בטון יבש וקר היא סיפרה לי שאבא שלה נפטר, ככה כלאחר יד הזכירה ומייד חלפה לנושא הבא ושאלה אם קראתי את הסיפור האחרון של הסופר ההומלס שמפרסם ב"הארץ".

ידעתי שכבר שנים היא בקשר רופף עם אבא שלה, בעצם בניתוק מוחלט. טוטלי. היא אפילו לא הזמינה אותו לברית של הבן שלה והתנחמה בכך שגם אם היה יודע לא היה בא. הוא היה תמיד איש של קצוות וכשמחק משהו מתוכו עשה זאת עד הסוף - לפחות כלפי חוץ.

מאז שגילה שאמא שלה בוגדת בו עם גבר אחר, ניתק את הקשר איתה. הוא לא יכול היה להשלים עם העובדה שהיא ידעה והסתירה ממנו שגבר אחר ממלא את מקומו כאשר הוא יוצא למסעות העסקים שלו. האם באמת חשב שהיא יכולה להיות סוכנת כפולה ולבגוד באמה? האם באמת חשב שהיא מסוגלת, אפילו רצתה, לספר לו את שראתה ולפגוע בו. האם אי פעם יהיה מסוגל להבין שחתמה את הדבר בלבבה רק על מנת להגן עליו?

אבל הוא לא היה מסוגל להבין איך הנסיכה שלו, בבת עיניו, הילדה שהיתה כל עולמו שהיה מוכן לעשות הכל למענה, לא סיפרה לו שלאשה שלו, לאמא שלה, יש מאהב. בעיניו היא היתה העינים הפרטיות שלו כאשר הוא לא בבית.  את ה-PRIVATE EYE שלי היה אומר בטון שנשמע מבודח והיא לא הבינה כמה רציני היה בדרישתו זו.

מה כבר היא היתה יכולה לעשות? היא היתה חיילת כאשר יצאה לאפטר בלתי מתוכנן. הבוס שלה יצא הביתה והציע להקפיץ אותה הביתה ומחר בבוקר הנהג שלו יאסוף אותה. צ'ופר לא נורמלי אחרי שבועיים שלא ראתה את הבית. היא קפצהעל המציאה שתעניק לה מקלחת חמה, אמבטיה קוצפת משמנים ריחניים, ושינה מתוקה בסדינים נקיים ללא פירורים.

היא לעולם לא תשכח כיצד פתחה את הדלת ונכנסה לבית החשוך, משוכנעת שהוא ריק. לפעמים כשהיא עוצמת את עיניה היא עדיין שומעת את הרחשושים והלחשושים שהפחידו אותה. היא גיששה אחרי מתג החשמל, הרימה אותו ובאור הלבן הקר שהאיר את החדר ראתה אותו.

גבר זר, נמוך ומוצק, כרס קטנה שעירה. הוא היה ערום לגמרי ובשתי ידיו כאילו הסתיר את מבושיו. היא ראתה את רעמת שערות הערווה שבצבצו בין אצבעותיו ומייד הסיטה מבטה לקרחת הגדולה והמבהיקה. הוא חייך אליה והפטיר שלום קצר ונעלם לתוך האמבטייה. היא עמדה קפואה במקומה, רועדת ונבוכה. אמא שלה יצאה מחדר השינה, לבושה בחלוק המשי שאבא שלה הביא לה מתאיילנד. היא הסתכלה עליה במבט זועם וכועס ואחרי זה החלה להתנהג כאילו מאומה לא קרה, כאילו אין דבר טבעי מזה שגבר זר בגיל העמידה יסתוב ערום בבית שלהם. היא שאלה אותה מה היא עושה כאן ואפילו לא המתינה לתשובה, ואחרי זה, בשיויון נפש נזכרה בתפקידה האמהי ואמרה לה שיש קוסקוס דגים במקרר ושהיא יכולה לחמם לעצמה אם היא רוצה.

היא זוכרת, איך עמדה קפואה כולה. מהאמבטייה נשמע קול זרם הדוש. היא ידעה שכבר לא תתקלח היום. היא חשה מחנק בגרונה, בחילה אחזה בה והיא רצה לשירותים להקיא. אחרי זה שטפה את פניה במים קרים וחזרה לבסיס. כל הדרך באוטובוס לא הפסיקה לבכות.

החדר בבסיס היה ריק, שלשת הבנות שהיו איתה יצאו גם הן לאפטר. היא יצאה לשוטט בבסיס המדברי. השקט הרגיע אותה. ישבה על סלע והביטה בכוכבים שנצצו בשתיקה. היה זה לילה אפל והיא חיפשה כוכב נופל שתוכל לבקש מישאלה. שום כוכב לא נפל.  המראה של הגבר הערום לא סר מעיניה. הרגליים השעירות והקצרות, השיער על הגב, הישבן המוצק.

היא לא הבינה מה אמא שלה מצאה בגבר הזה. הוא לא האמינה שזה אינו סיוט בהקיץ.  אחרי זה גילתה שזה רומן שנמשך כבר שנים. 

היא ידעה שלעולם לא תוכל לספר זאת לאבא שלה. היא לא חזרה הבייתה בשבועות הקרובים. לא הייתה יכולה להסתכל לאמא שלה בפנים. לא ידעה מה תאמר לאבא שלה ואם בכלל היא צריכה לספר לו. היא זעמה על התפקיד שהטיל עליה. למה היא צריכה לעקוב אחרי אמא שלה?

אחת השכנות שחשבה שאת האמת יש לגלות בכל מחיר לכולם היתה זו שסיפרה לאבא שלה על מה שמתרחש בביתו ועל הגבר שפוקד את אשתו.

הוא שאל אותה אם היא ידעה. היא שתקה. לא אמרה מילה. הוא הבין. 

הוא עזב את הבית ולא היה מוכן לדבר איתה שוב. כמה וכמה פעמים ניסתה להתקשר אליו אך הוא תמיד ניתק כששמע את קולה. לפני שהתחתנה באה עם המיועד לבקש את ברכתו. הוא סרב לראות אותה ולא היה מוכן לפתוח את הדלת ולתת להם להכנס.

השכנה שלו, שמה לב שהוא לא יצא מהבית כמה ימים, היא דפקה בדלת ולא שמעה תשובה. היא הציצה מבעד לחרכי התריס וראתה אותו מוטל על הריצפה. לרופא שהגיע לא נותר אלא לקבוע את מותו. התקף לב, ככה אמרו לה אחרי הניתוח שלאחר המוות.

לבד. הוא נפטר לבד, אמרה לי בטלפון, כאילו שיש נחמה בכך שאתה נפרד מוקף באנשים. ומייד שאלה  אם קראתי את המאמר של ההומלס ההוא שכותב נפלא.

דפקתי על דלת ביתה. היא חיכתה לי. ידעה שאבוא. העיניים שלה היו אדומות. האף שלה היה סמוק. שיערה היה פרוע. היא לבשה חלוק בלוי שממנו בצבצו שדיה הקטנים. היא חייכה לעברי חיוך מאולץ. סגרה את החלוק. עמדתי מולה בלי לאמר מילה ואז  היא חיבקה אותי בכוח שנשאר לה. הניחה ראשה על כתפיי  והתייפחה בקול כשרק מילה אחת בוקעת מגרונה: אבא!!