ואמירה
החולפות במוחנו?
והן היום יום מעסיקנו
בטרדות ועיסוקים
ומרחיקנו מהגיגים
מעיקים,
שאליהם אנו מגיעים
בסופו של דבר
ומתמודדים
מול הפחדים והמועקות
הנחווים,
בפיוטיות שלווה את כותבת
את סערת החושים
הנלווית,
הזכרונות הצועדים איתך
מובאים ברשומת
הנפלאה הזאת
תודה גדולה גדולה
פעם אמרה לי חברה
שהיא משתדלת לעסוק ב- doing
ופחות ב- being כשהיא במועקה
ומאז אני אומרת לעצמי את המשפט הזה
לא תמיד העשיה באמת עוזרת
אבל היא מסיחה את הדעת לזמן מה
עד שהמחשבה מתבהרת.
חיבוק ממני}{
דפנה
יקירה,
יו-דעת, נכון ?
...
תודה-
גם על שם.
...
ולא נשכח את הסיפוק שיש בסוף
לראות את הכלים שטופים
הריצפה נקיה
החדר מסודר
והכביסה מכובסת
כיף
יותר נעימה כוס הקפה שאחרי
.
רפוי בעיסוק
כמעט תמיד מרפה
בחודשים שחייתי ביער
והיה המון זמן להרהורים
גילפתי בעץ
שבועות על אותה פיסה
בחרתי בעצים ריחניים כך שכל חיתוך מרענן בריחו
יופי של תרפיה
אני מזהה אופטימיות גדולה ששומרת עלייך.
מאחל לך שבוע טוב.
אין לי מילים. מרוב הזדהות.
אז רק תדעי שהייתי, שאני כאן.
ומרוב רצון לשתף בהזדהות , שכחתי לכתוב שאני שולח מכאן חיבוק חזק ושאין לי ספק בכלל שאת תהיי שכנה של הכוכבים בסוף הספירלה . הכישרון והעומק נוטפים מכל מילה שאת כותבת ואני בטוח שאת גם ככה בחיים האמיתיים .
שיהיה יום מספק ושנה של שיאים
אלי
ואם מאריכים
בשטיפת הכלים,
בקיפול הכביסה,
בטאטוא פירורי האתמול
מרצפת ההיום,
או אז
זוכים לכמה רגעים
של מנוחה.
מזדהה מאוד!
עם השנים אני זיהיתי שכשיש לי פנאי מעבודה\לימודים , אני נופל צונח צולל לתור בורות של התעמקויות והתחבטויות , של בועות אוויר ריקות . עשיה אכן משחררת , לפחות אותי , ולא ממקום של בריחה והדחקה אלא ממקום של טפטוף טיפות שמן על הגלגלים שנעצרים , או חורקים .
ככה אצלי ותודה ששיתפת