הנה משהו שכתבתי ממש מזמן, עברו כמעט שלוש שנים, והנה זה מוגש בפניכם.

הלינק למקור -  http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=994351

ישנו כוכב אחד, בגלקסיה רחוקה שקוראים לו הענק האפור. הענק האפור הוא כוכב לכת גדול כמעט כמו הכוכב שלנו, מקיפות אותו שתי טבעות גדולות כאלה של אסטרואידים אפורים. יש לו אטמוספירה שמורכבת מחלקיקים של אפור, שמיים אפורים ואדמה אפורה.

האפוריים הם האנשים האפורים שמאכלסים את הכוכב הזה, הם נולדים אפורים בבתי חולים אפורים, יש להם גוון עור אפור והם מדברים בשפה הבין-לאומית שם בכוכב הזה, אפוריאנית. יש שם איש אחד בכוכב הזה - אפוריאנוס שמו, מן יחיד סגולה אם תרצו, היחיד שנולד תכול עיניים. הם כולם ניבאו לאפוריאנוס עתיד מזהיר, כן הוא סוג של מיוחד, היחיד בעל גוון עיניים השונה מן האפור.

אפוריאנוס נולד בפרבר קטן, ליד העיר הגדולה אפוריקה, אפוריאנוס גדל בתור ילד עליז, הוא תמיד אהב לשחק עם החברים האפורים שלו, במגרשי המשחקים האפורים, הוא היה תלמיד לא רע בכלל, היה מקובל על הבריות והוריו האפורים מאוד אהבו אותו.

אפוריאנוס תמיד אהב לרוץ במרחבי הפרבר שלו, מתחת לשמיים האפורים, הוא אהב לראות את צורות העננים האפורים, שלא הפסיקו להוריד ממטרים של גשם כסוף, והייתה שם איזו גבעה אחת אפורה, שבקצה שלה היה כמו מן פלא כזה. איזה מטר רבוע של עשב, עשב ירוק.

אפוריאנוס אהב לעלות ברגל אל הגבעה, להסתכל שם על העשב, ולא ממש הצליח להבין כיצד צמחה לה מבוישת במקצת, חתיכת עשב ירוק בתוך כל האפור הזה שהיה נחלת הכלל. הוא עמד שם כמו נבוך קצת, עם הנעליים האפורות שלו ובהה למטה בעשב הירוק שהיה כל כך מופלא בעיניו. שלט אפור שהוצב שם הזהיר: "אסור לגעת בירוק, העבריין ייענש בכמאתיים נקודות קנס אפורות!" אז אפוריאנוס שלנו נזהר מאוד. הנוף מעל אותה גבעה השקיף על אפוריקה הסמוכה, אפוריאנוס אהב לשכב שם ליד האפור הזה ולחלום בהקיץ. הוא חלם לגור שם באותה אפוריקה הגדולה. אותה עיר אפורה שנחשבה לאחד המקומות הכי אפורים בענק האפור, וכולם תמיד רצו להגיע לשם, לשם הכי טוב להגיע, לשם כולם הולכים בסוף ללמוד, לעבוד, להתחתן, ולברי המזל לעלות על איזו חללית אפורה לכוכב אחר. השמועות, כך טענו שם אצל כולם, שיש כוכב אחר אפור, עוד יותר טוב.

אפוריאנוס שלנו גדל, סיים תיכון, תואר שני באוניברסיטה האפורה הראשונה של אפוריקה, במדעי האפור והכלכלה, והחליט שהגיע זמן לנסות את מזלו וללכת לעבוד באיזו חברה אפורה כזאת, למלא תפקיד אפור ונחשק! מדי פעם היה נזכר באותה גבעה כשהיה ילד, הוא נזכר שהיה קורא לה גבעת הפלאים, בגלל אותו פלא ירוק שם בקצה שלה. אפוריאנוס תמיד חלם להצליח, להיות אחד מהאפוריים שישפיעו וישאירו איזה חותם אפור גדול כזה, זה וודאי יביא לו כבוד אפור ומכובד.

ההורים של אפוריאנוס היו גאים בו. הוא מצליח, הביא הרבה נחת אפורה למשפחה וכולם היו מאושרים מהכבוד האפור שהוא הביא הביתה. אפוריאנוס גם הספיק להתחתן, להוליד שני ילדים אפורים מקסימים, הייתה לו אישה אפורה מדהימה, כולם קינאו בכמה החיים שלו אפורים, והיה לו אוטו אפור כזה ונחשב, מהחברה האפורה שהעסיקה אותו. הוא ממש הצליח שם בשנים הראשונות שלו, והבוסים האפורים שלו היו רווי נחת.

באיזה בוקר אחד, אפרורי במיוחד בדרך לעבודה, באוטו האפור, היה חולף על פני גורדי השחקים האפורים באפוריקה, ושוב כולם היו מסתכלים עליו באותו מבט אפרורי מקנא, הוא היה חולף בדהרה על פני השדרות האפורות, כמו ממש טס בכבישים האפורים, בדרך לעוד לקוח אפור כדי לסגור עוד עסקה אפורה. הוא היה חייב לעמוד ביעדים שהבוסים האפורים שלו הציבו בפניו. "הב לנו עוד כסף אפור" תמיד הפצירו בו הבוסים העשירים האפורים שלו.

העסקה האחרונה של אפוריאנוס לא נחתמה לבסוף, והחברה שלו הפסידה הון עתק. הבוסים האפורים שלו התרגזו נורא, משמעות הדבר היתה שהם לא יסעו השנה לנופש אפור בים האפור, מפאת איזה עובד שלפתע הפסיק להכניס כסף - הוא קיבל מכתב פיטורין אפור, פיצויים אפורים וחזר מבויש הביתה באוטובוס האפור, באותו ערב אפור ומוזר.

למחרת, לאחר ששלח את ילדיו עם הסנדוויצ`ים האפורים, לבית הספר האפור הקרוי על שמו של ראש הפדרציה האפורה, שבו ילדיו של אפוריאנוס למדו. חזר אפוריאנוס לאותה גבעת הפלאים האפורה. הרבה שנים חלפו מאז היה שם בפעם האחרונה, הוא כבר מבוגר היום אפוריאנוס, הירוק כבר לא היה שם בכלל. במקום זה נבנה שם בית קברות לתפארתם של חיילי הצבא האפור, שחרפו נפשם במלחמה האפורה האחרונה מול החיילים של הצבא הירוק שניסו לפלוש לאפור הענק, ונהדפו חזרה.

אפוריאנוס עמד שם, משקיף על אפוריקה, והתחיל ככה קצת להבין את המקום שלו, ביחס לאפוריים בכלל ולחייו האישיים בפרט. הוא הסתכל שם על הקברים, ושאל את עצמו האם באמת משהו שם השתנה בחיים שלו? ומה באמת הוא תרם, ולאן באמת הוא הולך. לבסוף הוא הבין, הוא הבין שהוא בסך הכל הוא עוד איזה תא אפור ושולי, בתוך אוקיינוס אחד גדול של חיים אפורים. הוא הבין שהוא הפך לחלק אינטגרלי בעל כורחו מזרם אחד אפור שכזה, והוא הבין עכשיו שסופסוף, צריך להמשיך לזרום, אבל בזרם אחר לגמרי.

עמית